לשם שינוי – לקחת על עצמנו התחלה קטנה אחת, ולדבוק בה

במועדים בחיים שנחשבים נקודות ציון, משהו במרקם המציאות הופך נוח ומזמין יותר לשינוי. זה לא מחייב מהפך כולל בחיים; השינוי יכול להיות בהיבט קטן באישיות שלנו שאולי נדחק עם הזמן אל קרן זווית. יש מי שמסתכלים על זה פשוט כעדכון גרסה. איך עושים את זה בפועל?

בועז מזרחי | 5 ספטמבר, 2021

'תרצו לעדכן עכשיו או לתזמן למועד מאוחר יותר?' – כל מי שאי פעם השתמש במחשב או בסמארטפון כנראה פגש בהודעה כזו כשמגיעה העת לעדכן תוכנה. המהנדסים שמתכננים את המוצר יודעים שיש זמנים נוחים יותר לערוך שינויים, כמו למשל בתחילת יום, בסופו או בהפסקה – אך ודאי שלא בעיצומה של פעילות.

נראה שגם בעדכונים או בשינויים שנוגעים לחיינו פועל עיקרון דומה: הם מתאימים לנו בנקודות זמן מסוימות יותר מאחרות. מסורתית, מועדים בלוח השנה נחשבים כהזדמנויות פז להתחלה מחדש או לשינוי הרגלים, והיום יש לכך גם ראיות מחקריות. מדענים מאוניברסיטת פילדלפיה הראו כי בנקודות ציון כמו ראש חודש, יום הולדת או חג מתקיים מה שהם מכנים "אפקט התחלה חדשה".

לדברי החוקרים, "נקודות ציון תוחמות את חלוף הזמן, ויוצרות תקופות חדשות רבות של חשבון נפש מדי שנה". כל נקודת ציון כזו היא מעין צוהר בזמן שמאפשר כניסה לדף חלק. המעבר בין תקופות זמן תחומות מסייע "להרחיק ליקויים לתקופה קודמת ומעודד אנשים לאמץ נקודת מבט רחבה על חייהם, ובכך מניע התנהגויות שאפתניות".

לדוגמה, במחקר אחר שפורסם בכתב העת היוקרתי PNAS התברר כי על סיפו של מה שמכונה בעגה עממית 'חילוף קידומת', דהיינו מעבר גיל בין עשורים, אנשים מגלים נטייה מוגברת להרהור בחייהם וכתוצאה מכך לבצע שינויים או לפצוח בהרגלים חדשים. באופן ספציפי נמצא כי בקרב רצי מרתון שהשלימו שלושה מרוצים, אחד באמצע עשור (למשל גיל 27), אחד בשנה האחרונה לעשור (למשל גיל 29) ואחד בראשית עשור (למשל גיל 32), הזמן הממוצע של חילוף העשורים, שנת ה-9, היה המהיר ביותר. באותו מחקר נמצא כי בני השנה התשיעית לעשור כלשהו, לא משנה איזה, נרשמים בכמויות גבוהות משמעותית לריצת מרתון באופן יחסי לבני גיל אחרים.

הרגלים שהעלו אבק

אם מרתון נראה לכם כמו הישג מרוחק מממד אחר, בל תיפול רוחכם. כפי שרמזנו קודם, אנחנו בעסקי השינויים הקטנים: מרתון הוא לא הנקודה, אלא חלון הזמן שבו הוא מתרחש. ההרגלים וההתחלות שבהם אנו עוסקים מגיעים באריזות צנועות יותר, אם כי הם לא בהכרח פחות משמעותיים. אדרבה, לאורך זמן הם עשויים להסיט את חיינו לגמרי ממסלולם למקומות חדשים של התפתחות.

הבלוגר דיוויד קיין ממחיש בצורה נפלאה כיצד שינוי קטנטן בדפוס ההתנהגות – אפילו ניואנסי – טומן בחובו פוטנציאל צמיחה עצום בתחומים שבמבט ראשון אפילו לא נראים קשורים. בפוסט בבלוג שלו Raptitude הוא מספר כי בהיותו ילד ביישן התרגל לאינטראקציה מינימליסטית עם מוכרים בחנויות, מנהג שדבק בו גם כאדם בוגר. הוא מתאר כי כשהוא מגיע לקופה, לעיתים הוא כמעט לוחש.

ואולם, כאדם בוגר זה לא מגיע אצלו ממקום של ביישנות, אלא מתוך הרגל. באחד הימים, מסיבה לא ידועה, המגע הנמנע הזה פתאום קפץ למודעות שלו. מהתנהגות אוטומטית ושקופה זה הפך למשהו מאוד ברור, שיש, כך הוא סבר, לשנותו. "הרגע הזה גרם לי להבין שאני עדיין פועל עם אסטרטגיה שתוכננה בידי ילד בן שמונה".

לפעמים אנחנו צריכים זמן ייעודי מתוכנן כדי לעשות 'עדכון גרסה'. צילום: Clint Patterson on Unsplash

כמות ההתנהגויות השקופות הללו שאנשים נושאים עימם מתקופות שונות בחיים, לא רק מהילדות, מרובה ככמות האנשים, כנראה בחזקות. חלקנו עדיין מנסים לרצות את בן הזוג הנוכחי לפי הצרכים של האקס; חלקנו נמנעים מאירועים חברתיים למרות שהתנערנו מתקן 'הילד החדש' לפני שנים; חלקנו עדיין אוכלים בלחץ, למרות שאיום הסמל מהטירונות הוסר זה מכבר; חלקנו בוחרים בגדים כדי לטשטש את מה שהטריד אותנו בגיל ההתבגרות. במקרים רבים אלה לא טראומות שאנו סוחבים, אלא הרגלים שלעומת האתגרים הרציניים יותר בחיים נזנחו ומעולם לא התפנינו לרענן אותם. זו הסיבה שעבור קיין "השינוי מהדרך הישנה היה קל, כמובן". כאדם בוגר הוא כבר לא ביישן ואין עוד סיבה להתנהג כך מלבד אינרציה. "[היום] אני מריץ מערכת הפעלה עם יכולות הרבה יותר מפותחות, פשוט לא חשבתי לעדכן את התוכנה".

אז הוא החליט להיות הרבה יותר אקטיבי באינטראקציות שלו עם מוכרים. ליצור קשר עין, לפתח שיחות חולין, להיות נעים וחברותי. למי מאיתנו שממעטים בחשיבותם של הרגלים קטנים כאלה, שהרי הם לא הפריעו לנו עד עכשיו, קיין מזכיר את שאלת – מה אם? מה אם היינו שמים לב להרגל המיותר לפני שנים ומשנים אותו כבר אז? אולי, במקרה שלו, זה היה גורם לו לפתח כישורים חברתיים מוקדם יותר בחייו, מה שהיה נוסך בו ביטחון באינטראקציות חברתיות משמעותיות כמו ראיונות עבודה או דייטים?

"במקרים רבים אלה לא טראומות שאנו סוחבים, אלא הרגלים שלעומת האתגרים הרציניים יותר בחיים נזנחו ומעולם לא התפנינו לרענן".

גם אנחנו יכולים לעשות את התרגיל הקטן הזה ולשאול מה היה אם היינו משנים הרגל כלשהו לפני שנים. ויותר חשוב – מה יכול להיות בעוד שנים אם ניקח הרגל אחד קטן ונשנה אותו עכשיו. איזה אפקט מצטבר עשוי להיות לדבקות בדפוס התנהגות מסוים? דווקא בגלל שהוא קטן ופשוט לביצוע גוברת השרידות שלו לאורך שנים.

כל דבר חדש לומד לזחול לפני שהוא מתחיל לרוץ

מה גם שהתחלה חדשה ופשטות הולכות יחד באופן טבעי. כמעט באופן גורף ההמלצה למתחילים היא לעשות את זה פשוט. למעשה, הטיפים למתחילים מספיק כלליים כדי לעשות המרה מתחום אחד לכל תחום אחר בצורה די חלקה. אפשר לראות זאת בעצות לכותבים מתחילים שהעניק הסופר חתן פרס נובל וידיאדר סורג'פרסאד נייפול. אמיטבה קומאר משתף את שבע ההנחיות ב-Lithub: "אל תכתבו משפטים ארוכים; כל משפט צריך להכיל הצהרה ברורה; אל תשתמשו במילים גדולות; אף פעם אל תשתמשו במילים שאתם לא בטוחים במשמעות שלהן; המתחיל צריך להימנע משמות תואר מלבד צבע, גודל ומספר; הימנעו מהמופשט; תרגלו כתיבה בצורה הזו מדי יום במשך חצי שנה".

אם נתרגם לשינויי הרגלים אפשר לראות בטיפים הללו קווים מנחים כלליים כמעט לכל שינוי והתחדשות. הם מלמדים אותנו, לפי סדר כרונולוגי, להתחיל בפעולות קטנות; שמטרתן תהיה מוגדרת היטב; לשמור על צניעות ביעדים; להיות ממוקדים במה שאנחנו מסוגלים לעשות; לשמור על אובייקטיביות לגבי התהליך; להיות עם רגליים על הקרקע; ולהיות עקביים עם הדפוס החדש.

אם ננתח את הסיפור של קיין לפי קווים אלה נגלה שהוא עומד ברובם, אם לא בכולם. וגם המטרה בשני המקרים זהה – לבסס דפוס שיצמח אקספוננציאלית.

מערכת ההפעלה שלנו עובדת היטב ברוב המקרים, ובמונחים של חשבון נפש והתחלות חדשות פרמוט הוא צעד קיצוני. אין לחץ שהכול יקרה עכשיו. לכן, כולנו יכולים להסתייע מעדכוני תוכנה קטנים. אנחנו לא צריכים לחכות שההתנהגויות הללו יקפצו לנו למודעות באקראי. בשביל זה יש לנו נקודות ציון בלוח השנה כמו חגים ומועדים אחרים – חלונות זמן ייעודיים שמוקדשים בין היתר לסריקת התוכנה שלנו, ניפוי שורות קוד לא מעודכנות והחלפתן ברלוונטיות במידת הצורך. חשבון נפש, עדכון אחד בכל פעם.

תמונת כותרת: ALEX_UGALEK / shutterstock