לאכול לשובע מבלי להתפקע, ליהנות מכוס בירה מבלי להשתכר, לעצור הכול ולצאת להפסקה באמצע היום – כל אלו מבטאים את תפיסת ה'לאגום' הרווחת בשוודיה. האם גם אנחנו יכולים לגלות את נקודת האיזון שלנו?
עיקרון המידה הנכונה מופיע לאורך ההיסטוריה בתרבויות ומסורות שונות. ביוון העתיקה קידשו את המשפט "דע את המידה", היהדות מעודדת להיות שמחים בחלקנו, וכתבים הודים ובודהיסטים קדומים מקדמים מתינות והרמוניה על פני הפרזה או סגפנות. אפילו זהבה בסיפור הילדים הידוע לא הצליחה לנוח עד שמצאה את הכיסא, הדייסה והמיטה שהיו נוחים וחמים "בדיוק במידה הנכונה".
כמה אלפי שנים מאוחר יותר, נראה שפילוסופיית חיים שוודית המכונה "לאגום" נותנת פרשנות מרעננת לעיקרון הוותיק. לא פעם כשאנחנו חושבים על שוודיה עולה בראשנו תמונה של מדינה קטנה ושוחרת שלום, בעלת כלכלת רווחה שמספקת חיים נוחים לאזרחיה. נראה זה אך טבעי שעקרונות של ניטרליות והימנעות מהקצנה הם חלק ממה שהפכו אותה לכזו.
בתרגום חופשי משוודית, פירוש הביטוי לאגום הוא "בדיוק במידה הנכונה", מסביר במגזין Big Think ג'וני תומסון, מרצה לפילוסופיה מאוניברסיטת אוקספורד. אך הרבה יותר משהוא עיקרון מוביל בתחומים המדיניים והכלכליים בשבדיה, לאגום הוא פילוסופיית חיים. "לאגום משמעותו לדעת מתי להפסיק דבר מה לפני שהוא נהיה יותר מדי, ולנסות למצוא איזון ומתינות במקום לנסות להשיג כל הזמן יותר; הוא התחושה המספקת שאנו מרגישים כשיש לנו בדיוק מה שצריך כדי להרגיש בנוח". זהו אורח חיים וגישה מחשבתית שנובעים מתוך התפיסה שמתינות והרמוניה הן מפתח לשלווה ואושר.
המונח עלול אולי להישמע כמו סיסמה ריקה מתוכן, אך יש לפילוסופיה הזו ערך פרקטי בסיסי שניתן ליישם בכל תחומי החיים. ואכן, אנדריאה רוזנהפט, עובדת סוציאלית קלינית, מציינת במגזין Health שבמדד האושר השנתי העולמי דורגו השוודים במקום ה-7 מתוך 156 מדינות (נכון לשנת (2022. האם ללאגום יש קשר לעניין? קשה לבדוק זאת באופן מדעי, אך יחד עם זאת מחקרים רבים מאששים את יתרונות האיזון והמידתיות לבריאותנו ולאיכות חיינו.
מה נוכל ללמוד מהשוודים על איזון? איך נוכל לאמץ זאת לחיינו שלנו? ללאגום אין חוקים ספציפיים וכל אדם בכל סגנון חיים יכול ליישם אותו. ישנן אינספור פרשנויות שונות ל"חיים מאוזנים", וכל אחד יכול לקדם אותם עם המנהגים וההרגלים המתאימים לו על פי רצונותינו וצרכיו.
הסוד הוא במינונים
אולי הביטוי המובהק ביותר ללאגום ביומיום הוא השאיפה לאיזון בין חיי העבודה לחיים האישיים. מקיילה קלארק מספרת באתר Slowerful שבשוודיה נדיר שעובד יחרוג מ-50 שעות עבודה בשבוע, וישנה הפרדה מוחלטת בין שעות העבודה לבין הזמן הפנוי. התפיסה הרווחת היא שזמן העבודה והחיים הפרטיים אינם צריכים לבוא זה על חשבון האחר, ואף אחד מהם לא צריך לקבל יותר תשומת לב מן האחר: שניהם חשובים באותה מידה. הדבר בא לידי ביטוי גם באופי העבודה עצמה: "לפי העיקרון השוודי", מסבירה קלארק, "אל לנו ליפול להתנוונות מקצועית מצד אחד, ומאידך אנו גם לא צריכים להשתתף במרוץ עכברים שבו מתמקדים רק בקריירה". במילים אחרות, ללכת בדרך האמצע: לא לרדוף אחרי תואר העובד המצטיין, אבל גם לא לתת לבוס סיבות לפטר אותנו.
בנוסף, רוזנהפט מספרת שבמהלך יום העבודה עצמו נהוגה הפסקה המכונה "פיקה" (Fika), במהלכה נוהגים העובדים לעצור הכול ולצאת לשתות קפה ולאכול יחד עם חבריהם או עמיתיהם לעבודה. לפי רוזנהפט, מחקרים קליניים של מעל ל-3 עשורים מדגימים את תרומתה של הפסקה ביום העבודה לרווחה הנפשית שלנו וכן לשיפור הביצועים והגברת פרודוקטיביות. על פי המחקרים, גם הפסקה בת 5 דקות בלבד מחוללת פלאים, ואפילו הפסקה בת 20 שניות בכל 20 דקות של עבודה רציפה עשויה להקל על העיניים שלנו.
גם חופשות במהלך השנה תורמות לתחושת האיזון. רוזנהפט מציינת שאפילו חופשה קצרה בת 4 לילות עשויה לשפר מדדים של רווחה נפשית, עייפות, שינה ומתח שנקשרים בטווח הארוך לבעיות בריאותיות שונות. באופן כללי, השגת איזון בין חיי העבודה לחיים האישיים נמצאה כתורמת לתחושת סיפוק גבוהה יותר בחיים ובעבודה, ולהפחתת סימפטומים של דיכאון וחרדה.
איזהו עשיר? השמח בחלקו
כשהשוודים מדברים על לאגום, הם לא מתייחסים רק לסגנון חיים, אלא גם למנטליות. תומסון מסביר שעל מנת לאמץ את רוח הלאגום, כדאי לבצע שינוי מחשבתי לכזה שמוצא נחת בסיפוק. רבים מאיתנו הורגלו לרעיון שיותר הוא יותר טוב (כסף, רכוש) וששפע משמעו אושר. לאגום, לעומת זאת, דוגל בהסתפקות בדיוק במה שצריך, כאשר הדגש הוא על סיפוק. כלומר, אין הכוונה לגרוע מאיתנו או להסתפק במועט, אלא במה שאנו זקוקים לו באותו רגע. ולהיות פתוחים לרעיון שברגע שאנו נהנים ממשהו, אנחנו לא תמיד צריכים יותר ממנו בשביל ליהנות יותר.
למשל, כשמשהו מכביד עלינו, לעיתים שיחה על כוס קפה אחת עם חברה טובה אחת יכולה להספיק על מנת שנרגיש טוב יותר. לא בטוח שעשר חברות ו-10 כוסות קפה היו משפרות יותר את המצב. לעיתים, דווקא פחות מספק אותנו יותר.
לאגום פירושו גם איזון פנימי ורגשי. כפי שרגשות שליליים קיצוניים או כרוניים עלולים לפגוע בבריאות הנפשית ואף הפיזית שלנו, כך גם חיוביות יתר עלולה להיות רעילה בכך שבכוחה לגרום להדחקה או התעלמות מבעיות או רגשות שליליים, ולמעשה להחמיר אותם. לאגום רגשי הוא היכולת לאפשר לעצמנו לחוות את כל קשת הרגשות, ולהתייחס באופן הולם לאלו הקיצוניים.
"זה בסדר גמור לרצות לאמץ גישה חיובית", מסבירה רוזנהפט, "אך אין זה אומר שלעולם לא נרגיש רגשות שליליים; אלה עשויים לעזור לנו לצלוח מצבים קשים. מה שלא רצוי לעשות הוא לתת לרגשות האלו לכלות אותנו. הכוונה היא למצוא את האיזון בין רגשות שליליים וחיוביים". כדי לסייע בכך, ממליצה רוזנהפט לקחת מדי פעם הפסקה מצריכת חדשות או לבקש עזרה כשאנחנו מרגישים שקשה לנו להתמודד עם רגשות שליליים שמציפים אותנו.
אדם אינו אי
ביטוי נוסף ללאגום הוא ההבנה שאנו חיים ב'אקוסיסטם' – כל אחד מאיתנו משפיע על החברה והסביבה שלנו, בדיוק כפי שאנו מושפעים ממנה. תומסון מסביר שמודעות חברתית כזו יכולה להתבטא אפילו במשהו פעוט כמו למשל ההבנה שאם יש כמות מסוימת של אוכל שמוגש לשולחן, ככל שאקח יותר, לאחרים יהיה פחות. בסיטואציה כזו, פעולה ברוח הלאגום תהיה לבצע תרגיל מהיר של חילוק כמות האוכל בכמות האנשים שצריכים לחלוק בו, ולהבין מה תהיה בממוצע הכמות ההוגנת שראוי שאקח לעצמי.
באופן דומה, תקשורת עם אחרים לפי פילוסופיית הלאגום תהיה כזו שכוללת הקשבה פעילה: שיח מאוזן ודו-סטרי. מעבר לכך שכדאי לתת במה מאוזנת ושווה לכל אחד מן המשתתפים בשיחה, מומלץ גם להיות פעילים בזמן ההקשבה לאחר. רוזנהפט מציינת ששאילת שאלות, שיקוף וחזרה על דברי האחר, שפת גוף שמשדרת הקשבה והבעות שתואמות את הרגש שבדברי האחר – כולם תורמים לשיחה ומאפשרים למשתתפים לחוש מוערכים ומובנים, ובסופו של דבר מחזקים את מערכות היחסים.
לאגום מתבטא לא רק ביחסים שלנו עם אחרים, אלא גם ביחסינו עם הסביבה, ומתוך כך מעודד אורח חיים בר-קיימה ובעל מודעות ואחריות סביבתית. "קיימות משמעה שימוש אחראי במשאבים הטבעיים של כדור הארץ בשביל לקיים את צרכינו בהווה, תוך שיקום ושמירה על הסביבה", מסבירה רוזנהפט. "המעגל הזה יוצר איזון אקולוגי".
עוד היא מוסיפה שלאגום מקדם איזון אל מול הסביבה לא רק על ידי שמירה על הטבע, אלא גם באמצעות הנאה ממנו. מעבר לכך שהדבר מבטא סיפוק מן הקיים והנמצא, "מחקרים הדגימו שבילוי בטבע תורם לשיפור התפקוד הקוגניטיבי והפעילות המוחית, איזון לחץ הדם, בריאות נפשית, פעילות גופנית ושינה". קיימות אינספור דרכים נוספות לקדם לאגום בחיינו, ורק אנחנו יכולים להגדיר מהי עבורנו הכמות הנכונה מכל דבר. עם זאת, נשאלת השאלה כיצד אנו יודעים מהי "נקודת הזֶהָבָה" שתהיה בדיוק מתאימה, לא פחות, ולא יותר? האם היא קבועה? או יחסית? ואולי לאגום פירושו גם עצם המודעות והמחשבה על כך, תוך רפלקציה עצמית שאנו מבצעים מפעם לפעם רק בשביל להעריך האם כדאי לרענן ולעדכן קצת את הגדרות הלאגום שלנו.
בכל דרך שבה נבחר, העיקרון הוא לנסות ולמצוא את נקודת האיזון שבה אנחנו מרגישים מסופקים ושלמים, גם אם זה לרגע. אנו לא חייבים לעשות שינויים גדולים באורח חיינו או בצורת המחשבה שלנו. אפשר גם להתחיל בצעד קטן שמגלם את רוח הלאגום כולו: בפעם הבאה שאנחנו מזהים שמשהו מרגיש טוב, נוכל פשוט לנסות להירגע, לנוח וליהנות ממנו בדיוק כפי שהוא. לא פחות, ולא יותר.
תמונת כותרת: Julian Prizont-Cado / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מינימליזם – כשבוחרים בפחות, עשויים לגלות שאנו נשארים עם יותר
הפנים הרבות של איזון – והסימנים שהוא מופיע בחיינו
מה לא היינו עושים בשביל רגע אחד של 'הכול בסדר'? תרגיל מחשבתי פשוט
עוד מרדיו מהות החיים:
