לראות את האחר ולכאוב בכאבו נחשב למעשה אצילי. אך האם הוא תמיד מיטיב? לעיתים אנו לוקחים על עצמנו את העול הרגשי של האחר עד כדי כך שאנו קורסים תחתיו. כיצד אימון לחמלה יכול להרים אותנו בחזרה?
"חמלה" היא מילת באזז במאה ה-21. ראשי ארגונים שואפים אליה במקומות העבודה, מורים רוחניים מטיפים לה, ומנהיגים מייחלים לה בקרב הציבור. אך מה בעצם המשמעות שלה? נראה שלא פעם נוהגים לבלבל אותה עם אחותה הקרובה, "אמפתיה". ואולם, האמת היא שגם אם הן אחיות, הן רחוקות מלהיות תאומות זהות.
מכיוון שאמפתיה וחמלה אכן נובעות מאותו מקום – השאיפה להבין ולהזדהות טוב יותר עם חוויותיו של האחר – הן עשויות להישמע כמו מושגים נרדפים. אך בכל זאת – מבדיל ביניהן ניואנס חשוב.
לפי איימי ריגבי במגזין Fingerprint for Success, ארגון הפסיכולוגים האמריקאי מגדיר אמפתיה כ"הבנה של האחר מתוך נקודת המבט של אותו אדם במקום מתוך של עצמנו, או היכולת לחוות בעקיפין את הרגשות, התפיסות והמחשבות של הזולת. אמפתיה כשלעצמה אינה נושאת עימה מוטיבציה לסייע. עם זאת, היא יכולה להפוך למצוקה אישית". חמלה, לעומתה, מוגדרת כ"רגש חזק של הזדהות עם רגשות העצב או המצוקה של אדם אחר, בדרך כלל בשילוב של רצון לסייע או לנחם את אותו אדם". במילים אחרות, חמלה לוקחת את ההזדהות צעד אחד נוסף, ומייצרת גם כוונה לפעולה מסייעת.
ריגבי מדגישה שכפי שאמפתיה לא תמיד מובילה לחמלה, כך גם חמלה לא תמיד נובעת בהכרח מתוך אמפתיה. רק "במקרים מסוימים אמפתיה יכולה להפוך לסימפתיהשיכולה להוביל לפעולה". לחלופין, אנו יכולים לסייע לאדם אחר מתוך תחושת מחויבות, אחריות, נימוס וכדומה, ולאו דווקא מתוך הזדהות.
ככל שצוללים עמוק אל תוך המוח, ניתן לראות עד כמה שונות שתי התופעות זו מזו. ראסמוס הוגארד, מומחה למנהיגות וחמלה במקום העבודה, מסביר במאמר ל-Forbes שאמפתיה היא מנגנון אבולוציוני שנוצר על מנת לגרום לנו להזדהות עם אלו שדומים לנו, ולייצר כך את הקרבה שחשובה כל-כך להישרדותנו. מקורה הוא במערכת הרגש, והיא נחשבת לרפלקס פסיכולוגי אוטומטי. רגשות, מחשבות והחלטות אמפתיות נוצרות בעיקר ברמה לא מודעת ולא מכוונת.
לעומת זאת, חמלה נחשבת לחלק רפלקטיבי ומכוון בפסיכולוגיה שלנו, ומקורה במרכזים הקוגניטיביים של המוח. שלא כמו האימפולסיביות שבאמפתיה, התחושות, המחשבות והבחירות החומלות עוברות דרך פילטרים של מודעות, מה שמאפשר לנו לבחון אותן, לדייק אותן ולייצר מהן הנעה לפעולה.
ייתכן שההבדלים האלה נראים זניחים, אך במקרים מסוימים הם מעניקים לחמלה יתרון על פני האמפתיה.
לכל מטבע יש שני צדדים
הזדהות היא נקודת התחלה טובה וחיונית, הן לחברה והן למערכות היחסים שלנו עם אחרים. עם זאת, היא אפקטיבית עד גבול מסוים. "אמפתיה היא הנטייה להצטרף לסבלו של האחר […] אבל היא מוגבלת", מסביר הוגארד. עד כמה שהיא נובעת מכוונות טובות, היא אינה ניטרלית. האינסטינקט שלנו מניע אותנו לתמוך ולהגן על מי שאנו תופסים כאחד "משלנו" – בין אם זה בקרבה משפחתית, זהות או השקפה. כשזה נוגע למישהו שאנו מרגישים קרובים אליו, אמפתיה היא מבורכת.
עם זאת, מצידו השני של המטבע אמפתיה גם יוצרת הפרדה ממי שנתפס כזר: ככל שאנו מרגישים פחות קרובים לאדם אחר, כך נהיה פחות אמפתיים אליו. כתוצאה מכך, כשזה נוגע לעזרה לזרים, המוח שלנו עלול לראות זאת כהשקעה מיותרת ולהתנגד למאמץ.
"להיות בחמלה פירושו להצטרף לסבלו של האחר, ללא קשר לזהות החברתית או האישית. זוהי השקפה שרואה כי בכל כאב של אדם ישנו מכנה משותף אנושי".
לעומת זאת, לחמלה אין גבולות. להיות בחמלה פירושו להצטרף לסבלו של האחר, ללא קשר לזהות החברתית או האישית. זוהי השקפה שרואה כי בכל כאב של אדם ישנו מכנה משותף אנושי. "היא ההכרה בכך שלא משנה הרקע התרבותי, הנטייה המינית או הגיל של האחר, באותו הרגע אתם אותו הדבר", כותב הוגארד.
"המשמעות היא להרחיב את המודעות שלנו ולתת מקום לחיבור שמאחד בין כולנו", כותבת ד"ר ליסה רנקין במגזין Mind Body Green. רנקין, ופאה ומחברת רבי-מכר בתחום הרפואה ההוליסטית, ממשיכה ומסבירה כי "מתוך הראייה הזו, נוכל לשאול את עצמנו איך נוכל להועיל לאחר בצורה הטובה ביותר". לדבריה, אחת הדרכים לעשות זאת היא לסגל לנו הרגל לבחון שוב ושוב את הכוונות והמניעים שלנו, ולשאול את עצמנו מאיזה מקום הם מגיעים. עצם ההרהור בהם מעלה את הדברים הלא-מודעים אל המודע ומגדיל את הסיכוי שנפעל בחמלה.
ריגבי מאירה צד נוסף של אמפתיה, חשוך יותר. בתחום הטיפול, למשל, אמפתיה היא רגש חיוני. הרגישות של העובדת הסוציאלית או העדינות של אח בית החולים, שמבינים את המקום שבו אנו נמצאים, יכולה לעשות את כל ההבדל בטיפול שאנו מקבלים. אך עודף הזדהות עם כאבו של האחר באופן פסיבי וחוסר היכולת לקחת צעד נוסף כדי להפוך אותה לאקטיבית עלולים לגרום לתופעה שמכונה בפי מדעני מוח "תשישות ממצוקה אמפתית".
כשאנו מזדהים עם האחר, סובלים בסבלו, אך לא מסוגלים להתנתק ממנו ולהתקדם לפעולה, אנו למעשה נתקעים במעגל של חוסר אונים. לאורך זמן, התקיעות הזו עלולה לגרום לנו להרגיש מרוקנים וכבויים. אפקט זה נצפה לא מעט בקרב עובדים במקצועות טיפוליים.
"כשאנו מזדהים עם האחר, סובלים בסבלו, אך לא מסוגלים להתנתק ממנו ולהתקדם לפעולה, אנו למעשה נתקעים במעגל של חוסר אונים".
כיצד ניתן להתגבר על תשישות אמפתית? לפי חוקרים בתחום הנוירו-סוציולוגיה והרווחה האישית, התשובה היא אימון לחמלה. הוגארד מסביר שאמפתיה היא פסיבית ומתמקדת בספיגה של מצוקת האחר. כשלומדים לקחת אותה ובאופן מודע לנתב אותה לפעולה, אנו מתחילים להפעיל שיקול דעת והופכים מפסיביים לאקטיביים.
חוויה זו מעצימה מאוד. "בגלל שחמלה היא מכוונת, ממוקדת פתרון ומתרכזת באיך לעזור לאחר באופנים שונים, היא מזינה ומספקת ולא מרוקנת", הוא מסביר. "בנוסף על כך, כשאנחנו מעניקים את הסיוע בפועל, אנחנו זוכים בבונוס נוסף בדמות פרץ דופמין. עזרה לאחרים גורמת לתחושה טובה, והיא מעודדת אותנו לחזור על כך בעתיד".
לקחת את הצעד הנוסף
לאור מגבלות האמפתיה, עשויה לעלות השאלה האם חמלה עדיפה או חשובה יותר מרעותה. אך האמת היא ששני הרגשות חשובים באותה מידה. על מנת ליצור חברה מתפקדת ומערכות יחסים מוצלחות (בין אם מקצועיות או אישיות) כדאי ששתיהן יהיו באמתחתנו. לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות: אמפתיה מאפשרת לנו לשים את עצמנו בנעלי האחר ולהזדהות עימו, אך מייצרת העדפות כלפי מי שקרוב אלינו תוך שהיא מרחיקה אותנו מן השונה, ובמקרים קיצוניים עלולה להתיש אותנו.
חמלה אומנם אובייקטיבית, מעצימה ומזינה, אך גם היא במקרים קיצוניים עלולה לגרום להתמסר כל-כך ולשרת אחרים עד שאנחנו שוכחים לטפל ולדאוג גם לעצמנו.
ברוב המקרים אמפתיה היא נקודת פתיחה נהדרת. החוכמה היא לזהות מתי היא אינה משרת את מטרותינו אל מול עצמנו ואחרים, ולבדוק מה יכול לסייע לנו לקחת את הצעד הנוסף מאמפתיה לחמלה. הרהור בדברים יעלה אותם אל המודעות ובאופן טבעי יוביל בדרך כלל לחמלה. התמקדות בפעולה, כמו הענקה או מציאת פתרונות לבעיה, תהפוך אותנו מפסיביים לאקטיביים ותקדם את החמלה. אפילו פעולה כמו הקשבה פעילה עשויה להיות לעזר רב למישהו אחר ולהוות את הצעד הראשון בדרך להחלמה שלו. למעשה, בהרבה מאוד מקרים זה בדיוק מה שנדרש.
תמונת כותרת: J W on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מתוך כוונות טובות – מתי אמפתיה עדיפה על סימפתיה ומדוע?
7 סגנונות של אישיות אמפתית והכישורים המיוחדים שלהם
מה ההבדל בין ביטחון עצמי לחמלה עצמית – ומדוע חמלה עדיפה?
עוד מרדיו מהות החיים:
