האם התחשבנות על כסף קטן בזמן שבמדינה מתרחש אסון לאומי היא מוצדקת? האם פגיעה באדם אחד לטובת רווחתם של רבים אחרים היא עניין מוסרי? סיאנס פילוסופי בהשתתפות גדולי הוגי הדעות בתחום האתיקה שואף לספק תשובות.
עבור מרבית האנשים, מושג כמו "הפילוסופיה של האתיקה" עשוי להישמע מנוכר ומיושן. כשחושבים על פילוסופיה מצטיירת תמונה של פרופסורים מזוקנים שמרצים מעל בימת האוניברסיטה, דרשות של הוגי דעות לבושי טוגה ביוון העתיקה, או כתבים בלטינית מימי עידן הנאורות, ולא מעט יחשבו שהעיסוק באתיקה שמור לעורכי דין, רופאים או אנשי צבא במצבי קונפליקט.
תהא האסוציאציה אשר תהא, נראה שלכולן מכנה משותף אחד: פילוסופיה ואתיקה נתפסות כתחומים תיאורטיים העוסקים בשאלות ברומו של עולם וחסרות קשר לחיי היומיום של רובנו. האומנם באמת כך הדבר?
מייקל שור הוא מפיק ותסריטאי טלוויזיוני שעומד מאחורי כמה מהקומדיות המצליחות בעולם ("המשרד", "המקום הטוב" ועוד). בהרצאה מלאת הומור מבית TED הוא מצליח להוריד את הפילוסופיה של האתיקה ממרומי מגדל השן אל גובה העיניים, ומשתף כיצד היא עשויה לעזור לנו לקבל החלטות טובות יותר בחיי היומיום.
האתיקה של תאונות הפגוש
שור כותב קומדיות לטלוויזיה במשך כמעט 25 שנה, ביניהן מערכונים, סדרות אנימציה ותוכניות סיטקום. עם זאת, הוא מספר כי בעשור האחרון התשוקה האמיתית שלו הייתה לימודי אתיקה. איך מגיע תסריטאי כוכב מהוליווד להתעניין בפילוסופיה? הכול התחיל בתאונת פגוש קטנה שהכתה גלים רחוקים בהרבה ממה שאיש יכול היה לשער בדמיונו.
מעשה שהיה כך היה: ב-2005 אשתו של שור – ג'יי ג'יי – התנגשה קלות במכונית שלפניה תוך כדי נסיעה איטית. שוטר שהיה במקום במקרה והיה עד לאירוע לא הבחין בשום נזק. שני הצדדים החליפו את פרטיהם והמשיכו לדרכם. עם זאת, כמה ימים מאוחר יותר קיבלו הזוג שור הודעה מבעל הרכב השני שיש צורך בהחלפת הפגוש שלו בעלות של 836 דולר.
המקרה התרחש על רקע הוריקן קתרינה. שור ואשתו ביקרו בעיר ניו-אורלינס זמן קצר לפני האסון האקלימי, והספיקו להתאהב בה לפני שנפגעה קשות בסופה והוצפה כולה. מעורער מהמתרחש במדינה, שור הזדעזע ונפגע מבקשתו של בעל הרכב השני, שנראתה לו קטנונית בתקופה של משבר לאומי שבו רבים איבדו את חייהם וכל רכושם.
מופתע, הלך שור לראות את מכוניתו של בעל הרכב. בהתחלה לא הבחין בשום נזק, ורק כשהתקרב מאוד ואימץ את עיניו, הצליח להבחין בקושי בסימן קטנטן. שור היה המום. "אמרתי לבחור שבעצם לא צריך להיות לו אכפת מזה" מספר שור. "אמרתי לו שבגלל דברים כאלה תעריפי ביטוח רכב בלוס אנג’לס כל כך יקרים, שמכוניות מקבלות מעיכות ודפיקות קטנות כל הזמן, ושהוא טיפש שאכפת לו מזה. אמרתי לו שיש דברים יותר חשובים בחיים – כמו הוריקן קתרינה".
המום, הציע שור הצעה מעניינת לבעל הרכב: אם בעל הרכב יסכים לא להגיש את התביעה לחברת הביטוח, שור יתרום 836 דולר לקרן הסיוע לאסון קתרינה של הצלב האדום בשמו. בעל הרכב השיב שיחשוב על כך.
ואז קרה משהו בלתי צפוי.
להציל את העולם לבד
"חזרתי לעבודה", מספר שור בחיוך, "וכפי שאנשים שמאוד בטוחים בעצמם אוהבים לעשות, התחלתי לספר לכל החברים שלי איזה מדהים הייתי". להפתעתו של שור, פתאום החלו החברים להצטרף להתחייבות, והכריזו שהם יתרמו עוד ועוד כספים לקרן הסיוע אם אותו בחור יבטיח שלא להגיש תביעה לתיקון המכונית. כמה מאות דולרים כבר הפכו לכמה אלפים, וביום וחצי כבר היו התחייבויות ממאות אנשים מכל רחבי המדינה ליותר מ-25,000 דולר.
היוזמה תפסה תאוצה גדולה כל כך עד ששור פתח בלוג שבו עדכן את המשתתפים במצב ההתחייבויות לפי שעה. "היה לי חלום להציל את ניו-אורלינס לבדי", מתוודה שור בחצי צחוק, "עם לא יותר מהלפטופ שלי וצינור כיבוי של כעס צדקני". הסיפור אף הגיע לתקשורת ושור הוצף בפניות להתראיין ולספר על הפרויקט. "ודרך אגב", מספר שור, "כל אותה העת הבחור השני היה לגמרי באפלה ולא היה לו כל מושג שכל זה מתרחש".
כשערוץ השידור הציבורי NPR פנה לשור בבקשה לריאיון, התחיל הזוג להרגיש רע לגבי כל העניין. "שנינו הרגשנו פתאום את ההרגשה הנוראה הזו שהיה משהו רע מאוד ושגוי במה שעשינו, אבל לא יכולנו לשים את האצבע על מה זה היה. אני רק זוכר שחשבתי, 'בסדר, לא אכפת לי ממכוניות שמקבלות מעיכות קטנות ושריטות. אבל לבחור השני כן אכפת. האם זה לא בסדר איכשהו? והאם המשא ומתן הקטן שאנחנו נמצאים בו באמת שווה את כל הזעם הזה והכעס והבושה שאני מלבה ושולח לכיוונו?'" שור כבר לא היה בטוח בכלום.
"מצאתי את עצמי לומד את כל התיאוריות המדהימות להפליא האלו – שהאנשים החכמים ביותר שחיו אי פעם פיתחו במהלך 2,500 השנים האחרונות – שעוזרות לנו לקבל החלטות טובות יותר ולהיות אנשים טובים יותר".
"אז עשיתי מה שכל אדם רציונלי יעשה במצב הזה", מתלוצץ שור. "התחבאתי מתחת למיטה שלי והתחלתי לבכות". וברצינות, היה זה הרגע שבו התחיל שור להתעניין בפילוסופיה. בחיפושו אחר תשובות לשאלות המוסר שעלו בו, החל להתקשר למרצים לפילוסופיה, להסביר להם את מצבו ולבקש שיסבירו לו על ההשקפות הפילוסופיות השונות בנושאי האתיקה.
וכך, מעיד שור, מצא עצמו התסריטאי ההוליוודי "לומד את כל התיאוריות המדהימות להפליא האלו – שהאנשים החכמים ביותר שחיו אי פעם פיתחו במהלך 2,500 השנים האחרונות – שעוזרות לנו לקבל החלטות טובות יותר ולהיות אנשים טובים יותר". אתיקה, כך הבין, היא אינה מושג תיאורטי מופשט, אלא מכלול של תורות שמטרתן לסייע לנו להתמודד עם דילמות ומצבים שנוגעים בחיי כולנו.
כשאריסטו הגיע להוליווד
כך למשל, למד על רעיון "הצו הקטגורי" שהגה עמנואל קאנט במאה ה-18, הטוען שעקרונות המוסר של האדם צריכים להיות אוניברסליים ולהיות תקפים לכולם. לשיטתו, כאשר אנו באים לשפוט התנהגות או לבצע פעולה מסוימת, עלינו לשאול את עצמנו אם היינו רוצים שכולם יתנהגו באותו האופן.
לאור שאלות אלו החל שור להתבונן במעשיו באור שונה. לדבריו, כאשר הביט בהם מבעד לעדשת הצו הקטגורי, העיקרון שזיהה בהם הוא בסגנון הבא: "בכל עת ששני אנשים נמצאים בכל סוג של משא ומתן, אחד מהם יכול לגרור לתוך התהליך אסון עולמי שלחלוטין לא קשור לעניין, ולדרוש מהאדם השני שלא יהיה אכפת לו מכל מה שאכפת לו, ובמקום זאת צריך שיהיה לו אכפת מהאסון העולמי". האם זה כלל שהיינו רוצים שכלל החברה תאמץ? כנראה שלא כל כך.
"העולם הזה יהיה מבאס, נכון?" שואל שור את הקהל. "כאילו, אחותך לווה ממך חמישה דולרים ממך, אתה מבקש אותם בחזרה, ואז היא אומרת: 'איך אתה מעז להיות מוטרד מחמישה דולרים כשכיפות הקרח של הקוטב נמסות?' אף אחד לא רוצה לחיות בעולם כזה".
בנוסף, קאנט דגל בכך שאין להשתמש באנשים אחרים כאמצעי להשגת מטרה, גם אם היא נעלה, ושור הבין שזה בדיוק מה שעשה.
"בכל עת ששני אנשים נמצאים בכל סוג של משא ומתן, אחד מהם יכול לגרור לתוך התהליך אסון עולמי שלחלוטין לא קשור לעניין, ולדרוש מהאדם השני שלא יהיה אכפת לו מכל מה שאכפת לו, ובמקום זאת צריך שיהיה לו אכפת מהאסון העולמי. האם זה כלל שהיינו רוצים שכלל החברה תאמץ? כנראה שלא כל כך".
מאריסטו, אבי הפילוסופיה המערבית, למד שור על חקר תורת המידות הטובות. לפי אריסטו, ישנן מספר תכונות שהופכות אדם למוסרי כגון אומץ, נדיבות ומתינות. עם זאת, אין זה מספיק שאדם יהיה בעל אותן האיכויות, אלא שעליהן גם להיות במידה הנכונה: שלא יהיה עודף מאחת מהן ולא מחסור. לשם כך מציע אריסטו לתרגל את אותן מידות בשגרה שוב ושוב, בכדי שאלה יהפכו אותנו למוסריים מטבענו.
לאור השקפה זאת בחן שור את מעשיו שלו. "מוסר של מידות טובות לא באמת יכול להיות מאוד מדויק", הוא אומר, "אבל לכל הפחות זה די ברור שהפגנתי עודף כעס ואולי גם מחסור בידידותיות. הנקודה היא, שמה שלא תהיה המידה הנכונה, לא הצלחתי לקלוע אליה".
מגדילים את הסיכוי להיות אנשים טובים יותר
ואז נתקל שור בתורה שגרמה לו להרגיש מעט טוב יותר: תיאוריית התועלתנות שהתפרסמה במאה ה-19 על ידי פילוסופים כמו ג‘רמי בנת‘ם וג’ון סטיוארט מיל. בניגוד להשקפתו של קאנט, לגישת התועלתנים המטרה דווקא כן מקדשת את האמצעים. לתפיסה זו, ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת הכללית ותוצאתה הסופית. אבן הבוחן של כל פעולה צריכה להיות אם היא מביאה את ה"טוב" הרב ביותר למספר הגדול ביותר של אנשים. כך למשל, פגיעה באדם אחד עשויה להיחשב מוצדקת ומוסרית, אם הדבר מביא תועלת רבה מאוד לרבים אחרים.
