אני תמיד נשאר אני? מחקרים בודקים האם אנשים מסוגלים באמת להשתנות

"תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר, את הכוח לקבל את מה שאי אפשר ואת החוכמה להבחין בין השניים", גורסת תפילה ידועה. אילו מאפיינים בעצמנו ניתנים לשינוי? אילו עקשניים? ומה נוכל לעשות כדי לסייע להצלחת המהפך?

ירדן להבי | 16 נובמבר, 2022

משל עתיק מספר על עקרב שרצה לחצות את הנהר אך לא ידע לשחות. הוא ניגש אל הצפרדע, וביקש ממנה שתעביר אותו על גבה אל גדת הנהר השנייה. הצפרדע היססה בתחילה מחשש שהעקרב הקטלני יעקוץ אותה בדרך. "אל תדאגי", השיב העקרב. "לא אעקוץ אותך. הרי אני צריך להגיע לגדה השנייה, ואם אעקוץ אותך בדרך – שנינו נטבע". השתכנעה הצפרדע והעלתה את העקרב על גבה.

במחצית הדרך, הרגישה הצפרדע עקיצה חדה והחלה להשתתק. בשארית כוחותיה צעקה אל העקרב: "מה עשית? מדוע עקצת אותי? עכשיו שנינו נטבע ונמות". השיב לה העקרב: "וכי מה חשבת? זה הטבע שלי, לא יכולתי להתאפק".

סיפור זה בא ללמדנו שהנמר אינו יכול להפוך חברבורותיו – אנשים אינם מסוגלים להשתנות באמת – והוא תואם תפיסה רווחת שלפיה האופי שלנו טבוע בנו ונשאר קבוע לכל אורך חיינו. עם זאת, תפיסה מנוגדת, רווחת לא פחות, גורסת כי אף פעם לא מאוחר מדי להשתנות, והתרבות והמדיה מקיפות אותנו כל הזמן בסיפורים על אודות אנשים שחוללו שינויים מדהימים באורח חייהם, בהתנהגותם ובהרגליהם.

אם כן, מהי האמת? האם אנשים מסוגלים או לא מסוגלים להשתנות? האם ריאלי לקוות שנצליח לזנוח באמת תכונות או התנהגויות שאנו לא אוהבים, ונאמץ אחרות רצויות במקומן? או לצפות שאנשים אחרים שפוגעים בנו באופן מתמיד יפסיקו לעשות זאת? תשמחו אולי לגלות, שעל פי המדע התשובה העקרונית לשאלה היא "כן" – אנשים מסוגלים להשתנות. עם זאת, הדבר אינו פשוט ותלוי בגורמים רבים.

על פי קריסטל רייפול ב-Healthline, בעבר סברו מומחים בתחום מדעי הנפש וההתנהגות שברגע שהאופי שלנו מתגבש בבגרותנו, הוא נותר פחות או יותר קבוע לאורך חיינו. עם זאת, ממצאים עדכניים יותר מציעים שהאישיות שלנו עשויה להשתנות במהלך החיים, גם בתקופת הבגרות.

אשלי קרוצ'י ב-Psych Central מחזקת עמדה זו וכותבת כי האישיות שלנו מעוצבת באופן דינמי על ידי מערכות היחסים בין הטמפרמנט שלנו, האינטראקציות שאנו משתתפים בהן והסביבה שמקיפה אותנו. על כן, לדבריה, שינוי הוא אפשרי בעזרת חיזוק ממושך של התנהגויות ותבניות חשיבה חדשות.

ואולם, למה מתכוונים בדיוק כשמדברים על שינוי? הנפש שלנו היא תמהיל שלם שכולל אספקטים אישיותיים רבים. אלו מהם גמישים ופתוחים לשינוי, ובמה הדבר תלוי?

תגידו שלום ל'אני' החדש שלכם

מחקרים מצביעים על כך שמרבית שינויי האישיות מתרחשים דווקא בין הגילאים 20-40, ככל הנראה בעקבות תהליך חקר פנימי שנפוץ בבגרות המוקדמת ועשוי לקדם שינוי עצמי מכוון, מסבירה רייפול. לדבריה, בעזרת השתדלות וחיזוק, רוב האנשים מוצאים שניתן לשנות אספקטים כגון גישה לחיים והשקפת עולם, הרגלים, התנהגויות, תגובות פיזיות או מילוליות, וכן היבטים מסוימים של תכונות אופי.

לפי קרוצ'י, 'גישה לחיים' (המכונה לא פעם גם 'מיינדסט') מוגדרת על פי התאחדות הפסיכולוגים האמריקאים כ"הערכה כללית של אובייקט, אדם, קבוצה, נושא או רעיון, שנובעת מתוך האמונות, התחושות, התנהגויות וניסיון העבר שלנו". ככזו, ניתן לשנות אותה כשמבינים את מקורה, נסיבות היווצרותה ואת השפעתה על חיינו. כך למשל, אירוע טראומטי מעברנו עשוי ליצור גישה מתגוננת לחיים וקושי להתמודד עם אתגרים מסוימים. התמודדות עם הטראומה, הכוללת עיבוד בריא שלה, עשויה לשנות את הגישה ואת התגובות שנגזרות ממנה.

"אירוע טראומטי מעברנו עשוי ליצור גישה מתגוננת לחיים וקושי להתמודד עם אתגרים מסוימים. התמודדות עם הטראומה, הכוללת עיבוד בריא שלה, עשויה לשנות את הגישה ואת התגובות שנגזרות ממנה".

באופן דומה, ניתן לשנות גם הרגלים והתנהגות. כדי לבחון כיצד, קרוצ'י מבחינה בין השניים. התנהגות היא פעולה שמגיעה בתגובה להשפעה פנימית או חיצונית. הרגל, לעומת זאת, הוא התנהגות שחזרנו עליה פעמים רבות כל-כך עד כי הפכה לאוטומטית ואינה דורשת יותר תשומת לב מכוונת או מחשבה מודעת כדי לבצע אותה. למשל, לחגור חגורות בטיחות ברגע שאנו מתיישבים באוטו, סדר הפעולות בזמן המקלחת או צחצוח השיניים או הדלקת סיגריה בכל פעם שאנחנו מתוחים או משועממים. בהחלט ניתן לשנות הרגל בעזרת שינוי הנסיבות שמעוררות אותו (למשל, הקלה על מתח בדרכים שונות כדי שיפחת הצורך לעשן) או על ידי יצירת הרגל חדש שיחליף את הישן בכל פעם שמופיע הטריגר (למשל, בכל פעם שמרגישים מתוחים, לצאת להליכה במקום להדליק סיגריה). עם הזמן ולאחר מספיק חזרות, ייווצר קישור נוירולוגי חדש במוח שיכחיד את ההתנהגות הישנה ויפעיל את ההתנהגות החדשה ללא מאמץ.

מכיוון שהרגלים הם אוטומטיים ואינם דורשים מחשבה, לא פעם אנו לא מודעים למה שמפעיל אותם. גם במקרה הזה, נדרשת הבנה וחקירה של מקור היווצרות ההרגל על מנת שנוכל לנסות לשנות את מרכיביו.

מושא השינוי הנוסף הוא התנהגויות. פעמים רבות אנו מוצאים את התנהגותם של הקרובים לנו פוגענית ומייחלים לכך שישתנו (למשל חבר שתלטן או בן זוג בוגדני). לשמחתנו, נראה שגם התנהגויות ניתנות לשינוי. ד"ר ג'פרי מקווין, יו"ר איגוד הבריאות המנטלית של מחוז נסאו בניו יורק, מסביר בריאיון לקרוצ'י ש"אף אחד לא נולד עם התנהגות מסוימת. התנהגות היא נלמדת, ולכן ניתן גם לבטל את שנלמד. הדבר מצביע על כך ששינוי כזה הוא יותר מאפשרי – למעשה אף סביר שהוא יתרחש". עם זאת, מסבירה קרוצ'י, לא ניתן לאלץ שינוי בקרב אדם אחר. השינוי אפשרי רק מתוך לקיחת אחריות של האדם ובעלות על מעשיו, כמו גם השתכנעות בכך שהשינוי כדאי עבורו.

למה ציפית, צפרדע יקרה? עקרב נשאר עקרב.

צילום: Dinda Yulianto on Shutterstock

המנגינה לעולם נשארת

אם כן, החדשות הטובות הן שמאפיינים כמו גישה לחיים, התנהגויות והרגלים ניתנים לשינוי במהלך חיינו תחת תנאים מסוימים שמצריכים מאמץ מכוון והשקעה. עם זאת, ישנם אספקטים נוספים במכלול שיוצר את האישיות שלנו שעמידים ויציבים הרבה יותר בפני שינויים.

על פי רייפול, תכונות אופי הן תבניות ההתנהגות, החשיבה והרגשות שמאפיינות אותנו, למשל כנות, נדיבות והתמדה. כל אחת מתכונות אלו היא ספקטרום, כאשר כל אחד מאיתנו ממוקם איפשהו בין שני קצותיה (למשל בין "מתמיד מאוד" לבין "מתייאש במהירות"). גם אנו נעים על הספקטרום הזה ועשויים במקרים מסוימים או בזמנים שונים למצוא את עצמנו בנקודות שונות על הרצף. למשל, אנו יכולים להתמיד זמן רב בתחביב שאנו אוהבים מאוד, ובמקביל להתייאש מהר מאימון ספורט שמשעמם אותנו.

עם זאת, תכונות מסוימות עקשניות יותר מרעותן. כפי שכתבנו בהרחבה בעבר, מדעי הרוח הגדירו 5 רצפים כתכונות ליבה שמכונות גם "5 התכונות הגדולות": פתיחות מחשבתית, נועם הליכות, מוחצנות, מצפוניות ויציבות רגשית.

בעוד שתיתכן תנודה קלה או התפתחות מסוימת באחת או יותר מתכונות הליבה במהלך חיינו, אין זה סביר שנעבור מקיצוניות אחת לשנייה. למשל, מסבירה רייפול, רוב הסיכויים שאדם שהיה מופנם מאוד בילדותו לא יהפוך למוחצן מאוד בבגרותו. עם זאת, ייתכן שאדם כזה יבחר להתפתח חברתית על ידי כך שיטפח מספר מערכות יחסים משמעותיות.

"אף אחד לא נולד עם התנהגות מסוימת. התנהגות היא נלמדת, ולכן ניתן גם לבטל את שנלמד. הדבר מצביע על כך ששינוי כזה הוא יותר מאפשרי – למעשה אף סביר שהוא יתרחש".

ועדיין אין זה אומר שאנו חייבים להשלים עם הקלפים שחולקו לנו. גם אם לא נוכל להפוך לגמרי את תכונות האופי שאנו לא מרוצים מהן, עדיין נוכל לשנות את האופן שבו אנו מתמודדים איתן. לדוגמה, אם אנחנו ממוקמים נמוך בציר המצפוניות, ייתכן שהדבר מתבטא בכך שאנו מרבים לאחר ויוצרים בשל כך חיכוכים עם אחרים. במקרה שאנו מעוניינים לשנות זאת, נוכל להתאמץ מאוד לצאת מגדרנו על מנת להגיע בזמן (למשל לכוון את שעונינו אחורנית, לתזמן את ההתארגנות שלנו, לכוון שעונים מעוררים והתראות וכדומה). הדבר לא ישנה בנו את הנטייה הטבעית לאיחורים, אך הוא עשוי לסייע לנו לדייק יותר בזמנים בפועל.

רייפול מוסיפה שגם רגשות ותחושות בדרך כלל אינם נתונים לשליטתנו. נוכל אומנם לנסות ולהדחיק רגש לא נעים, אך הדבר אינו מומלץ לרווחתנו הנפשית. במקום זאת, מומלץ לנסות לקבל ולעבד את הרגשות האלו וללמוד (בעצמנו או בעזרת אנשי מקצוע) להגיב בצורה שתהיה יעילה יותר עבורנו.

אין (כמעט) דבר העומד בפני הרצון

עד כמה שאולי משמח לגלות ששינויים באישיות שלנו אפשריים במידה ובתנאים מסוימים, עצם העובדה ששינוי אפשרי בפוטנציה עדיין לא מבטיחה שהוא אכן יתרחש. ישנם גורמים שעשויים להקשות עליו – למשל חוסר רצון של אדם בשינוי, או מצביים נפשיים קליניים.

אך אפילו כאשר אנו מעוניינים בשינוי, אין ערובה לכך שיתרחש. גם שינויים בתחומים שניתן לשנות – כמו גישות, התנהגויות, הרגלים, וחלק מתכונות האופי – דורשים תעצומות נפש גדולות, מאמץ, השתדלות, ההשקעה והתמדה. אם כך, כיצד נוכל לסייע לתהליך?

רייפול מציינת שמוטיבציה חזקה היא מפתח חיוני להצלחה. כדי להגביר אותה, היא מציעה להכין רשימה שמונה את כל הסיבות הטובות לכך שאנו רוצים בשינוי, ולעבור עליה בכל פעם שאנו מרגישים שרוחנו נופלת. כלי מומלץ נוסף הוא הדמיון שלנו. כאשר אנחנו מדמיינים את עצמנו מצליחים בשינוי וחווים את כל היתרונות שהוא מביא עימו, האמונה העצמית שלנו מתחזקת. זו, בתורה, תורמת באופן מוכח להגברת סיכויי ההצלחה בתהליך.

מידת המאמץ שנשקיע בתהליך עשויה גם היא לקבוע את מידת הצלחתו. לשם כך מציעה רייפול להתחיל בצעדים קטנים. לדוגמה, אם אנחנו רוצים לעבוד על הביישנות שלנו, נוכל להחליט שלפני שמדברים עם העובד החדש במשרד, נתחיל ביצירת קשר עין וחיוך, או שהיום נאמר שלום לשני קולגות בבוקר. סביבה תומכת ומעודדת מעלה גם היא את סיכויי הצלחת השינוי.

אז – האם נמר יהפוך חברבורותיו? כנראה שלא. אך עם זאת, מנחם לדעת שאנו מסוגלים לשינויים בתחומים רבים שאנו לא מרוצים מהם בעצמנו, אם נרצה בהם מאוד ונשקיע את המאמץ המתאים. אחרי הכול, מי יודע, אולי עם המוטיבציה נכונה, אפילו העקרב היה מצליח להתאפק.