ציורי הענק על חול הים באים והולכים עם הגאות והשפל

"איש החול" מצייר בחופי ניו זילנד באמצעות רגליו ומגרפה

בועז מזרחי | 8 אפריל, 2015

התושבים החרוצים של העיירה קרייסטצ'רץ' בניו זילנד שמשכימים קום והולכים למזח בשעות הזריחה – זוכים להתבונן בתופעה נדירה: האמן פטר דונלי מרקד על החול עם המגרפה שלו ויוצר ציורי חול בקנה מידה עצום על החוף. היצירות הללו כל כך נדירות, עד שהן מתקיימות לכמה שעות בלבד ואין להשיג עותק שלהן באף מקום בעולם. הסיבה הפשוטה היא שפטר מצייר ממש על אזור השטיפה של הים, וברגע שמתחילה הגאות היא שוטפת את יצירת האמנות ומשאירה רק זיכרון עמום, כאילו הייתה חיזיון תעתועים ותו לא.

מה גורם לאמן להשקיע כל כך הרבה זמן ומאמץ רק כדי שהיצירה שלו תחזיק מעמד שעות ספורות בלבד? "זה מעגל של חיים ומוות", משיב פטר, "אני מביא משהו לחיים ואז החיים שלו נגמרים. הציור רוצה ללכת, הוא נשחק, איבד את הרעננות שלו, והוא רוצה להיות מוחלף".

במהלך 9 שנים צייר פטר מעל 1,000 ציורים, כולם נשטפו אל האוקיינוס. הוא מסביר כי האמנות שלו דומה למשהו שכולנו עושים – קשקוש על החול, "הם [הציורים] זה פשוט לקחת את זה לשלב הבא ולתת לזה יותר עוצמה ופוקוס". הקנבס המועדף עליו הוא החול הוולקני שעל חוף הים בניו ברייטון, כיוון שכאשר הוא הופך בו נוצר ניגוד בין כהה לבהיר שמבליט את פרטי הציור. ואם החוף הוא נייר הציור – המגרפה היא המכחול והמקל הוא עיפרון הרישום. את הציורים הוא נוהג לעטר בצדפים, כיוון שהם מסמלים בעיניו את היופי.

כשמביטים בפטר בפעולה, קשה להבין איך הוא מצליח לתרגם את הרעיון שבמוחו לציור בקנה מידה כה גדול. לאמן רגיל יש תחום מוגדר שכולו פרוש בפניו, אבל פטר עובד על שטח רחב שקשה לאמוד אותו, ועדיין, הוא מצליח לשמור על פרופורציות. כיצד הוא עושה את זה? "כשאני שם למטה, אני משתמש במנטרה ואני בוטח בהדרכה שלה, אני בוטח בחופש שלה שיוביל אותי למקומות הנכונים". השימוש במנטרה אחת ופשוטה נועד למנוע מורכבות גדולה מדי ולאפשר זרימה של העבודה, כיוון שכל היסוס יכול לפגוע בסימטריה, ואז היצירה אבודה.

ציור בקנה מידה כה גדול מצריך תכנון מראש, אך פטר מעיד כי הרבה פעמים הוא יורד לחוף עם לא הרבה, "כיוון שיש מגבלת זמן, צריך להתחיל עם משהו, אבל אני לא בהכרח יודע מה זה בכלל". מאור ראשון ועד הגאות עומדות לרשותו 4 שעות להשלים את הציור. כשהוא פורש את הציוד הוא מספר כי בכוונתו לצייר פני אישה שתביט על המזח, אבל בגלל הנסיבות שבהן הוא יוצר, הוא כלל לא בטוח שזה יקרה, ומתכוון לזרום לאן שייקחו אותו החול והמגרפה.

כך חי לו פטר דונלי על פי לוח הזמנים של האוקיינוס – בין גאות לשפל, בין זריחה לשקיעה. השמש כבר שופכת אור על החוף ותושבי קרייסטצ'רץ' שמגיעים למזח זוכים להביט באישה המביטה אליהם חזרה מהחול, רק לכמה רגעים עד שמגיעה הגאות. אז מה בכל זאת התגמול באמנות סיזיפוס? פטר אומר כי 3 דברים מסבים לו אושר: תהליך העבודה עצמו, הצפייה ביצירה המוגמרת והשיתוף שלה עם הקהל. ואם הלב נצבט כשרואים את גלי הים שוטפים את היצירה המופלאה, אתם צריכים לראות אותו מקפץ ורוקד בעליצות על החוף בעוד הים מסתנן לאטו אל היבשה ומאמץ את הציור לחיקו.

קרדיט תמונת כותרת: wise_kwai/ Flickr.