12 דקות עם ד״ר ארנון לויתן
חלק ניכר מההתמודדות של אנשים עם אתגרי החיים מגיע מהדרך שבה הם תופסים את המציאות, ולא מהסיטואציות שאליהן נקלעו כשלעצמן. ד"ר ארנון לויתן, פסיכולוג, פסיכותרפיסט ומטפל בהומור, מאמין כי הגישה היעילה ביותר לסייע לאנשים היא להשיב את האדם למרכז.
לויתן מסביר ברדיו מהות החיים כי הפסיכולוגיה ההומניסטית נועדה לתת למטפל ולמטופל כלים שיסייעו להביא את האדם להבנה כי הכוח נמצא בתוכו, מתוך אמונה עצמית. בעולם הפסיכותרפיה קיים מתח בין תפקידו של איש המקצוע לבין המטופל. הגדרת התפקידים הקלאסית הגיעה למצב שבו המטפל הוא המרכז – הוא בעל הידע, איש הסמכות, המושיע. לעומתו, המטופל הוא הנזקק, זה שדרושה לו התערבות המטפל כדי להתגבר. לדעת לויתן, יחסי הכוחות הללו חוטאים למטרת הטיפול. הפסיכולוגיה ההומניסטית באה לתקן את זה על ידי שימת דגש והעצמה של המטופל, והיא ניתנת ליישום גם מחוץ לגבולות הפסיכותרפיה, בחיי היומיום של כל אחד מאתנו. הבחירה לשמור על גישה חיובית כלפי עצמנו ולפתח אמונה ביכולותינו, יש בכוחה לחולל נסים באיכות החיים.
הפסיכולוגיה ההומניסטית, שעם אבותיה המפורסמים נמנים אברהם מאסלו ואריך פרום, שואבת את תפיסתה משתי תיאוריות: פנומנולוגיה – פילוסופיה שלפיה כל מה שקורה סביבנו תלוי בפרשנות האישית. העצמי האישי של כל אדם הוא שקובע את המציאות בצורה סובייקטיביות. אל הפנומנולוגיה הצטרפה גישה נוספת, אקסיסטנציאליזם – ולפיה הקיום הוא החשוב ביותר, ללא תלות בנסיבות. תמיד יש מוצא.
מתוך כך, הפסיכולוגיה ההומניסטית מניחה את האדם במרכז: החוויה הסובייקטיבית לצד הקיום כערך עליון הם שתי עדשות המשקפיים שיש להרכיב כשמסתכלים על האדם. לכן, כשבאים לסייע למטופל, צריך ללמוד אותו באופן אישי ועמוק לפני שהולכים לבדוק מה כתוב בספרים, אומר לויתן. כדי ללמוד ולהכיר את האדם בצורה הטובה ביותר, הוא מסביר, צריך לגשת אליו כידיד שווה ערך.
ד"ר לויתן חולק מניסיונו האישי ומספר כי כשהוא שואל מטופלים צעירים מה עזר עליהם, התשובה הנפוצה היא שהאמונה שנתן המדריך לילד, העבודה המשותפת והיחס בגובה העיניים, הם שעזרו לו.
המשוואה הזו נכונה במובנים רחבים יותר מטיפול, גם בחיי היומיום. לויתן מסביר כי שפע הטכניקות, היועצים, ואנשי המקצוע שמקיפים אותנו יצרו הצפה שמגמדת את האדם הממוצע וגורמת לו לאבד את האמונה בעצמו. בכל החלטה אנו פונים ל'אנשים גדולים" וזה גורם לאובדן האמונה ב"עצמי" – כלומר בכל מה שאנחנו עשויים ממנו.
לויתן סבור שמגמה זו רווחת במאה ה-21, וכדי להחזיר את האמונה הוא מציע מתכון בעל 3 רכיבים: המטפל צריך לשים דגש על אמפתיה – להקשיב למטופל בצורה אמיתית ועד תום. כשמקשיבים לאדם ונותנים לו לתאר את המציאות כפי שהוא רואה אותה, מבלי לשנות, לקטוע או להטיל בה ספק, האמונה שלו בעצמו מתחילה לחזור. הרכיב השני הוא כנות. כמטפל, עליך תמיד לשמור על מבט בגובה העיניים ולהיות כן עם עצמך שאתה באמת רוצה לעזור לאנשים. רק מתוך האותנטיות של המטפל, האדם יכול להאמין גם בעצמו. הנקודה השלישית היא יחס של חיבה והומור. על המטפל להפגין חיבה בלי חששות מפני שבירת הדיסטנס ומבלי ליצור מחסומים מדומים, כך שהמטופל יקבל תחושה חיובית ומעצימה.
העצה המסכמת של ד"ר לויתן כדי להשיב את האמונה העצמית מסתכמת לפעולה אישית אחת פשוטה – חיוך: "תקום בבוקר – כמו שאמר החתול לאליסה בארץ הפלאות – תחייך. וכשתחייך, אפילו אם האיש הזה נראה מפלצתי ונורא וקשה, חייך אליו ותראה שהיום מחייך אליך".
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
בכל זמן ובכל מקום, יש מישהו שישמח להקשיב לכם באמת
ההרצאה השבועית של TED: המרכיב הסודי של חיים מלאי שמחה הוא פגיעות
מחקר חדש: רגשות לא נעימים חיוניים לבריאות הפסיכולוגית שלנו
עוד מרדיו מהות החיים:
חשיבה הכרתית – סדרת שיחות עם ד"ר יקיר קאופמן על שיטת "ימימה"
