האם החלומות שלנו הם מפתח סודי לתיקון תקלה בתוכנה שרצה בראש שלנו? או שמא הם מנגנון מתוחכם שמסייע לנו לפתור בעיות באופן יצירתי? מדעי המוח מפנים זרקור לחקר טבעה ההזוי של החוויה הלילית המסקרנת.
חתולים בלתי נראים וחיוכים צפים באוויר, ציפורי פלמינגו וקיפודים כאביזרי משחק קרוקט וצבא חיילים מקלפי משחק – כל אלו הם רק חלק מהאלמנטים המוזרים שהופיעו בחלומה של אליס בהרפתקאותיה בארץ הפלאות. בספר בראשית, יוסף חולם על אלומות שיבולים שקמות לתחייה ומשתחוות האחת לשנייה, ובמחזהו של שייקספיר טיטניה מתאהבת בגבר בעל ראש חמור בחלום ליל קיץ.
משחר האנושות התפעל האדם משפת הסתרים של החלומות. המוזרות שלהם, תחושת החיות והאחיזה החזקה והמטלטלת שיש להם בנו לעיתים, הקנתה להם מעמד מיסטי ואף נבואי על פני תקופות ותרבויות רבות. מאז ועד היום נעשו בקרב חוגים שונים ניסיונות רבים לפרש חלומות ולפענח את סמליהם המסתוריים במגוון שיטות – מי מהן מדעיות ומי מהן אינטואיטיביות יותר ופחות. בקרב אבות הפסיכולוגיה המודרנית למשל, החלומות נחשבו לחלון לנפש האדם. פרויד האמין כי הם מאפשרים הצצה לתת-מודע האישי ואילו יונג טען שהם מסמלים את היסודות האוניברסליים של התרבות האנושית כולה.
בעוד מיסטיקנים ופסיכולוגים כאחד ניסו לפרש את יצירי חלומותינו, חקר המוח הלך ושפך עוד ועוד אור על מנגנוני החלימה עצמם, בעוד הוא מרבה להתמקד יותר בתפקידיהם הקוגניטיביים ופחות בתוכנם של החלומות. אך מה בכל זאת יש למדעי המוח לומר על ההזיות הסוריאליסטיות שלפעמים שוטפות אותנו בלילה? האם ביכולתם להסביר מדוע אנו רוקמים עלילות מופרכות, שבהן מככבות דמויות ואלמנטים חסרי כל היגיון? מספר גישות מעניינות שואפות להשיב על השאלה.
כשהמוח יורה לכל הכיוונים, התוצאה הזויה במיוחד
זמן השינה מאפשר מנוחה למוח. במהלכה הוא מעבד מידע, מטמיע זיכרונות ופועל על מנת לפתור בעיות. השינה מאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים, וכן לסיים מטלות חשיבה שלא הספקנו לפתור בזמן הערות. רוברט סטיקגולד, פרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של הרווארד, חוקר את תפקידה של הקוגניציה בשינה. בריאיון למגזין Better מעלה סטיקגולד את הסברה שייתכן כי התוכן המוזר של החלומות שלנו נובע מהתהליך שבו המוח שלנו מנסה למצוא פתרונות מקוריים לבעיות על-ידי חשיבה יצירתית בזמן השינה, בתהליך של אלימינציה.
"המוח הוא כמו משקיע הון סיכון. הוא זורק באופן מכוון המון 'ספגטי על הקיר' כדי לראות מה נדבק, בידיעה שחלק ייפול. והתוצאה? זרם של דימויים סוריאליסטיים".
הוא מסביר כי במוח שלנו מתויקת כמות עצומה של מידע בצורת זיכרונות. בבואו לפתור בעיות במהלך שינה, הוא נובר במחסן הזיכרונות ועובר על כל ה"קבצים" הקיימים (גם ישנים מאוד), עד שהוא מוצא משהו שעשוי להועיל. בנוסף עלינו לזכור, הוא מציין, שבזמן שנת חלום (המכונה בלועזית REM) מרכזי הרגשות במוח פעילים יותר, לעומת מרכזי ההיגיון שפעילים פחות. לכן סביר שהזיכרונות שאותם המוח שולף בזמן חלימה הם אלו שטעונים ברגש, ולאו דווקא אלו שתואמים לתבנית לוגית.
"זהו הזמן שבו המוח מנסה למצוא רעיונות מחוץ לקופסה", אומר סטיקגולד, "ולאו דווקא מעוניין להסתמך על פתרון מהימן שעובד בכל פעם". במילים אחרות, המוח שלנו יורה לכל הכיוונים, בעיקר לכאלו שהרגש – ולא ההיגיון – הוא הצד החזק שלהם, ושאולי היו מסוננים החוצה בזמן הערות תחת פיקוחה של החשיבה הלוגית. הוא מריץ את כל הניסיונות האלו בזמן החלום בתקווה שמשהו יועיל לפתרון הבעיה שעליה הוא עובד.
"המוח הוא כמו משקיע הון סיכון" מסכם סטיקגולד. "הוא זורק באופן מכוון המון 'ספגטי על הקיר' כדי לראות מה נדבק, בידיעה שחלק ייפול". והתוצאה? זרם של דימויים סוריאליסטיים שעשויים להיראות לנו הגיוניים לגמרי בזמן החלום, אך חסרי פשר והזויים לחלוטין ברגע שאנו מתעוררים ומרכזי הלוגיקה שלנו חוזרים לפעול במלוא המרץ.
האם בזמן שאליס חגגה במסיבת תה מוטרפת, המוח שלה בעצם ניסה למצוא פתרון יצירתי לבעיה? תמונה: Morphart Creation on Shutterstock
חוסר ההיגיון שבחלום עשוי לסייע לנו למצוא את ההיגיון במציאות
גישה חדשה נוספת ומסקרנת לא פחות שואבת את השראתה מתחום הבינה המלאכותית בניסיון להסביר את תוכנם הסוריאליסטי של חלומות. לפיה, עצם חוסר ההיגיון שמופיע בחלומות מסייע לנו לתפקד בעולם בזמן ערות.
אריק הואל, חוקר מוח מאוניברסיטת טאפטס בארה"ב, סבור שחלומות סוריאליסטים מסייעים למוח שלנו לדייק את תפיסת המציאות היומיומית שלנו דרך הצגת גירויים כאוטיים ובלתי צפויים.
על-פי סקירת מאמרו באתר iflscience, הרעיון המסקרן מושפע בחלקו מתחום הבינה המלאכותית והדרך שבה חוקרים 'מאמנים' רשתות נוירונים מלאכותיות למה שמכונה "למידה עמוקה". קחו למשל מערכת לזיהוי אובייקטים מצולמים – כזו שנעשה בה שימוש במערכות ביטחון בשדות תעופה, למשל, או זו שממשיכה להציע לכם בכל פעם לתייג את החברים שלכם בפייסבוק כשהיא חושבת שהיא מזהה אותם בתמונות שהעליתם. כדי 'ללמד' את המערכת לזהות אובייקטים באופן עצמאי, על המפתחים שלה להזין אליה תחילה כמות עצומה של מידע מתויג. במקרים של מערכות לזיהוי אובייקטים – המידע הזה הוא אלפי תמונות של אנשים ואובייקטים שונים. בהמשך תלמד המערכת לזהות תבניות חוזרות בין העצמים שמופיעים בתמונות לבין התיוגים שלהם, ותוכל לעשות את ההקשרים האלו באופן אוטונומי. תהליך זה מכונה "אימון".
עם זאת, אף מערכת אינה מושלמת. כמה פעמים קרה שאלגוריתם זיהוי התמונות הציע לכם לתייג אנשים שאין להם שום קשר או דמיון למצולמים בתמונות?
עקב אכילס ידוע של רשתות נוירונים מלאכותיות הוא שהן עשויות לעשות שימוש יתר במידע שהן מתאמנות עליו: לעיתים הן מתקבעות על תבניות מסוימת שהורגלו אליהן ועלולות לאלץ לתוכן אובייקטים שאינן מתאימים להן. ה'עצלנות' המכנית הזו היא שיוצרת מדי פעם זיהויים שגויים.
"החיים עשויים להיות לפעמים משעממים. חלומות נועדו למנוע מאיתנו להתרגל מדי לתבניות של העולם".
בכדי להילחם בתופעה, חוקרים נוטים מדי פעם להזין למערכות מידע כאוטי ובלתי צפוי בזמן אימון הרשתות. כך הם שומרים על ערנות המערכת, ומונעים ממנה להתעצל ולהסתמך בצורה נוקשה מדי על תבניות מוכרות.
הואל משער שהסיבה לכך שיש לנו חלומות מוזרים עשויה להיות דומה. “אם בוחנים את הטכניקות שבהן משתמשים לרגולציה של מערכות למידה עמוקה, פעמים רבות יש בהן דמיון מפליא לחלומות" הוא מסביר. "טבעם ההזוי, שובר המוסכמות, המתעתע של החלומות הופך אותם לשונים מאוד מ'שדה האימון' של בעל החיים (כלומר מהחוויה היומיומית)", הוא כותב. "עצם המוזרות של החלומות, בשונות שלהם מחוויית הערות, היא שנותנת להם את הפונקציונליות הביולוגית שלהם".
במאמר מוסגר, מרתק לבחון כיצד הבנה שלנו של עולם הבינה המלאכותית בכלל עשויה עם הזמן לשפוך אור נוסף על ההבנה של בינתנו אנו.
כשהשגרה הופכת הזויה, החלומות הזויים עוד יותר
ולבסוף, עמדה נוספת לגבי הזיות לילה קשורה לתוכן שמוזן אל המוח לאורך היום. על-פי המאמר, בזמני לחץ אנשים רבים מעידים על כך שחלומותיהם נעשים סוריאליסטיים אף יותר, ובתדירות גבוהה יותר. בהמשכו מצוין כי כך היה גם במהלך תקופת מגפת Covid-19 וכי פסיכולוגים רבים עשויים לטעון כי הדבר הוא תוצאה של סערת רגשות, סטרס נפשי והתמודדות עם תנאי חוסר ודאות.
לדעתו של טום הייל, כותב המאמר, טענתו של הואל עשויה להוות הסבר נוסף לתופעה. בהישען על הרעיון שהוא מציע, ניתן לראות בעלייה בתוכנם המוזר של חלומות ביטוי לדרכו של המוח להגיב לשגרה החדשה והחדגונית של הסגרים שנחוו מסביב לעולם. האם ייתכן שהחלומות הפרועים בתקופה זו הם למעשה קונטרה לבנאליות הזאת, ניסיון של המוח לספק לנו גירוי מרענן? "החיים עשויים להיות לפעמים משעממים", כותב הואל. "חלומות נועדו למנוע מאיתנו להתרגל מדי לתבניות של העולם".
הסברה של הואל לא נבדקה עדיין מספיק לעומק מבחינה מחקרית, אך היא מציגה זווית מרעננת בענפי המדע שנטו עד כה להתמקד יותר בתשתיות החלום מאשר בתכניו. "ברור שיש המון תיאוריות המנסות להסביר מדוע אנו חולמים", כותב הואל. "אבל רציתי להפנות תשומת לב לגישה שלוקחת את החלימה עצמה באופן רציני – זו שאומרת שחוויית החלום עצמה היא הסיבה לכך שאנו חולמים".
תמונת כותרת: Orla on Shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מודעות בזמן השינה עשויה לסייע לנו לשלוט בחלומות – כיצד נוכל להגיע אליה?
ההרצאה השבועית של TED: כיצד שינה עמוקה עוזרת לבנות את האישיות שלנו
אבסורד ככל שזה יישמע, האבסורדיות שבקיום עוזרת לנו להגיע למשמעות
עוד מרדיו מהות החיים:
