מדענים גילו כי אנו מאחסנים בגופנו חלק פיזי מאנשים אחרים
עצרו אם אקראית ברחוב ושאלו אותה מה טיב הקשר שיש לה עם ילדיה. רוב הסיכויים שהיא תשיב שהילד/ה הוא/היא חלק בלתי נפרד ממנה, ושקיים קשר מנטלי שאי אפשר להסביר במילים.
מחקר חדש דווקא מצא הסבר אפשרי – תאים של התינוק חיים במוחה של האם גם אחרי הלידה. הקשר שעליו מדברות אימהות קיבל חיזוק ביולוגי הלכה למעשה.
אנו נוהגים לתפוס את עצמנו כישויות אינדיבידואליות מובחנות, אך נראה כי הגבולות הפיזיים שלנו פחות מובהקים ממה שנהוג לחשוב. במהלך ההיריון, מתבצעת חלופת תאים בין האם לעובר דרך השליה, ולאחר שיטוט במחזור הדם, תאי העובר משתכנים וממשיכים לחיות באיברים כמו הריאות, הכבד, הכליות, הלב ועל פי המחקר החדש, גם במוח של האם.
המגזין Scientific American מדווח כי מדענים ממרכז המחקר "פרד האטצ'ינסון" בסיאטל מצאו תאים זכריים שחיו במוחם של נשים, במקרים מסוימים במשך עשרות שנים. השפעתם של התאים אינה ברורה עדיין, אך החוקרים מאמינים כי יש להם אפקט המחזק את מערכת החיסון: הגוף מזהה תאים שהם חצי של האם וחצי של גורם זר (הצאצא), מה שעשוי להכניס את מערכת החיסון לדריכות גבוהה. קיימת השערה נוספת, ולפיה התאים הזרים מחזיקים במאפיין של תאי גזע ויכולים להפוך לרקמות שונות. בכך הם עשויים לסייע לתיקון של איברים ורקמות.
כרומוזום Y זכרי נמצא במחזור הדם של נשים.
התופעה של אינטגרציה בין תאים משני יצורים חיים שונים היא תהליך מוכר המתרחש בטבע, בין השאר ביצורים כמו אלמוגים או בעובש. לעומת זאת, אצל בני אדם יש תחושה של "גופנו – מבצרנו". עתה ברור כי זה לא המצב לאשורו – תאים בעלי כרומוזום Y זכרי נמצאו לפני מספר שנים במחזור הדם של נשים, וכיוון שביולוגית הם לא יכולים להיות שלהן, הופרכה התפיסה כי אנו ישויות אוטונומיות לחלוטין.
המחקר החדש מצא כי תאים בעלי כרומוזום Y נמצאים לא רק במחזור הדם, אלא גם במוח האם, והתוצאות מציפות שאלה משונה עוד יותר: הייתכן כי אפילו המחשבות שלנו עשויות להיות מושפעות מגורמים שאינם 'אנחנו'? שהרי, מי יודע אילו מערכות יחסים נרקמות בין התאים הזרים ובין המבנה המורכב של המוח שבו הם חיים. על פי הממצאים החדשים קיימת אפשרות הגיונית כי המחשבות, ואפילו תהליך קבלת ההחלטות שלנו, הם תוצאה של 'שיתוף פעולה' עם תאים אורחים.
אלו הן רק חלק מהאפשרויות החדשות שמחקר 'התאים האורחים' פותח, וייתכן כי זוהי תחילתו של עידן חדש בעולם הרפואה והנוירולוגיה. אבל גם בחיתוליו, למחקר זה יש משמעות גדולה עבורנו, שכן הוא משרטט תמונה מורכבת בהרבה מששיערנו על הגבולות הפיזיים והמחשבתיים שלנו – ועל הקו המטושטש המבחין בין זהות אינדיבידואלית לזהות אוניברסאלית.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מה מכריע החלטות חשובות בחיים, הגנטיקה או הניסיון שלנו?
משאירים חותם בעולם - ההילה הביולוגית האישית שמלווה אתכם לכל מקום
מה יכול לספר לנו יומן בריאות אישי – וכיצד שיטות התיעוד של דה וינצ'י יכולות לעזור
עוד מרדיו מהות החיים:
מפגשים של מהות – שרי אריסון, ד"ר מוטי לוי וגלית גורא עיני בשיחה רחבה על בריאות
