מצ'אקי ועד פרדי קרוגר – סרטי אימה הם התגשמות כל הסיוטים שלנו. מדוע בכל זאת אנחנו לא יכולים להפסיק לצפות בהם? מתברר שמעבר לריגוש והאדרנלין הם משמשים בסיס אימונים למגוון רחב של מנגנונים פסיכולוגיים.
ב-2017 עלה לאקרנים סרט בשם "זה", המבוסס על רומן בעל אותו השם מאת סטיבן קינג. עלילת הסרט מתארת ישות על-טבעית שלובשת את צורת פחדיהם הכמוסים ביותר של ילדי עיירה אמריקאית, על מנת שתוכל לצוד אותם למוות. על פניו, נראה שזהו החומר שממנו עשויים סיוטים. ערעור היסודות המנטליים הבסיסיים ביותר של הילדים – אלו שמאפשרים להם התנהלות בטוחה בעולם. הצופים בסרט נשאבים לעולמם, וחווים קשת מטלטלת של רגשות כמו אימה, מתח, בעתה וסכנה. כולם רגשות קשים וקיצוניים שבדרך כלל נעשה הכול כדי להימנע מהם בחיי היום יום.
עם זאת, הסרט גרף מעל 700 מיליון דולר בבתי הקולנוע מסביב לעולם ונחשב לשובר קופות בעל הצלחה מסחררת. והוא לא לבד: ז'אנר סרטי האימה צמח יחד עם תעשיית הקולנוע מראשית דרכה בסוף המאה ה-19, ועד היום הוא משתייך לסוגות הבודדות שהפופולאריות שלהן נותרת יציבה לאורך השנים.
מדוע אנחנו ממשיכים לנהור לבתי הקולנוע (או ל-VOD) כדי לצפות במחזות שלעולם לא נרצה לחוות במציאות? או! בדיוק משום שהן לא מתקיימות במציאות. מתברר שהמגע עם חוויות מצמררות חיוני לבריאות המנטלית שלנו בכמה אופנים. מתוך המגזינים Health, Bustle, ו-VeryWellMind, ליקטנו עבורכם 7 מהבולטים שבהן.
1. הם גורמים לנו לריגוש מסעיר
ברמה הפיזיולוגית, המוח שלנו לא תמיד יודע להבחין בין מציאות לדמיון, במיוחד כשמדובר במדיום סוחף וריאליסטי כמו הקולנוע. הפסיכולוגית הקלינית ד"ר קריסטה ג'ורדן מסבירה שכשאנו צופים בסרטי אימה, המוח שוכח לרגע שמה שאנו רואים אינו אמיתי ומפעיל תגובות פיזיולוגיות ורגישות שתואמות את הסיטואציה ה"מסוכנת": מצב הילחם או ברח. באותם רגעים פרץ אדרנלין מציף את גופנו יחד עם הורמונים מעוררי אופוריה כמו דופמין ואנדורפינים. השילוב של כל אלו תורם לתחושת רוממות. בדומה לפעילות גופנית אינטנסיבית, הגוף מציף עצמו בכימיקלים שגורמים תחושה טובה בכדי להתמודד עם החוויה.
2. הם מאפשרים לנו להסתכן ממקום בטוח
כאשר תחושת הסכנה חולפת, מערכות החירום שלנו חוזרות לשגרה, מה שיוצר תחושת סיפוק ורגיעה. בנוסף, אותו ריגוש מוביל בהמשך לאלמנט ה"טיהור" – חלק חשוב מההנאה שלנו מצפייה בסרטי אימה, כך לדברי הפסיכולוגית הקלינית ד"ר מרגוט לווין. אפקט זה מושג כאשר אנו מפחדים, אבל לא באמת נמצאים בסכנה. "כולנו כמהים לריגוש שבפחד ועם זאת להיות בסביבה מבוקרת", היא מסבירה. "הדבר מתחיל כבר בילדותנו המוקדמת. חשבו על פעוט שמתחיל ללכת: אחד הדברים שהוא נוהג לעשות זה לרוץ הרחק מההורה, עד לנקודה שבה זה נהיה קצת מפחיד, ורץ בחזרה. העניין הוא לשחק עם סכנה אבל עם תחושת ביטחון". ההתמודדות עם אלמנט מאיים מחוץ לאזור הנוחות שלנו מוביל לתחושות הישג וביטחון, על-אף שלא נמצאנו בסכנה אמיתית.
3. הם עוזרים לנו להתכונן לגרוע מכל
קולטן סקריבנר, דוקטורנט בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ההשוואתית, מסביר כי הצפייה בסרטי אימה מאפשרת לנו להרגיש מוכנים יותר לתרחישי קיצון. כבני אדם אנו מייד מנסים לנבא את העולם סביבנו ולצמצם בכך את אלמנט אי-הוודאות. צפייה באנשים אחרים שמתמודדים עם מצבי סכנה, גם אם אלו בדיוניים, עוזרת לתחושת המוכנות שלנו. "מה היינו עושים באותו מצב?" או מחשבות דומות עשויות לעלות בזמן הצפייה. סקריבנר עצמו מודה כי הוא חובב סרטי זומבים: "יש בי חלק שמאמין שבשלב מסוים עשויה להיות תופעת לוואי של איזו תרופה שאומנם לא הולכת להחיות את המתים, אבל להשפיע על האונה הרקתית באופן שיגרום לאנשים להתנהג בצורה מסוכנת". הצפייה בסרטי זומבים לא רק מאפשרת לו לצפות תרחישים שבהם דעתם של אנשים משתבשת עליהם, אלא גם איך החברה סביבם תתנהג, מה שמעניין אותו במיוחד בתור פסיכולוג.
