מה ההבדל בין תשוקה, אהבה והתאהבות? מה יש במבט חודר שהופך אותו לממגנט? האם אהבה ממבט ראשון אינה אלא תעתוע זיכרון? חוקרי אהבה חושפים את החוט שמקשר בין העין, המוח והלב.
הוא לגם מן הקפה כשלפתע נפתחה הדלת למסעדה ואז היא נכנסה. נשימתו נעתקה. הייתה זו האישה היפה ביותר שראה אי פעם. הוא לא היה יכול להסיר ממנה את עיניו. בזמן שהיא סרקה את החדר, היה נדמה לו שהזמן הולך ומאט, ואז זה קרה: מבטיהם הצטלבו. העולם כמו עמד מלכת, בעוד שדפיקות הלב של שניהם הלכו והאיצו. הוא חייך, היא הסמיקה, ושניהם ידעו מייד: זאת אהבה.
הסצנה הקלישאתית הזו יכלה בקלות להשתלב בכל תסריט של קומדיה רומנטית מתקתקה. אנחנו כבר יודעים היטב איך זה עובד, שמענו זאת עוד מאגדות הילדים: נסיך פוגש נסיכה, הם מתאהבים מייד, מתחתנים וחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.
אך האם אהבה ממבט ראשון אפשרית גם בחיים האמיתיים? לורן פוגל מרסי, פסיכולוגית ומטפלת מינית, מסבירה בריאיון למאמנת הזוגיות קלי גונסלייבס ב-Mindbodygreen שאהבה רומנטית פירושה קבלה והערכה של אדם אחר על כל רבדיו באופן העמוק ביותר, ולכן מעצם הגדרתה לא ניתן באמת לאהוב מישהו שאנחנו לא מכירים ושפגשנו זה עתה. "אם אתם רואים מישהו ולא מחליפים איתו מילה, האם אתם באמת אוהבים אותו?" שואלת את גונסלייבס ד"ר רייסין הנרי, מטפלת זוגית. "לא אם אתם מגדירים אהבה כאכפתיות עמוקה, הבנה, תמיכה וחיבה".
ואכן, כותבת גונסלייבס, מחקרים שביקשו לבחון מצבים שדווחו כהתאהבות ממבט ראשון מצאו שהתחושות שהעידו עליהן הנבדקים לא כללו אף אחת משלושת הקריטריונים הבסיסיים שמרכיבים את "משולש האהבה" על פי התיאוריה הקלאסית של הפסיכולוג רוברט שטרנברג: תשוקה, אינטימיות ומחויבות.
"אולי 'משיכה פיזית מיידית שהתפתחה בהמשך למערכת יחסים אוהבת ומשמעותית' הוא מונח מדויק יותר מבחינה מדעית, אבל הרבה פחות רומנטי וקליט מ'אהבה ממבט ראשון'".
עם זאת, קשה להתווכח עם העובדה שרוב האנשים מאמינים שאהבה ממבט ראשון אכן קיימת או שהם חוו אותה. לפי ניקול פומריקו במגזין Insider, סקרים מ-2017 מצאו שכ-61% מהנשים ו-72% מהגברים שנשאלו מאמינים שקיימת אהבה ממבט ראשון, מה שנמצא בהלימה עם סקר מ-2004 ובו 2 מתוך 3 נשאלים העידו על כך שחוו בעצמם אהבה ממבט ראשון. עם כל הכבוד לתיאוריות הפסיכולוגיות, לפחות עבור רובה של האוכלוסייה, אהבה ממבט ראשון אכן קיימת.
כיצד אפוא ניתן להסביר את התחושה המיוחדת שהשתרשה כל כך בתרבות שלנו? מומחים מציעים מספר סיבות אפשריות.
בלבול בין אהבה למשיכה
במסגרת מחקר שנערך ב-2017, כותבת גונסלייבס, הפגיש צוות חוקרים לראשונה בין 400 זוגות פוטנציאליים וביקש מהם לאחר מכן לדווח על רשמיהם מהמפגש. חלק מן הנבדקים העידו שחשו אהבה ממבט ראשון. מניתוח הממצאים עלה באופן מובהק כי המנבא החזק ביותר לתופעה הוא משיכה פיזית. "למעשה, על כל תוספת של נקודה לדירוג האטרקטיביות החיצונית של בן הזוג למפגש, עלה הסיכוי לדווח על תחושת אהבה ממבט ראשון פי 9", היא כותבת. "המחקר מציע שרוב האנשים שטוענים שחוו אהב ממבט ראשון חוו למעשה תשוקה ממבט ראשון".
לא בכדי קל להתבלבל בין שתי התופעות. הפסיכולוגים סיימון המפרי וסאיין סימון מספרים ש"שתיהן מפעילות את אותם מסלולים עצביים במוח, כאלו שמעורבים בתפיסת העצמי שלנו, בהתנהגות מכוונת מטרה, אושר, גמול, והתמכרות".
יתרה מכך, משיכה פיזית היא תופעה שאכן מתרחשת "ממבט ראשון". מחקרים נוספים מצאו זה מכבר שהמוח מחליט תוך שניות (ולפעמים פחות) האם אנחנו נמשכים לחיצוניותו של אדם אחר. המשיכה הראשונית הזו היא שגורמת לנו לחתור להתקרב ולהכיר יותר את האדם השני, ולעיתים עשויה להוביל בהמשך למערכת יחסית רומנטית ארוכת טווח. במבט לאחור, סביר להניח שרבים מהזוגות שיחסיהם התחילו בצורה זאת, יעידו על כך שהתאהבו ממבט ראשון.
אז אולי 'משיכה פיזית מיידית שהתפתחה בהמשך למערכת יחסים אוהבת ומשמעותית' הוא מונח מדויק יותר מבחינה מדעית, אבל הרבה פחות רומנטי וקליט מ"אהבה ממבט ראשון".
לילה לבן. הזמן מאט בעוד שני בני הזוג נמשכים כמו מגנט.
בלבול בין אהבה להתאהבות
תופעה משיקה נוספת היא התאהבות, ששונה ממשיכה פיזית או מאהבה רומנטית. פעמים רבות היא עשויה להתפתח ממשיכה פיזית ראשונית, ולעיתים גם להוביל בהמשך לאהבה רומנטית. לפי גונסלייבס, התאהבות אופיינית לחודשים הראשונים של קשר רומנטי וכוללת רגשות עזים כמו משיכה, תשוקה, התרוממות רוח וערגה לאדם אחר, גם אם אנחנו לא מכירים אותו היטב.
מקורן של התחושות האלו הוא בקוקטייל של הורמונים כמו דופמין ואוקסיטוצין שמציפים את המוח המאוהב. שרלוט קולינגווד, דוקטורנטית למדעי המוח, מסבירה באתר המכון המלכותי הבריטי למדע שדופמין מזניק את אזורי הגמול במוח, מניע אותנו לעברו של האחר ולרצות בקרבתו, וגורם לתחושת אופוריה. בסריקות מוח נמצא כי מוח של אדם מאוהב דומה בכך למוחו של מכור לסמים. אוקסיטוצין גורם לנו לתחושת ביטחון ואינטימיות שמקדמת חיבור עמוק. בחודשים הראשונים לקשר הרומנטי, רמות הסרוטנין שלנו יורדות וגורמות להצפה של קורטיזול – תגובה דומה לזו של התרגשות או מתח. זו הסיבה ל'פרפרים בבטן', להתרחבות האישונים ולדופק המהיר שמזוהים עם התאהבות.
לפי קולינגווד, רמות סרוטונין נמוכות, שמקושרות עם תסמיני חרדה ומחשבות כפייתיות, יכולות גם להסביר למה אנחנו פתאום לא יכולים להפסיק לחשוב על שום דבר אחר חוץ ממושא אהבתנו, במידת מה של אובססיביות.
גם כאן, מוסיפה גונסלייבס, מדובר בדחפים ראשוניים ואינסטינקטיביים. ובדומה ליצרים ולרגשות קדומים אחרים שחיוניים להישרדותנו (כגון פחד), ייתכן מאוד שהם מתעוררים באופן מיידי, אולי אפילו ממבט ראשון, או מה שנדמה כמוהו.
תזמון זה הכול
ייתכן שאהבה ממבט ראשון עשויה להיות רווחת יותר בזמנים מסוימים. הנרי מציינת כי אנשים שנמצאים בתקופה בחייהם שבה הם מחפשים ומעוניינים באהבה עשויים להיות מוטים יותר לתופעה. "התשוקה להתאהב היא חשובה ביותר", היא מסבירה. "הפתיחות לאהבה והמוכנות להיכנס למערכת יחסים אוהבת יוצרת את המרחב ל'אהבה ממבט ראשון".
גם תקופת הביוץ בקרב נשים עשויה להוות כר פורה לתופעה. לדברי קולינגווד, נשים בתקופת הביוץ נמשכות יותר באופן לא מודע לפרומונים (מולקולות ריח) שמפרישים גברים מסוימים – אלו בעלי תרכובת הגנים שיבטיחו את מערכת החיסון החזקה ביותר לצאצאיהן.
המבט אומר הכול
במקרה הזה נראה שהקלישאה נכונה במידה מסוימת. ד"ר טרישה סטטפורד, נוירו-פסיכותרפיסטית קלינית, מספרת לפומריקו שכאשר אנחנו מביטים עמוק אל תוך עיניו של אדם אחר, החלקים במוח שאחראים על תהודה ותיאום (מתנדים אדפטיביים – Adaptive Oscillators) היא אומרת. "מכאן, המתנדים האלה רק מושכים אתכם קרוב יותר ויותר אחד אל השני, מנחים את הפיות שלכם אחד לכיוון השני ואתם מתנשקים".
"כאשר אנחנו מביטים עמוק אל תוך עיניו של אדם אחר, החלקים במוח שאחראים על תהודה ותיאום 'ננעלים' אחד על השני, ומתחילים להסתנכרן ולייצר תנודות באותו התדר. התוצאה היא קשר לולאה שהולך ומתהדק. ככל שהתחושה מתחזקת, מתעצמת גם תחושת האהבה".
קולינגווד מחזקת זאת ומציינת מחקר שבו נמצא שככל שהתארך קשר העין בין נבדקים שהיו זרים, כך גדלה תחושת המשיכה הרומנטית ביניהם. "לחץ הדם שלהם הרקיע שחקים ונבדקים ביקשו לחזור שוב לאותם בני זוג בעתיד. הם רצו לדעת יותר על האדם האחר. ההשפעות האלה היו חזקות אף יותר כאשר בני הזוג הורשו לאחוז ידיים".
עם זאת, מסייגת קולינגווד, הדבר היה נכון רק עבור אותם נבדקים שמראש הגדירו את עצמם כרומנטיים. כאשר מישהו תפס את עצמו כבלתי-רומנטי באופן כללי, למבט המשותף לא הייתה השפעה כהוא זה. ההסבר הטוב ביותר לכך, לטענתה, הוא ש"רומנטיקנים נוטים יותר לפרש משיכה פיזית ראשונית דרך משקפיים ורודים של אהבה".
אפקט ההילה
הזיכרון שלנו אינו מושלם ופעמים רבות אנו נוטים לעשות אידיאליזציה לעבר. הזיכרון של הפגישה הראשונה עם בן הזוג יכול להתייפות מעט בכל פעם שאנחנו נזכרים בו או מספרים את הסיפור לאחרים. "אפקט ההילה" הזה עשוי לחקוק בסופו של דבר את אותו מפגש בזיכרון כרומנטי בהרבה משהיה באמת.
פומריקו מוסיפה שאותו מחקר רחב על אהבה ממבט ראשון משנת 2017 מצא שרוב הנבדקים שהעידו כי חוו בעבר אהבה ממבט ראשון, נמצאו בהמשך במערכת יחסים ארוכה עם אותו אדם. ממצא זה הוביל את החוקרים להעלות את ההשערה שאולי אצל חלק מהאנשים אהבה ממבט ראשון אינה אלא תעתוע זיכרון, ולא סוג מיוחד של אהבה.
תמונת כותרת: Eldar Nurkovic on Shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מסע בין סיפורי המיתולוגיה הקלסית מעניק לנו 3 תובנות על אהבה
האם הקלישאות על אהבה נכונות? 10 מחקרים מעלים תשובות מעניינות
מיטה חמה או חוף ים? מה עומד מאחורי התפאורה של הפנטזיות המיניות שלנו
עוד מרדיו מהות החיים: