השמש מאירה על כמה מן המסורות העתיקות לכבודה

הקיץ מביא עימו שפע של ברכות שנוהגים להוקיר ברחבי תבל. איך ההערכה לטבע ולכוחות המניעים את העולם התגלגלה למנהגים שונים ומשונים? מדוע באוקראינה קופצים מעל להבות, בנורווגיה עורכים חתונות מזויפות וביוון מספרים בדיחות גסות?

בכל שנה סביב ה-21 ביוני מגיעה לשיאה נטייתו של ציר כדור הארץ אל מול השמש, ובחצי הכדור הצפוני אנו זוכים ליותר שעות אור וללילה קצר יותר מבכל יום אחר בשנה. לאורך ההיסטוריה, בעיקר באזורים שבהם עונת החורף קיצונית יותר, סימל יום זה את תום תקופת החורף הקרה, החשוכה והעקרה, ואת תחילת תקופת הקיץ שמביא עימו חום, אור, ושפע של תוצרת חקלאית.

תרבויות ועמים שונים ברחבי העולם העתיק פיתחו מנהגים, טקסים וחגיגות לציון חילוף העונות כחלק מפולחן לאלים, ישויות וכוחות טבע שונים. אומנם עם התפשטות המונותיאיזם והמודרניזם איבדו המנהגים ממשמעותם הפגאנית, אך את שרידיהם ניתן לזהות בפולקלור עד היום.

צפון אירופה וסקנדינביה 

במדינות הצפוניות ביותר היפוך הקיץ הוא בעל משמעות גדולה במיוחד בשל החורף הקשה ששורר באזורים אלו. בעונת הקיץ הימים מתארכים וביום ההיפוך ניתן ליהנות מאור יום למשך כמעט יממה שלמה. בקרב העמים הסקנדינביים והגרמניים תקופה זו בשנה נחגגה בפסטיבלים שמחים בשם מידסומר ("אמצע הקיץ"), שופעי סימבוליזם חקלאי, כחלק מפולחן האדמה והתפילה לפריון. לפי ג'ולי מארי ריינולדס וליאנדרה ביבו ב- Readers Digest, במדינות כמו שבדיה ונורווגיה הם כללו ריקוד סביב עמוד מעוטר צמחייה ופרחים המכונה מייפול – שמשערים שנשא משמעות פאלית וכי שלושת ענפיו מסמלים את השמש, הירח והכוכבים. הנשים נהגו לחבוש זרי פרחים לראשן כסמל לפריון ולטייל יחפות בדשא רווי הטל בבקרו של היום הארוך בשנה כסגולה לבריאות.

תקופה זו נחשבה גם ליריית הפתיחה של עונת החיזור והזיווג, ולכן במדינות כמו פינלנד היה נהוג להטיל כישופים למציאת זיווג והגברת פוריות. עד היום זהו תאריך פופולארי במיוחד לקיום חתונות, או במקרה של נורווגיה, חתונות מזויפות בשביל הצחוק כחלק מהחגיגות. על פי המסורת השבדית, רווקה שאוכלת מזון מלוח או אוספת פרחים מסוימים ומניחה אותם מתחת לכרית, תחלום בלילה הקצר בשנה על בעלה לעתיד.

"למרות שהנצרות ביקשה לסלק את סממני הפגאניזם באירופה, הם נותרו נטועים בפולקלור. אין זה מפתיע אפוא שעלילת מחזהו של שייקספיר חלום ליל קיץ ששופעת בקסמים, כשפים ודמויות מיתיות, נשמעת כמו חגיגת מידסומר פגאנית טיפוסית".

באוסטריה בולטת במיוחד מסורת רבת שנים של הדלקת מדורות ענק באזורי הכפר וההרים, שיוצרות שרשראות אש הנמתחות לאורך קילומטרים רבים ומאירות את הלילה הקצר בשנה. ניתן לראות את המדורות המרשימות שלקחו חלק חשוב בפולחן האדמה הקדום בוערות גם כיום בפסטיבלי מידסומר ברחבי אירופה, במרכזם של קומזיצים ומסיבות.

עבור הוויקינגים יורדי הים תקופה זו הייתה קריטית במיוחד. לפי פרסומים באתרים History.com ו-The National Trust, הם ניצלו את הימים הארוכים כדי למקסם את הפרודוקטיביות שלהם בציד ובפשיטות. ביום היפוך הקיץ הסימבולי, הם נהגו להיפגש בכדי לדון בעניינים משפטיים ולפתור סכסוכים, וכן לבקר בבארות שנחשבו לבעלות סגולות מרפא. באיסלנד של היום, הפשיטות הוחלפו במסיבות, ובפסטיבל הענק Secret Solstice המונים חוגגים באתרי טבע מרהיבים כמו תעלת לבה עתיקה או בתוך קרחון.

מזרח אירופה והעמים הסלאביים

עמי מזרח אירופה לקחו את הסימבוליזם הרומנטי של מידסומר צעד אחד נוסף. במדינות כמו פולין, רוסיה ואוקראינה נחגג בתקופה זו איבן קופולה, חג ששמו נגזר מהשם קופידון. "בעבר האמינו שאיבן קופולה הוא זמן שבו אנשים מתאהבים, ושזוג שחוגג אותו ייהנה מאושר ושגשוג במהלך השנה", מספרת אגניסזקה ביגאג' מלשכת התיירות הפולנית ל-CNN Travel. גם כאן מדורות הן חלק גדול מהחג. במסגרת המסורת קיים מנהג של זוגות לקפוץ יחד דרך האש בעודם מחזיקים ידיים. לפי האמונה, אם הם אינם עוזבים אחד את השני בדרך – אהבתם תשרוד.

רוקדים מסביב לעמוד הקיץ בשטוקהולם, שבדיה. צילום: Artesia Wells on Shutterstock

אנגליה

"ייתכן שהמושבים הנחשקים בעולם ליום היפוך הקיץ בחצי הכדור הצפוני נמצאים במבנים הניאוליתיים בסטונהנג' שבאנגליה", כותבות ריינולדס וביבו. "הזריחה ביום הזה מתיישרת באופן מושלם עם מעגל האבנים באתר, שתוכנן באופן גאוני בכדי להציג את קרני האור היורדות של ההיפוך". לפי בן גוגין במגזין Inverse, מעט מאוד ידוע על הנסיבות המסתוריות שבהן נבנה האתר, מפני שהתרבות שבנתה אותו לפני כ-3,000 שנים לא הותירה אחריה כתבים. בשל הארכיטקטורה המדויקת שמתיישרת עם זוויות השמש בימי חילופי העונות, ארכיאולוגים סוברים שהמקום שימש כאתר פולחן לאדמה ולשמש, ושהדרואידים – כוהני הדת של השבטים הקלטיים – קיימו בו טקסי ריפוי.

גם היום, אנשים שמזדהים כדרואידים או פגאניים מודרניים חוגגים את יום ההיפוך באתר באחת מהחגיגות הגדולות בעולם לציון התאריך.

שרידים נוספים לפולחן יום ההיפוך הפגאני ניתן למצוא בתרבות ובספרות הבריטית גם בתקופות מאוחרות יותר. לפי אתר תיירות התרבות Culture Trip ואתר ה-National Trust, חגיגות ליל הקיץ בבריטניה הקדומה נסובו סביב אמונה בקסם וביצורים מיסטיים כגון פיות וחדי-קרן. "קסם נחשב לחזק ביותר במהלך יום וליל ההיפוך, ומיתוסים סופרו על כך שהעולם מתהפך או שהשמש עומדת דום במידסומר". אך למרות שהנצרות ביקשה לסלק את סממני הפגאניזם באירופה, הם נותרו נטועים בפולקלור. אין זה מפתיע אפוא שעלילת מחזהו של שייקספיר חלום ליל קיץ (בתרגום מדויק מאנגלית "חלום ליל מידסומר") ששופעת בקסמים, כשפים ודמויות מיתיות, נשמעת כמו חגיגת מידסומר פגאנית טיפוסית.

יוון 

כמה אלפי קילומטרים מזרחה משם וכמה אלפי שנים אחורה בזמן, ונגיע אל יוון העתיקה. שם, יום היפוך הקיץ היה כה סמלי לתרבות החקלאית עד שהוא נחשב לראש השנה, וציין את תחילתה של הספירה לאחור בת החודש עד לפתיחתם של המשחקים האולימפיים. בתקופה זו נחגג פסטיבל קרוניה לזכר תור הזהב של אל החקלאות קרונוס, שבו על פי האמונה היה שפע שבזכותו כל בני האדם היו שווים ואף אחד לא היה צריך לעבוד למחייתו. לפי ריינולדס, ביבו וצוות History.com, הפסטיבל היה הזמן השוויוני ביותר בשנה, ובו נזנחו לרגע ההיררכיה והמעמדות החברתיים ועבדים יכלו לחגוג לצד אדוניהם כשווים.

טקס מסורתי אחר בתקופה זו סימל את היכולת לנבא מזלות בשנה החדשה. לפי קרינגטון, בתולות מקומיות נהגו לאסוף מים ממקורות שונים אל כד שאליו הכניסו נשות הכפר קמעות מזל שונים למשך הלילה. ביום המוחרת כל הנשים התאספו, משו את הפריטים מן הכד ודקלמו חרוזי עתידות רומנטיים לבעלות החפצים. הגברים נהגו להדליק מדורות ולקפוץ מעליהן כדי לגרש מזל רע. גם כאן האמינו שבערב זה תחלומנה רווקות על פניו של בן זוגה העתידי. "כיום, הפסטיבל הוא יותר תירוץ לנשות הקהילה לספר בדיחות גסות אחת לשנייה", כותבת קרינגטון. אך הוא עדיין משמש כהזדמנות טובה לרווקים להכיר בני זוג.

מנהג יווני עתיק נוסף שהשתמר במשך למעלה מ-2,500 שנים הוא להעפיל ביום היפוך הקיץ לפסגת הר האולימפוס, תוך טיפוס של כ-10,000 מדרגות.

זוגות מאתגרים את אהבתם בחגיגות איבן קופולה בקייב, אוקראינה. צילום: katatonia82 on Shutterstock

מצרים

ייתכן שאת המסורת העתיקה מכולן לכבוד יום ההיפוך נוכל למצוא במצרים. לפי גוגין, בתאריך זה זרח הכוכב סיריוס – הבהיר ביותר בשמי כדור הארץ – שעל פי האמונה אחראי לגאות השנתית של נהר הנילוס. לא רק שהנילוס המוצף הזין את האדמה ושימר את מעגל השפע החקלאי, אלא גם שעל ידי התבוננות בגובה המים בתקופה זו יכלו החקלאים לחזות את רמות המים בנילוס בהמשך השנה. תופעה זו הייתה חיונית כל כך למצרים, עד כי הם כיוונו לפיה את לוח השנה שלהם, וברגע שהכוהן הגדול זיהה את סיריוס בשמיים הוכרזה תחילת השנה החדשה.

"מעט מאוד ידוע על הנסיבות המסתוריות שבהן נבנה האתר, מפני שהתרבות שבנתה אותו לפני כ-3,000 שנים לא השאירה אחריה כתבים. בשל הארכיטקטורה המדויקת שמתיישרת עם זוויות השמש בימי חילופי העונות, ארכיאולוגים סוברים שהמקום שימש כאתר פולחן לאדמה ולשמש, ושהדרואידים – כוהני הדת של השבטים הקלטיים – קיימו בו טקסי ריפוי".

היום לווה בחגיגות ופולחן, ביניהם לשני אלים מרכזיים: איזיס – מעניקת המים המחיים, שאליה כפוף הכוכב סיריוס, וכמובן אל השמש ומלך האלים אמון-רה.

בהתאמה תוכננו המונומנטים הקדושים השונים כך שיתיישרו עם זווית השמש ביום הזה: בערב ההיפוך, מבטו של הספינקס פונה היישר אל השמש ששוקעת בדיוק בין שתי הפירמידות הגדולות, קרני השמש מאירות את מקדש אוסייריס מבין שני הרים סמוכים, וכן שוטפות בזוהר את היכל קודש הקודשים במקדש אמון-רה. עד היום אתרים אלו מושכים מבקרים רבים שמגיעים לחזות במופע האור הזה.

סין

לפי האמונה הסינית, בעולם שולטים שני כוחות הופכיים: הכוח הנשי "יין", שמקושר לאדמה ולקיץ, והכוח הגברי "יאנג", שמקושר לשמיים ולחורף. שני הכוחות אומנם מנוגדים, אך משלימים אחד את השני ומשולבים בכל היבטי החיים. באתר Antiquity Now מסבירים כי השפעת כוח היין מגיעה לשיאה דווקא ביום היפוך החורף, בעוד היאנג מגיע לשיא עוצמתו ביום היפוך החורף. על כן, חגיגות יום היפוך הקיץ למעשה התקיימו לכבוד השפעתו הנכנסת של היין, שעל פי האמונה ילך ויתחזק עד שיגיע לשיא כוחו באמצע החורף. "כיבוד האיזון בין שני הכוחות היה ועודנו חשוב ביותר בתרבות הסינית, מכיוון שאם הם יוצאים מסנכרון הדבר יביא אסונות כמו שיטפונות, בצורות ומגפות".

תקופה זו נחשבה לחג לאומי במורד שושלות הקיסרות הסינית. לפי מגזין China Daily, בחג נהגו להשיט סירות דרקון סמליות, ולערוך טקסים שבהם רקדנים משחזרים את מעגל תנועת השמש ברקיע. הנשים נהגו להעניק אחת לשנייה שקיות קטנות מבושמות או מניפות צבעוניות. באופן מסורתי, באזורים רבים בסין נוהגים עד היום לאכול אטריות קרות ביום היפוך הקיץ, בניגוד ליום היפוך החורף שבו נהוג לאכול כיסונים.

על-אף שבין האזורים השונים בעולם מפרידים אלפי קילומטרים והבדלי תרבות ושפה, בסופו של דבר נראה שבבסיס המנהגים המגוונים ניצבים עקרונות אוניברסליים דומים שמאחדים אותנו בהערכתנו לכוחות הטבע ובתפילותינו לשפע, אהבה ושגשוג.

תמונת כותרת: Phil Watson Photography on Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

האביב מגיש לנו קוקטייל של "מולקולות ביטחון" – כיצד הוא משפיע על אושרנו?

הקור והחורף מורידים לכם את מצב הרוח? תנו לנו הזדמנות לנסות להפוך את זה

אין כמו קרן שמש דבר ראשון בבוקר – כך שעון החורף מועיל למוח ומשפר פרודוקטיביות

עוד מרדיו מהות החיים:

תחושת בטן: שעה שמנפצת מיתוסים על השמש – התארכות היום וטיפוס השמש לרום השמים