הכירו את הנוסחה הפשוטה שיכולה לשפר את איכות החיים
המרדף אחר האושר מקבל טוויסט נוסף, והפעם – מתמטי. יחס של 1:3 הוא מה שנדרש לנו כדי שהאושר ישלוט בחיינו, כך טוענת פרופסור ברברה פרדריקסון בספרה Positivity: Top-Notch Research Reveals the 3 to 1 Ratio That Will Change Your Life. פרדריקסון, מומחית לפסיכולוגיה חיובית מאוניברסיטת צפון קרוליינה, ערכה מחקר על האיזון בין רגשות שליליים לחיוביים שיכול להביא לאושר, ומצאה כי מתקיים ביניהם יחס של 1:3, כלומר – על כל רגש שלילי אנו צריכים 3 רגשות חיוביים, בכדי לשמור על חיים מאושרים.
פרדריקסון גילתה שעל מנת לשגשג אנו לא צריכים לשאוף להעלים חוויות ורגשות שליליים מחיינו, אלא לנסות לשמור על היחס הנכון: שלושה רגשות חיוביים על כל התנסות שלילית. המשמעות היא שיש לנו אפשרות בחירה ושליטה ברווחה שלנו, על ידי יצירה יזומה של חוויות חיוביות. פרדריקסון מוסיפה כי לרוב האנשים יש יחס של שתי חוויות חיוביות על כל חוויה שלילית.
להשקיע את המאמץ במקומות הנכונים
לכן, לפי חישוב פשוט האדם הממוצע צריך לייצר עוד חוויה או תחושה חיובית אחת בלבד בכל פעם שהוא עובר חוויה שלילית כדי להגיע למצב אידיאלי. אבל אל תתנו לנוסחה הזו לעצור אתכם על 1. כל המרבה הרי זה משובח. על פי הסקר שנערך במסגרת המחקר, כ-20% מהאנשים מצליחים לשמור על רווחה מנטלית הודות ליחס הזה.
בניגוד למשתמע, היחס הזה אינו נוסחה מדעית בדוקה ומדויקת, שכן אחרי הכול עדיין מדובר בנפש האדם, ועולמו הפנימי של כל אדם עומד בפני עצמו. גם פרדריקסון הודתה כי היחס אינו בהכרח מושלם ולא ניתן לשחזור בכל פעם, ולכן צריך לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות. אבל יש לנוסחה הזו ערך משמעותי, גם אם לא מתמטי גרידא, שכן פרדריקסון מכוונת למקום שבו אנו צריכים לשים את הדגש ולרכז את המאמצים.
האם ניתן לחשב אושר בצורה מתמטית?
מחקרים מצאו כי הנוסחה תקפה גם אצל בעלי חיים
זו לא הפעם היחידה שבה חוקרים מגיעים ליחס בין החיובי לשלילי וההשפעות של יחס זה על חיינו. בספרו The Ape in the Corner Office: How to Make Friends, Win Fights and Work Smarter by Understanding Human Nature, מציין המחבר ריצ'רד קוניף את היחס 1:5 כנוסחה לשמירה על מערכות יחסים בריאות. קוניף הוא מומחה עטור פרסים להתנהגות אנושית ושל בעלי חיים והוא מצא כי חמש אינטראקציות חיוביות על כל אינטראקציה שלילית זו הנוסחה לשמירה על נישואים תקינים וכן על יחסי עבודה פוריים בתוך צוותים.
אחד הנתונים היותר מפתיעים שגילה קוניף, הוא שהיחס הזה מתקיים כפי הנראה גם אצל סוגים שונים של קופים. כלומר ייתכן שיחס של 1:5 בין אינטראקציות חיוביות לשליליות הוא צורך בסיסי של פרימטים. כאמור, אלו הן השערות ולא מדע מדויק, אבל הן מצביעות על מגמה חשובה: עדיף להעצים את החיובי מלנסות למגר את השלילי.
ראיות נוספות תומכות בצד החיובי
המגמה הזו הודגמה במקרים נוספים, כמו למשל בספרו של דן אריאלי "לא רציונלי ולא במקרה – הכוחות הסמויים שמעצבים את ההחלטות שלנו". אריאלי מסביר שם כי הדרך למקסם את האושר בין חברים בחלוקת הארוחות היא שבכל פעם חבר אחד ישלם על הארוחה של כולם. באופן הזה בכל פעם חבר אחד יספוג תשלום גדול, אבל שאר החברים ירוויחו הרבה ארוחות בחינם, מה שיגדיל את תחושת האושר הכללית בקבוצה.
גם פיטר דרוקר, הוגה הדעות האמריקאי ממוצא יהודי-אוסטרי שנחשב לאבי תורת הניהול המודרני, ראה בדגש על החיובי את הדרך הנכונה להצלחה אישית. אחת מטענותיו בספר Managing Oneself היא כי בזיהוי הזדמנויות לשיפור לא כדאי לבזבז זמן לאסוף כישורים שבהם יש לכם יכולת מועטה. במקום זה, התרכזו בחזקות שלכם ובנו אותן.
וכדי לסיים בצורה חיובית-הומוריסטית, תוכלו להיעזר בטבלת היחסים שפורסמה באתר Barking Up The Wrong Tree, שם מוצגות כמות האינטראקציות החיוביות ביחס לשליליות עבור קרובים מסוגים שונים. בעוד שעם הבוס כדאי לכם לשמור על 4 חוויות חיוביות על כל אחת שלילית כדי לשמר יחסים בריאים, עם החותנת תיאלצו לעמוד כבר ביחס של 1:1,000. בהצלחה!
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
3 הוכחות מדעיות לכך שכדאי לקבל את עצמכם כמו שאתם
מדוע ריח מעורר בנו זיכרונות חזקים ואיך להשתמש בזה לטובתנו?
עוד מרדיו מהות החיים:
חשיבה הכרתית – סדרת שיחות עם ד"ר יקיר קאופמן על שיטת "ימימה"
