חלומות פז – האם ניתן ללמוד משהו מתוך שינה?

מדענים מצאו דרך להגביר את הזיכרון במצב הירדמות

בועז מזרחי | 28 דצמבר, 2014

אתם מכבים את האור, נותנים לראש לשקוע בתוך הכרית וחשים את הגוף נרפה והמחשבה מטשטשת והולכת. זה זמן הקסם בו המוח שלכם מתחיל לעבוד באמת. בעבר, המחשבה שניתן ללמוד משהו במצב של שינה הייתה בלתי סבירה בעליל, אולם כיום מדענים הוכיחו כי בזמן מנוחה המוח מעבד את החומר שהוא קלט במהלך היום ושם מתבצע תהליך הלמידה.

במהלך הלילה המוח מבסס את הזיכרונות שלנו. כך למשל, אם היינו בשיעור פסנתר, שיננו כמה מילים בספרדית או למדנו לבשל מאכל חדש, רק בלילה המידע הזה ייכנס לתבניות המתאימות. חוקרי מוח ונוירולוגים מחפשים אמצעים להגביר את למידת הלילה וקיימות דרכים מסורתיות לצד טכנולוגיות שמאפשרות לשלוט בה.

איך זה עובד בפועל?

במציאות, למידה של כישור חדש מאפס היא בלתי אפשרית במצב שינה ומחקרים הפריכו טענות שניתן לקלוט מידע במצב של חוסר הכרה. אבל זה לא אומר שהמוח שלנו נכנס לקיפאון בזמן שינה. ד"ר סוזן דייקלמן, מומחית לנוירולוגיה קוגניטיבית מאוניברסיטת טיבינגן בגרמניה, מסבירה כי שינה עוזרת לנו לייצב את הזיכרון ונותנת לנו גמישות ליישם כישורים בסיטואציות חדשות.

ההיפוקמפוס הוא החלק במוח בו נוצרים הזיכרונות לראשונה – ובלילה הוא שולח את המידע לקליפת המוח, המאחסנת אותו כזיכרון לטווח הרחוק. חלוקת התפקידים הזו אומרת שאמנם אי אפשר לספוג מידע חדש בזמן שינה, אבל בהחלט אפשר ליצור תשתית מוצקה למידע טרי שנרכש במהלך היום. כישורים חדשים שנלמדים בערנות, משולים לקניות מצרכים בסופר – ואילו השינה מאפשרת לבשל ארוחות שונות מאותם מצרכים.

זמן השינה מוקדש לעיבוד ומיסוד הזיכרונות.

שיטות להגברת הלמידה הלילית

כבר במאה ה-19 מצא מדען צרפתי דרך 'לפרוץ' אל המוח בזמן שינה ולהשפיע על החלומות שלו. הוא גילה כי באמצעות ריח, צליל או טעם, ניתן להעלות זיכרונות רצויים ספציפיים – אל החלומות. באחד הניסויים שלו הוא לעס שורש של אירוס בזמן שצייר אישה כמעט עירומה. מאוחר יותר הלך לישון ומשרתו הניח את אותו הצמח בפיו. באותו לילה חלם המדען שהוא בתיאטרון ואותה אישה שצייר הופיעה בלבוש "שבקושי היה מקובל על באי התיאטרון", כתב בספרו. במקרה אחר הוא ביקש ממנצח תזמורת לנגן את אותה המנגינה בכל פעם שרקד עם שתי נשים מושכות ספציפיות. את אותה המנגינה הוא שם ברקע כשהלך לישון, מה שהעלה את דמויותיהן בזיכרונו בעודו ישן.

כעת, מדענים מאמינים שהגישה הזו יכולה לשמש גם לעורר את המוח הרדום לשחזר לימוד של כישורים או עובדות ולהגביר את הזיכרון בתהליך. ד"ר דייקלמן למשל, ביצעה ניסוי בו נבדקים התבקשו ללמוד דפוס מסוים של אובייקטים (בדומה למשחק הזיכרון) ואז נשלחו לישון במעבדה. נבדקים בקבוצת הביקורת לא ישנו לאחר המשימה. סריקות מוחיות שנערכו לנבדקים שישנו לאחר המשימה, הראו פעילות גבוהה של תקשורת בין ההיפוקמפוס לקליפת המוח, פעילות שמעידה על יצירת זיכרונות. התוצאות הראו כי הנבדקים שישנו זכרו 84% ממיקומי האובייקטים, לעומת הנבדקים שנותרו ערים וזכרו רק 64%.

התופעה חזרה על עצמה בניסויים שונים, כמו זה שבוצע באוניברסיטת נורת'ווסטרן ובו נבדקים הפגינו שליטה גבוהה יותר במשחק נגינה לאחר שישנו לצלילי השיר אותו ניגנו. עוד הוכחה הגיעה מאוניברסיטת ציריך, שם נמצא כי דוברי גרמנית שיפרו את אוצר המילים שלהם בשפה ההולנדית ב-10%.

תגבורת טכנולוגית

לצד הדרכים המסורתיות, המידע הרב שנצבר על שינה מאפשר לדעת כי תהליך הלמידה מתרחש בשלב מסוים של פעילות חשמלית במוח – זמן אידיאלי לתת לו 'דחיפה טכנולוגית' כדי להגביר את תהליכי הטמעת המידע. כבר עתה קיימים כלים מחקריים זמינים המאפשרים לעודד את גלי המוח של אדם ישן מבלי להעיר אותו. באוניברסיטת טיבינגן, ד"ר יאן בורן הצליח לשפר את ביצועי הנבדקים במבחן זיכרון מילולי, לאחר שהפעיל על מוחם גירוי חשמלי נמוך בדיוק בשלב הנכון.

חדשות בתחום מגיעות גם מישראל. כשפרופסור מרים ריינר מהטכניון פיתחה שיטה הנקראת "נוירו-פידבק", המאפשרת לאנשים לשלוט בפעילות העצבית שלהם בזמן שהן ערים. כדי לעשות זאת, הנבדקים מחוברים לאלקטרודות אשר מגיעות ממשחק מחשב, בו הם צריכים לנסות לנהוג במכונית בכוח המחשבה. כשהאלקטרודות מזהות כי במוח חלה אותה פעילות גלי המוח בה נוצרים הזיכרונות בזמן שינה – המכונית מאיצה. כשהם לא נמצאים בטווח הגלים הנכון, המכונית מאטה. בדרך כלל נדרשות לנבדקים דקות ספורות כדי להגיע בכוחות עצמם לגלי המוח האידיאליים להיווצרות זיכרונות והטמעת מידע. השינוי במצב המנטלי ניתן להבחנה ופרופסור ריינר אומרת כי "זה מרגיש רגוע – כמו להיות בגינה או לצעוד לאורך חוף הים".

דחיפה טכנולוגית לכושר הלמידה בזמן שינה.

מטרתה של ריינר היא להפעיל את הטמעת הזיכרון מיד לאחר רכישה של מידע חדש, מה שנותן למוח יתרון התחלתי שיעזור לו לעבד את המידע בזמן השינה. "אתה שותל זרע שצומח במהלך הלילה", היא אומרת. כשבדקה את יעילות השיטה, גילתה כי ניתן לשפר את כושר הלמידה בכ-10% בחצי שעה של "נוירו-פידבק". יתרה מזאת, הנבדקים שלה המשיכו להראות שיפור בלמידה שבועות אחרי הניסוי.

השיטות לשיפור תהליכי הזיכרון והלמידה נמצאים עדיין בשלב המחקר, אבל כבר עתה קיימות ערכות לסמארטפונים שיכולות לבצע את הפעולות שתוארו במחקרים. אפילו טכנולוגיה לגירוי חשמלי מוחי זמינה כבר בצורה מסחרית. המדענים המובילים בתחום אופטימיים ומאמינים כי לא רחוק היום בו ערכות כאלה יוכלו לשמש כ-"מעצימי תודעה" כפי שמכנה זאת ד"ר יאן בורן.

שינה לעתים נתפסת כ"זמן מת" בו אנו לא מייצרים שום דבר – מה שבתרבות המערבית נחשב לשלילי. ועם זאת, אנו מבלים כשליש מחיינו בשינה ומעניין לחשוב שהחלק הכי יצרני ביום, מתרחש דווקא בשעה שאנו לא עושים כלום.