כמה אחוזים מהמוח שלנו אנחנו מנצלים בפועל? כמה חושים יש לנו באמת? ומהיכן צצים לנו רעיונות חדשים? 8 דוגמאות מתחום חקר המוח ממחישות לנו למה שווה להישאר עם ראש פתוח גם לגבי מה שלפעמים עשוי להיראות מובן מאליו.
המוח האנושי נחשב בעיני רבים לנזר הבריאה: מתקדם ומתוחכם בהרבה משל יתר שוכני הכדור, ובעל יכולות מופלאות שטכנולוגיות יכולות רק להתקנא בהן. אין זה סוד שהמדע טרם הצליח לפענח עד הסוף את אופן פעולתו, ותפקודים רבים של האיבר המסתורי נותרו בגדר חידה. עם זאת, במהלך אלפי שנים של מחקר וניסיון הספיקו להשתרש כמה אמונות ביחס אליו. אך כמה מתוכן אכן מעוגנות במציאות?
מעל דפיהם הדיגיטליים של המגזינים Smithsonian Mag, Science focus ו-Business Insider, חוקרים מסייעים לנו לרדת לעומקם של 8 מיתוסים נפוצים לגבי מחשב העל שבתוך הראש שלנו.
1. המוח שלנו מגיב למציאות
קל לחשוב שאנו רואים את העולם כפי שהוא ומגיבים בהתאם לאירועים שמתרחשים בו. אך האמת היא שאנו רואים את העולם כפי שאנחנו מצפים לראות אותו, ולאו דווקא כפי שהוא באמת.
לאורך שנות האבולוציה המוח התייעל ופיתח מנגנון שמסייע לחסוך זמן יקר: הוא מנבא את אירועי המציאות בהתאם לניסיון העבר שלו, ומגיב בהתאם לציפיות אלו. המוח עסוק 24/7 בלנחש מה יקרה ברגע הבא, ואז משווה את הציפיות שלו עם המידע החושי שהוא מקבל מאיברי הגוף.
למעשה, מחקרים מצאו שהמוח מקבל החלטה כיצד לפעול אפילו לפני שהוא מקבל מידע סנסורי. כך למשל, אנו עשויים להגיב בכאב לדקירת מחט עוד לפני שזו הפעילה את מוליכי הכאב שבעור. באותו אופן בדיוק אנו עשויים להחמיץ או להתעלם מאירועים במציאות שלא ציפינו אליהן.
כמו נביא רב עוצמה, המוח שלנו פשוט חושב צעד אחד קדימה. למעשה, חלק ניכר מהזמן הוא חי בעתיד.
2. המוח פועל כמו מחשב
לא פעם משווים את המוח שלנו למחשב, תוך שימוש במונחים כמו אחסון מידע, עיבוד נתונים, יכולות חישוב, מעגלים חשמליים ועוד. אך אם בוחנים זאת לעומק, זוהי אנלוגיה כושלת למדי. למוח אין קיבולת זיכרון קבועה, הוא לא מריץ חישובים באותו האופן, ואין לו קליטה פסיבית ואובייקטיבית של נתונים.
אז מהיכן מגיעה המטפורה? ובכן, מאז ומעולם המוח האנושי מדהים אותנו ביכולותיו, מבלי שיכולנו להסביר לגמרי את דרך פעולתו. לכן, בכל דור היה נהוג להשוות אותו לפסגת הטכנולוגיה של אותה תקופה: פלא כלשהו שהיה מרשים, מתקדם ופעל באופן שרוב הציבור לא ידע להסביר.
במאה ה-17 למשל, הפילוסוף רנה דקארט המשיל את המוח למכונה הידראולית, וטען שהוא מווסת את זרמי הנוזלים בגוף. לאחר המהפכה התעשייתית השווה פרויד את המוח למנוע קיטור שמושפע מלחץ הרגשות. באמצע המאה ה-20 השוו אותו למרכזייה טלפונית ובסופה – לדפדפן אינטרנט. נוכל רק לדמיין למה ישוו אותו בדורות הבאים.
3. יש לנו 5 חושים
כל ילד בגן יודע שיש לנו 5 חושים: ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח. כל חוש מעבר להם נחשב לעל טבעי או למדע בדיוני.
אך למרות התפיסה – השגויה – הזו שרווחת עוד מימי יוון העתיקה, המציאות החושית שלנו מראה אחרת. בפועל, יש לנו הרבה יותר מחמישה חושים שעוזרים לנו להתמצא ולהבין את העולם, ולפי חוקרים מסוימים קיימים אפילו כמה עשרות כאלו.
אחדים מהם הם נוסיספציה – תחושת הכאב, תרמוספציה – תחושת טמפרטורה, כרונוספציה – תחושת הזמן, אקוויליבריוספציה – תחושת האיזון ושיווי המשקל, פרופריוספציה – התחושה היכן האיברים שלנו נמצאים במרחב ומה הם עושים, ואינטרוספציה – התחושות של צרכינו הפנימיים כמו רעב, צמא, הצורך להתפנות וכדומה.
4. הארות הן נדירות וספונטניות
מאז ימי קדם נהגו אמנים, חוקרים ויוצרים להתפלל לכך שיאיר להם מזלם והם יזכו לביקור מאחת המוזות – אלות ההשראה. גם בימינו רואים לא פעם ברגעים של הארה, רעיון או תובנה אירוע פתאומי שכאילו נוחת משום מקום. אך האם רגעי היוריקה או "א-הא!" האלו (כן, כך מכנה אותם המדע באופן רשמי) אכן כל כך נדירים וספונטניים?
חוקרים בתחום ההארה היצירתית מסבירים שלא רק שהם מצאו ככל הנראה את האזור הספציפי במוח שבו פעילות זו מתרחשת, אלא גם שאנחנו חווים אותה באופן תדיר. הרגע שבו אנו נזכרים במילה שעמדה לנו על קצה הלשון, למשל, או זה שבו אנחנו קולטים את הפאנץ' בבדיחה – מפעילים את אותו אזור במוח ונחשבים גם הם לרגעי א-הא.
בנוסף, בניגוד לדעה הרווחת שרעיונות והארות הם פתאומיים, למעשה מדובר בתהליך מתמשך שלרובו אנו כלל לא מודעים. כשאנו נתקלים בבעיה, המוח שלנו מתחיל לעבוד על פתרונה תוך שהוא מנסה לקשור בין פיסות ידע וזיכרונות קיימים. התהליך יכול לקחת זמן מה: שעות, ימים ואף שבועות. בינתיים אנו מתפנים לעסוק בדברים אחרים מבלי שאנו מודעים לפעילות הפנימית של המוח מאחורי הקלעים. וכשהפתרון או ההשראה מגיעים לבסוף, פעמים רבות זה נדמה שהם צצו משום מקום. במילים אחרות, בשביל שהאסימון ייפול, הוא צריך להיות שם מלכתחילה.
מחכים שהמוזה תגיע? ההשראה כבר נמצאת בתוכנו.
צילום: Everett Collection / Shutterstock
6. אנחנו מנצלים רק 10% מהמוח שלנו
הרעיון הזה הפך לפופולארי כל כך בעשור האחרון עד כי נעשו סרטים שמבוססים עליו, כמו הסרט לוסי בכיכובה של סקרלט ג'והנסון. מדענים חושבים שמקורו בשיבוש של עובדה אמיתית: אנו לא משתמשים בכל המוח שלנו כל הזמן, אלא משתמשים ברובו רוב הזמן.
מחקרים מצאו אומנם שאנשים יכולים להצליח יותר במבדקי IQ כאשר יש להם מוטיבציה גבוהה (מה שעשוי להצביע על פוטנציאל לא ממומש), ואכן יש לנו מעט רקמת מוח עודפת שמאפשרת לנו לתפקד באופן תקין גם אם אנחנו חווים פגיעה מוחית, אך 90% הוא מספר מוגזם בכל קנה מידה. סריקות מוח מראות שרובו המכריע של המוח מעורב בכל פעולה שאנו עושים, ולו הפשוטה ביותר, ועל כן אם מישהו היה מאבד 90% ממוחו ההשלכות לכך היו חמורות.
7. הדומיננטיות של "מוח ימני" או "מוח שמאלי" מכתיבה את האופי שלנו
אם אתם יצירתיים, רגשניים, חובבי אמנות וספונטניים – כנראה שאתם בעלי "מוח ימני". לעומת זאת, אם אתם שקולים, רציונליים, פרקטיים ובעלי משיכה למקצועות ריאליים – קרוב לוודאי שאתם נשלטים על ידי "מוח שמאלי". נשמע מוכר?
מאז התיאוריה שהתפרסמה בשנות ה-70 של המאה ה-20, נהוג לחלק את העולם לטיפוסים בעלי מוח ימני או שמאלי, כשהכוונה היא לדומיננטיות של אחת משתי האונות שמרכיבות את חצאי קליפת המוח. אך למעשה, אין שום ראייה לכך שיש קשר בין סוגי אישיות לבין דומיננטיות של אחת מן האונות.
יתרה מכך, התפיסה עצמה שאונה אחת אחראית על פעילות יצירתית ומופשטת ואונה שנייה אחראית על פעילות חישובית ולוגית – אינה נכונה אף היא. האמת היא שכל פעולה שמתרחשת במוח מבוצעת על ידי נוירונים המרושתים בכל רחבי המוח. אומנם קליפת המוח אכן מחולקת לשני חצאים, אך שניהם מקושרים ביניהם בעזרת חלקים נוספים בעומק המוח.
ישנן כמה פונקציות שאכן מתקיימות בצד מסוים של המוח, אך השיוך הזה מתפתח בצורה הדרגתית עם השנים והוא אינדיבידואלי. כישורי שפה, למשל, נשלטים בקרב רוב האוכלוסייה על ידי האונה השמאלית, אך ביתר האוכלוסייה הם נשלטים דווקא על ידי האונה הימנית או על ידי שתיהן במידה שווה.
8. המוח שלנו מגיע לשיאו בגיל 18 ולאחר מכן רק מידרדר
החיים לימדו אותנו שכל מה שעולה, אחרי שיא מסוים חייב גם לרדת. ובשל כך רבים מאיתנו חוששים מהזקנה ומהשלכותיה על התפקודים הפיזיולוגים והקוגניטיביים שלנו. ואכן, רבים מהם מתחילים להידרדר ככל שאנו עוברים את שנות ה-20 שלנו.
עם זאת, עובדה זו אינה גורפת ויש לה מספר יוצאים מן הכלל. מיומנויות חשבון פשוט, למשל, הולכות ומשתפרות עד גיל 50 לערך. מעבר לכך, אוצר המילים שלנו רק הולך ומתרחב עם השנים, כמו גם המיומנות שלנו להבחין בדקויות לשוניות, כישורים חברתיים, יכולת פתרון קונפליקטים, ויסות רגשות ושיפוט אופי של אדם זר. במקרים האלו ועוד, אין חכם כבעל ניסיון.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
תת-המודע הוא השערה בלתי מבוססת – ויש לכך מספר טיעונים מעניינים
מסוס פרא לקוף סורר – כיצד נוכל להשתלט על גן החיות שבראש שלנו?
כיצד ניתן להגיע להארה יצירתית? 7 דרכים שיעזרו לנו לחשוב כמו ארכימדס
עוד מרדיו מהות החיים:
רבות הדרכים: פודקאסט מרחיב דעת על מה שבין התודעה שלנו והתפתחויות בחקר המוח
