סדרת תמונות מצליחה לתפוס את נתיבי האור שאנו יוצרים בתנועה

כך נראית ההילה שמלווה אותנו לכל מקום

בועז מזרחי | 2 מאי, 2015

כשעצמים נעים במרחב הם יוצרים אחריהם שובל בלתי נראה – אלו יכולות להיות מכוניות, כוכבי לכת או בני אדם. צלם קנדי בשם סטיבן אורלנדו בחר להתחקות אחר הדפוסים, להפוך אותם לנראים ולהנציח את התרחשותם.

תנועה בחלל ובזמן היא תחום צילום שמרתק אותו, כך מעיד אורלנדו על עצמו. בעוד שבווידיאו תנועה היא עניין מובן מאליו, תמונות סטילס הן ההיפך הגמור – הן עוצרות את הזמן ומקפיאות את התנועה. אז איך בכל זאת אפשר לצלם תנועה בסטילס? אורלנדו משתמש בחשיפה ארוכה, טכניקה מוכרת היטב לכל צלם, אך הוא מיישם אותה באופן יצירתי וחדשני.

הוא מחבר נורות LED צבעוניות לעצמים ואז מצלם אותם בתנועה בחשיפה ארוכה. במשך שניות ספורות נותר התריס של המצלמה פתוח ומאפשר לאור להיכנס למשך זמן התנועה. התוצאה היא נתיבי אור היוצרים חותמת ייחודית של תנועת העצם בכל גווני הקשת. לפרויקט קוראים Motion Exposure והתמונות שבו נראות כמו ציורי אור.

הילה המלווה אותנו בכל תנועה. צילום מסך מתוך Motion Exposure.

אחת הסדרות של אורלנדו מתמקדת בבני אדם בתנועה, ואם להיות יותר ספציפיים, בתנועה של בני אדם על פני המים. האתר This Is Colossal פרסם רצף מתוך הסדרה שבו נראות חתימות האור של חותרי קיאקים. אורלנדו תיעד את התנועה המוצלבת של המשוטים בזמן שיט באגם או בנהר – והתוצאה היא שובל אור מתמשך המנתר בדפוס גלי ומשתקף על פני המים. בעריכה דיגיטלית, הוא 'שולף' את העצמים מהתמונות ומשאיר רק את נתיבי האור שהותירו בעוברם.

הצלם הקנדי יצר תמונות רבות נוספות של נתיבי אור, ביניהן כאלו העוקבים אחר מחבטי טניס, שחקני כדורגל, שחיינים ועוד. לדבריו, "התמונות שלי מתמקדות בתנועה בנופי טבע ועיר וכן בתנועה אנושית". כשמביטים בהן, עולה המחשבה שכל תנועה המתרחשת ביקום למעשה נחקקת בחלל שבו התקיימה – וצריך רק לדעת כיצד לאתר ולייצג אותה: "באמצעות נורות LED עם דפוסי צבע מתוכננים וצילום בחשיפה ארוכה, עולה בידי לספר את הסיפור של תנועה".