אופטימיות היא גישה מצוינת בדרך כלל, אך מסתבר שגם ממנה עלול להיות עודף. כשמופעל עלינו לחץ להרגיש טוב כל הזמן, הדחקה או הכחשה של תחושות קשות עלולה לגרום לנו יותר נזק מתועלת. כיצד נוכל לסייע לכוונתם הטובה שלנו או של חברינו להשיג את מטרתה? לשם כך שווה להכיר גם את הצד השלילי של החשיבה החיובית.
"תחשוב טוב – יהיה טוב" הוא מוטו מוכר לחיים עבור רבים מאיתנו. אנו משתדלים להתמקד בטוב, לא לשקוע ברגשות שליליים ולקדם אושר ושמחה בחיינו. ואכן, ניתן לדבר רבות בשבחה של חשיבה חיובית. אבל האם אנחנו יכולים – או צריכים – להיות בשמחה תמיד?
חשבו למשל על משבר חיים משמעותי, כמו אובדן של אדם יקר, פיטורים או אבחון של מחלה קשה חלילה, שבתגובה אליה תשמעו מהסביבה אמירות כגון "הכול לטובה", "חשוב על הצד החיובי", או "יכול להיות גרוע יותר". במקרה כזה, סביר יותר שציפוי הסוכר יגרום לכם לבחילה מאשר שימתיק את יומכם.
האם אפשר להיות חיוביים מדי? וכיצד קורה שדווקא מילות העידוד בעלות הכוונות הטהורות ביותר גורמות לנו להרגיש פחות טוב?
מתברר שאפילו חיוביות, בתנאים מסוימים, עלולה להוביל לירידה ברווחה הנפשית, כותבת שרלוט קאוולס במגזין The Cut. הפסיכותרפיסטית ויטני גודמן, שספריה סייעו בין היתר להעלות את המודעות לנושא בתרבות הפופולארית, מסבירה בריאיון לקאוולס כיצד גם הטובות שבכוונות עלולות להשתבש.
התרבות מלמדת אותנו לשים את הרגשות השליליים שלנו בצד ולהפגין חיוביות, מסבירה גודמן. לכן, כשאנחנו נתקלים בשיתוף של אדם אחר על חוויה שלילית, זה אך טבעי שנמהר לעודד אותו להסתכל על הצד החיובי שבעניין, או שננסה לשכנע אותו שהדברים אינם נוראיים כפי שהוא מציג אותם. בנוסף, חיוביות עשויה לשמש כמנגנון הגנה עבורנו: כשקשה לנו להתמודד עם הרגשות השליליים בעצמנו, לא פעם ננסה לנתב את השיחה למקומות נוחים יותר.
לעיתים זה באמת מצליח לרומם את הרוח, אך בפעמים אחרות התוצאה עלולה להיות בדיוק הפוכה.
כשפלוס ופלוס שווה מינוס
"הסיבה לכך שחיוביות יתר נחשבת לרעילה היא שהיא פוטרת את הדברים כלאחר יד וסותמת את הגולל על השיחה", מסבירה גודמן. "היא למעשה מעבירה מסר שאומר 'לא, הרגש הזה שאתה מרגיש לא בסדר – אתה צריך להיות שמח במקום זאת'. בנוסף היא רומזת לכך שאנו צריכים סיבה 'מספיק טובה' בכדי להרגיש עצובים, מודאגים או במצוקה – ושאנחנו לא עומדים בקריטריון".
לרגשות שליליים כמו עצב, כעס ופחד יש תפקיד חשוב בחיינו, מסבירה גודמן. "הם חלק ממנגנון ביולוגי שעוזר לנו לזהות מצבים מאיימים, מטרידים או כאלה שדורשים את תשומת ליבנו, כמו נורה מהבהבת בלוח המחוונים במכונית שלנו. וכשמישהו מבטל את הרגשות האלו, הדבר עלול להזיק למערכת היחסים כמו גם לבריאות הנפשית והפיזית שלנו".
"חשבו על זה כמו לאכול יותר מדי כדורי גלידה", אומרת נטלי דטילו, פסיכולוגית רפואית קלינית, בריאיון ל-Washington Post. "זה ממש טעים וגורם לנו להרגיש טוב יותר, אבל כשמגזימים כואבת לנו הבטן. גם כשאנחנו מנסים לדחוף גלידה לפרצופו של מישהו שבכלל לא מעוניין בה, זה לא באמת יעזור להם להרגיש טוב יותר".
"חיוביות יתר פוטרת את הדברים כלאחר יד וסותמת את הגולל על השיחה. היא למעשה מעבירה מסר שאומר 'לא, הרגש הזה לא בסדר – אתה צריך להיות שמח במקום זאת'. היא רומזת לכך שאנו צריכים סיבה 'מספיק טובה' בכדי להרגיש עצובים, מודאגים או במצוקה – ושאנחנו לא עומדים בקריטריון. יתרה מכך, לעיתים אנו מפנימים את המסרים האלו בעצמנו ומנסים להיות חיוביים בכל מחיר. בכך שאנחנו מאלצים את עצמנו להדחיק את רגשותינו האמיתיים, כל תהליך של החלמה או פתרון בעיות למעשה מתעכב".
"אנו שופטים את עצמנו על כך שאנו חווים כאב, עצב ופחד, מה שבתורו מייצר תחושות כמו אשמה ובושה", מסבירה דטילו. "בסופו של דבר אנחנו מרגישים רע לגבי העובדה שאנחנו מרגישים רע. זהו "מטא-רגש" – כלומר רגש ביחס לרגש. במקרה הזה, המטא-רגש הוא אכזבה מכך שאנחנו לא מאושרים כפי שאנחנו חושבים שעלינו להיות.
לדברי דטילו, הדבר נכון בפרט בסיטואציות שבהן הציפייה להיות מאושרים היא גבוהה במיוחד. קחו לדוגמה אמא טרייה ששרויה בדיכאון אחרי לידה. היא עצמה, כמו גם הסביבה, מצפות שתהיה מאושרת בתקופה זו. אז מעבר לרגשות הקשים שמתעוררים בה כתוצאה מהמצב החדש, עצם הפער בין הציפייה לבין המציאות יוצר אכזבה שמקשה על היולדת עוד יותר.
נראה, אם כן, שגישה חיובית עשויה להיות חרב פיפיות אם היא לא מידתית או שאינה הולמת את המציאות. כיצד נוכל לרתום את הגישה החיובית כך שתקדם ולא תעכב אותנו, בין אם מול אחרים ובין אם במפגש מול עצמנו?
חיוביות יתר היא כדור גלידה אחד יותר מדי. צילום: Dedi Grigoroiu on Shutterstock
לעזור לאחר לעזור לנו
כשאנחנו משתפים אדם קרוב בקושי או באתגר שלנו, עלינו לקחת בחשבון שמתוך הכוונה הטובה לעודד אותנו גם הוא עלול ליפול במלכודת חיוביות היתר, על אחת כמה וכמה אם מתוך ההיכרות המוקדמת אנחנו כבר מכירים אצלו את דפוס ההתנהגות הזה. אך הדבר אינו פשוט ועליו להיעשות בעדינות. "להעיר לחבר שמנסה לעזור לנו יכול לעיתים להיות החלק הקשה ביותר במערכת היחסים, במיוחד אם אנחנו מלכתחילה נמצאים במקום פגיע". מציינת הפסיכותרפיסטית ג'ינל קרימי בריאיון ל-Sunday Edit.
לדבריה, אחד הדברים שנוכל לעשות כדי לנסות ולהימנע מסיטואציה לא נעימה מול בני שיחנו הוא לערוך מראש תיאום ציפיות לגבי השיחה. נוכל, למשל, לומר שאנחנו רוצים לפרוק ולשחרר קיטור כרגע, ושאנחנו מבקשים רק אוזן קשבת ותמיכה, להבדיל מעצה. במידה שאנחנו כן מעוניינים בעזרה, קרימי מציעה לנתב מראש את השיחה לשם. כך למשל, נוכל לבקש מראש עזרה בחשיבה על פתרון לבעיה.
אם בכל זאת השיחה מתגלגלת למקומות שאינם נותנים תוקף לרגשותינו, קרימי מזכירה שתמיד נוכל לעצור אותה ולכוון שוב את בן שיחנו לסוג העזרה שהיינו מעוניינים לקבל ממנו.
במקרים מסוימים שבהם מדובר בדפוס קבוע של בן שיחנו, התייחסות לנושא חיוביות היתר עשויה להיות אף מועילה עבור מערכת היחסים, היא מוסיפה. עם זאת, כדי להימנע מתגובות מתגוננות ועוגמת נפש, קרימי מציעה לוודא קודם שהוא פתוח לביקורת בונה. ניתן, למשל, לומר משהו בסגנון של "אני מאוד מעריך את הרצון שלך לעזור לי, אך אני לא בטוח שזו הדרך עבורי. אפשר לשתף אותך במחשבות שלי לגבי זה?" הכנה כזו יכולה להעלות את הסיכויים לכך שהבקשות שלנו יתקבלו אצל האחר ביתר פתיחות ולסייע להפוך את ניסיונות העזרה שלו לאפקטיביים יותר גם בעתיד.
זה בסדר לא להיות בסדר
אם אנחנו מזהים בעצמנו דפוס של חיוביות יתר אל מול אחרים, נוכל להשתדל לשמור גם אנחנו על אותם העקרונות. "התמודדות עם חיוביות מעכבת מתחילה במודעות למערכות היחסים שלנו ולדרכים שבהן אנו עלולים לתרום להתפשטות שלה", מסבירה קרימי. "על אף שהדבר עשוי להיות מאתגר ולא נוח, מה שיכול לעשות את ההבדל הוא לאפשר את המרחב לרגשות נוספים שאינם בהכרח מלאים בקשתות בענן ובפרפרים".
המפתח הוא באמת להיות שם עבורו ולהשאיר את המיקוד סביבו וסביב תיקוף רגשותיו, במקום להתרכז בהפגנת ניסיונות העזרה שאנחנו חושבים שהוא זקוק לה. תגובות אמפתיות כמו "אני מקשיב לך, תגיד לי אם אתה מעוניין לשמוע אחר-כך את דעתי" מפגינות דאגה אמיתית באופן מכיל ומקדם.
ומה לגבי המפגש מול עצמנו?
קנדרה צ'רי, מטפלת שיקומית ומומחית לפסיכולוגיה, מציעה במגזין Verywell mind לנהוג באותה חמלה גם כלפי רגשותינו שלנו בכדי להימנע מלהיסחף במערבולת "מטא-רגש" מעכבת. היא מזכירה שתחושות של מתח, דאגה, פחד או כאב הן טבעיות. אין צורך להתבייש בהן או להרגיש אשמה. "תרשו לעצמכם להרגיש את התחושות האלו", כותבת צ'רי. "הן אמיתיות, לגיטימיות וחשובות. הן גם עשויות לספק מידע ולסייע לנו לראות תמונה מלאה יותר של האתגר שאנחנו מתמודדים עימו".
לעיתים יש לחפש מעבר לתמונות הזוהרות ברשתות החברתיות ולעצות פשטניות שניתנות על ידי מובילי דעה. כולנו חווים את כל מגוון קשת הרגשות, וכל אחד מאיתנו מתמודד איתם בצורה שונה.
לעיתים מעט סוכר באמת עוזר לגלולה המרה לרדת, אך בעזרת תשומת לב ומודעות נוכל למנוע ממנה גם להיתקע בגרון כשהיא מתוקה מדי. תחושות שליליות אינן עומדות בסתירה עם תקווה, אופטימיות והיותנו אדם חיובי. למעשה, הן אינן מעידות עלינו דבר מלבד היותנו אנושיים.
תמונת כותרת: Luis Aguila on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
"אני אשב לבד בחושך" – מה היא באמת מנסה לומר לנו?
חיים טובים אינם חייבים להיות בהכרח מאושרים – מספיק שיהיו עשירים פסיכולוגית
רגשות שליליים – בשביל מה אנחנו צריכים אותם? חוקרת מוח מסבירה את היתרונות
עוד מרדיו מהות החיים:
התבוננות פנימית: דליק ושמואל מארחים את עדי פלד – מרצה ומנחה לפסיכולוגיה חיובית
