הפילוסוף ארווין לסלו מתאר את השיטה החדשה-ישנה לפיתרון בעיות
אלברט איינשטיין אמר פעם כי "אתה לא יכול לפתור בעיה באותה דרך חשיבה שהביאה להתעוררותה של הבעיה". החל מניהול נכון של משאבי כדור הארץ ועד להחלטה כיצד להגיב לפגיעה רגשית, יש דרך אחת שיכולה להתגבר על כל האתגרים איתם מתמודד העולם, על פי הפילוסוף ארווין לסלו. לצורת החשיבה הזו קוראים אקשה.
משמעות השם 'אשקה' בסנסקריט היא – הבסיס לכל החומר הקיים, האלמנט החמישי (מלבד מים, רוח, אש, אדמה) או חלל אינסופי. הפירוש משתנה בין תורה לתורה ועל פי ההקשר המדובר, אך באופן כללי מדובר בקיום על-חומרי שממנו נובעים או בו מתקיימים הדברים הגשמיים.
לסלו טוען כי לכל אורך ההיסטוריה האנושות שאלה שאלות ומנהיגים מוכרים חשבו שיש להם את התשובות, כל אחד ודרכו. אבל התשובות שלהם רק יצרו פערים בין בני האדם לעצמם ובינם לבין הטבע. כמה מהתשובות שקיימות ברשותנו לגבי כלכלה, חינוך, בריאות אנרגיה ועוד – הן באמת נכונות? לסלו אומר שרובן הביאו את כדור הארץ למצב בו הוא זועק לעזרה. הוא וצוותו מסבירים מהי חשיבת אקשה באמצעות 16 עקרונות שמתווים דרך שונה לתפיסה של הקיום ממנה, הם מקווים, יבוא הפתח לחיים מלאים ומאושרים:
1. אני חלק מהעולם. העולם אינו מחוץ לי ואני לא מחוץ לעולם. העולם נמצא בתוכי ואני נמצא בתוכו.
2. אני חלק מהטבע והטבע הוא חלק ממני. אני מה שאני בתקשורת והאחווה שלי עם כל היצורים החיים. אני שלם קוהרנטי שלא ניתן לצמצמו, עם רשת החיים שעל כדור הארץ.
3. אני חלק מהחברה והחברה היא חלק ממני. אני מה שאני בתקשורת והאחווה שלי עם שאר בני האנוש. אני שלם קוהרנטי שלא ניתן לצמצמו, עם הקהילה האנושית על כדור הארץ.
4. אני יותר מאורגניזם חומרי של עור ועצמות. הגוף שלי, תאיו ואיבריו, הם ביטוי של מה שאני באמת: מערכת דינמית התומכת בעצמה ומתפתחת מאליה, מתמידה ועולה באינטראקציה עם כל מה שסובב אותי.
5. אני אחד מהביטויים הגבוהים והמפותחים ביותר של הדחף לקוהרנטיות ושלמות ביקום. כל המערכות חותרות לקוהרנטיות ושלמות באינטראקציה עם כל המערכות האחרות, והמהות שלי היא הדחף הקוסמי. זוהי אותה מהות, אותה רוח המובנית בכל הדברים שמתעוררים ומתפתחים בטבע, בין אם על הכוכב הזה או במקום אחר באינסוף של החלל והזמן.
6. אין גבולות וחלוקות אבסולוטיים בעולם הזה, רק נקודות שינוי בהן סט של קשרים מביא לקיומו של סט קשרים אחר. בתוכי, בתוך המערכת המתחזקת ומפתחת את עצמה, ומכוונת לקוהרנטיות ושלמות, הקשרים הממזגים את התאים והאיברים של הגוף שלי, הם נוכחים. מעבר לגוף שלי לקשרים אחרים יש נוכחות: אלה שחותרים לקוהרנטיות ושלמות בחברה ובטבע.
7. הזהות הנפרדת שאני מייחס לבני אדם אחרים ולדברים אחרים, היא אך ורק מוסכמה נוחה שמסייעת לאינטראקציה שלי עימם. המשפחה והקהילה שלי הם "אני", בדיוק במידה שאיברי הגוף שלי הם "אני". הגוף והמחשבה שלי, המשפחה שלי והקהילה שלי – הם יסודות בעלי אינטראקציה החודרים זה לזה, מגוונים בנוכחותם ברשת הקשרים המקיפה את כל הדברים בטבע ובעולם האנושי.
אחדות מוחלטת של כל רכיבי היקום, חשיבת האקשה.
8. מכלול התפיסות והרעיונות המפרידים את הזהות שלי או של כל אדם וקהילה – מהזהויות של אנשים וקהילות אחרים – הם ביטוי של המוסכמה הנוחה אך אקראית הזו. שינויים זניחים* מבדילים בין אינדיבידואלים ובינם לבין הסביבה שלהם – אין חלוקות וגבולות אמיתיים. אין "אחרים" בעולם: כולנו מערכות חיות וכולנו חלק מהכלל.
