מדוע כדאי לסמוך על האינטואיציה?
באחד ממרוצי פורמולה 1, נהג התקרב לעיקול פרסה חד מאוד במסלול, כשלפתע החליט לבצע בלימה חזקה מבלי לדעת למה. ברגע הבא התברר לו שהוא נמנע מגורל מר, שכן אחרי העיקול, מעבר לשדה הראייה שלו – חלה תאונת שרשרת שלו היה ממשיך בנסיעה, היה מתנגש ברכבים האחרים.
פרופסור ג'רארד הודגקינסון מאוניברסיטת לידס מסביר כי מה שהציל את חייו של הנהג הוא האינטואיציה שלו. בעקבות המקרה, הנהג עבר בדיקות של פסיכולוגים כדי לגלות מדוע החליט לבלום מבלי שיכול היה לדעת מה מחכה לו מעבר לעיקול. לאחר שחזור החוויה, הוא סיפר שכפי הנראה חש כי משהו אינו כשורה בעקבות התנהגות בלתי שגרתית של הקהל, אלא שכל התהליך התבצע תוך שבריר שנייה ובאופן בלתי מודע.
זה לא המקרה היחיד בו ניצלו חיי אדם תודות לאינטואיציה. חיילים רבים ששירתו באפגניסטן העידו על מקרים בהם תחושת סכנה בלתי מוסברת הציפה אותם רגע לפני תקיפה של האויב או כניסה לאזור ממולכד. הצי האמריקאי הגדיל ויזם תכנית מחקר לבחינת שיפור "החוש השישי" של הלוחמים.
כמה פעמים מצאתם את עצמכם מתלבטים האם לסמוך על "תחושת הבטן" בהחלטה חשובה? ראיות מדעיות רבות מצטברות לכך שהאינטואיציה שלנו היא אמיתית ואף מסוגלת להביא אותנו להחלטות הנכונות במקרים רבים. הנהג והחיילים אמנם דיווחו על התרחשויות שניתן היה לחקור רק בדיעבד, אך מחקר באוניברסיטת ת"א בדק את טיבן של החלטות אינטואיטיביות בסביבה מבוקרת וגילה כי רמת הדיוק של "תחושת הבטן" יכולה להגיע ל-90%.
כיצד עובדת האינטואיציה?
נהג הפורמולה 1 שחייו ניצלו בזכות החוש השישי, צפה בוידאו שנועד לגרום לו לחיות מחדש את האירוע. בראייה לאחור הוא הבין כי הקהל, שבאופן טבעי היה מעודד אותו, כלל לא הסתכל לכיוון שלו. במקום זה, הביטו האנשים שבצד הדרך לכיוון אחר בצורה סטטית וקפואה. זה היה הרמז שלו. הוא לא יכול היה לעבד את המידע בנסיבות של האירוע, אך התת-מודע שלו עשה את העבודה הזו מאחורי הקלעים.
קול פנימי מהתת-מודע שמכוון את ההחלטות שלנו.
הדרך בה המוח שלנו אוגר ושולף מידע היא זו שמאפשרת לאינטואיציה להתקיים. מאסימו פיגליוצי, פרופסור באוניברסיטת העיר ניו יורק מסביר את התהליך: "אינטואיציה היא תוצאה של המוח התת מודע הקולט סימנים ורמזים – ומחשב את הסיטואציה עבורך, וזה מבוסס על ניסיון בלבד".
ניסיון העבר אם כן, הוא המפתח לקבלת החלטות אינטואיטיבית. אין לנו גישה בכל רגע נתון לכל המידע שהצטבר במוחנו במהלך החיים, אך הוא קיים ומאוחסן שם. על פי פרופסור הודגקינסון, בתנאים חמורים של לחץ זמן, הצפת מידע או סכנה, התת מודע שלנו יודע לבצע שליפה של המידע במהירות הבזק.
איך מזהים את החוש השישי בפעולה?
נראה כי המדע מאשר שתחושת בטן היא תופעה פסיכולוגית קונקרטית, אבל איך יודעים לזהות אותה ולהבדיל בינה לבין רגשות עזים? גודית' אורלוף, פרופסור לפסיכיאטריה ב-UCLA מצביעה על רמז אפשרי – הקשיבו לתגובות הפיזיות שלכם. "אתם מנסים להחליט אם להתחיל עבודה עם שכר כפול משלכם", מדגימה אורולוף, "והראש שלכם אומר בודאי! אבל אתם שמים לב שאתם לא מרגישים כל כך טוב, או מותשים. זהו סימן אינטואיטיבי שעליכם לבחון היטב את הצעת העבודה".
אינטואיציה מחברת בין יצורים שונים
למרבה ההפתעה אינטואיציה היא לא תופעה ייחודית למין האנושי. מחקר שנערך בפורטוגל גילה כי חולדות שעברו מבחנים תפיסתיים, הגיעו לתוצאות דומות הן במצב רגיל והן תחת לחץ של זמן (שהניב הסתמכות על אינטואיציה).
אך תחושת הבטן היא לא רק מכנה משותף, אלא גם משתף. אחת המעלות המפתיעות של אינטואיציה נחקרה באוניברסיטת הרווארד, שם קבעו מדענים כי החלטות אינטואיטיביות מוליכות לשיתוף פעולה ומעלות את התרומה לכלל. על פי מסקנות אלה, התת מודע שלנו משמש כמעין רשת תקשורת המחברת בין תודעת הפרט לתודעת הכלל.
עושה רושם כי החלטות שמתקבלות במהירות גבוהה וללא הרהורים ושיקולים מרובים, מתבססות על פרטי המידע החיוניים ביותר שמאוחסנים במוח. אולי זו 'האמת הפנימית' שלנו, נקייה מרעשים חיצוניים, שמוליכה אותנו בכזה דיוק אל הדרך הנכונה.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
תת-המודע הוא השערה בלתי מבוססת – ויש לכך מספר טיעונים מעניינים
מסוס פרא לקוף סורר – כיצד נוכל להשתלט על גן החיות שבראש שלנו?
כיצד ניתן להגיע להארה יצירתית? 7 דרכים שיעזרו לנו לחשוב כמו ארכימדס
עוד מרדיו מהות החיים:
רבות הדרכים: פודקאסט מרחיב דעת על מה שבין התודעה שלנו והתפתחויות בחקר המוח
