השקעה בהווה והצלחה בעתיד: נקודות מפתח לשגשוג וצמיחה
כאשר חקלאי נוטע עץ פרי, הוא יכול להמתין כמה שנים טובות לפני שיראה תוצאות. הוא יכול, למשל, לשתול עץ דקל כשהילד שלו נולד, ולצפות בתמרים הראשונים גדלים רק כאשר הילד יעלה לכיתה א'.
ההמתנה הארוכה לא מונעת מחקלאים להשקיע את כל-כולם באדמה, זאת משום שסביר להניח שהעץ יניב פירות במשך עשרות שנים. באותו אופן, השקעה בעצמנו יכולה להניב פירות מתוקים, גם אם אלו לא נראים לעין בטווח הקרוב. צמיחה אישית, כלכלית וחברתית מגיעות לרוב אחרי הרבה מאמץ והשקעה. ואולם על פי חמשת הכללים הבאים, זה שווה כל טיפת זיעה.
1. השקעה בנפש יכולה להביא לצמיחה כלכלית
למרבה ההפתעה, החיבור בין חומר ובין רוח הוא נושא מחקר עבור פסיכולוגים וכלכלנים. מסתבר שהשקעה בנפש מניבה ריבית בחומר. מחקר שנערך בבית הספר לכלכלה של לונדון ופורסם ב-Oxford Journals מגלה כי מקומות עבודה שטיפחו את הבריאות ואת הרווחה הנפשית של עובדיהם דיווחו על צמיחה כלכלית במקביל לירידה בהיעדרויות מהעבודה. ההשקעה ברווחה הנפשית של העובד באה לידי ביטוי בהעלאת מודעות לנושא, בשעות עבודה גמישות, ביחסים בין-אישיים, בניהול רמות המתח, בתנאי העסקה וכיוצא באלה. ההשקעה בעובדים הניבה רווח הגבוה פי 6 מהסכום שהוציאו החברות כדי לפתח את תכניות הרווחה הנפשית. מתברר שהעובדים הפכו יותר פרודוקטיביים והכניסו כסף רב יותר לחברה.
המסקנות של המחקר משליכות גם על החיים הפרטיים: אין צורך לחכות שמקום העבודה יפתח תכנית לרווחה נפשית, אלא כדאי להתחיל לדאוג לכך בעצמנו. שמירה על איזון נפשי לצד ניהול נכון של רמות המתח והשקעה בעולם הרוחני – כל אלה מחזירים את עצמם ברווח כלכלי. כשיורד מעלינו העומס שנגרם כתוצאה משחיקה ומנסיבות נוספות, יש לנו יותר משאבים ליצרנות וליצירתיות, וכן להתמדה לטווח הרחוק.
2. התמדה יוצרת חוסן נפשי
אחת התוצאות החשובות ביותר של השקעה והתמדה היא פיתוח חוסן נפשי. המחבר והבלוגר ג'יימס קליר מאמין כי התמדה היא מה שיוצר אנשים בעלי מנטליות חזקה. במאמר העוסק בחוסן נפשי הוא כותב כך: "במילה אחת, קשיחות וסיבולת שווה התמדה". הכול מסתכם בהרגלים שאנו מפתחים לאורך זמן – ככל שנשקיע בהם יותר מאמץ, כך נפתח חוסן נפשי. "מוטיבציה היא הפכפכה, כוח רצון בא והולך", אומר קליר, וממשיך: "חוסן נפשי לא מגיע ממנה גדושה של השראה או של אומץ. הוא מגיע מבניית הרגלים יומיים שמאפשרים לכם לדבוק בלו"ז ולהתגבר על אתגרים ועל הסחות דעת פעם אחר פעם".
במילים אחרות, כשאנו מטפחים בהתמדה את גינת הכישורים המנטליים שלנו, צפוי לנו פרי שערכו לא יסולא בפז – בניית אישיות חזקה שמסוגלת להתמודד עם כל המהמורות שיש בדרך. קליר טוען שהחוסן הנפשי שנובע מהתמדה הוא מה שהופך אתלטים, מנהיגים ואנשי רוח לגדולים. זה כנראה מה שיכול להפוך גם כל אינדיבידואל לגדול.
לדקל לוקח 6-10 שנים להניב פרי. האם גם אנו מסוגלים לאורך רוח כזה?
3. בילוי זמן עם ילדים מעודד הישגים בלימודים
הזמן והמאמץ שאנו משקיעים יכול להועיל גם לאנשים היקרים לנו, במיוחד כאשר מדובר בילדים התלויים בהוריהם. שני מחקרים שונים בתחום גילו כי קיים יחס ישיר בין הזמן שההורים מבלים עם ילדיהם ובין ההישגים של הילדים בלימודים. המחקר הראשון נערך באוניברסיטת מישיגן והתמקד במערכת היחסים בין אם לילדיה. במשך 5 שנים נבדק התא המשפחתי וכיצד הוא משפיע על הישגי הילדים. נמצא כי כאשר אימהות הקדישו תשומת לב והפגינו כישורי הורות טובים יותר, ילדיהן השיגו ציונים גבוהים יותר בלימודים. המחקר השני נערך באוניברסיטת אוהיו ובחן את החצי השני של התא המשפחתי, האב. גם כאן נמצא כי פעילות משותפת של אב עם ילדיו משפיעה על ציוניהם בלימודים.
