העולם שלנו מכיל את כל קשת המעשים, מחסדים גדולים ועד לקצה השני. מסיבות שונות הנטייה היא להציף את השלילי, אך מתברר כי דווקא הארת הטוב עשויה להיות אפקטיבית לא פחות ליצירת שינוי אישי וחברתי. הכירו את הקונספט של 'פיימינג' – הפניית זרקור לכל הטוב מסביבנו.
זוכרים את הפקיד ההוא במשרד הפנים שהיה ממש נחמד אליכם ויצא מגדרו כדי לסדר לכם איזה עניין? אם לא במשרד הפנים זה היה בדואר, מצד טכנאי שנתן טיפ מבפנים של מקצוענים ואולי סתם מישהו שעבר במקרה כשנתקעתם עם הרכב וחילץ אתכם. כולנו נתקלים במעשים טובים כל הזמן ורבים מהם הולכים איתנו שנים רבות. אבל עד כמה הם משפיעים על תפיסת המציאות שלנו, עד כמה הם תורמים לתחושה שלנו שהעולם מלא בטוב?
עבור רבים, המעשים הטובים שבהם אנו נתקלים, אין בהם כדי לצבוע את העולם בגוון חיובי. הם נראים לנו איים מבודדים בתוך ים של עוולות. מדוע? כנראה זוהי תוצאתה של שילוב כמה גורמים. ראשית, נטייה טבעית להיזהר מסכנות, שקיימת בכולנו, מובילה אותנו להתמקד בשלילי. שנית, וזו למעשה תוצאה של הסיבה הראשונה, כחברה אנו מועדים יותר לדבר, להציף ולפרסם את השלילי. קשה למצוא דוגמה מאלפת יותר מהרשתות החברתיות. ודבר אחרון, בני אדם מטבעם מסתגלים לנוחות בקלות יתרה, ולכן כל חריגה ממנה בולטת שבעתיים.
עד כמה שהפקיד החביב עושה טוב על הלב, הוא נשכח במהרה כשאנו נתקלים בעוד סרטון המתעד התנהגות אלימה, בעוד תחקיר על נוכלות, בעוד אחד שחותך בכביש או צופר ברחוב המנומנם שלנו בעשר בלילה. אז נכון, הצפה של הדברים הללו חשובה כדי להגדיר נורמות חברתיות; מה מקובל ומה לא. אבל כשחושבים על זה, היא מטפלת רק בצד אחד של המשוואה – מה לא מקובל.
ומה באשר להתנהגות חיובית?
ארגונים שונים בעולם החלו לקדם את הקונספט של "פיימינג במקום שיימינג". הרעיון הוא לאזן את תפיסת המציאות שלנו באמצעות הבלטת הטוב שסביבנו. לקראת יום מעשים טובים 2021 אימצו את הקונספט גם בארגון רוח טובה כתמה יצירתית להעצמת הטוב במגבלות הריחוק החברתי.
בריאיון ברדיו מהות החיים לקראת היום, אמרה שרי אריסון כי אנשים וארגונים תמיד עשו טוב, אבל אף אחד לא דיווח על זה, בטח לא במדיה המסורתית. יום מעשים טובים, היא מסבירה, לא נועד להיות יום בשנה שבו עושים טוב, אלא יש לו משמעות יותר סמלית, להזכיר ולחגוג את הדברים הטובים שאנשים עושים כל הזמן.
וזו בדיוק המהות של פיימינג, מלשון Fame: לתת את הבמה והתהילה לטוב שקיים בלבבות ובמעשים. והשיטה הזו קנתה לה לא מעט מעריצים בכמה מהמוסדות המכובדים והמובילים בתחומם בעולם, ביניהם המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס, MIT. האוניברסיטה היוקרתית הקימה מעבדת מחקר בתחום מדעי המדינה שנועדה למצוא דרכים לשיפור המדיניות הציבורית והנורמות הנהוגות ברשויות.
מניסויים שהריצו במגוון מדינות מתברר כי העלאה על נס של עובדי ציבור הפועלים באופן חיובי מסוגלת ליצור שיפט של ממש בנורמות הנהוגות במקום. בשיתוף פעולה של כמה גופים נוצרה תוכנית בינלאומית שמציגה את הדברים החיוביים שמתרחשים אפילו במוסדות בעלי מוניטין מפוקפק כשל משרדי ממשל. בהרצאת TED מסביר בלייר גלנקורס, ממובילי המיזם, כי הם אף יצרו תוכנית ריאליטי סטייל אמריקן איידול, רק שבמקום כישרונות עולים בתחום הבידור, המשתתפים הם אנשי רשויות המדינה שהצטיינו בשיפור השירות לציבור.
בתוכנית שהופעלה בנפאל זכה פקיד במשרד החינוך: באמצעות שינוי הנורמות הוא רומם את המערכת המקומית באחד המחוזות ממצב של חוסר תפקוד מוחלט להובלה והצטיינות. כשהוצג כגיבור לאומי בטלוויזיה ההדים הגיעו רחוק ומהר, והמערכת הארצית כולה החלה ליישר קו. והכי חשוב, המסר לילדים היה – "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". כלומר, הם קיבלו מושג לגבי נורמות, אבל מהצד החיובי של הסקאלה.
גלנקורס טוען כי עבור ילדים זה קריטי ביותר. "יצרנו נרטיב חיובי שבמיוחד צעירים יכולים להתחבר אליו, תחושה שיש מציאות אחרת שהם יכולים להיות חלק ממנה ושבה הם יכולים לתמוך. דרך לשנות את החברה שלהם". אפשר לומר, אפוא, שהדגשת הטוב שבחברה מסייעת לילדים להתחיל את דרכם בעולם המבוגרים ברגל ימין.
אז הרעיון הוא לפרגן ולפרסם את הדברים הטובים שסביבנו: לשלוף את המצלמה כשאנו רואים מישהו עוזר לאדם מבוגר לסחוב את הקניות, באותה מהירות שאנו שולפים אותה כשאנו עדים להתקוטטות; לכתוב שבחים על הפקיד שעזר לנו באותו להט שאנו כותבים נגד חברת האינטרנט שתסכלה אותנו. הקרדיט לאחרים, מעבר לכך שהוא מגיע להם, עוזר גם לנו בכך שהוא מאלץ אותנו לראות את המציאות בצורה מאוזנת יותר, ולהכיר בכך שלצד מה ש"טעון שיפור", יש גם הרבה "טוב מאוד".
תמונת כותרת: Rido / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מדוע מחוות זניחות לכאורה של טוב-לב עשויות להיצרב בנו לכל החיים?
בעולם יש הרבה יותר טוב משנראה לעין – כיצד ניתן להגביר את תדירותו בחיינו?
עד כמה אנו חסינים ללחץ חברתי ומדוע זו תכונה שמאפיינת גיבורי קומיקס רבים?
עוד מרדיו מהות החיים: