ההרצאה השבועית של TED: מתי בפעם האחרונה עשיתם כיף אמיתי?


כשכיף נתפס כפעילות פנאי חסרת תועלת, אין פלא שהוא נדחק לתחתית הלו"ז שלנו. עם זאת, מתברר שכשאנחנו מוותרים עליו בחיינו, אנחנו מפסידים לא מעט תועלות לגוף ולנפש, ואולי אפילו את המפתח לאושר עצמו. האם כדאי שנתחיל להתייחס לכיף יותר ברצינות? לא לילדים בלבד. 


ירדן להבי | 19 אוקטובר, 2022

"כל מה שאני רוצה הוא לעשות קצת כיף, יש לי הרגשה שאני לא היחידה", שרה שריל קרואו. ובאמת, מי מאיתנו לא מזדהה עם המסר הפשוט? אחרי הכול, כיף מתקשר אצלנו לחלקים הקלילים והמהנים של החיים.

ואולם, לפי הסופרת והעיתונאית קתרין פרייס, "כיף" הוא עסק הרבה יותר רציני מכפי שהוא נתפס. למעשה, היא טוענת, הוא-הוא הסוד לתחושת החיות והמפתח לשגשוגה של האנושות, לא פחות.

בהרצאה משעשעת ומהנה במיוחד מבית TED, חושפת פרייס את המרכיבים הייחודיים שיוצרים רגעי כיף אמיתיים, ומסבירה למה כדאי להכניס יותר מהם לחיינו – ואיך לעשות זאת.

זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי

לא פעם אנו נתקלים בתחושת ריקנות שמוכרת היטב לכולנו. מעין הרגשה שהחיים חולפים לידינו בעוד אנחנו מדשדשים במקום. ייתכן, טוענת פרייס, שזו הסיבה שאנו מעסיקים את עצמנו כל הזמן בעבודה ומייצרים הסחות דעת. "אני כאן כדי לספר לכם שהבנתי מה צריך לעשות בנידון. אנחנו צריכים לעשות יותר כיף", היא מכריזה.

אם כן, מהו כיף בעיניכם? כשהמילה הזו עולה, לא פעם התמונה הראשונה שמייד תקפוץ לראש היא של פארק שעשועים, גן משחקים, מסיבת ריקודים או יציאה לטיול. אבל אם חושבים על כך לעומק, לא בטוח שכל הדברים האלו באמת כייפים כמו שהם נשמעים. עבור מי שסובל מפחד גבהים, ביקור בלונה פארק עשוי להיות סיוט. ביישנים לא ייהנו בכלל במסיבת ריקודים. הורים חרדתיים יבלו את כל משך השהייה בגינת השעשועים בדאגות, וטיול עלול להיות מתיש כל-כך שרק תחכו לרגע שבו תחזרו הביתה.

כיצד ייתכן שאפקט כל כך בלתי צפוי הוא המפתח להדלקת הניצוץ בחיינו? הבעיה היא, לפי פרייס, שההגדרה שלנו למילה אינה מדויקת. פעמים רבות כיף נתפס אצלנו כמשהו ילדותי, היתולי וקליל. אך למעשה, לכיף יש  רבדים הרבה יותר עמוקים ומשמעותיים.

 

"כיצד ייתכן שאפקט כל כך בלתי צפוי הוא המפתח להדלקת הניצוץ בחיינו? הבעיה היא שההגדרה שלנו למילה אינה מדויקת. פעמים רבות כיף נתפס אצלנו כמשהו ילדותי, היתולי וקליל. אך למעשה, לכיף יש רבדים הרבה יותר עמוקים ומשמעותיים".

 

אם, למשל, ננסה להעלות את החוויות שהיינו מגדירים כהכי כיפיות בזיכרוננו, סביר להניח שנגלה שחלקן הגדול הוא כמה מהרגעים המשמעותיים והאהובים ביותר בחיינו. לאו דווקא משהו שיש להקל בו ראש או שחווינו רק כילדים, אלא המפתח להרגיש שאנחנו בחיים – בעיקר בבגרות.

אך כדי להתאים את המפתח לחור המנעול, פרייס מבקשת להגדיר את המושג מחדש: "הדבר הראשון שאנחנו צריכים להתחיל איתו הוא העובדה שכיף הוא תחושה, לא פעילות". כפי שציינו, פעילות מסוימת אינה ערובה להנאה, ולהיפך – לעיתים פעילויות שלא אמורות להישמע כיפיות במיוחד מתגלות בסופו של דבר ככאלה.

לעומת זאת, כשאנחנו מרגישים כיף אנחנו מיד מזהים את התחושה. "כיף אמיתי מייצר את התחושה הפנימית הזו של קלילות ושמחה ושאנו קורנים מבפנים", היא אומרת. מה, אם כן, מקור התחושה הזו?

הנוסחה המשולשת לכיף אמיתי

במחקרה מצאה פרייס שלושה גורמים משותפים לכל הסיפורים ששמעה מאחרים על אודות רגעי הכיף בחייהם: השתובבות, חיבור וזרימה ('פלואו').

בהשתובבות (Playfulness) אין הכוונה בהכרח לשחק משחקים או להשתטות, אלא פשוט להיכנס להלך רוח קליל שבו אנו לא לוקחים את עצמנו יותר מדי ברצינות. לשחרר את הפרפקציוניזם, לשים את האחריות בצד, להוריד את ההגנות והמסכות החברתיות שלנו, ולעשות את הדברים לשם ההנאה מבלי שיהיה לנו אכפת יותר מדי מן התוצאה.

חיבור מתייחס לתחושה שיש חוויה מיוחדת ומשותפת. ניתן כמובן לחוות כיף גם לבד וליהנות מתחושת חיבור לעצמנו או לפעולה שבה אנו עוסקים, אך ברוב הסיפורים שאנשים משתפים על אודות הזיכרונות הטובים ביותר שלהם מעורב אדם נוסף אחד לפחות. "הדבר נכון גם לגבי אנשים מופנמים", מוסיפה פרייס.

ולבסוף, זרימה היא מצב ה"פלואו" שבו "אנו כל כך מעורבים וממוקדים במה שאנחנו עושים שאנחנו יכולים אפילו לאבד את תחושת הזמן", כמו ספורטאי באמצע משחק או מוזיקאי שמנגן בהופעה. "אפשר להיות בזרימה ולא ליהנות, למשל כמו בזמן ויכוח, אבל אי אפשר ליהנות אם אתם לא בזרימה".

סינרגיה שמיטיבה עם הגוף ועם הנפש

אין ספק שהשתובבות, חיבור וזרימה מרגישים כל אחד נהדר בפני עצמם. עם זאת, "כשאנו חווים את שלושתם יחד בבת אחת משהו קסום מתרחש". נוצרת סינרגיה מופלאה שלא רק מרגישה טוב, אלא באמת מועילה לנו. "למעשה", אומרת פרייס, "כיף עושה כל-כך הרבה דברים טובים עבורנו שאני אישית מאמינה שכיף הוא לא רק תוצאה של שגשוג אנושי, אלא הגורם לו".

ראשית, הוא ממריץ וממלא אותנו באנרגיה, במקום לרוקן אותנו. שנית, הוא מאחד אותנו. כשאנחנו נהנים עם אנשים אחרים, השוני בינינו נעלם ואנו יכולים לעבוד טוב יותר יחד על מנת לפתור בעיות. שלישית, הוא מועיל לבריאותנו. בדידות ומתח גורמים לשינויים הורמונליים בגוף שמחלישים את מערכת החיסון וחושפים אותנו למחלות, בעוד שהנאה מרגיעה אותנו וגורמת להשפעה הפוכה. "מדהים לחשוב על זה ככה, אבל כיף הוא ממש המלצה בריאותית", אומרת פירס.

 

"כיף עושה כל-כך הרבה דברים טובים עבורנו שאני אישית מאמינה שכיף הוא לא רק תוצאה של שגשוג אנושי, אלא הגורם לו".

 

ולבסוף, כיף עושה אותנו מאושרים. "כולנו כל-כך רוצים להיות מאושרים. אנחנו קוראים ספרים על אושר, אנחנו מורידים אפליקציות על אושר". יכול להיות שהפתרון היה מונח כל הזמן מתחת לאף שלנו? אם ברגעים של כיף אמיתי – אלו שמשלבים את כל שלושת המרכיבים של השתובבות, חיבור וזרימה – אנחנו מאושרים, אז ייתכן מאוד שהסוד לאושר ארוך טווח הוא שילוב של כמה שיותר רגעי כיף כאלו בחיי היומיום.

בכדי לקדם זאת בחיינו, ממליצה פירס פשוט לעקוב אחרי הנוסחה ולהתמקד בהעצמת כל אחד משלושת המרכיבים. איך עושים את זה בפועל?

כיף הוא לא משחק ילדים

כדי לחוות יותר זרימה, כדאי לצמצם הסחות דעת כמו הסמארטפון שלנו. "אני יכולה להבטיח לכם שאתם לא הולכים ליהנות אם אתם כל הזמן בטלפון שלכם". לכן אפשר לתרגל להרחיק אותו מאיתנו כמה שיותר במהלך היום.

נוכל לחוות יותר חיבור בחיינו על ידי יצירת יותר אינטראקציות פנים מול פנים עם אנשים אחרים. אם אנחנו נמצאים בסביבה חדשה ולא מוכרת, נוכל להתחיל עם יצירת קשר עין, ובהמשך אולי לומר שלום ולהציג את עצמנו. ניתן ליצור קרבה על ידי שאילת שאלה מעוררת מחשבה אך לא מאיימת כמו "במה אתה מתעניין"? או לבקש לשתף בדבר נחמד ששימח אותו באותו היום. "תתפלאו עד כמה טוב רגע אחד קטן של חיבור יכול לגרום לכם להרגיש".

השתובבות אפשר ליצור על ידי שבירה בלתי מזיקה של הכללים מדי פעם, ולהרשות לעצמנו למרוד מעט. כך למשל,  "מישהי סיפרה לי שאחד מהרגעים הכי כיפיים שהיא זוכרת קרו כאשר היא וחברותיה הבריזו מהעבודה ביום שישי בבוקר, תחבו בקבוקוני אלכוהול לתוך התיקים שלהן, והתגנבו ב-10:30 בבוקר להקרנת הסרט 'אימהות רעות' בקולנוע".

עם זאת, בכדי לוודא שהדברים האלו קורים צריך לתעדף ולשבץ אותם בלוח הזמנים שלנו. אם נסתפק בלומר לעצמנו 'נעשה יותר כיף', הסיכוי להוצאה לפועל לא גדול, כפי שכולנו יודעים. כיף נתפס אצלנו כמותרות ולכן נדחק לתחתית הרשימה, אם הוא בכלל מופיע בה.

עם זאת, אם ננתח את החוויות שגורמות לנו לתחושת כיף נוכל לשכפל יותר מהן. "אם אתם יודעים שאתם תמיד נהנים כשאתם מבלים עם אדם מסוים, השתדלו לבלות יותר זמן עם אותו אדם. אם אתם יודעים שיש פעילות שמייצרת אצלכם לעיתים קרובות השתובבות, חיבור וזרימה, קבעו לה זמן בלוח הזמנים שלכם. התייחסו לכיף כאל משהו חשוב. כי הוא כזה".

ככל שאנו מתבגרים, קל יותר לשכוח ליהנות. האחריות והמטלות של החיים עצמם גורמות לנו לחשוב שעלינו להיות רציניים רוב עצמם. עם זאת, ייתכן שדווקא הרגעים שאנו מרשים לעצמנו לשכוח מהחוקים, מהמבטים, ולהיות לגמרי נוכחים ברגע – או בקיצור, לכייף באמת – הם אלה שגורמים לנו להיות יותר נמרצים ופרודוקטיביים, ולתפקד טוב יותר כמבוגרים. גם אם אנחנו לא זוכרים את הפעם האחרונה שבה עשינו כיף אמיתי, אף פעם לא מאוחר מדי לתכנן את הרגע הבא.

 

תמונת כותרת: Adam Whitlock on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.