"וזה בעצם נתן לי שמץ של תקווה שעשיתי משהו טוב", משתף שור. "כי לתועלתנים רק אכפת מתוצאות הפעולות שלנו, אכפת להם רק שאנחנו יוצרים יותר אושר והנאה מכאב וסבל. אז כן, מצד אחד אני מעצבן וצדקני, וגורם לאותו בחור כאב מסוים, אבל מצד שני כמות עצומה של כסף הולכת להינתן לאנשים שנמצאים במצוקה רבה. אז כמות האושר שאני יוצר עולה על כמות הכאב והסבל".
עם זאת, הדבר מורכב יותר מכפי הנראה. התועלתנים אמרו גם שכשאנחנו מחשבים את סך הכאב או התועלת שיצרנו, אנחנו לא יכולים לחשוב רק על האדם האחד שאיתו יש לנו עסק, אלא גם על כלל הפרטים בחברה כולה שלאחר מקרה כזה שעשויים להתחיל לפחד שיום אחד יפגעו גם בהם לטובת הכלל. "אז מאחר שכבר ראינו איזה עולם נורא ומסריח ניסיתי ליצור, כולם בחברה שלנו יהפכו קצת מעורערים ועצובים ממה שעשיתי, וכך הסכום הכולל של כאב וסבל שיצרתי יכול למעשה לגבור על האושר". מבולבלים? גם שור.
"בסופו של דבר מעולם לא קיבלתי תשובה חד-משמעית", מספר שור. "כי אריסטו מעולם לא כתב על משהו כמו תאונות קלות שמערבות כרכרות רתומות לסוסים באתונה העתיקה. אבל לכל הפחות, זה הרגיש כאילו ג‘רמי בנת’ם וג’ון סטיוארט מיל יהיו קצת מאוכזבים ממני. וזה גם בהחלט הרגיש כאילו אריסטו יתעצבן קצת, ושעמנואל קאנט היה מניף לעברי אצבע גוערת. ואם כל הפילוסופים הגדולים ביותר של העולם נמצאים בצד אחד של המתרס ואתה בצד השני, אז פישלת".
בסופו של דבר, שור התנצל בפני הנהג השני שקיבל את התנצלותו וגרם לו להקלה עצומה. הוא עדכן את עוקביו בבלוג בהשתלשלות העניינים ועודד אותם לתרום לקרן הסיוע בכל מקרה. יותר מ-25,000 דולר אכן נתרמו לנפגעי ההוריקן.
המקרה הזה אומנם היה מביך ואומלל עבור שור, אך הוא עודד אותו להמשיך וללמוד פילוסופיה של המוסר והוא ממליץ על כך לכל אחד מאיתנו. לדבריו, אי אפשר להימנע מכך שבאיזשהו שלב בחיים נהיה מעורבים בדילמה מוסרית שאין בה כלל ברור לגבי האופן הנכון לפעול. זאת תהיה צריכה להיות הבחירה שלנו. התעמקות בתיאוריות אתיקה והבנה שלהן עשויה לעזור לנו בקבלת החלטות. אומנם אין ערובה לכך שבאמת נעשה לאורן את הבחירה הנכונה אם נמצא את עצמנו בדילמה סבוכה, אך הדבר יגדיל את סיכויינו לפעול בדרך שנהיה שלמים איתה.
תמונת כותרת: A.Basler on Shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
המצפן המוסרי שלנו מכוון אותנו בבחירה בין טוב לרע – מי מכוון אותו?
אני חושב, משמע אני צודק? 5 ציטוטים פילוסופיים שלרוב מפורשים לא נכון
5 שיעורים ו-12 ציטוטים מעוררי השראה מאבי הפילוסופיה המערבית
עוד מרדיו מהות החיים:
