סרטון אנימציה מסביר מה גורם לנו לשמוע שירים שוב ושוב
מרבית השירים שאנו מכירים בנויים בצורה של בית ופזמון חוזר. מדוע זה כך? ומדוע אנו יכולים לשמוע את אותו שיר פעם אחר פעם ולא נמאס לנו ממנו? למה לפעמים אחרי כמה האזנות לאותו קטע מוזיקלי, פתאום הוא נשמע לנו אחרת? סרטון של TED Ed יורד לשורש העניין ומגלה כמה עובדות מעניינות על הדרך שבה המוח שלנו מעבד מוזיקה.
חזרה מוזיקלית מתקיימת בשני אופנים: בתוך השירים עצמם – כאשר רכיבים מסוימים חוזרים על עצמם, ובמישור הכללי תרבותי – אנו נוהגים לשמוע ולהשמיע את אותם שירים שוב ושוב. על פי פסיכולוגים, אחד הגורמים לכך הוא "אפקט החשיפה", המוריד את רמת הרתיעה שלנו מדברים חדשים. כשאנו מאזינים לשיר חדש, הוא יכול בתחילה לא למצוא חן בעינינו. אבל ככל שאנו שומעים אותו יותר ונתקלים בו בעוד מקומות, פתאום הוא מתחיל להישמע חביב יותר ואנחנו אפילו מתחילים לאהוב אותו. האפקט הזה מתרחש בכל תחום, מאוכל ועד אנשים, והוא נובע מכך שיש לנו נטייה להעדיף דברים מוכרים, ככל הנראה ממניע אבולוציוני-הישרדותי וכדי לצמצם את רמת אי-הוודאות.
יותר מכך, חזרה מוזיקלית מעניקה למאזין תפקיד של משתתף פעיל, להבדיל מפאסיבי: כאשר אנחנו יודעים מה הולך לקרות ברגע הבא בשיר, המוח משלים את הקטע ובלי לשים לב אנו מצטרפים לשירה. לכן, הרבה פעמים זה כמעט בלתי אפשרי שלא להמשיך שיר שמישהו אחר התחיל לידנו. אפילו קריאת המילים "גבר הולך לאיבוד דרך…" כנראה תגרום לכם לשיר, לזמזם או לפחות לנגן את השיר בראש.
עוד פלא מתרחש בעקבות החזרתיות במוזיקה – היכולת שלנו לגלות בשיר דברים חדשים בכל האזנה. בפעם הראשונה שמאזינים, למשל, ל-Nothing Else Matters המפורסם של מטאליקה, קשה לקלוט את המורכבות שלו ומתייחסים אליו כמקשה אחת. אבל בפעם הרביעית והחמישית כבר מתחילים לזהות, לפרק ולבודד את צליל הגיטרה המלווה, את הצ'לו ואת יתר כלי הנשיפה שמלווים ברקע את הסימפוניה – לצד רכיבים מוזיקליים נוספים שנחשפים עם כל האזנה. למעשה, החזרה פותחת בפנינו עולמות חדשים של צלילים שאינם נגישים בהאזנה אחת.
אפקט החשיפה, האזנה אקטיבית ועולמות הצלילים החדשים הם רק חלק מהגורמים לכך שהשיר האהוב עלינו ימשיך להישמע באוזנינו טוב כנראה עד שארית ימינו – ואולי כמו יין, מוזיקה טובה רק משתבחת עם השנים.
קרדיט תמונת כותרת: Yulia Grigoryeva / Shutterstock.com
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
תעלומת המוזיקה העצובה – מדוע צלילים נוגים עוזרים דווקא לעודד אותנו במצב רוח ירוד?
התועלת האבולוציונית של האזנה למוזיקה – מה מתרחש במוח מעבר לצלילים עצמם?
תווים טובים - מדוע המוח שלנו מגיב טוב כל כך לטיפול באמצעות מוסיקה?
עוד מרדיו מהות החיים:
סולמות בזמן - הקשר שבין התפתחות המוסיקה להתפתחות האדם והתודעה
