אפשר להעביר שעות ארוכות בהרצאות, קורסים וסדנאות לשינוי הרגלים ולטיפוח אורח החיים שהיינו רוצים. אבל לפעמים די בהברקה קטנה כדי להביא לתובנות פורצות דרך. הספר "הדרך שלך להצלחה" מאת דארן הארדי משופע בהברקות כאלה. אספנו עבורכם את המיטב.
לפעמים עולה תחושה שאנו טובעים במידע לגבי סיגול אורח חיים, הרגלים והצלחה. אמירות גנריות ומעורפלות שאמורות לשמש נוסחה להצלחה לא פעם מתנפצות על סלעי המציאות המגוונת והמורכבת שלנו. הגדולה של משלים ואלגוריות היא שהן נוגעות פעמים רבות במסרים אוניברסליים שכל אחד יכול לעבד ביחס למקרה הפרטי שלו.
דארן הארדי, איש עסקים, נואם ומחבר, נוהג לשזור בכתיבתו סיפורים והמחשות שעושים בדיוק את העבודה הזו. בספרו הדרך שלך להצלחה, באדיבות הוצאת מטאור, אומנם מובאים כלים מעשיים רבים, אבל הפעם בחרנו להביא דווקא את הרעיונות הגולמיים, ולהשאיר את הפרשנות לקוראים.
1. הסוס
יש סיפור על גבר שדהר במהירות על סוס. נראה שאצה לו דרכו למקום חשוב מאוד. גבר שניצב בצד הדרך קרא אליו "לאן אתה הולך?"
"אני לא יודע," השיב הרוכב, "שאל את הסוס!"
2. עץ האלון
מורה חכם אחד יצא להליכה ביער עם תלמיד צעיר ונעצר מול עץ זעיר. "שלוף את השתיל," הורה המורה לתלמידו כשהוא מצביע על העץ הרך שבצבץ מתוך האדמה. הצעיר משך אותו בקלות באצבעותיו. "עכשיו שלוף את זה," אמר המורה והצביע על עץ צעיר אחר, מבוסס יותר, שצמח כמעט עד ברכיו של הנער. במאמץ מה שלף הנער גם את העץ הזה על שורשיו. "וכעת את זה," אמר המורה והנהן לכיוונו של עץ ירוק־עד מפותח הרבה יותר, שהיה כמעט בגובהו של התלמיד הצעיר.
במאמץ רב, כשהוא משקיע את כל כובד משקלו וכוחו במשימה ותוך שימוש במקלות ובאבן שמצא, הוא חיטט ומצא את שורשיו העיקשים, ואז הצליח לעקור את העץ.
"כעת," אמר החכם, "הייתי רוצה שתנסה למשוך את ההוא."
הנער עקב אחר מבטו של המורה, שננעץ בעץ אלון גדול כל־כך, שהנער בקושי הצליח לראות את צמרתו. מכיוון שידע שהתקשה מאוד בעקירתו של עץ קטן בהרבה אמר למורהו: "מצטער, אבל אני לא יכול."
"בני, הרגע הראית לי איך הרגלים יכולים להשתלט על חייך", קרא המורה. "ככל שהם עתיקים יותר, כך הם גדולים יותר ושורשיהם נעוצים עמוק יותר. יש כאלה עתיקים ומבוססים כל־כך, עד שאתה מהסס אפילו לנסות."
3. סטייה במעלה אחת
התיאור הטוב ביותר שאני יכול לתת לכם כדי להדגיש את כוחם של השינויים הקטנים הוא דוגמה של מטוס, הטס מלוס אנג'לס לניו יורק. אם חרטום המטוס מוסט רק באחוז אחד ממסלולו – תיקון כמעט בלתי נראה כשהמטוס עדיין על המסלול בלוס אנג'לס – הוא יסטה, בסופו של דבר, בכמאתיים וחמישים קילומטרים מהמסלול ויגיע לאולבני, ניו יורק, או לדובר, דלאוור. כך זה גם עם ההרגלים שלכם. הרגל בודד ומסכן, שכרגע לא נראה מי יודע מה, יכול להסיט אתכם בסופו של דבר הרחק מהיעדים שלכם ומהחיים שבהם אתם חושקים.
בתחילת הדרך ההבדל זניח, אך ככל שמתקדמים הוא מצטבר לכדי מסלול שונה בתכלית. צילום: Christian Badescu / shutterstock
4. למי להאמין?
הרגלים והתנהגויות לעולם לא משקרים […] אם אתם אומרים לי שאתם רוצים להיות בריאים, אבל על האצבעות שלכם יש פירורי 'דוריטוס', אאמין ל'דוריטוס'.
5. האגם הקפוא
אהבתי לעשות סקי מים, רק שנאתי את המים הקרים. ניגוד עניינים קל, מפני שאי אפשר להפריד בין השניים, כמובן […] אבא וידא שלעולם לא אחמיץ את התור שלי, ולפעמים דאג לכך באופן פיזי והשליך אותי פנימה. תמיד קרה שאחרי ההלם הראשון והמייסר נהניתי מהמים המרעננים והממריצים. הציפייה שלי לרגע הכניסה למים הייתה גרועה יותר מהמציאות. ברגע שהגוף שלי הסתגל, החוויה הייתה נהדרת.
6. קרוסלה
זוכרים כמה נהניתם מהקרוסלה כשהייתם ילדים? כמה מחבריכם עלו אתכם והעמיסו עליה משקל ואילו אתם ניסיתם לגרום לדבר הזה לזוז.
ההתחלה איטית. הצעד הראשון תמיד הקשה מכולם – לגרום למשהו לנוע מתוך חוסר תנועה. הייתם צריכים לדחוף ולמשוך חזק, לעוות את הפנים, לרטון ולהטיל את כל כובד משקלכם כדי להשיג התקדמות. צעד אחד, שני צעדים, שלושה – ונראה שלא התקדמתם. רק אחרי מאמץ ממושך ומייגע הצלחתם לאגור מעט מהירות ורצתם לצד הקרוסלה. אף שכבר התחלתם לנוע (והחברים שלכם עודדו אתכם בקול רם יותר), היה עליכם להמשיך לרוץ מהר יותר ויותר כדי להגיע למהירות שרציתם, ודחפתם את הקרוסלה כשרצתם לצידה בכל הכוח. סוף־סוף, הצלחה! קפצתם עליה והצטרפתם לחבריכם בשמחה, חשים את הרוח על פניכם ורואים איך העולם הסובב אתכם מתפוגג לו במריחת צבע.
כעבור זמן מה, כשהקרוסלה התחילה להאט, קפצתם ממנה ורצתם לצידה שוב כדי לצבור שוב תאוצה. או שהייתם צריכים רק כמה דחיפות טובות ואז שבתם וקפצתם לתוכה. ברגע שהקרוסלה תפסה תאוצה טובה וחוק התנועה שלט בה, היה הרבה יותר קל לשמר את התנועה שלה. יצירת שינוי מתרחשת באותו האופן.
7. הטיסה
נניח שאתם ואני טסים מלוס אנג'לס למנהטן, אלא שאתם נחתּם בכל מדינה בדרך ואילו אני טסתי בטיסה ישירה. גם אם טסתם במהירות של 800 קמ"ש ואני טסתי במהירות של 350 קמ"ש, עדיין אצליח להגיע זמן רב לפניכם. הזמן והאנרגיה שנדרשתם להשקיע בכל נחיתה והמראה כדי לחזור למומנטום האריכו את הטיסה שלכם פי עשרה לפחות. למעשה, קרוב לוודאי שאפילו לא תגיעו. הדלק ייגמר לכם בדרך (אנרגיה, מניע, אמונה, רצון).
הרבה יותר קל להמריא פעם אחת ולשמור על מהירות קבועה לאורך הדרך, גם אם היא איטית יותר מהמהירות של כל האחרים.
8. בלוט
החלום שלכם אולי גדול יותר מהסביבה שבה אתם נמצאים. לפעמים יש צורך לצאת מהסביבה כדי לראות איך חלומות מתגשמים. זה כמו לשתול נבט של עץ אלון בעציץ. ברגע שהשורשים ממלאים את האדנית, הצמיחה שלו תיעצר. הוא צריך מרחב גדול יותר כדי להפוך לעץ אלון חזק. כך גם אתם.
תמונת כותרת: Mike Ver Sprill / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
לשם שינוי – לקחת על עצמנו התחלה קטנה אחת, ולדבוק בה
אם זה מספיק חשוב לנו, אנחנו כבר נדאג לעשות את זה
מדוע חלקנו מאחרים כפייתיים ואחרים מקדימים – ואיך מאירה הפילוסופיה את הדפוסים שלנו?
עוד מרדיו מהות החיים:
