הכוח של מילים הוא רעיון עתיק ומוכר, אבל אולי אנחנו לא יודעים עד כמה עתיק החיבור הזה – ויותר חשוב, עד כמה מהותי. למעשה, לפחות בשפות השמיות ייתכן שמילים המתארות דיבור ומילים המתארות שליטה התפצלו מתישהו מאותו מקור.
אומרים כי אחד הסממנים המאפיינים מנהיגים גדולים הוא יכולתם הוורבלית. סנקה, צ'רצ'יל, שלמה המלך ודמויות רבות נוספות היו חדות לשון כשם שהיו בעלות עוצמה. הקשר בין שפה ושליטה מדובר היום בהקשרים של שכנוע והשפעה, אבל מחקר אטימולוגי שערך דוד קורן, כותב הבלוג Balashon, מראה כי היסטורית, ייתכן שכלל לא מדובר בקשר, אלא ממש בזהות מושגים.
אחד הרעיונות ביהדות הוא שאלוהים יצר את העולם בדיבור. הכוח הבורא, היוצר והשולט עשה זאת דרך הגיית מילים. כשמסתכלים על שורש המילים "משל" מלשון אלגוריה ו"מושל" מלשון שליטה, הקונספט הבסיסי הזה של היהדות נראה כמייצג יותר את טבעם של מילים וכוח. הנה הראיות שמצא קורן במקורות עתיקים וחדשים כאחד.
משל ומושל
בכתובים, לשורש מש"ל יש שתי משמעויות: "לשלוט" ו"להיות דומה, להיות כמו, לדבר באלגוריות". המובן הראשון, לשלוט, מופיע 81 פעמים כפועל ויש לו אף צורת שם עצם כמו "מושל" ו"ממשלה".
המובן השני מופיע 17 פעמים כפועל ו-39 פעמים נוספות כשם עצם, ומשמעותו פשוט "משל".
האם קיים קשר בין שתי המשמעויות? מקורות עתיקים רבים אכן יוצרים חיבור. הנה מספר דוגמאות:
ביחס לבראשית פרק ד' פסוק ט' כותב רבי הירש כי המשמעות הבסיסית של "משל" היא להכריז מהו דבר מסוים וכיצד הוא צריך להיות, להגדיר את מאפייניו וייעודו. מכאן: לפקד, לשלוט. […] מכאן, גם משלי שלמה: אמירות שמספרות לנו מהו אדם, מהם דברים, וכיצד עליהם להיות. כך בהכללה. אבל מכאן גם "משל" פירושו באופן די מיוחד אמירה או משפט כאלה שמשמעותם מתייחסת לא לדבר המתואר למעשה, אלא הם משמשים מטאפורות להתייחס לעובדה או שיעור כלליים, לתאר את תכונותיו או ייעודו של דבר אחר.
במילון יסטרוב מופיעה המשמעות המקורית כ"להתעסק ב-, לגעת ב-" (הוא מביא דוגמה ממסכת יומא, 46, א' – "וְדַוְקָא שֶׁמָּשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר אֲבָל לֹא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר"). המשמעות התפתחה ל- א) לטפל, לנהל, לשלוט ו-ב) דבר מוחשי, מבוסס, אפשרי. משם היא התפתחה ל"אמת המחוזקת באמצעות אילוסטרציה, אמירה חכמה, אגדה, אלגוריה, דוגמה".
שטיינברג מציע כי המשמעות הקדומה הנפוצה הייתה "ליישר, לארגן". הארגון הזה יכול להתבצע הן על-ידי שליט או באמצעות מספר המארגן שני רעיונות במשל.
וילהלם גזניוס כותב במילונו: "מלומדים ערכו ניסיונות רבים ליישב את החשיבויות של 'לעשות כמו' ושל 'שליטה' […] אין לי ספק שהחשיבות של 'לעשות כמו' נגזרת מזו של 'שיפוט, גיבוש דעה' […] שכמעט מיושרת עם הרעיון של 'לגזור דין, לצוות, לשלוט'".
ואולם, מלומדים קרובים יותר לזמננו החלו להטיל ספק במקור משותף לשתי המשמעויות. מילון קליין, למשל, מציין אותן בשני ערכים שונים. עבור המשמעות "לשלוט" הוא מספק מקור אחד: "משל" מפיניקית. עבור המשמעות של "לעשות כמו, להידמות, לדבר באלגוריות" הוא מציע מספר מקורות שמיים: "מתל", מארמית וסורית, "משלו" מאכאדית, "מת'לה, מת'יל" מערבית, "מסאלה" מאמהרית.
החילוף של האות ש באותיות ת או ת' (th) ברבות מהשפות הללו, אבל רק במשמעות זו [אלגוריה], עשוי להצביע על מקורות נבדלים (המילה אמתלא בארמית – תירוץ, תואנה, נגזרת מהמקור "מתל" ונכנסה לעברית כאמתלה עם אותה משמעות).
אבל כפי שטען פרופסור חיים כהן במאמר מקיף, ייתכן כי לא זה המקרה. הוא כותב כי "בזמן שחוקרי מקרא רבים בימינו גוזרים את המונח "משל" מפועל ראשוני מש"ל 'להיות כמו' […] נקודת המבט הזו, על אף ניסיונות רבים לחזק אותה בראיות נוספות, מעולם לא הייתה משכנעת דיה כדי לזכות באישור גורף מצד כלל חוקרים". הוא ממשיך וטוען כי המשמעות המקורית של שם העצם "משל" הוא "אמירה" ומשמעות הפעולה היא "לבטא, לספר".
ההבנה הזו מתאימה היטב לספר משלי. בזמן שרבים מהמשפטים הם אכן משלים – לדוגמה, "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי-כָלֶב– עֹבֵר מִתְעַבֵּר, עַל-רִיב לֹּא-לוֹ" (משלי כ"ו, י"ז), אחרים הם פשוט אמירות בלי מטאפורות: "אַל-תְּקַנֵּא, בְּאַנְשֵׁי רָעָה; וְאַל-תִּתְאָו, לִהְיוֹת אִתָּם" (משלי כ"ד, א').
כך שהגיוני למדי שהמשמעות המקורית של "משל" הייתה "אמירה" ומאוחר יותר התפתחה לסוג מסוים יותר של אמירה – המשל האלגורי.
אם זה אכן המקרה, אולי אנו יכולים ליצור קשר עם המשמעות "לשלוט" אחרי הכול. זה אומנם לא מצוין במקורות, אבל קיימות בעברית מילים נוספות עם זיקה בין דיבור ושליטה: נגיד ואמר. לא יהיה זה מפתיע אם "משל" הוא דוגמה נוספת לכך.
תמונת כותרת: Zvonimir Atletic / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
כיצד מילים מפעילות אותנו? נוירולוגים מובילים את המסע הלשוני בנבכי המוח
אלמנט ההפתעה – היתרונות שבוויתור על השליטה ובאימוץ חוסר הוודאות אל חיינו
לכל אדם יש שליחות בעולם שאותה הוא יוצר בשתי ידיו
עוד מרדיו מהות החיים:
האם השפה שלנו היא מכשול או דרך? ד"ר נעמה אושרי ואירי ריקין על טקסט של המשורר גילברט צ׳סטרסון
