מה מלמדת הפילוסופיה הסטואית?
כ-300 שנה לפני תחילת הספירה הנוצרית החלה לפרוח ביוון העתיקה אסכולה פילוסופית שעיקר עיסוקה היה חקר האופי האנושי וכונתה האסכולה הסטואית. למעשה, האסכולה הסטואית פיצחה כמה אמיתות על נפש האדם שהפסיכולוגיה המודרנית רק גילתה מחדש. ללא הכלים המחקריים המתקדמים של היום, אבל עם הרבה מאוד עומק מחשבה, הפילוסופים הסטואים פיתחו דרכים להגיע לאושר בחיים על ידי מחשבה בלבד. אפילו קיסר רומי מרקוס אורליוס נשבה בקסמה של התורה וניסה ליישם אותה הלכה למעשה בתקופת שלטונו באימפריה. קבלו 4 טריקים פסיכולוגיים סטואיים שתוכלו לנסות ליישם בחייכם האישיים.
1. מה כבר יכול לקרות?
לחשיבה אופטימית יש יתרונות ברורים ומוכחים, וטוב לאמץ אותה כהרגל. יחד עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לבצע טריק מחשבתי שמנטרל חששות ופחד – לדמיין את התרחיש הכי גרוע שאפשר להיקלע אליו. למחשבה על כיצד יכולים הדברים להשתבש יש אפקט פרדוקסלי של הורדת רמת המתח והחרדה. חשיבה יסודית על כלל הפרטים הקטנים ועל ההשלכות "הנוראיות" של אירוע מסוים מגלה ברוב הגדול של המקרים כי השד בעצם לא כל כך נורא. פעמים רבות נגלה שהחששות שלנו היו מוגזמים ונבעו דווקא מתוך חוסר התעמקות בדבר. לכן, הסטואים ממליצים לחשוב בצורה מודעת במקרים של פחד, כדי להוריד את רמת החרדה אל קרקע המציאות.
הסטואים אף לקחו את זה צעד קדימה ודגלו בתרגול המחשבה על אובדן מה שיקר לנו בחיים יותר מכל. זה אמנם מפחיד ולא נעים, אך גם מעורר בנו הכרת תודה על שהאנשים והדברים שנמצאים בחיינו – והכרת תודה היא אחד הכלים האפקטיביים ביותר להשגת אושר.
2. כעס הוא בזבוז זמן
כך האמינו ההוגים הסטואים. ולכן יש לעשות הכול כדי להיפטר ממנו, אפילו לזייף. הפילוסוף הרומי סנקה הסביר שבמצב של כעס, עז ככל שיהיה, יש דרך פשוטה להירגע – על ידי שינוי מודע של המחוות הגופניות. עלינו לאלץ את עצמנו להרפות את הפנים, לרכך את הקול ולהאט את קצב ההליכה. באופן זה ישפיע המצב החיצוני על המצב הפנימי. ואכן, בניסויים מודרניים שונים נמצא כי די באקט של חיוך כדי להגביר את תחושת האושר, וכי תנוחות הגוף יכולות להשפיע על תחושת הביטחון העצמי.
הסטואים האמינו שניתן לצמוח גם בנסיבות הקשוחות ביותר.
3. לאתגר את הנוחות שלנו
דחיית סיפוקים היא מעלה שקשה לדרוש מאנשים בני זמננו, הרגילים לסיפוק זמין ומיידי של כמעט כל צורך. ואולם, על פי האסכולה הסטואית לא רק שצריך לדחות סיפוקים, אלא יש לתרגל מצבי אי נוחות ממשיים. הסטואים היו נוהגים להלך בקור ללא לבוש מתאים או לדלג על ארוחות כדי להיות רעבים. הסיבה לכך היא שכשאנו מונעים מעצמנו משהו בסיסי, אנו גורמים לעצמנו בכך להעריך יותר את הדברים המובנים מאליהם.
זה אמנם נשמע מעט פוריטני, אך זה עובד. יחידות עילית נוהגות לאמן את לוחמיהן לשרוד במצבי קיצון לצרכים מבצעיים, והחיילים משתחררים עם יכולת מופלאה להעריך את הדברים הקטנים שבחיים. ויש לכך גם פן מדעי. מייקל נורטון, פרופסור מאוניברסיטת הארווארד אומר כי מעט מניעה עצמית היא מקור גדול לאושר: "אם אתם אוהבים לשתות את אותו הקפה בכל יום, נסו לא לשתות אותו כמה ימים. ברגע שתחזרו לשתות אותו, הוא יהיה הרבה יותר מדהים מכל אלה ששתיתם בינתיים. הרעיון הוא לא לוותר לנצח, אלא לוותר לפרק זמן קצר, ואני מבטיח שאתם תאהבו אותו יותר ברגע שתחזרו אליו".
הסטואים האמינו שכוח הרצון הוא כמו שריר, וככל שמתרגלים אותו – כן הוא מתחזק. ואכן, הסטואים היו ידועים באופיים היציב ובשיעור קומתם. באמצעות עשייה מכוונת של דברים שאתם לא רוצים לעשות, אתם הופכים לאנשים חזקים יותר, מה שישרת אתכם בכל דבר בחיים, מדיאטה ועד החלטות עסקיות משמעותיות.
4. זה בסדר ליפול מדי פעם
הפילוסוף היווני אפיקטטוס, מהבולטים בזרם הסטואי, הסביר לתלמידיו כי אחרי כל זה אם אתם נכשלים במשהו, עליכם לסלוח לעצמכם. נכון, הפילוסופיה הסטואית עושה רושם של מחשבה קשה על האדם, אך היא עושה זאת מתוך טובתו האישית, בדיוק כפי שהורים מחנכים את ילדם. ולכן, באותו האופן שהורים סולחים לילד שנכשל במשהו, על כל אדם לסלוח לעצמו בתהליך חיזוק האישיות, שהרי המטרה היא להכניס לחיים אושר ולא לגרום לאומללות.
הסטואים לא היו פנאטים. הם האמינו שצריך לשמור על איזון ולקחת את הדברים בפרופורציות. המתרגלים היוונים והרומים של האסכולה לקחו בחשבון שאין שלמות ושמפעם לפעם הם ייכשלו בדרכם ובאמונתם. אבל הם לא חשבו שיש לייסר את עצמם, אלא ללמוד מזה ולהמשיך הלאה. במילים אחרות, גם אם אתם מצליחים ליישם את הטריקים האלה רק מדי פעם, אתם כבר מכניסים אושר לחיים שלכם.
תמונת כותרת: Michal Piec / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
האם המדע הולך ונפתח לרעיון של חיים אחרי המוות?
מכניקת הקוונטים מגלה כי ייתכן וכולנו חלק ממערכת מידע אינסופית
אפקט מיכאלנג'לו - מתחת לאשליית "העצמי" מסתתרת הזהות האידיאלית שלנו
עוד מרדיו מהות החיים:
מה תפקידם של הספרים בחיינו? ואיך הם מחזיקים מעמד בים המילים הוירטואליות מסביבנו?
