ההוגה שהורידה את הפילוסופיה לקרקע
המוניטין של הפילוסופיה כתחום עיסוק מופשט ללא ביטוי בפועל הפך אותה למעט מרוחקת מהקהל הרחב. הפילוסופית היהודייה-אמריקאית מרתה נוסבאום, שתוארה על ידי הבלוג Brain Pickings כאחת החושבות המוארות ביותר של זמננו, מאמינה כי מקומה של הפילוסופיה הוא בגובה העיניים. בשיחה עם העיתונאי ביל מויירס היא מעניקה מעט מחוכמת החיים שלה, יש שיקראו לזה 'פילוסופיה'…
1. על החיבור לאדם
"על השפה הפילוסופית לשוב מהגבהים המופשטים שבהם היא בדרך כלל נמצאת, לעושר של השיח היומיומי ולאנושיות. עליה להאזין לדרך שבה אנשים מדברים על עצמם ועל מה שחשוב להם. דרך אחת טובה לעשות זאת היא להקשיב לסיפורים".
2. על כוחה של החולשה האנושית
"להיות בן אדם טוב זה להיות בעל סוג של פתיחות לעולם, בעל יכולת לבטוח בדברים חסרי ודאות מעבר לשליטה שלך, אשר עשויים להביא אותך לידי ריסוק בסיטואציות קיצוניות שבהן אינך אשם. זה אומר משהו מאוד חשוב על המצב האנושי בחיים המוסריים: שהוא מבוסס על אמון בחוסר הוודאות ועל המוכנות להיות פגיע. הוא מבוסס על להיות יותר כמו צמח מאשר כמו תכשיט, משהו שברירי, אך שיופיו הייחודי הוא בלתי נפרד משבריריותו".
3. על איזון בבחירות שלנו
"טרגדיה מתרחשת רק כאשר אתה מנסה לחיות טוב, כיוון שעבור אדם שאין לו מחויבות עמוקה כלפי אחרים, הקונפליקט של אגממנון (שנאלץ לבחור בין הצלת בתו להצלת צבאו) אינו טרגדיה… הלקח כמובן אינו לנסות למקסם קונפליקט או לעשות רומנטיזציה למאבק וסבל. הלקח הוא שאתה צריך לגלות אכפתיות לדברים באופן שהופך את התרחשותה של טרגדיה לאפשרית. אם אתה מקל ראש במחויבויות שלך, בצורה שאתה יכול להסיר מעליך אחת מהן בקלות אם הן מתנגשות, אז אתה לא נפגע שדברים משתבשים. אבל אתה רוצה שאנשים יחיו את חייהם עם רצינות עמוקה כלפי מחויבויות: לא להתאים את תשוקותיהם לדרך שבה העולם פועל, אלא לנסות להוציא מהעולם בכוח את החיים הטובים שבהם הם חושקים. ולפעמים זה מוביל אותם לטרגדיה".
מסכת אגממנון. הקונפליקט שלו מלמד על הבחירה החופשית. מקור: Xuan Che.
4. על הפרדוקס האנושי
"להיות אנושי משמעו לקבל הבטחות מאנשים אחרים ולבטוח שאחרים יהיו טובים כלפיך. כשזה הופך כבד מנשוא, תמיד אפשר לסגת אל המחשבה 'אני אחיה עבור הנוחות שלי, עבור הנקמה שלי, עבור הכעס שלי ופשוט לא אהיה חלק מחברה יותר'. המשמעות האמיתית של זה היא 'אני לא אהיה אנושי יותר'. אתה רואה אנשים עושים זאת היום כשהם מרגישים שהחברה אכזבה אותם והם לא יכולים לבקש ממנה דבר, הם לא יכולים להשליך את יהבם על שום דבר מלבד עצמם. אתה רואה אותם בורחים לחיים שבהם הם חושבים אך ורק על סיפוקם שלהם ואולי על סיפוק נקמתם כלפי החברה. אבל חיים שבהם לא סומכים יותר על בני האדם ולא יוצרים עוד קשרים עם הקהילה – הם כבר לא חיים אנושיים".
5. ולסיכום, על העולם הפנימי שלנו
"אל תבוזו לעולם הפנימי שלכם. זוהי העצה הראשונה שיש לי להציע… כשאנו גדלים, אנו מפתחים קשת רחבה של רגשות כדי להתמודד עם מצבים קשים… החיים הרגשיים שלנו ממפים את חוסר השלמות שלנו: ייצור ללא צרכים לעולם לא יהיה זקוק לפחד, יגון או תקווה או כעס. אבל מהסיבה הזו בדיוק, לעתים קרובות אנו מתביישים ברגשות שלנו… כולנו נחווה חולי, אובדן והזדקנות ואנו לא מוכנים לאירועים הבלתי נמנעים הללו על ידי תרבות שמנחה אותנו לחשיבה חיצונית בלבד ולשפוט עצמנו במונחים של רכוש חיצוני בלבד. מה התרופה לכך? אהבה עצמית מהסוג שלא מתכווץ ליד החלקים הבלתי שלמים של עצמכם, אלא מקבל אותם עם סקרנות ומנסה לפתח שפה כדי לדבר על צרכים ורגשות. סיפורים משחקים תפקיד חשוב בתהליך ההתפתחות… ולכן העצה השנייה שלי קשורה לראשונה, והיא – תקראו הרבה סיפורים, תאזינו להרבה מוזיקה וחשבו על מה שהסיפורים אומרים על חייכם ועל החיים של אהוביכם. בדרך הזו אתם לא תהיו לבד עם 'עצמי ריק', יהיו לכם חיים חדשים עשירים עם עצמכם ואפשרויות תקשורת מוגברות עם אחרים".
קרדיט תמונת כותרת: Robin Holland
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
ההרצאה השבועית של TED: דוגמנית העל שתשכנע אתכם לא להסתכל על הקנקן
מדוע אנו מוצאים שלווה ויופי בסימטריה מושלמת?
מדוע אנו אוהבים את מה שאנו אוהבים – או: כיצד אנו מפתחים טעם אסתטי?
עוד מרדיו מהות החיים:
מה תפקידם של הספרים בחיינו? ואיך הם מחזיקים מעמד בים המילים הוירטואליות מסביבנו?