תוצאות שני המחקרים מצביעות על כך שלא רק הזמן שמבלים חשוב להצלחת הילדים, אלא שיש משמעות קריטית גם לתוכן הבילוי. המסקנה שמתבקשת היא שעתיד הצאצאים הוא עניין של השקעת זמן, אבל גם עניין של איכות. לא סתם קוראים לבילוי עם הילדים "זמן איכות".
4. אמונה והשקעה חשובות יותר מכישרון גולמי
מה הופך אדם מוכשר להצלחה מסחררת? על פי הכותבת מרינה קרקובסקי, "אפקט המאמץ" הוא שעושה את ההבדל. במאמר שפורסם ב-Stanford magazine היא מספרת על האפקט, שהתגלה במפגש בלתי שגרתי בין קרול דווק, פרופסור לפסיכולוגיה שהפכה לגורו מנטלי, ובין אנשי מקצוע מקבוצת הכדורגל האנגלית בלקבורן רוברס. מדוע הלכו נציגי הקבוצה לפגוש את פרופסור קרול דווק? כדי לשמוע ממנה כיצד ניתן למצות את הפוטנציאל הגלום באנשים. במקרה שלהם, בקרב ספורטאים. במהלך שנות מחקרה הגיעה פרופסור דווק למסקנה מעניינת: "המפתח הוא לא היכולת, [המפתח] זה האם אתם מביטים על יכולת כמשהו מולד… או כעל משהו שאפשר לפתח".
אנשי בלקבורן ידעו שיש בקבוצתם כישרונות גדולים, אבל לא הבינו מדוע חלק מהם לא מממשים את הכישרון הזה בפועל. התשובה של פרופסור דווק לכך הייתה קיבעון מחשבתי: ברגע שכישרון הופך לקדוש, מאמץ והשקעה נתפסים כחולשה, כיוון שאם יש יכולת גבוהה, מדוע צריך גם להזיע? דווק הציעה לקבוצת הכדורגל לשים את התפיסה הזו בצד ולהתחיל לעבוד עם השחקנים על אמונה ביכולת שלהם ועל השקעה בפיתוח הפוטנציאל האישי. ואכן, הם החלו ליישם את האסטרטגיה הזו בקרב ילדים באקדמיה שלהם.
האמונה בכך שמאמץ מביא לשיפור, ולא משנה כמה כישרון יש לנו, היא זאת שמשחררת את המחסום לצמיחה. אם אנו מכירים בחשיבות ההשקעה, אנו מניחים את האבן הראשונה בבניית ההצלחה שלנו. ככל שנשקיע יותר, הבניין יהיה יותר מפואר.
5. "הסבלנות מרה היא, אך פירותיה מתוקים"
הציטוט בכותרת שייך לז'אן ז'אק רוסו והוא מתמצת בצורה אולי הכי נקייה את המשמעות של השקעה ושל קצירת הפירות. אנו חוזרים אל הבלוג של ג'יימס קליר, הפעם במאמר על סבלנות, וליתר דיוק, על היכולת לדחות סיפוקים. קליר מתאר את "ניסוי המרשמלו" המפורסם של אוניברסיטת סטנפורד, הנחשב לאבן דרך בפסיכולוגיה המודרנית. במסגרת המחקר נבדק כוחם של ילדים לעמוד בפני ממתק. לאחר עשרות שנים חזרו החוקרים אל הילדים וגילו כי הילדים שגילו איפוק היו מוצלחים יותר במגוון רחב מאוד של פרמטרים – מהישגים אקדמיים ועד למצב בריאותי.
השגרה שלנו עמוסה בסיפוקים, והדחף האינסטינקטיבי שלנו הוא למלא אותם באופן מיידי: השוקולד שמונח על השולחן קורץ לנו, נעלי הבית מזמינות יותר מנעלי הספורט, והצורך לשפוך על מישהו את כל מה שצברנו לאורך היום כבד מנשוא. ואולם, קליר טוען כי כדי להצליח עלינו לבחור לעתים את הדרך הקשה – ולהשקיע את המאמץ: לפעמים המאמץ הוא אקטיבי ופיזי, ולפעמים המאמץ הוא מנטלי וכרוך בהימנעות מפעולה. "הצלחה כמעט בכל תחום מצריכה מכם לפעמים להתעלם מלעשות משהו קל, ובמקום זה לעשות משהו קשה יותר", אומר קליר.
סבלנות משמעה אורך רוח, וזוהי תכונה מרכזית הנדרשת לשם דחיית סיפוקים. כשאנו מקבלים החלטה להשקיע עכשיו ולראות את התוצאות רק מאוחר יותר, אנו מבטיחים את העתיד שלנו. ראייה לטווח הרחוק היא אחת היכולות הנפלאות של בני האדם, אשר הביאה לשגשוגו בעולם – וכדאי מאוד לנצל אותה.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
הפרק החסר: מה שאנחנו לא יודעים על לידתו של גאון
מדוע החוסן הנפשי שלנו הוא כמו אבן ענבר?
מה מכריע החלטות חשובות בחיים, הגנטיקה או הניסיון שלנו?
עוד מרדיו מהות החיים:
מהו פינוק? כיצד הוא משפיע עלינו ההורים ועל ילדינו? ואיך ניתן לצאת ממעגל הפינוק?
