דלג לתוכן

להפוך את הריבים למקרבים – 7 מפתחות לתקשורת בונה בעת ויכוח


"לריב זה אחד הדברים הבריאים שאפשר לעשות למען הזוגיות", טוענים לא מעט פסיכולוגים. אך כיצד עושים זאת נכון? היכרות עם דפוסי התנהגות מרחיקים ודרכי ההימנעות מהם עשויה לסלול עבורנו דרך שלא רק תסייע להתנהל באופן בריא יותר בקונפליקט, אלא גם לצמוח ממנו כזוג.


ירדן להבי | 2 נובמבר, 2021

 ד"ר ג'ון גוטמן הוא מתמטיקאי ופסיכולוג קליני שחקר זוגות נשואים במשך למעלה מ-30 שנים. במחקריו ביקש לגלות את סודות ההצלחה של מערכות יחסים שמחזיקות מעמד באופן מוצלח לאורך זמן, ולחלופין את המוקשים שעלולים להוביל לסופה המהיר של מערכת היחסים.

למרבה ההפתעה, הוא גילה שהמנבא הטוב ביותר ליציבות במערכת יחסים הוא דווקא האופן שבו בני הזוג רבים. לאורך שנות מחקריו זיהה גוטמן 4 דפוסי התנהגות נפוצים בקרב זוגות שלימים התגרשו. על בסיס אותם ממצאים הוא גילה שמספיק לצפות ולנטר את מדדיהם של בני זוג במהלך ויכוח של 15 דקות בלבד על סוגיה שמעסיקה אותם ביחסיהם, בכדי לנבא ברמת דיוק של 94 אחוזים אם אותו הזוג יתגרש בעתיד.

על כן, את ארבעת דפוסי ההתנהגות הללו כינה גוטמן "ארבעת פרשי האפוקליפסה", בהשאלה מסיפור נבואת יום הדין כפי שמוצג בברית החדשה, ואלה הם על פי אתר מכון המחקר של גוטמן:

  1. ביקורתיות: מתקפת אופי על בן הזוג, האשמות כלליות לגבי תכונותיו, או קביעה נחרצת לגבי פגמים שבו (אמירות כמו: "את תמיד מאחרת", "אתה אף פעם לא מקשיב לי", "אתה אגואיסט").
  2. בוז: התנשאות וחוסר כבוד והערכה שעשויים להתבטא בלגלוג, עוקצנות או לעג, וכן בשפת גוף ואינטונציה כגון גלגול עיניים, גיחוך, מחוות ידיים מבטלות וכדומה.
  3. הגנתיות: הדיפת ביקורת בצורה של התקרבנות, התנערות, העברת האשמה אל הצד השני או פנקסנות (אמירה כגון "אני תמיד מאחרת? אתה מאחר כל הזמן").
  4. היאטמות: הימנעות או נסיגה מאינטראקציה. אחד מבני הזוג פשוט מתנתק מהוויכוח. יכול להיעשות באופן רגשי – אדישות, שתיקה או חוסר תגובה, או באופן פיזי כגון הפניית גב או בריחה לעיסוק אחר.

עם זאת, גם אם זוהו חלק מהדפוסים האלו במערכת היחסים, אין זה אומר שגורלה נחרץ. על פי גוטמן ומומחי זוגיות נוספים, בעזרת מודעות ותרגול ניתן לנסות ולשפר את דרכי התקשורת ואף להמיר אותם במוטיבים מקרבים ומחזקים.

לפניכם 7 דפוסי התנהגות שמסייעים לזוגות להימנע מ"ארבעת הפרשים" ולדאוג שמערכת היחסים שלהם תישאר איתנה ואוהבת, מתוך אתר המכון של ג'ון גוטמן ומאמר מאת הפסיכותרפיסטית ויקי סטארק ל- Huff Post.

1. ביקורת בונה או בקשה ספציפית 

יש הבדל מהותי בין ביקורת לבין ביקורתיות. הסוד הוא להתייחס לאירוע ספציפי, או לבקש בקשה במקום לפצוח בהאשמה והכללות. בנוסף, כשאתם מעלים טענה נסו להצביע על רגשותיכם שלכם, במקום להתלונן על אופיו של בן זוגכם.

הדוגמאות הבאות ממחישות את ההבדל: האמירה "אתה תמיד מאחר! אתה אנוכי ואף פעם לא חושב על אחרים ועליי" היא ביקורתית. במקומה ניתן לומר "דאגתי לך כשאיחרת ולא עדכנת אותי, מה קרה?" או "בבקשה תעדכן אותי אם אתה מאחר להבא, בכדי שלא אדאג".

2. פרגון ופתיחות

על פי גוטמן, הבוז הוא הפרש המסוכן מכולם לזוגיות, ויתרה מכך, מחקרים אף מראים שהוא מחליש את המערכת החיסונית ומעלה את השכיחות להופעת מחלות. דפוס זה אינו קל לשינוי, ודורש מאמץ מודע ותרגול על מנת לרסן אותו ולהתחיל להחליפו בפניות ותגובות מכבדות.

בכדי לסייע בכך, מומלץ להעלות לעצמנו זיכרונות טובים, התנהגויות ומאמצים שאנחנו מוקירים ומעריכים בבן הזוג.  כשאלו בראשנו, יהיה לנו קל יותר להיכנס להלך רוח של ראיית הטוב שבבן הזוג והכרת תודה לו, וכתוצאה מכך תגובותינו אליו תהיינה עדינות יותר.