4. הם מסייעים לנו לתרגל מנגנוני התמודדות
נראה שיש קשר בין צפייה בסרטי אימה לבין חוסן נפשי, כפי שמסביר סקריבנר. במחקר שערך נמצא שחובבי סרטי אימה היו יותר יציבים ונטו להימצא פחות במצוקה פסיכולוגית לנוכח מגפת הקורונה מאשר כאלו שאינם מחובבי הז'אנר. למרות שלא נחקרה סיבתיות, סקריבנר נוטה להאמין שהחשיפה לסרטים היא שתרמה לפיתוח החוסן. "אני חושב שמי שצופה בסרטים אלו הרבה לומד להתמודד עם חוסר ודאות, מתח וחרדה", הוא מסביר. "בזמן הצפייה בסרטי אימה הם מווסתים את רגשותיהם עד שהם מגיעים לנקודת האיזון שבה יש פחד אבל גם כיף". ייתכן אף שסרטי אימה יכולים לשמש ככלי טיפולי שמסייע למטופלים חרדים לפתח אסטרטגיות רגשיות ומנטליות בכדי להתמודד עם פחדיהם ולחזק את החסינות שלהם.
ד"ר קתרין בראונלו, חברת סגל במחלקות הנוירולוגיה והפסיכיאטריה באוניברסיטת אוהיו, מוסיפה שהצפייה בסרטי הז'אנר מאתגרת את התפיסה שלנו לגבי מהי סכנה. "באופן מסוים הם עשויים לעשות מעין פעולת 'ריסט' עבור אנשים כך שיהיה להם יותר קל להתמודד עם דברים שבעבר נראו להם מאיימים", היא מסבירה. כך למשל, ייתכן שלאחר בינג' צפייה, להזמין מישהי לדייט או לדבר בפני קהל – ייראו פחות מפחידים.
5. הם מאפשרים לנו לחקור את הצד האפל שלנו
אחת הסיבות שמושכות אותנו לסרטי אימה היא שהם מאפשרים לנו לחקור את הצדדים שנחשבים טאבו בחברה ובעצמנו. החברה מנסה לדאוג לכך שלא ניתקל במפלצות המרושעות והמפחידות ביותר שבבני האדם, ואנו מדחיקים את הצד האפל שבנו על מנת להתאים את עצמנו אליה. סרטי אימה מאפשרים לנו לחקור בעקיפין וממקום בטוח את טבעו של הרוע שקיים באחרים ובנו.
כך, לא פעם אנו מוצאים את עצמנו מזדהים עם דמות הנבל. הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ארין הדלי מסבירה למשל שבסרט "קארי", פעמים רבות אנשים מזדהים עם הגיבורה שעוברת בריונות והתעללות בבית הספר ובבית, אך לא מעט מהם מזדהים איתה גם כשהיא תוקפת את חבריה לכיתה ונוקמת בהם. ד"ר ג'ורדן מוסיפה שזוהי פרשנות פרוידיאנית קלסית. "זו אותה הסיבה שבגינה פרויד טען שאנו אוהבים לצפות בקרבות אגרוף: אנחנו לא מזדהים עם האדם שחוטף מכות, אנחנו מזדהים עם זה שקורע את הצורה לבחור השני. אני חושבת שהרבה אנשים יתקשו להודות בכך, אבל למען האמת, אני חושבת שזה מה שכנראה מתחולל באיזושהי רמה".
6. הם מחזקים את הביטחון בכושר השיפוט ובשיקול הדעת שלנו
מעבר להזדהות עם התוקף, עלילות סרטי האימה גם מסייעות לנו להרחיק את עצמנו מעמדת הקורבן. לדברי ג'ורדן, כאן מתעורר החלק בנו שרוצה לחשוב ששום דבר רע לא יכול לקרות לו. כשאנחנו רואים את הקורבן מתפתה לטעויות טיפשיות, אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו היינו מתנהגים אחרת בסיטואציה: מתחבאים טוב יותר, קוראים לעזרה, בורחים רחוק במקום לחזור על עקבותינו וכדומה. "הדבר דומה לכתבה שאנו קוראים בעיתון על אדם שנרצח בזירת פשע בשעה 4:30 לפנות בוקר, ואנו אומרים לעצמנו 'זה בחיים לא היה קורה לי משום שאני לא הייתי מסתובב בחוץ בשעה כזו'. זו חשיבה משאלתית שמסייעת לנו להרחיק את עצמנו מהפחד שיקרו לנו דברים נוראיים".
7. הם יוצקים אינטימיות למערכות היחסים שלנו
לא בכדי מאמני זוגיות ממליצים ללכת לדייט בסרט מפחיד כדי לחזק את מערכת היחסים. לפי ד"ר בראונלו, מחקרים הראו כי מצבים מעוררי פחד – דוגמת צפייה בסרטי אימה – עשויים להגביר את המשיכה בין שני אנשים. מעבר לכך, הם עשויים להגדיל גם את תחושת הקרבה. "יש שטוענים שסרטים מפחידים חודרים לחלק עמוק יותר בתת המודע הקולקטיבי שלנו", כותבת בראונלו. "זה מקרב אותנו לחוות פחד משותף מהחושך או מרוחות רפאים או מרוצחים סדרתיים", ותחושת החשיפה והפגיעות יוצרת אינטימיות.
תמונת כותרת: Ján Jakub Naništa on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
האם בכולנו מסתתר אופל? מהיכן מתגנבות לראשנו המחשבות הקשות ביותר?
האם יצר הסקרנות שלנו יכול ללכת רחוק מדי – מה מושך אותנו אל חוויות שכרוכות בגועל?
תעלומת המוזיקה העצובה – מדוע צלילים נוגים עוזרים דווקא לעודד אותנו במצב רוח ירוד
עוד מרדיו מהות החיים:
