הטרנד החזק בשיח על אקולוגיה הוא ההתחממות הגלובלית. עם כל החשיבות, הגלובליות שבעניין עלולה לעורר תחושת חוסר אונים. איך אנחנו הקטנים יכולים לעזור? ובכן, אקולוגיה, מטבעה, היא רשת של השפעות שמתחילות ברמה המזערית. מכיוון שכך, על-פי פודקסט ברדיו מהות החיים, גם הצעדים הפשוטים ביותר שלנו משמעותיים מספיק כדי להניב תועלת.
לא אחת נדונה בשיח הציבורי חשיבותה של השמירה על איכות הסביבה, בעיקר בעשורים האחרונים, לאור הגידול בגורמים מזהמים בעולם לצד שינויים באקלים כדור הארץ. לעיתים נדמה שעד כמה שהיינו רוצים ליצור שינוי ולקדם ערכים ופעילות אקולוגית, הדבר אינו בידינו כי אם תלוי בגורמים שגדולים מאיתנו: אג'נדות פוליטיות, רגולציה, תאגידים כוחניים וכדומה. בהינתן כל אלו, מה כבר יכול האזרח הקטן לעשות?
בתוכנית שינוי עכשיו ברדיו מהות החיים, מציעים דליק ווליניץ והעיתונאית והפעילה החברתית שלומית שרביט שיח מרחיב פרספקטיבה על החברה והסביבה. הדיון בתוכנית לא מסתכם בהצפת האתגרים והבעיות הבוערים בתחום, אלא השניים גם מציגים פתרונות אפשריים. לדבריהם, במערכה הסביבתית כל צעד קטן נחשב. פעולות קטנות ולגמרי אפשרויות לכולנו מצטברות יחד לכדי השפעה ממשית ובעלת ערך יקר מפז.
מתוך רצועה זו, ליקטנו 5 צעדים פשוטים וראשוניים לשמירה וקידום איכות הסביבה שכל אחד יכול להתחיל לבצע כבר היום.
2. גיוון תפריט החלבונים
ניתן אומנם להתווכח על ההיבט המוסרי באכילת בשר, אך אין עוררין על כך שתעשיית המזון מן החי היא אחת מהמשפיעות הגדולות על הסביבה. גם אם אנחנו לא מתכוונים להפוך לטבעונים, די בהפחתה של כמות המזון הנצרכת מן החי בכדי ליצור שינוי מצטבר משמעותי.
למי שבוחר בכך מוצעים כיום בשוק לא מעט תחליפים ראויים לחלבון מן החי. חלופות לבקר כבר מוכרות לא מכבר בצורת חלבון מן הצומח (למשל ביונד-מיט שמבוסס בין היתר על חלבון אפונה או אימפוסיבל מיט שמבוסס על חלבון קטניות) או בשר מתורבת שיוצר במעבדה באופן סינתטי.
לבשר דגים, לעומת זאת, לא היה מענה מספק עד לאחרונה. שרביט מספרת שחברה ישראלית בשם Plantish הצליחה לפתח נתחי תחליף דג שעשויים מרכיבים מן הצומח ומודפסים בטכנולוגיית תלת-מימד. למוצר הטבעוני יש מראה, טעם ואפילו ערכים תזונתיים זהים לזה של בשר דג מן החי.
בדומה, הושק לאחרונה תחליף טונה טבעוני בשם Vuna שניתן כיום להשיג במסעדות נבחרות ויופץ בקרוב גם בשאר השוק.
עבור אלו מאיתנו שאינם מוותרים על חלבון מן החי, מדווחת שרביט על פתרון חדש נוסף – מזין לא פחות ואף כשר – אם כי מוצאו ממקור שעלול לעורר הסתייגות כלשהי. חברה ישראלית מייצרת סוכריות גומי מלאות חלבון בטעמי שוקולד ופירות שמקורן בחגבים. אומנם עדיין מדובר בחלבון מן החי, אך כזה שמהווה פתרון אקולוגי ובר-קיימה הרבה יותר מאשר בתעשיית הבקר, הצאן והעופות.
3. מינימליזם וצמצום צריכה
לצד השפעות תעשיית המזון על הסביבה עומדת תעשיית מוצרי הצריכה. תעשיית האופנה, למשל, מדורגת כגורם המזהם הסביבתי השני בגודלו בעולם. אם לא די בנזק שגורם תהליך הייצור עצמו (שימוש בכמויות עצומות של מים, מפעלים מזהמים, שילוח למרחקים, העסקת עובדים בתנאים קשים ועוד), לבסוף גם התוצר הסופי – הבגדים – מושלכים בתום שימוש קצר או הופכים לסמרטוטים שאין להם דורש. לפי שרביט, הייצור העודף בתעשיית האופנה כה גדול, עד שאם יפסיקו כיום כליל את כל הייצור בתעשייה – כל הבגדים שכבר קיימים היום יספיקו להלבשת כל תושבי כדור הארץ עד שנת 2050.
על כן מציעה שרביט בחום לשקול קניית ביגוד מיד שנייה במקום להגביר את הביקוש לפרטי לבוש חדשים. מגמה זו תופסת תאוצה עד כדי כך שאפילו רשתות האופנה מתחילות להשיק בסניפיהן מחלקות יד שנייה, ותחזיות צופות שעד שנת 2030 שוק הביגוד מיד שנייה ישלש את עצמו.
כיצד נוכל להצטרף לחגיגה? מלבד חנויות הווינטאג' השונות, כיום בכל אזור בארץ קיימות קבוצות ויוזמות חברתיות להחלפת בגדים או מסירה של ביגוד יד שנייה: מביגוד יום-יומי ועד תחפושות לפורים ואפילו שמלות כלה. כולן נועדו למנוע את הבזבוז והזיהום שנובע מרכישת בגד "חד -פעמי". ולמי מאיתנו שעדיין חשוב לו הטיקט, חברי קבוצת הפייסבוק "זה לא יושב בול" מוכרים בגדים חדשים שנתגלו כלא מתאימים לאחר הרכישה.
לפני כל רכישה כדאי לשאול את עצמינו האם היא שווה את ההשפעה הסביבתית? תמונה: Becca McHaffie on Unsplash
ומה אם אנחנו עדיין רוצים ליהנות מפריט חדש מיד ראשונה? במעמד הרכישה שווה לקחת בחשבון את הערך שאותו פריט יעניק לנו, ביחס למחיר שתשלם הסביבה בעבור ייצורו ושינועו. נוכל למשל לשאול את עצמנו האם מדובר בשימוש חד פעמי או שננצל אותו פעמים רבות? כמה כביסות הוא ישרוד? האם הוא עשוי מחומרים זולים שיתבלו במהרה, או שמדובר במוצר איכותי שנוכל ליהנות ממנו שנים רבות? במקרה שאנחנו מגיעים למסקנה שהפריט לא יחזיר את מה שהושקע בו לכל אורך שרשרת הייצור והאספקה, כדאי לשקול אם זו רכישה משתלמת. וכמובן, אנחנו תמיד יכולים להשאיר את הבגד במחזור השימוש באמצעות תרומה או מכירתו כיד שנייה.
ומה עם הבגדים והחפצים שכבר ברשותנו? ייתכן שנוכל לאמץ כמה מרעיונותיה המינימליסטיים של מארי קונדו ושיטת "קון מארי" שהגתה לסידור וארגון הבית. על פי השיטה, כדי למקסם את הערך שאנו מפיקים מחפצינו עלינו להשאיר ברשותנו רק את החפצים שמעוררים בנו "ניצוץ של שמחה". קונדו מציעה לעבור על כל הפריטים שבבית ולשאול את עצמנו האם הם מעוררים בנו את אותו הניצוץ. באופן דומה נוכל לבדוק האם אנחנו באמת משתמשים באותו פריט או בגד, או שמא אנחנו שומרים אותו בארון ל"יום אחד" או "למקרה ש". כלל אצבע נוסף שלה הוא שאם לא עשינו שימוש בפריט מסוים במשך השנה האחרונה (בין אם בגד, צעצוע או ספר) – סימן שהוא גם לא יחסר לנו וזה הזמן להיפרד ממנו. את מה שתופס מקום בארון אפשר להעביר הלאה למי שזקוק, כמו עם מזון.
4. גגות ירוקים
אחד הפתרונות היעילים ביותר לשמירה על המאזן האקולוגי הוא גידול צמחים ונטיעת עצים. אך מה עושים בסביבה עירונית שבה רובנו מתגוררים בבניינים רבי קומות והשטחים הפתוחים הולכים ומצטמצמים? לפי האגרונום ישראל גלון, מנהל אגף פרחים והנדסת הצומח לשעבר במשרד החקלאות, התשובה היא גגות ירוקים.
