מידע מלפני 10 מיליארד שנים הגיע מהחלל לכדור הארץ
תצפיות חלל הצליחו להבחין בקרני רנטגן שנוצרו קרוב מאוד לזמן היווצרות היקום, ובכך למעשה, לראות את העבר. התגלית המרעישה התאפשרה באופן מדהים הודות לגלקסיה שנמצאת בין כדור הארץ ובין חור שחור המכונה 'Einstein Cross' וסימנו Q2237+0305. הגלקסיה, שנקראת 'עדשת האקרה', שימשה כזכוכית מגדלת לקרניים שנפלטו מפעילות החור השחור ואפשרו לחוקרים לזהות אותן ממרחק של 10 מיליארד שנה. כלומר, החור השחור פלט קרינה שבדרכה בחלל הגיעה ל 'עדשת האקרה', וממנה השתקפו הקרניים והגיעו עד כדור הארץ.
למרות אפקט ההגברה של הגלקסיה המתווכת, בשל המרחק הבלתי נתפס של החור השחור, נדרשו לאסטרונומים 13 שנים של תצפיות וצילומים כדי לגבש מספיק תמונות של הקרינה ולאשר כי מקורן אכן בפעילות החור השחור. הם צילמו את הקרניים מספר פעמים לאורך השנים באמצעות טלסקופ החלל צ'נדרה, וערמו את הצילומים לתמונה אחת על מנת שתהיה ברורה.
החור השחור 'Einstein Cross', כפי שצולם מטלסקופ החלל האבל. מקור: Wikimedia.
חורים שחורים הם גופים חלליים שכוח הכבידה שלהם כה חזק, עד שאפילו אור נמשך אליהם. כל חומר או מידע שעובר לידם נשאב פנימה ואובד בתוך המסה של החור. עם זאת, בתהליכים הפיזיקליים החורים השחורים גם פולטים חומר, או ליתר דיוק, קרינה. לפני 12 מיליארד שנים הקוסמוס החל את קיומו, וזמן לא רב לאחר מכן (במונחי חלל כמובן) נוצר Q2237+0305, מיודענו החור השחור. בפעילותו המוקדמת של החור נפלטו ממנו קרני X והחלו לנדוד בחלל. היות שבחלל יש ואקום דבר לא עצר את הקרניים מלהמשיך ולנדוד במשך כל הזמן שעבר מאז. עתה, אחרי כל כך הרבה שנים (10 מיליארד), הגיעו הקרניים במסען לאזור שלנו בחלל, לאחר שהשתקפו מגלקסיה שעמדה בדרכם.
כדי להבין את המשמעות של אירוע כזה, אפשר להביט לשמיים בזמן שמטוס עובר מעל. אנו שומעים אותו בנקודה מסוימת מעל הראש, אבל רואים אותו בנקודה אחרת, קדימה יותר. זה קורה משום שמהירות האור גבוהה ממהירות הקול. אז, במובן מסוים, אנו רואים את העתיד ביחס לחוש השמיעה, או שומעים את העבר ביחס לחוש הראייה. באותו אופן, האסטרונומים שתיעדו את הקרניים מהחור השחור ראו את העבר – הרחוק מאוד. תיעוד זה הוא הקרוב ביותר שהמין האנושי הצליח להגיע אליו כדי לפגוש את תחילת היקום, וייתכן שהמידע הזה צופן בחובו סודות מימי בראשית. האירוע שתועד התרחש בתקופה שבה תהליך היווצרות הכוכבים והגלקסיות הגיע לשיאו, והבנת אופן פעילות החור השחור יכולה לתת תמונה ברורה יותר של היקום בחיתוליו.
טלסקופ החלל צ'נדרה שתיעד את האירוע מלפני 10 מיליארד שנה. מקור: NASA.
זווית נוספת מעניינת היא ההשלכות על כדור הארץ. לכל גרם שמיים, בין אם זה כדור הארץ, השמש או חור שחור, יש כוח כבידה מסוים שנקבע על פי גודלו. הירח קטן יותר מכדור הארץ ולכן הכבידה עליו חלשה יותר. לעומתו, חור שחור הוא בעל מסה בלתי נתפסת ולכן הכבידה שלו יכולה לבלוע אפילו אור. על כדור הארץ קיים כוח כבידה בדיוק במידה שעצמים יישארו עליו מבלי להיבלע מחד ולא ירחפו מחוצה לו מאידך, מה שמאפשר את קיומם של חיים.
ימים יגידו אם טביעת האצבע של חור שחור מראשית היקום תהיה המפתח לשאלות הגדולות ביותר שמסקרנות את המין האנושי. בינתיים נוכל להתענג על העובדה שהמידע והתשובות יכולים להגיע אלינו ממקומות ומזמנים רחוקים ובלתי צפויים.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
עוד מרדיו מהות החיים:
