בגוף האישה טמון מצפן פנימי שמגלם את אחד ממפתחות ההצלחה העתיקים ביותר של הטבע ומכוון אותה 'לנוח, לשחרר ולקבל'. כיצד נוכל גם אנחנו להשתמש בפורמולה המנצחת? לא לנשים בלבד.
"זהו עולם של גברים", שר ג'יימס בראון בקלאסיקה משנת 1966. נראה שכל חיינו מכינים אותנו אל מרוץ ההצלחה: טיפוס מתמיד בשאיפה להגיע אל ראש הסולם, משל היינו זירעונים מתחרים ששועטים קדימה במטרה להגיע ולהפרות את הביצית הנכספת.
"זהו עולם של גברים", חוזר בראון בשירו וממשיך: " אבל הוא לא שווה כלום בלי אישה". ואכן, צריך שניים לטנגו. מבט מעמיק על מנגנוני הטבע מגלה לנו את סוד ההצלחה של מיליארדי שנות יצירה: מחזוריות נצחית וסינרגיה בין הזכרי והנקבי. אם אנחנו שואפים להגיע להצלחה ופוריות בחיינו ובחברה, ייתכן שיש עוד דבר או שניים שנוכל ללמוד ממנו. את "תודעת הזרע" אנו כבר מכירים היטב, אך מהי "תודעת הביצית"?
רינת שרצר, מהנדסת ביוטכנולוגיה, יזמת חברתית ומרצה, רואה את עצמה שופר למה שהיא מכנה "חוכמת הביצית". בריאיון לפודקאסט Inner Space היא מספרת לג'יימס מקריי כיצד מסע אישי –
שאליו יצאה כדי למצוא פתרונות לבעיות הורמונליות שהסבו לה סבל – הביא אותה לגלות מפתחות חשובים להצלחה ויצירה במערכת החינוך, בעולם העסקים ובחברה ככלל. את הרעיונות האלו היא מקדמת ומטמיעה כיום בעזרת הרצאות בפורומים המובילים בעולם והארגון שייסדה לחדשנות חברתית בעסקים.
הביצה שהתחפשה
שרצר מספרת שגדלה בצעירותה כ"טום בוי" לערכים של תחרותיות, הישגיות ויזמות. היא שאפה תמיד להיות כמו אביה המהנדס היזם, ובבגרותה אכן הלכה בעקבותיו ולמדה ביוטכנולוגיה. בהמשך השתלבה בעמדת מפתח בחברה שבה הנהיגה מיזם טכנולוגי חדשני, תפקיד תובעני שדרש ממנה נסיעות רבות ברחבי העולם ועבודה בקצב מסחרר.
למרות ההצלחה העסקית והכלכלית שנחלה, המחיר הנפשי והפיזי ששילמה היה יקר. היא חוותה שחיקה ותשישות ובמקביל החלה לסבול מתסמינים הורמונליים. הווסת שלה כמעט שלא הופיעה, ובמקרים הנדירים שאכן הגיעה – היא לוותה בכאבים מייסרים. האבחנה שקיבלה מרופאיה הייתה שחלות פוליציסטיות, תסמונת נפוצה בקרב נשים שמהווה את הגורם השכיח ביותר לאי-פוריות אצלן: במקום שמדי חודש תבשיל בשחלות שלה ביצית אחת, הבשילו מאות. "במילים אחרות", היא אומרת, "הביציות שלי החלו להתנהג כמו זירעונים".
"האווירה שבה גדלתי וחייתי בבגרותי הייתה בעלת סממנים זכריים מובהקים ולמעשה עודדה עלייה של טסטוסטרון בגופי עד שזה גרם לביציות שלי להתנהג כמו זירעונים".
כשניסתה למצוא לכך טיפול גילתה שלרפואה המערבית אין הסבר לתופעה וגרוע מכך, היא אף טרם מצאה לה תרופה. הטיפול היחיד שהוצע לה הוא נטילת גלולות נגד היריון שמדכאות את הפעילות השחלתית ומפסיקות את תהליך הביוץ לגמרי.
שרצר, שחשה באופן אינטואיטיבי בקשר בין הבעיה הרפואית לאורח חייה האינטנסיבי, החליטה להתפטר מתפקידה ולצאת למסע מחקר אישי בעולם בשאיפה לקחת קצת זמן מנוחה לעצמה, לגלות פתרונות נוספים לבעייתה ולהשתקם.
"לכולנו יש הורמוני מין זכריים ונקבים כמו טסטוסטרון ואסטרוגן", מזכירה שרצר במהלך הריאיון. "גם גברים וגם נשים נושאים את שני סוגי ההורמונים, רק במינונים שונים […] האווירה שבה גדלתי וחייתי בבגרותי הייתה בעלת סממנים זכריים מובהקים ולמעשה עודדה עלייה של טסטוסטרון בגופי עד שזה גרם לביציות שלי להתנהג כמו זירעונים".
ההשערה שהובילה אותה במסע, היא מספרת, הייתה שאם היא תתחבר בחזרה לתודעה הנשית שלה, תעלה רמת האסטרוגן ותתקן את התנהגות הביציות שלה. במהלך טיול במדינות שונות ובין חומרי לימוד, היא העמיקה בידע מתחומי הביולוגיה המודרנית יחד עם חוכמת נשים של המסורות העתיקות, שאליה התוודעה במהלך מפגשיה עם התרבויות השונות.
"הנחת המחקר שלי התבררה כנכונה ועם השנים הצלחתי לרפא את התסמונת השחלתית שלי", מעידה שרצר, "אך יתרה מכך, הבנתי שהיא לא רק נכונה לגביי, אלא לחברה כולה". אם כולנו שייכים למארג הטבע, היא מסבירה, עלינו ללמוד מן הטבע ולנהוג בהלימה איתו. לשיטתה, כך נוכל לרפא את תחלואינו ולשגשג לאורך זמן, הן כפרטים והן כחברה.
באווירה גברית מאוד, גם ביציות יכולות להתחיל להתנהג כמו זירעונים. צילום: Everett Collection on Shutterstock
לעצור על מנת להתקדם
בריאיון לפרויקט Women We Create מפרטת שרצר על התובנות ששינו את חייה. "המהות של מה שאני מביאה עימי בעשייה שלי היא זו: לחזור לטבע, להבין איך הוא פועל וללמוד ממנו". היה לה ברור ששם טמון סוד הצלחה שיכול להועיל גם לנו. אחרי הכול, לטבע מיליארדי שנים של ניסיון שמוכיח את עצמו ביצירה בכל פעם מחדש.
בתוך כך, פנתה לעסוק בזווית ייחודית שבדרך כלל אינה מדוברת. "בחרתי להתמקד במחזור הנשי בגלל שהוא נושא מבויש כל כך, והערימו עליו המון איסורים וטאבו כאשר למעשה הוא המקור לחיים". כך, מסבירה שקצר, המחזור הוא בעצם מיקרוקוסמוס של מנגנון הטבע השלם ליצירה ובריאה. "על כן אני מתבוננת בשני אלמנטים: מחזור הביצית ותכונות הזרע, והדרך שבה הם משתפים פעולה על מנת ליצור".
השיעור הראשון שלמדה מן הטבע הוא שהוא פועל בצורה מעגלית. מחזור הירח שמשפיע על הגאות והשפל, עונות השנה המתחלפות – אלו מעצבים את עולמנו ומשפיעים על התנהגות הצמחים ובעלי החיים. מהתבוננות עליהם ניסחה שרצר את מודל שלושת ה- R: מנוחה (Rest), שחרור (Release) וקבלה (Receive). זוהי, לטענתה, נוסחת ההצלחה שיש ל'חוכמת הביצית' ללמד אותנו.
בהסתכלות על עונות השנה, החורף היא התקופה שמאפשרת התחדשות. באזורים רבים בעולם החורף עשוי להיראות כעונה "מתה", שבה הטבע עירום ועומד מלכת, אך למעשה ישנה התרחשות רבה מתחת לפני השטח על מנת להתכונן למחזור חיים חדש: האביב והקיץ שהן עונות של לבלוב, פריחה והבשלה. לאחר מכן מגיע הסתיו, שהוא תקופה של השרה, ואחריו החורף – וחוזר חלילה. מה שנראה בחורף כמו מנוחה הוא למעשה זמן של בנייה מחדש.
מחזור חיי הביצית פועל באותו אופן. זמן הווסת, התקופה שבה מתרחש הדימום, נחשב בתרבויות רבות בזמן מוקצה וטמא. עם זאת, במסורות קדומות יותר השואבות מן הטבע, זמן זה נחשב מקודש ובו נשים נהנות מאינטואיציה מוגברת. "מחקרים הראו שבזמן הווסת האונות הימנית והשמאלית במוח האישה נמצאות בשיא של תקשורת", מסבירה שרצר. "זה אומר שרעיונות שמגיעים מהאונה הימנית (כמו יצירתיות וקונספטים מופשטים) זורמים בקלות אל האונה השמאלית כך שנוכל להביא את הרעיונות באופן מעשי אל הפועל בעולם הפיזי […] עבורי זהו ה'חורף', הזמן למנוחה. זוהי התקופה הכי מוזנחת בחברה שלנו, אך בעצם גם הכי עוצמתית". כך לעיתים גם אנחנו זקוקים לעצירה או למנוחה על מנת שנוכל להמשיך קדימה אופן יעיל.
צריך לדעת גם איך לקבל
ה'שחרור' במודל מתקשר בטבע לעונת הסתיו ומתייחס לתקופה במחזור שלאחר הביוץ ולפני הווסת. בזמן זה, הגוף מבין שאומנם השתחררה ביצית מן השחלה, אך זרע לא פגש בה ולא התרחשה הפריה. משכך, הגוף מתחיל להתכונן אל ה'חורף'. "זו תקופה נפלאה של שחרור והבנה של מה עובד בעולם, מה לא עובד, מה עלינו להשיר ולוותר עליו ועל מה כדאי לנו לשמור. "בחברה שלנו אנחנו כל הזמן במרוצה וברדיפה בלתי פוסקת כך שאנחנו כמעט ולא זוכים למתנה הנדירה הזו של התבוננות והערכה – של מה לא משרת אותנו ועל מה אנחנו הולכים לוותר".
בהרצאותיה היא מסבירה שהחברה המודרנית מחנכת אותנו לנהוג כמו זירעונים: להיות האחד ממיליון שישיג את כל השאר בדרך אל המטרה. "האסטרטגיה של הביצית היא הפוכה לגמרי – לא פחות עוצמתית ואולי אף יותר. היא ב'מצב קבלה'. מיליוני זרעים רצים אליה ובניגוד למה שנהוג לחשוב היא אינה מחכה באופן פסיבי שיחדרו אליה – היא זו שלמעשה מבצעת את הבחירה". לדבריה, "ה'קבלה' היא כנראה השינוי המחשבתי הגדול ביותר שאנו יכולים לאמץ כחברה".
"כשאנחנו ב'מצב קבלה' כמו הביצית, אנו יכולים להחליף הילוך, להקרין את עצמנו לעולם באופן אקטיבי ואז לתת לאפשרויות לזרום אלינו כך שנוכל לבחור ביניהן את המתאימה ביותר עבורנו".
קייט נורת'רופ, יזמת ומחברת, מפרטת על כך במאמר באתר חברת הייעוץ העסקי שלה. לאחר הביוץ, הביצית הרבה יותר אקטיבית ממה שנדמה לנו. למעשה, היא משדרת סימנים שאומרים לזירעונים שהיא מוכנה וזמינה למפגש. היא משחררת הורמונים שמפיקים זרמים חשמליים שבתורם מגבירים את תנועת הזירעונים, וכך האחרונים הופכים למהירים וחזקים יותר. לאחר מכן הביצית היא זו שבוחרת לאיזה זרע היא תאפשר לחדור אליה. אם כי עדיין לא ברור בדיוק כיצד המנגנון הזה פועל, מחקרים הוכיחו שמעבר למסלול המכשולים האנטומי שמוביל אליה, גם הביצית עצמה מפעילה סינון שיכול לאפשר או לדחות הפריה עם זירעונים מסוימים על פי המטען הגנטי שלהם. בכך הופרכה התיאוריה המקובלת הגורסת ש'כל הקודם זוכה'. יתרה מכך, טוענת נורת'ורפ, ביכולתה של הביצית גם לתקן ולשפר את ה-DNA של הזרע הנבחר לפני ההפריה. לאחר ההפריה הביצית היא זו שמספקת תזונה לעצמה ולזירעון במהלך כמה ימים עד שישתרשו ברחם. "אז לא רק שיש לה את היכולת לקרוא לזירעונים ולחזק אותם, לבחור למי מהם היא מאפשרת להפרות אותה, ולתקן את ה-DNA שלו – היא גם מביאה פיקניק לדרך", היא כותבת.
הקבלה האקטיבית של הביצית מאפשרת את ההפריה. בתקופת הקיץ והאביב אנו והטבע בשיא פריחתנו ונהנים מהפירות הבשלים שצמחו בעונות הקודמות. כשאנחנו ב'מצב קבלה' כמו הביצית, אנו יכולים להחליף הילוך, להקרין את עצמנו לעולם באופן אקטיבי ואז לתת לאפשרויות לזרום אלינו כך שנוכל לבחור ביניהן את המתאימה ביותר עבורנו.
נורת'ורפ ושרצר שתיהן מזמינות אותנו ללמוד מחוכמתה של הביצית, לא פחות מזו המוכרת לנו של הזירעון. שתי התודעות דרושות לנו על מנת לקיים שיתופי פעולה מוצלחים בחיינו וכדי להגיע ליצירה פורה.
חוכמת הביצית אינה שמורה לנשים בלבד. הנוסחה המנצחת של הטבע עשויה להועיל לכולנו, כפרטים כארגונים, וכחברה. כיום, שרצר מובילה ארגון לייעוץ עסקי ויזמות חברתית שבו היא קוראת למערכות חינוך ולעסקים להפעיל את חוכמת הביצית. היא מזמינה אותם להתבונן על בעיות שעד כה ניסו לפתור אותן בחשיבה המקובלת תוך אימוץ גישה חדשה של מנוחה, קבלה ושחרור. או, כפי שהיא נוהגת לומר, "בכל פעם שמישהו נתקל בבעיה, אני מעודדת אותו לשאול 'מה הביצית הייתה עושה?'"
תמונת כותרת: zoff / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
האביב מגיש לנו קוקטייל של "מולקולות ביטחון" – כיצד הוא משפיע על אושרנו?
מרגיש לכם שפעולה כלשהי בחייכם אינה אפקטיבית? חכו עם המסקנות – מדדו אותה לאורך זמן
על פי מה אנחנו מעריכים גברים ונשים וכמה משקל מקבלים המדדים השונים?
עוד מרדיו מהות החיים:
