המחשבות שלנו נתפסות כמשהו אישי ופרטי, קניין רוחני שאיש לא יכול לתבוע עליו בעלות. האומנם? הסופרת והמורה הרוחנית ביירון קייטי מציגה פרספקטיבה אחרת: כל המחשבות שייכות לזרם אוניברסלי וחלקן פשוט מגיע להתדפק על דלתנו. לשיטתה, שחרור הבעלות עליהן מאפשר להיפטר מקיתונות של שליליות בחיינו.
מה תהיה התשובה שלך אם אשאל אותך מהי המחשבה הבאה שאתה עומד לחשוב? אין לנו יכולת לענות על השאלה הזו מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא חושבים, אלא בעיקר "נחשבים". המורה הרוחנית ומפתחת שיטת "העבודה" ביירון קייטי כותבת בספרה "לאהוב את מה שיש" על רגע הגילוי שלה:
"נוכחתי לדעת שאני לא חושבת, אלא נחשבת, ושחשיבה אינה דבר אישי. האם אתם מתעוררים בבוקר ואומרים לעצמכם: "אני חושב שהיום לא אחשוב"? זה מאוחר מדי, אתם כבר חושבים! מחשבות פשוט צצות, הן באות משום מקום וחוזרות לשום מקום, כמו עננים הנעים בשמיים ריקים…."
אחת הדרכים להמחיש את המושג "נחשבים" היא באמצעות השוואה בין פעולת המחשבה לפעולת הנשימה. ישנו כח חיים אשר גורם לך לנשום ללא הפסקה מרגע לידתך ועד למותך. אין צורך שתתמקד ברצון שלך לנשום, זה קורה לבד, גם במהלך השינה. יש לך כמובן את היכולת לעצור לפרק זמן קצר את הנשימה, לנשום נשימות עמוקות ואיטיות או מהירות וקצרות – אלו נשימות מודעות – אבל רוב הזמן אתה פשוט נושם או יותר נכון "ננשם" על-ידי אותו כח חיים.
השוואה רלוונטית נוספת היא לעובדה שבכל יום מתים בתוכך 100 טריליון תאים ונבראים 100 טריליון תאים חדשים. האם עצרת פעם להבחין בכך? האם הורית לגופך איך לפעול בנדון? האם זה בשליטתך?
אותו דבר מתרחש גם בעולם המחשבות.
אתה יכול לחשוב בצורה מודעת ועצמאית, למשל כשאתה עורך רשימת קניות, אבל ברוב הזמן אין לך שליטה על הופעת המחשבות במרחב שלך – הן פשוט מופיעות ובדומה לנשימה, גם הן לא מפסיקות לרגע, הן שם כל הזמן, גם במהלך השינה.
אז למה זה בעצם קורה? מדוע כך פועלת הבריאה?
המלצר משגשג על לקוחות רעבים
מחקרים מצביעים על כך שבכל אחד מאיתנו חולפות בין חמישים לשבעים אלף מחשבות ביום. אין לנו שליטה על המחשבות שמגיעות, אנחנו "נחשבים" על-ידי כח חיים נסתר.
העקרונות המנחים בשיטת "העבודה" של ביירון קייטי הם שאין מחשבות חדשות ושמחשבות הן לא דבר אישי: כל המחשבות כבר נחשבו. אלו אותן מחשבות שחולפות בתודעה האנושית משחר האנושות, והדבר היחיד שמשתנה ומשפיע על ההתפתחות האישית ועל ההתפתחות של המין אנושי כולו הוא אופי הפרשנות שאנחנו מעניקים לאותן מחשבות עתיקות.
"כל המחשבות כבר נחשבו. אלו אותן מחשבות שחולפות בתודעה האנושית משחר האנושות, והדבר היחיד שמשתנה ומשפיע על ההתפתחות האישית ועל ההתפתחות של המין אנושי כולו הוא אופי הפרשנות שאנחנו מעניקים לאותן מחשבות עתיקות".
לאופן הופעת המחשבות בתודעה שלנו יש תפקיד חשוב בהתפתחות הפרסונלית שלנו ובהתפתחות המין האנושי בכלל. חוויית החיים שלי היא תוצאה של המתרחש במפגש בין זרם המחשבות האוניברסליות לבין התודעה הפרסונלית שלי. בכל רגע ורגע מתקיים מפגש כזה והוא שמעצב את עולמי הרגשי, הוא שמניע אותי לפעולה בעולם המעשה, במציאות.
המפגש הזה הוא החיכוך המאפשר לרוח לממש את עצמה בעולם הגשמי. מחשבה (רוח) מובילה לרגש (ריאקציה) שמוביל לפעולה (הגשמה).
דמיין את עצמך יושב במסעדה ואל שולחנך ניגש מלצר נמרץ ומציע לך מחשבות מתוך התפריט:
במה תרצה להאמין היום אדוני?
אתה לא מספיק מוכשר בכדי לקבל את התפקיד הנחשק במקום העבודה שלך?
אין לך סיכוי עם הבחורה ההיא מהמשרד?
אתה שמן?
אתה גרוע במיטה?
אף אחת לא תרצה להיות איתך?
לעולם לא תתאהב בך מישהי נורמאלית?
במה תרצה להאמין היום אדוני?
אולי משהו מהספיישלים שלנו?
אמא שלך לא אהבה אותך מעולם?
אתה אפס?
ובכן, אדוני, במה תבחר היום?
הרגע שבו המלצר מציע לך מחשבה הוא רגע המפגש בין מחשבה אוניברסלית לבין התודעה הפרסונלית שלך ויש לך באותו רגע שתי אפשרויות:
- להזדהות עם המחשבה השלילית. התוצאה תהיה עגומה, החל מסבל צרוף, ערך עצמי נמוך, תסכול, קורבנות ועד בחירת פעולה לא הרמונית בעולם המעשה, כמו הימנעות או תפקוד לקוי.
- להטיל ספק בהצעה של המלצר ובמידת הצורך לסרב לו.
התוצאה הפעם תהיה תחושת חופש ושלווה פנימית עמוקה שתוביל לפעולה מדויקת והרמונית במציאות.
והמלצר? הוא ימשיך לנסות את מזלו ויציע לך מחשבות שליליות. ככל שתזדהה עם המחשבות שהוא מציע לך, הוא יבוא יותר ויותר ויציע מחשבות קשות יותר – הוא מזהה שיש פה לקוח שקונה ולכן הוא חוזר בתדירות גבוהה. ואולם, אם תטיל ספק בהצעות שלו, הוא יאבד עניין ויעבור ללקוחות אחרים.
הוא עדיין יופיע ויבקר במרחב שלך מפעם לפעם, אבל הביקורים שלו ילכו ויתמעטו, וכשהוא יופיע ההצעות שלו יישמעו מופרכות ובעיקר יצחיקו אותך.
כמובן שהמלצר מציע גם מחשבות חיוביות. זרם המחשבות האוניברסלי כולל בתוכו את כל גוני המחשבות הקיימים. הסיבה שהדוגמאות עוסקות במחשבות השליליות היא לא מקרית, שיטת "העבודה" מתייחסת למחשבות שליליות כאל תיבת אוצרות: כל מחשבה שלילית טומנת בחובה הזדמנות לפתיחת שער לחופש מהסבל, שכאמור מקורו הוא בהזדהות עם מחשבות שליליות ולא במציאות.
לגבי המחשבות החיוביות, ביירון קייטי מצביעה על העובדה שגם הן רק סיפורים, אבל סיפורים שמיטיבים איתנו ולכן היא מציעה שלא לחקור אותן.
ידיעה אינטואיטיבית פנימית, מול מחשבות חיצוניות
הנה דוגמה מהחיים:
נפגשתי עם צעירה שנמצאה במצוקה גדולה. יום לפני שהגיעה אליי החליטה בעצת חברותיה ומשפחתה להיפרד מבן זוגה בשנתיים האחרונות משום שזה נוהג כלפיה באלימות מילולית קשה. היא נקרעה בין ההיגיון שבעצת משפחתה וחברותיה לבין ליבה הכואב. היא אהבה את בן זוגה עד עמקי נשמתה.
כשהחליטה להיפרד ממנו הוא הפך את עצמו לקורבן. מהר מאוד התחילו להופיע בראשה מחשבות אובססיביות שסיפרו לה סיפור חד וברור: את נוטשת אותו.
"דמיין את עצמך יושב במסעדה ואל שולחנך ניגש מלצר נמרץ ומציע לך מחשבות מתוך התפריט: במה תרצה להאמין היום אדוני?"
ברגעים כאלה המלצר בשיאו. לשם כך הוא "חי", ובסיטואציות רגישות מסוג זה הוא בהגשמה של תפקידו ועושה ככל יכולתו לשכנע את אותה בחורה להאמין למחשבה שהיא אכן נוטשת את בן זוגה.
והבחורה? היא בצומת חשוב מאוד בחייה: אם תאמין למלצר ותזדהה עם המחשבה שהיא נוטשת את אהוב ליבה ופוגעת בו, היא תחוש רחמים וחמלה כלפיו ועשויה לבחור באפשרות לחזור לחיות לצידו ולספוג אלימות מילולית קשה ואולי אף יותר מזה.
לעומת זאת, אם הבחורה תטיל ספק באותן הצעות של המלצר, היא עשויה להישאר מחוברת וקשובה לעצמה, לא לנטוש את עצמה אלא לחוש אכזבה מבן זוגה המתעלל, מה שעשוי להוביל לניתוק מוחלט של הקשר ולבניית עתיד חדש ובריא יותר.
חוויית החיים שלנו מתעצבת דרך הזדהות או הטלת ספק במחשבות ויותר מכך, לא רק חוויית החיים הרגשית, אלא גם הבחירות והפעולות שלנו יושפעו מכך. למעשה, כך נסללים נתיבים וכך נכתבים סיפורי חיים.
*ניצן דרור הוא מאפשר מורשה מטעם העמותה הישראלית לשיטת "העבודה" של ביירון קייטי. מלווה אנשים בתהליכי חיבור, העצמה וטיפוח לדרך חיים מלאת תקווה, מנחה "הסדנא לצילום התודעה", עובד עם חולות סרטן ונשאיות BRCA בקבוצות מחקר של בית החולים איכילוב, מנחה אסירים בתהליכי שיקום וצלם בקבוצת ידיעות אחרונות.
תמונת כותרת: Jessie McCall on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
הקול בראש – האם אתם חושבים באופן מילולי או ויזואלי?
האם לאופן החשיבה על מחשבות "שליליות" השפעה גדולה יותר מאשר למחשבות עצמן?
בין אמנות לניסוי מחשבתי – עד כמה אנו יכולים להשלים את תמונת המציאות מתוכנו?
עוד מרדיו מהות החיים:
