אנשי מדע החלו לחקור את היתכנות קיומו של גן עדן
השאלה מה קורה לנו אחרי המוות היא דיון שרבים מתרחקים ממנו כמו מאש, לא משנה מה דעתם. לא כך ד"ר אבן אלכסנדר, נוירו-כירורג אמריקאי, צאצא למשפחה מיוחסת של מלומדים, אשר עבר מפגש קרוב עם המוות ב-2008 ולא מסתיר את עמדתו בנושא. בטור במגזין TIME הוא מסביר.
ד"ר אלכסנדר פותח בכך שהגדרת הצדדים הקלאסית בדיון הנוגע לחיים אחרי המוות – מדע כנגד אמונה – עושה עוול ממשי לנושא. זהו דיון על חוויות אותנטיות של אנשים שנוגעות לשאלות העמוקות ביותר: מהו חומר, מהי תודעה ומהי מציאות. לכן שמירה על פתיחות מחשבתית היא קריטית להתקדמות בהבנה שלנו, זאת אם נרצה אי פעם להגיע לתשובות מספקות.
לאורך ההיסטוריה, הוא מציין, מוחות גדולים עמדו משני צדי המתרס וסיפקו טיעונים לכאן ולכאן. אולם כיום ההתנצחות הפכה מדיון של רעיונות לדיון של אידיאולוגיות, כשכל צד "יודע" שהוא צודק. הדבר החשוב ביותר הוא שהדיון לא מתרחש רק בין אנשים, אלא גם בתוך אנשים, בכל רגע ובכל מקום.
אנשים מביטים למעלה ומאמינים ששם שוכן גן העדן. האם המדע נפתח לרעיון?
הוא נותן את הדוגמה של אלמנה בבית אבות: בימים מסוימים היא "יודעת" שבעלה עדיין קיים, בצורה זו או אחרת, למרות שהיא לא יכולה לחוש בנוכחותו הפיזית. לעתים היא אפילו מצליחה לקלוט את קיומו בתודעתה, גם אי שם מחוצה לה במקום שאינו עולם החומר, וגם בתוכה.
בימים אחרים היא מרגישה בחסרונו. היא יודעת שהתחושות שלה הן תוצאה של תהליכים כימיים במוח. היא מודעת לסביבה שלה, מרגישה את האטומים של הפלסטיק המרכיבים את הכיסא שעליו היא יושבת, היא רואה את העצים שבחוץ, שומעת אנשים מדברים, ויודעת שאת בעלה היא לא יכולה לקלוט עוד בחושיה. הוא לא קיים עוד במציאות הנתפסת שלה.
אז איך מכריעים?
לדעתו של אלכסנדר זה עניין של זמן עד שהמדע יגלה סימני הכרה באפשרות של חיים אחרי המוות. ב-300 השנים האחרונות, הוא מסביר, המדע הביא לתגליות מדהימות ששינו את התפיסה האנושית מקצה לקצה. לא נראה שהתהליך הזה הולך לעצור או אפילו להאט. הדיון העקר של מדע נגד אמונה אינו מוביל לשום מקום, וקיים עיסוק עמוק יותר בשאלה. קבוצה קטנה ונבחרת של מדענים החליטה להוריד את המחיצות ולקחת ברצינות את סיפוריהם של אנשים שעברו חוויות של חזרה מהעולם שאחרי.
המדענים הללו מאזינים לחוויות של החיים אחרי המוות שעברו אנשים לא מעטים, ומנסים לפענח מה משמעותם, תוך שמירה קפדנית על ערכים מדעיים כמו אמפיריות, סקרנות, ואולי החשוב מכל – פתיחות מחשבתית. אנו מכירים אחוז כל כך שולי מהיקום, שיהיה זה חטא מדעי לשלול בצורה נחרצת הסברים שאינם מקובלים היום. המעט שעל מדען לעשות, אומר ד"ר אלכסנדר, הוא להקשיב ולבדוק.
סיפורים על עולמות אחרים שקיימים מעבר לעולם החומר שלנו עשויים להישמע מופרכים מהיסוד, והדבר הקל ביותר לעשות הוא להסביר אותם כהזיות. אך צריך להתגבר על החסמים הללו, בדיוק כפי שהמין האנושי התגבר על התפיסה שהעולם שטוח או שהשמש סובבת את כדור הארץ. אלו היו תגליות ששינו את פני ההיסטוריה, אך בזמנן נחשבו להזויות לא פחות מחיים אחרי המוות.
מדענים מבינים שהם לא מבינים
לדעתו של אלכסנדר, היום אנו נמצאים בתקופת מעבר שבה המדע מתחיל להיפתח ולקבל את האפשרות שקיימות תופעות שהן מחוץ להישג ידו כרגע. הגילויים הללו, הוא אומר, עתידים להיות בעלי אפקט כה מהותי על המין האנושי, שהן ישנו אותו לנצח. הם יכניסו אותנו להלם, אבל יהיו מנחמים ומרפאים, כפי שהוא חווה בהתנסות שלו.
בספרו "הוכחה לגן עדן" מתאר ד"ר אלכסנדר באריכות את חוויית העולם שאחרי שעבר עקב חיידק במוח שהוביל אותו לתרדמת של 7 ימים: "כתוצאה, אני יודע שיופי, אהבה וטוב לב הם אמיתיים ושהנפש היא אמיתית. הם חלק מהגיאוגרפיה הממשית של היקום". הוא ממשיך ומסביר כי העולמות שראה כשהיה בתרדמת, עם פעילות מוחית השואפת לאפס, אינם מופשטים או תיאורטיים, אלא ממשיים מאוד, ואפילו יותר.
בעולמות האלה יש עצים, מים, דגים ושאר דברים ארציים. אך הם לא ארציים – לדבריו הם אמיתיים יותר מהדברים שקיימים בכדור הארץ. עולמות אלו מכילים דברים שיותר קרובים למקור האמיתי של הקיום הרוחני והחומרי. הוא משווה זאת לנהר: הדברים בעולמות שמעבר הם כמו המים הזורמים בחלקו העליון של נהר בהרים – הם קרובים יותר למעיין שממנו הם נבעו.
חווית החיים שלאחר המוות צלולה כמו מי מעיין.
המציאות שקושרת את כל העולמות הללו יחד היא אהבה
שום דבר אינו מבודד, זר או מוזנח. הכול שם הוא "אתה" ולא "זה", כפי שמרטין בובר ניסח. אלו הם דברים שקשה לעכל, הוא מודה, אבל היקום שלנו הוא "לא רק יותר מוזר משאנו מניחים, אלא יותר מוזר משאנו מסוגלים להניח".
כששאלת החיים אחרי המוות תיפתר, אותה אלמנה שיושבת על הכיסא ובוהה מחלון בית האבות בגעגוע, תדע שהישות של בעלה עדיין קיימת והוא לא אבד לנצח. יש לכך השפעה בלתי נתפסת על המין האנושי, ולכן הקשבה ומחקר של הנושא הם כל כך חשובים. אך כדי להבין דברים שהם מעבר לתפיסתנו, אמר פעם הפיזיקאי הגרמני וורנר הייזנברג, צריך לעתים לתת משמעות חדשה למושג 'הבנה'.
ד"ר אלכסנדר מאמין שאנחנו נמצאים היום לפני קפיצה גדולה בדרך שבה אנו מבינים דברים, ובפרט עד כמה רחב ומוזר הוא היקום. אך במקום שזה יגרום לנו לחוש קטנים וחסרי חשיבות אל מול האינסופיות שלו, ההבנה החדשה תגרום לנו לראות כי אנחנו לא אירוע מקרי בשוליים של ההיסטוריה הקוסמית – אלא הלב שלו, הסיבה האמיתית לקיומו. הדיון בין מדע לרוח ייפסק וכולם יתאחדו סביב המשימה למפות את היקום בדרך שלא חלמנו עליה.
בשנת 2012 יצא לאור ספרו הראשון של ד"ר אבן אלכסנדר, הוכחה לגן עדן, ובשנת 2014 שחרר את ספרו השני, מפה של גן העדן, שניהם עוסקים בחיים שאחרי המוות מנקודת מבט של מנתח מוח מחד ואדם שעבר חוויה כזו מאידך.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מכניקת הקוונטים מגלה כי ייתכן וכולנו חלק ממערכת מידע אינסופית
8 חידות קיומיות שהאנושות עוד לא פתרה
האם המדע הולך ונפתח לרעיון של חיים אחרי המוות?
עוד מרדיו מהות החיים:
