לקחתם את עט המזל שלכם למבחן חשוב? אתם לא לבד. האם הוא אכן יכול לסייע לכם לעבור את המבחן? וכיצד? ומה אם תגלו ששכחתם אותו בבית? הכרת מנגנוני החשיבה והאמונה מסייעת לנו למצוא את התשובות.
לרבים מאיתנו יש אמונות עממיות שונות ומשונות שמטרתן להשפיע על הגורל, לכאורה. כך למשל, יש שמקפידים לירוק 3 פעמים כשרואים חתול שחור חוצה את הדרך, אחרים אינם יושבים בפינת השולחן או עוברים מתחת לסולמות מחשש למזל רע, ויש כאלו שמאמינים שיציאה מהבית ברגל ימין, יצירת קשר עין בעת השקת כוסות 'לחיים' או בקשת משאלה מכוכב נופל תקרב לחייהם בשורות טובות.
המונח הפופולרי "אמונות טפלות" לתיאור מנהגים אלו ונוספים, עשוי לרמז על כך שגם אלו מאיתנו שמקיימים אותם, לא באמת מאמינים בלב שלם בכוחם. אז מדוע בכל זאת גם הספקנים הגדולים ביותר ימצאו את עצמם נוקשים על עץ מדי פעם?
בכדי לענות על השאלה, ננסה להבין תחילה מה הופך אמונה לאמונה טפלה. אמנם אין באקדמיה הגדרה אחידה שמבחינה בין השתיים, אך באופן עקרוני ניתן לומר שאמונה היא משהו שאנו מקבלים במודע ללא עוררין למרות שאין לנו דרך להוכיח אותו, בעוד שאמונה תפלה היא מנהג שאנו מקיימים למרות שאנחנו יודעים – לפחות ברמה כלשהי – שהוא לא יכול להיות בעל ההשפעה הישירה שמיוחסת להו.
סושמיטה הדג', כתבת מדע במגזין Science ABC, מעלה את הסברה שהדבר קשור למודל העיבוד הכפול של המוח שלנו, תיאוריה שהוצגה על ידי זוכה פרס הנובל פרופסור דניאל כהנמן וחוקרים נוספים.
פרדוקס האמונה
על פי התיאוריה, בני אדם חושבים ומסיקים מסקנות בעזרת שתי מערכות. המערכת הראשונה היא אינטואיטיבית ומהירה, והראשונה להגיב לסיטואציות ובעיות שעולות מהסביבה. היא מפיקה מעין דו"ח הערכת מצב ראשוני שבו היא מציעה מענה או פיתרון לסיטואציה שיתורגם להתנהגות.
לעומת זאת, המערכת השנייה היא איטית ומחושבת, ומשתמשת בהיגיון על מנת לנתח בעיות. עיקר תפקידה הוא לבצע בקרת איכות לדו"חות של מערכת אחת, על ידי כך שהיא מחפשת בהם טעויות. במידה והיא מוצאת כאלו, היא מתקנת אותם על ידי החלפת המענה שהוצע בתגובה חדשה, שתתורגם להתנהגות אחרת – רציונלית יותר.
"במודע או שלא במודע, נראה שהמערכת מזהה את הטעות הלוגית שבהתנהגות לפי האמונה העממית, אך משהו גורם לה שלא לתקן אותה".
כדי להדגים את אופן פעולת המודל, חישבו על הבעיה הבאה: ארוחה ושתייה עולות יחד 110 ש"ח. מחיר הארוחה גדול ב-100 ש"ח ממחיר השתייה. כמה עולה השתייה?
הדג' מסבירה שהתשובה הראשונית שעולה במוחנו היא שהשתיה עולה 10 ש"ח. מחשבה נוספת תגלה שתשובה זו שגויה, ושכדי להגיע לסכום כולל של 110 ש"ח השתייה צריכה לעלות 5 ש"ח, והארוחה 105 ש"ח. התשובה הראשונה תתקבל כשאנחנו ממהרים לענות ומסתמכים על מערכת 1 בלבד. לעומת זאת, מעורבות של מערכת 2 תגרום לנו לעלות על טעותנו, לתקן אותה, ולהשיב את התשובה הנכונה.
בכל הקשור לאמונות טפלות, לדברי הדג' קיימת במנגנון פירצה מסוימת: במודע או שלא במודע, נראה שמערכת 2 מזהה את הטעות הלוגית שבהתנהגות לפי האמונה העממית, אך משהו גורם לה שלא לתקן אותה. ולראייה, אנו יודעים שהאמונה היא לא באמת רציונלית. אם לא היינו מפקפקים בה ברמה כלשהי, היא היתה פשוט "אמונה". עצם הידיעה הזו היא שהופכת אותה לטפלה. זו גם הסיבה שעבור כל אחד מאיתנו המצב הוא שונה: מה שיכולה להיות אמונה טפלה עבור האחד, עשויה להיות אמונה שלמה עבור האחר.
אם כן, כיצד קורה שמנגנון קוגניטיבי משומן כל-כך נותן לטעויות לוגיות כאלו להחליק? כאן, במקום שבו הלוגיקה חורקת, רצוי לחפש את התשובות בפסיכולוגיה.
להימנע מלעבור מתחת לסולם נשמעת כמו עצה טובה תמיד. תמונה: Prateek Katyal on Unsplash
לעיתים טוב האחד מן השניים
כפי הנראה, למערכת 1 יש כמה טיעונים טובים שמשכנעים את מערכת 2 שלמרות הטעות, המנהג הטפל משתלם לנו ולכן כדאי בכל זאת לאפשר אותו. הטיות פסיכולוגיות אלה אוניברסליות לכל בני האדם, ועשויות להסביר מדוע רובנו מושפעים מאמונות טפלות.
ד"ר סטיוארט וייזה, פסיכולוג המתמחה באמונות וחשיבה ביקורתית, מסביר בראיון למגזין הבריאות Web Md, שרוב החוקרים בתחום מסכימים על כך שהכוח המניע מאחורי הבחירה לקיים אמונות אלו הוא השאיפה להגברת תחושת השליטה והוודאות בחיים. הוא מציין שאמונות כאלו נמצאו במחקרים כתורמות לגישה חיובית כללית לחיים, ביניהם בתחום הספורט – בו עלה כי אמונות טפלות מסייעות להפחתת מתח ומספקות תחושת שליטה על גורמים בלתי צפויים שתלויים במזל.
מטבענו, אנו נוטים לחפש כללים או הסברים שיעזרו לנו לצפות או לשלוט בתוצאות. "לעיתים יצירת וודאות כוזבת עדיפה מאשר חוסר וודאות מוחלט, כך עולה ממחקרים רבים", מסביר וייזה. כך למשל, סיטואציות כמו מבחנים, ראיונות עבודה, ומעמדים נוספים שאנו מאוד רוצים להצליח בהם בלי קשר למידת המוכנות או הביצועים שלנו, עשויים להצמיח אמונות טפלות. "פעמים רבות אנו מוצאים את עצמינו במצבים בחיים שבהם משהו שחשוב לנו מאוד עומד לקרות, התכוננו אליו כמיטב יכולתנו אבל הדברים עדייו לא וודאיים וברורים. אמונות טפלות מספקות לנו את התחושה שעשינו עוד דבר אחד בשביל להבטיח את התוצאה הרצויה".
לדברי וייזה, מיקומנו בסקאלת "תפיסת מוקד השליטה" עשוי גם הוא להשפיע על מידת האמונה שלנו במנהגים אלו. בקצה האחד של הסקאלה מוקמים אלו מאיתנו בעלי מוקד שליטה פנימי – הסוברים כי הם אדונים לגורלם. בקצה השני נמצאים בעלי מוקד השליטה החיצוני – אלו מאיתנו המאמינים כי חייהם מנווטים בידי הסביבה, כוח עליון או אנשים אחרים. לפי וייזה, אנשים בעלי מוקד שליטה חיצוני נוטים יותר להאמין באמונות טפלות מאשר חבריהם בצידה השני של הסקאלה, ייתכן כמנגנון להגברת תחושת שליטה בחייהם.
"אם התוצאה היא עניין של מזל גרידא, לאמונות אין השפעה ממשית. אבל במצבים בהם ביצועים הם מרכיב חיוני להצלחה, חשיבה טפלה עשויה להעניק לנו יתרון".
נוסף על כך, נראה כי לעיתים האמונות התפלות עשויות להיות יותר יעילות מכפי שנדמה לנו.
זאת מפני שהן נושאת עימה מעין אפקט פלסבו – במקרים מסויימים הנבואות אכן מגשימות את עצמן ומביאות לשיפור בביצועים. ד"ר פול פוקסמן, מומחה בתחום החרדה, מוסיף בהמשך דבריו של וייזה שכאשר אנחנו מאמינים שמשהו יעזור לנו, יש סיכוי לא רע בכלל שהוא אכן יעזור. לא בגלל תכונות מאגיות של החפץ או הטקס, אלא מעצם כוחה של האמונה. לדבריו, תחושת ביטחון היא אולי התועלת הרגשית הגדולה ביותר שאנו מקבלים מאמונה טפלה. "אם התוצאה היא עניין של מזל גרידא, לאמונות אין השפעה ממשית. אבל במצבים בהם ביצועים הם מרכיב חיוני להצלחה, חשיבה טפלה עשוייה להעניק לנו יתרון".
"לאמונות טפלות עשויות להיות אפקט פסיכולוגי ממשי", מחזק וייזה. נניח שהצלחנו בעבר כשלבשנו חולצה מסוימת. יתכן ולבישת אותה חולצה שוב תסייע לנו להפחית חרדה ולקדם חשיבה חיובית, מה שבתורו יסייע לנו שוב להצליח.
האמונה כי אנו ברי מזל ושדברים עומדים להצליח גורמת לנו להשתדל ולהתמיד יותר במצבים מאתגרים, וכן ליצור אינטראקציות מוצלחות יותר עם אחרים. אלו לכשעצמם עשויים להתברר כבעלי ערך רב לחיינו.
משתלם להיות אופטימיים
גורם נוסף שמשכנע אותנו לבחור לקיים את האמונות הטפלות, הוא התפיסה שהן מעין ביטוח זול. פרופסור למדעי ההתנהגות ג'יין ריזן, מסבירה בראיון ל- Mediacl News Today שלעיתים הדבר פשוט משתלם יותר, גם אם אנחנו לא ממש מאמינים בו. המאמצים שהמנהג דורש מאיתנו הם קטנים לנוכח המחיר היקר שאנו עלולים לשלם אם לא נקיים אותו במידה והאמונה נכונה. מה זה כבר לנקוש על עץ, להביט אחד לשני בעיניים כשמשיקים כוסות או לעקוף סולם, לעומת הדברים האיומים והנוראים שתביא איתה העין הרעה או 7 שנים של חיי מין גרועים? במקרה הגרוע ביותר, אם האקט לא יועיל, הוא בוודאי לא יזיק.
עם זאת, צרי לקחת בחשבון שהביטוח המשתלם עשוי להתגלות גם כחרב פיפיות. כפי שקיום מנהג או טקס מסוים עשוי לנסוך בנו ביטחון, אופטימיות ולהפחית חרדה וכך לשפר את ביצועינו, באופן דומה אנו עשויים לחוש יותר חרדה או חוסר ביטחון במידה ואיבדנו את חולצת המזל שלנו או שלא קיימנו את הטקס הקבוע לפני העלייה למגרש.
האם בסופו של דבר אכן משתלם להאמין באמונות טפלות? נראה שהדבר תלוי במידת החשיבות שאנו מייחסים להן. כל עוד הן מביאות עימן ביטחון ואופטימיות, ללא פיתוח תלותיות, ואנו לא מיחסים להן השפעה אמיתית ומהותית על חיינו, סביר להניח שהן יישאו עימן רק ברכה, טפו טפו טפו.
תמונת כותרת: Beata Gabryelska on Shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מרומא העתיקה ועד עידן G5 – מדוע אנחנו נמשכים לתיאוריות קונספירציה?
השלווה מגיעה כשאנו אוזרים את האומץ לוותר על כמה אמונות מבוססות היטב
אמונות משעשעות של ילדים יזכירו לכם איך זה להיות צעירים
עוד מרדיו מהות החיים:
מופע הרדיו של אורי גוטליב: מה הקשר בין צילומי מסך, המוח האנושי, אמונות טפלות וה-FBI?