9. ניסיון לקיים את המערכת שנקראת "אני" באמצעות תחרות אכזרית עם המערכת שאני מכיר כ"אתה", היא טעות קשה: היא יכולה לפגום בשלמותה של האחדות המאמצת וממסגרת הן את החיים שלך והן את שלי. אינני יכול לשמור את חיי ושלמותי עלי ידי פגיעה באחדות הזו, אפילו אם נדמה שפגיעה בחלק ממנה תביא ליתרון לטווח הקצר. כשאני מזיק לך או לכל אחד אחר סביבי, אני מזיק לעצמי.
10. שיתוף פעולה, לא תחרות, הוא דרך המלך לשלמות שהיא חותם האיכות של מערכות בריאות בעולם. שיתוף פעולה קורא לאמפתיה וסולידריות – ובסופו של דבר, לאהבה. אני לא אוהב את עצמי ולא יכול לאהוב את עצמי, אם אני לא אותך או אחרים סביבי: אנו חלק מאותו שלם ולכן חלקים אחד של השני.
11. הרעיון של "הגנה עצמית", אפילו של "הגנה לאומית", מצריך חשיבה מחודשת. פטריוטיות, אם היא מכוונת להשמיד יריבים בכוח, וגבורה, אפילו במובן הטוב של ביצוע הכוונה הזו, הן שאיפות שגויות. פטריוט או גיבור שמניף חרב או רובה, הוא אויב גם לעצמו. כל נשק שמיועד לפגוע או להרוג הוא סכנה לכל. הבנה, פייסנות וסליחה הן לא סימנים לחולשה, הן סימנים לאומץ.
12. "הטוב" עבורי ועבור כל אדם בעולם, הוא לא האחזקה והצבירה של עושר אישי. עושר, בכסף או במשאבים חומריים הוא אך ורק אמצעי לקיים את עצמי ואת סביבתי. כבלעדי לי, הוא מפקיע חלק מהמשאבים שכל הדברים צריכים לחלוק בכדי לחיות ולשגשג. עושר בלעדי הוא איום על כל האנשים בקהילה האנושית. בגלל שאני חלק מהקהילה הזו, בחשבון הכללי זה סיכון גם עבורי ועבור כל מי שמחזיק בו.
13. מעבר לשלמות המקודשת שאנו מזהים כעולם בכללותו, רק החיים והתפתחותם מחזיקים במה שפילוסופים מכנים "ערך מובנה". לכל הדברים האחרים יש רק ערך אינסטרומנטלי, כלומר ערכם קיים כל עוד הם מוסיפים או מגבירים את הערך המובנה. לדברים החומריים בעולם ולאנרגיה והחומר שהם טומנים בחובם, יש ערך רק אם הם תורמים לחיים ולרווחה ברשת החיים על כדור הארץ.
14. המידה האמיתית של ההישגים והמצוינות שלי היא המוכנות שלי לתת. לא הכמות של מה שאני נותן היא המידה של ההישגים והמצוינות שלי, אלא היחס שבין מה שאני נותן לבין מה שאני ומשפחתי זקוקים לו כדי לחיות ולשגשג.
15. לכל אדם בריא יש עונג בנתינה. זהו עונג גבוה יותר מזה הקיים בלהחזיק. אני בריא ושלם כשאני מעריך את הנתינה יותר מההחזקה. קהילה שמעריכה נתינה יותר מהחזקה היא קהילה של אנשים בריאים, המכוונים לשגשוג על ידי אמפתיה, סולידריות ואהבה בין חבריה. חלוקה מגבירה את קהילת החיים, בעוד החזקה וצבירה יוצרות הבדלה, מזמינות תחרות ומזינות קנאה. חברת החלוקה היא הנורמה עבור כל קהילות החיים בכדור הארץ. חברת ההחזקה היא טיפוסית רק לאנושות של הזמנים המודרניים, והיא סטייה מן הנורמה.
16. אני מזהה את הסטייה של האנושות המודרנית מהנורמה האוניברסאלית של קוהרנטיות בעולם. אני מכיר בתפקיד שלי בגרימת הסטייה ומביע את המחויבות שלי להשיב שלמות וקוהרנטיות על ידי הפיכה לשלם בעצמי: שלם במחשבה ובפעולה שלי – בהכרה שלי.
* הנושא משול לגרף במערכת צירים: הגרף הוא הכלל והאינדיבידואלים הם נקודות במיקומים שונים – אך על אותו גרף. מכאן השוני הזניח שביניהם.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
פילוסופיית הקינטסוגי היפנית: השברים והפגמים דווקא מוסיפים לנו ערך ויופי
כיצד שאלות קטנות יכולות לשנות את חיינו – קונפוציוס והפילוסופיה הסינית מסבירים
גוף, נפש, חברה ופליאה מהטבע – 4 האלמנטים של האצטקים לחיים מלאי משמעות
עוד מרדיו מהות החיים:
מדברים פילוסופיה: ליאת רגב וד"ר שמעון אזולאי בסדרת שיחות בנות 15 דקות על שאלות של מהות