3. לקיחת אחריות

כשאנחנו מתנערים מאחריות ומגלגלים אותה לצד השני, קונפליקטים לא יכולים להיפתר. בכדי להימנע מדפוסים מתגוננים כדאי להקשיב באופן פתוח לביקורת המופנית כלפינו ולהכיר בחלק שלנו בדרך לפתרון. לדוגמה, כשמאשימים אותנו על שגרמנו לאיחור, במקום להדוף את האמירה, נוכל לומר: "אתה צודק, באמת לא שמתי לב לשעה אתמול. גם אני לא אוהבת לאחר, בפעם הבאה אתחיל להתארגן מוקדם יותר". 

מודעות ל'ארבעת הפרשים' תסייע לנו להישאר מאוחדים גם כשאנחנו לא מסכימים. תמונה: Andrik Langfield on Unsplash

4. לקחת פסק זמן

זה בסדר לקחת הפסקה מהוויכוח אם אנחנו מרגישים מוצפים ושאיננו מסוגלים להתמודד איתו כרגע, אך יש לעשות זאת בשיתוף ובתיאום עם בן הזוג כדי להימנע מצבירת תחושות שליליות בקרב שני הצדדים, מה שעלול להוביל להסלמה.

כשאחד מבני הזוג חש שקשה לו מדי, מומלץ לדבר עם בן הזוג על הקושי ולבקש ממנו הפסקה.  כמו "אני יותר מדי עצבני כרגע מכדי לדבר על זה בהיגיון. אפשר לעשות הפסקה ולחזור לזה עוד מעט? יהיה יותר קל לפתור את הדברים כשאירגע".

בזמן ההפסקה אפשר להתפנות לעיסוקים שמרגיעים אותנו: לצאת להליכה, לקרוא, להתעדכן באתרים אהובים – כל דבר שיעזור לנו להפסיק את תחושת ההצפה ולהוריד את המתח. כשמוכנים, חוזרים לשיחה רגועים.

5. לתת לבן הזוג ליהנות מהספק

כשאנחנו מניחים שכוונותיו של האחר שליליות, קצרה הדרך להאשמות ועלבונות. בני זוג שיש להם ויכוחים בריאים ויעילים לא ממהרים לקפוץ למסקנות, ומניחים שבן הזוג שלהם עשה או עושה כמיטב יכולתו. במקום לתת לחוסר ביטחון וחשדנות לנהל אותם, הם משקיטים אותם ומקשיבים בפתיחות לדברי האחר.

הם מניחים שהצד השני שותף לאותה מטרה כמותם: פתרון יעיל לשניהם שייטיב עם מערכת היחסים. כך יגברו הסיכויים שהוויכוח יהווה מאמץ משותף להשגת המטרה, מאשר שיהפוך לעימות.

6. לזכור שבסופו של דבר אתם צוות 

גם במהלך הוויכוחים הקשים ביותר, זוגות במערכת יחסים בריאה ומספקת לא שוכחים שהחיים ממשיכים גם לאחר שהוויכוח הסתיים. לכן הם לא רוצים לגרום נזק ארוך טווח גם ברגעים מתוחים. הידיעה שלפניהם עתיד משותף שהם רוצים להגן עליו מסייעת להם לשמור על גבולות בזמן כל מריבה, וכשהרוחות מתלהטות מדי הם יודעים להניח את הנשק ולהכריז על הפסקת אש או על הפסקת אוכל.

7. לשמור על יחס הקסם

לא מן הנמנע שיהיו לנו מדי פעם מעידות ונפילות בדרכי התקשורת, בעיקר בזמן ויכוח.

גוטמן זיהה כי ממצא נוסף שהבדיל בין זוגות מאושרים לזוגות במשבר הוא המאזן בין מספר האינטראקציות החיוביות לאינטראקציות השליליות שהם מקיימים ביניהם. "יחס הקסם", כפי שמכנה אותו גוטמן, הוא 1:5 – על כל אינטראקציה שלילית, הזוג מקיים לפחות 5 אינטראקציות חיוביות.

במהלך ויכוח, אינטראקציה שלילית היא נוכחותו של כל אחד מ'ארבעת הפרשים'. הסוד האמיתי של זוגות מאושרים הוא לדעת לשלב גם אינטראקציות חיוביות אפילו בעיצומו של ריב: הקשבה והתעניינות כנה ברגשותיו של האחר, גילויי חיבה פיזיים ומילוליים (למשל לאחוז בידו של האחר ולומר לו: "זה באמת קשה לדבר על זה. אני אוהבת אותך ויודעת שביחד נמצא פתרון"), הבעת אמפתיה ("אני רואה שקשה לך"), שבירת המתח בעזרת הומור, זיהוי וציון נקודות שעליהן יש הסכמה משותפת בנושא טעון, שיקוף והכרה בנקודת מבטו של האחר וכמובן – לדעת גם להתנצל ולרדת מהעץ אם טיפסנו עליו. במקרה כזה, בן הזוג גם משכיל לזהות את הצעת הפיוס של האחר ולקבל אותה.

זוגיות היא עבודה במשרה מלאה. היא דורשת השקעה ומחויבות בכדי לשנות דפוסים שנתקבעו בה. אך ככל שנתמיד במאמצים להיות מודעים ל'ארבעת הפרשים", להימנע מהם ולהחליף אותם בדפוסים מקרבים יותר, כך עם הזמן נצליח לרתום אותם לטובת מערכת היחסים. או אז, במקום שינבאו עבורנו את סוף הדרך, הם עשויים דווקא להוביל אותנו ל"סוף הטוב" וסליחה על הדביקות, גם לרכוב יחד אל השקיעה.

תמונת כותרת: MasterClick5000 on Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.