המקום שבו הקבלה והפסיכולוגיה מצטלבות לעל-תודעה
בשנת 1932 פרסם ש"י עגנון את "ספר המעשים", אוסף סיפורים קצר המבוסס על חלומותיו. הסיפורים שבאוסף שונים מהותית מכתביו הרגילים, בעלי אופי סוריאליסטי ואף הושוו בעבר לסיפוריו של קפקא.
ב"ספר המעשים" מצא ד"ר מיכה אנקורי, חוקר פסיכולוגיה ומיסטיקה יהודית, נקודת חיבור בין שני תחומי העיסוק שלו – קבלה ופסיכולוגיה. באמצעות התבוננות בחלומותיו של עגנון הוא מנסה להבין ולהסביר את פשר הפנימיות של האדם ומהו אותו ניצוץ אלוהי שקיים בתוכנו ועליו מדברת הקבלה.
אנקורי בחר בסיפור "התזמורת" להסבר החיבור של פסיכולוגיה וקבלה, והוא מנתח אותו באמצעות הכלים שבהם הוא מפרש חלומות כפסיכולוג: סמלים.
הקטע הראשון שאנקורי מפרש הוא תיאור עבודה סיזיפית של עגנון. על פי הקבלה, העבודה היא תהליך אינסופי של גאולת הנפש – ולכן העבודה הסיזיפית היא סמל לתהליכים נפשיים משמעותיים שעבר עגנון. הקטע השני מתאר הזמנה לקונצרט שמוצא עגנון בין מכתביו ואת הגעתו אל אולם הקונצרטים:
"מכתב זה לא היה מכתב, אלא כרטיס כניסה לקונצרט אחד ,שמלך המוזיקאים עתיד לנצח בו. שמעתי שכל ששומע אותו דעתו מתחדשת… המנצח הגדול לא נראה בבית, אבל המנגנים ניגנו כאילו אחד עומד על גבם ועושה בשרביטו, וכל המנגנים והמנגנות מכירי ומיודעי היו, שאני מכיר אותם מכל המקומות שגרתי בהם. כיצד אירע שכל מכירי ומכירותיי נזדמנו למקום אחד למקהלה אחת?"
כאן נוצר הקסם, עגנון וחדר העבודה. תמר הירדני/גל אורן – Wikimedia .
בקטע זה מסתתרים סמלים רבים למשמעות החלום – תהליכי הנפש והיסוד האלוהי הקיים בה. אנקורי מסביר כי התזמורת, המורכבת ממכריו של עגנון, מייצגת את היבטי האישיות השונים הקיימים בו. 'המנצח שאינו נראה בבית' הוא סמל לניצוץ האלוהי הקיים בנפש ומפעיל אותה כמו תזמורת. ואולם, אם הקבלה טוענת כי ניצוץ אלוהי נמצא בתוך האדם, מדוע המנצח אינו נראה? אנקורי מסביר כי האלוהות היא היסוד הטרנסצנדנטי באדם. כלומר, היא אינה חלק מסך כל חלקי הנפש, אלא מצויה ופועלת בכל אחד ואחד מהם – מסנכרנת את פעילותם. כפי שחשמל אינו חלק מהגוף, אך הוא זה שמאפשר את החיים )פעימות הלב( – הניצוץ האלוהי מעניק חיים לנפש, על אף שהוא אינו חלק מחלקיה.
על-תודעה
את ההסבר לכך מוצא אנקורי בחוסר ההבנה שלנו את העולם. חידת הקיום ממשיכה להטריד מדענים , אבל האנושות עדיין לא מחזיקה בתשובה. המיסטיקה היהודית מתייחסת לכך בטענתה שהעולם לא מובן מעצם קיומו וישנו כוח חיצוני לעולם שהוא סוד אינסופי. באותו אופן, גם האדם אינו מובן מעצם קיומו – הפסיכולוגיה מסבירה את תהליכי הנפש, אך אינה מבארת מהי הנפש עצמה. בנקודה זו נכנס הניצוץ האלוהי: הוא האלמנט המחבר.
למה מחבר היסוד האלוהי את הנפש? אנקורי שואל כיצד חלומות מסוימים מעלים מידע שלא היה קיים אצלנו לפני כן? הוא מביא תיאור של חלום אישי שרמז לו על הדרך שבה עליו לדבר בהרצאה קרובה. החלום הזה הוא מנגנון פסיכולוגי, אבל המידע שנבע ממנו אין מקורו בתת-מודע, אלא במה שכינה הרב קוק: "על-תודעה". כלומר, הניצוץ האלוהי – מנצח התזמורת הבלתי נראה – מפעיל את מנגנוני הפסיכולוגיה שלנו ומחבר את הנפש שלנו למשהו שהוא מעבר לגוף, לתודעת-על, שלגביה רב הנסתר על הגלוי.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
תת-המודע הוא השערה בלתי מבוססת – ויש לכך מספר טיעונים מעניינים
מסוס פרא לקוף סורר – כיצד נוכל להשתלט על גן החיות שבראש שלנו?
כיצד ניתן להגיע להארה יצירתית? 7 דרכים שיעזרו לנו לחשוב כמו ארכימדס
עוד מרדיו מהות החיים:
רבות הדרכים: פודקאסט מרחיב דעת על מה שבין התודעה שלנו והתפתחויות בחקר המוח