גינון על פני גגות או קירות הבניינים הוא בעל תועלות רבות הן לסביבה והן לדיירי הבניין. הוא מסייע בצמצום רמת הפחמן באטמוספרה, מרחיב את המגוון הביולוגי של ציפורים, חרקים ובעלי חיים שונים בערים, משפיע לטובה על מיקרו האקלים של הבניין (טמפרטורה נעימה שחוסכת בקירור בקיץ ובחימום בקיץ), ניתן לגדל בעזרתו ירקות, פירות ותבלינים שיספקו את צורכי הדיירים, מסייע באיסוף מי גשמים, מה שמוריד עומס על מערכות הניקוז והביוב, ובנוסף על כל אלו – מעניק לסובבים את הגינה את שלל התועלות הפסיכולוגיות והבריאותיות שנובעות מקרבה לצמחייה ונוף ירוק.
כדי להקים גינת גג או מרפסת ניתן להשתמש במכלים או חביות ייעודיות (דוגמת חביתותים) שמסוגלים להכיל כמות גדולה של שתילים בשטח קטן, או להשתמש בצמחים מטפסים כמו קיסוס החורף, גפנית, פיקוס זוחל או אפילו בטטה כדי ליצור קיר ירוק.
כדי ליצור גינה על שטח רציף בגג משותף או קיר ירוק גדול, מומלץ להתחיל בבדיקה הנדסית של השטח לרבות איטום וניקוז. לאחר מכן ניתן לשתול ולגנן תוך שימוש באמצעים ביתיים כמו מכלים או בקבוקים ממוחזרים, ולחלופין לשכור את שירותיה של חברה מתמחה בגינון אורבני.
5. הפרדת אשפה
זוכרים את הימים שכל הפחים היו ירוקים? כיום יש כל כך הרבה פחים, צבעים ותקנות, שגם פעיל הסביבה בעל הכוונות הטהורות ביותר עלול להתבלבל ולהשליך אשפה לפח הלא נכון. עם זאת, הפרדה היא חיונית לטובת מִחְזור וזהו צעד מינימלי שאנו יכולים לנקוט בו לשימור איכות הסביבה. על כן החליטו שרביט ווליניץ לעשות לנו סדר בבלגן ובתקנות החדשות ולהבהיר מה הולך לאן:
פח סגול – מיועד לזכוכיות דוגמת בקבוקים וצנצנות.
פח כחול – מיועד לנייר ומוצריו לרבות מוצרי קרטון דקים (למשל אריזות דגני בוקר).
קרטוניה – מיועדת לקרטון עבה כגון ארגזים.
פח כתום – מיועד לאריזות מתכת (פחיות שימורים, תרסיסים), פלסטיק (שקיות ניילון, אריזות מוצרי מזון), קרטוני משקה (קרטון מצופה פלסטיק לאיטום נוזלים) ואריזות קלקר.
פח אפור – מוצב במקומות בודדים שבהם אין פח כתום, ומיועד למתכות בלבד.
פח חום – מיועד לפסולת אורגנית מתכלה כגון שאריות מזון, קליפות, חלקי צמחים ומועבר לייצור קומפוסט.
הפח הירוק – הישן והטוב מיועד לכל מה שלא ניתן למחזר ולא שייך לאף פח אחר: חיתולים משומשים, מגבונים, אריזות מזון שלא ניתן להפריד מהן שאריות רטובות וכלים חד פעמיים.
ומה לגבי בקבוקי פלסטיק שחונכנו לזרוק למִחְזורית? כלובי המִחְזור הוצאו משימוש ובמקומן הוחל חוק הפיקדון, לפיו יש להחזיר ולהזדכות על בקבוקי פלסטיק במכונות ייעודיות ברשתות השיווק. כרגע מוצבות מאות בודדות של מכונות בלבד, ועד אשר תוגדל הפריסה התקנה מבקשת (באופן שיש שיאמרו תמוהה) להשליך את הבקבוקים בינתיים לפח הרגיל הירוק.
תמונת כותרת: Daniel Funes Fuentes on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
התחדשות מנטלית – כך יערנות מלמדת אותנו עקרונות חשובים לשימור האיזון הרגשי שלנו
דיוויד אטנבורו: הטבע לא צריך הרבה כדי להיות עבורנו גן עדן, בעיקר שלא נפריע
הפילוסוף של ההרים – 17 ציטוטים מאת ג'ון מיור, אבי הפארקים ושמורות הטבע
עוד מרדיו מהות החיים:
