בניסיון למצוא את השקט הנפשי שלנו, נראה היום כי מדיטציה, ובפרט מיינדפולנס, היא מהפתרונות המוצלחים ביותר. ואולם, מתברר כי יש מי שהתנסו במדיטציה ובמקום תועלת חוו שלל תופעות לוואי. מדוע זה קורה ומה אפשר לעשות במקום מדיטציה, גם אם אנחנו סתם לא מתחברים?
זוכרים את הסדרה – או המסעדה – הזו שכולם התלהבו ממנה ובעקבותיהם ניסיתם, ולא הבנתם על מה המהומה? לא תמיד אנחנו מתחברים ל"דבר הנכון". ולא תמיד "הדבר", מתחבר אלינו "נכון". בזמן שאוכל ותרבות הם עניין של טעם ולכן זה אך הגיוני, גם תחומים פחות סובייקטיביים, כמו הרגלי בריאות ואורח חיים, לא תמיד באים ב-one size. כן, אפילו מדיטציה.
לבד מהעובדה שחלק מהאנשים פשוט לא מתחברים לטכניקה מסוימת, או שהם לא מצליחים לפצח אותה – אחרי הכול מדובר בהרגל שסיגולו דורש הדרכה ומאמץ – מתברר שבנסיבות מסוימות, תרגול מדיטציה אף עלול לגרום נזק לחלק מהאוכלוסייה.
בשל המוניטין המעולים שרכשה לה, ובצדק, קשה לחשוב על מדיטציה כתרגול שיכול להביא דבר מלבד תועלת. אבל קיימות עדויות, כלל לא מעטות, של אנשים שחוו תופעות לוואי קשות בעקבות תרגול. הן נעות בין אובדן תחושת העצמי למחושים פיזיים, הצפה רגשית, קהות רגשית, אפתיות ועוררות יתר.
אף אחד לא אוהב להרוס מסיבות מדיטציה, אבל…
שיילה לאב מביאה במגזין Vice את סיפורם של כמה וכמה אנשים שחוו תופעות כאלה בעקבות תרגול מדיטציה. "דייוויד עמד בפקק בדרכו הביתה מהעבודה. לפתע הוא הותקף בהבנה שכל מה שהוא חווה מסונן דרך מוחו, סובייקטיבי לחלוטין, וייתכן כי מדובר בפברוק מוחלט". בהמשך הוא חווה נדודי שינה, סימפטום שמתארים מתרגלים רבים נוספים. חלק אף מתארים נסיגה חברתית ואדישות למתרחש סביבם, כולל התא המשפחתי המיידי. לאב, ששוחחה עם כמה מרואיינים, מספרת גם על חרדות, התעוררות של טראומות מהעבר, חוסר יציבות רגשית, רגישות חושית מוגברת, תחושה של ניתוק מהגוף, וצניחה כללית של המוטיבציה.
אם התופעות נראות לכם סותרות, יש לכם היגיון בריא. אכן, המחקרים המעטים שהוקדשו לתופעות הלוואי של מדיטציה מחלקים אותן לשתי קטגוריות גסות: עודף וחוסר. אם תשימו לב, אלה בדיוק היתרונות שמדיטציות שונות מקנות – דהיינו, הרגעה והגברת ריכוז – רק כפי שמסביר דייוויד רובסון ב-BBC Future, הם "עוברים את הנקודה האופטימלית בכל אלמנט". אם במצב נורמלי מדיטציה מרגיעה סערות רגשיות, הרי שאצל אנשים מסוימים היא יכולה להשתיק כמעט כל התרחשות רגשית; אם מדיטציה מסייעת להגברת ריכוז אצל חלק מהמתרגלים, הרי שאצל אחרים היא גורמת להיפר-עוררות; אם חלק משתמשים בה כדי להתבונן במחשבות, אצל אחרים היא פותחת תיבות פנדורה של זיכרונות. אנשים אלו חווים את האפקטים החיוביים של מדיטציה בצורה כה קיצונית עד שהאחרונים הופכים למטרד.
"מדיטציה היא תרגול עוצמתי שמשפיע על המבנה של חלקים שונים במוח, ומכאן היתרונות הברורים שלה. אך השינוי באותם חלקים עלול במקרים מסוימים ללכת רחוק מדי עבור אנשים מסוימים. חלק מזה נובע מהתייחסות למדיטציה כתרגול כללי פותר-כל".
פרופסור ווילובי בריטון, הדמות המזוהה ביותר עם חקר תופעות הלוואי של מדיטציה, מנהלת מכון מחקר נוירו-פסיכולוגי לחקר מיינדפולנס באוניברסיטת בראון ומדריכת מיינדפולנס בעצמה, מסבירה כי מדיטציה היא תרגול עוצמתי שמשפיע על המבנה של חלקים שונים במוח, ומכאן היתרונות הברורים שלה. אך השינוי באותם חלקים עלול במקרים מסוימים ללכת רחוק מדי עבור אנשים מסוימים. חלק מזה, לדבריה, נובע מהתייחסות למדיטציה כתרגול כללי פותר-כל. מעין אקמול למוח ולנפש. אבל קיימים סוגים מגוונים של מדיטציות ולכל אחד מהם השפעות, יתרונות והתאמה למצבים ספציפיים. "אנו זקוקים להבנה יותר ניואנסית של סיטואציות שבהן מיינדפולנס יכול לעזור או לא", כותב רובסון, "לצד מחקר רחב יותר של פוטנציאל תופעות הלוואי".
החלק השני של המשפט נובע מהעובדה שהאקדמיה ותעשיית המדיה סביבה לא הפגינו את אותה מידת הירתמות לחקר ודיווח על תופעות הלוואי כשם שקידמו את היתרונות. אכן, מדובר בנתח קטן משמעותית ביחס לתוצאות החיוביות. אבל גם אם בודקים באופן יחסי, מתקבל רושם שהעיסוק בכך הוזנח. בריאיון לערוץ היוטויוב של Cheetah House, ארגון המסייע לאנשים שחווים תופעות לוואי בעקבות תרגול מדיטציה, אומרת בריטון כי "במחקר המדעי של מדיטציה היינו מאוד מוטים לדווח רק על ההשפעות החיוביות. דבר אינו כזה [חף מבעיות]. אם אנו רוצים להיות מדענים טובים, או אפילו מדריכי דהרמה טובים, עלינו להיות כנים, מדויקים ומאוזנים לגבי המשמעיות של הדפוס הזה". במילים אחרות, העלאת מודעות לאפשרות שתרגול מדיטציה יכול בתנאים מסוימים להוביל לתוצאות מפתיעות, אבל לא מסוג ההפתעות המשמחות.
מה אפשר לעשות במקום?
כל זה לא אומר שמדיטציה היא תרגול מסוכן ושצריך להירתע ממנה. רחוק מזה. מה שבריטון ומומחים נוספים אומרים הוא שכדאי פשוט לקחת אותה יותר ברצינות ולהשקיע את המשאבים להתאים את התרגול לצרכים ולאישיות שלנו, גם אם זה כרוך בהדרכה צמודה. כפי שכותבת לאב, "סוג מסוים של מדיטציה בזמן מסוים בחייך יכול לעורר תגובה [שלילית], לא משנה מי אתה". אפשר לסכם את העניין בדבריה אלה: "מדיטציה היא רבת עוצמה. זה כישור שאין לזלזל בו, ובנסיבות מסוימות יכולה לתרום תועלת שלא תיאמן. ובנסיבות אחרות – נזק". נוהגים לתאר מדיטציית מיינדפולנס כ'חדר כושר' למוח ונראה שגם כאן, בתנאים מסוימים, אפשר להיפצע.
רבים מהאנשים שהתראיינו לכתבות או שטופלו על-ידי בריטון סיפרו כי הסימפטומים שלהם נחלשו ואף חלפו כאשר הפסיקו לתרגל. עם זאת, הצורך לשפר את תפעול ותפקוד המוח והנפש נותר כשהיה. וזה צורך שקיים בכולנו, גם אם אנחנו לא פגועי מדיטציה, אלא סתם לא מתחברים לטכניקה. למתרגלים שחוו את הצד הטוב של מדיטציה – הרוב הגדול – יהיה אולי קשה לעכל את זה, אבל יש מי שהדרך הזו לצלילות, ריכוז או כל תועלת אחרת לא עשתה עבורם הבדל ייחודי. רובסון מציין מטה-אנליזה שמצאה כי "במקרים רבים, מיינדפולנס לא הועיל יותר לבריאות הנפש מפעילויות אחרות, כמו ספורט".
ויש גם מי שמדיטציה פשוט לא מתיישבת עם האישיות שלהם. היטיב לתאר את התחושה הכותב ריאן הולידיי כשהתארח בפודקאסט של היזם אוברי מרקוס: "בשלב הזה כולם שמעו על מדיטציה ושהיא עובדת, כולל אותי, ועדיין, רובנו לא עושים את זה. אני יודע שהיא עובדת, אני יודע שיש אפליקציה בטלפון שיכולה להדריך אותי בזה, ואני עדיין לא עושה את זה".
הולידיי מצא את דרכו לשלווה וצלילות באורח חיים סטואי, ומאמין שזו דרך תקפה כמו רבות אחרות. "אני חושב שמדיטציה מוצגת לאנשים כתרופת פלא כללית, אבל למעשה רק מסורות המזרח מדברות על מדיטציה. אז הרעיון שזו הדרך היחידה להגיע לשלווה בבירור לא נכון, כי הרי דתות ואסכולות רבות מדברות על הגעה לשם, מדיטציה היא רק דרך אחת". הוא מאמין כי לא עבור כל אדם מדיטציה היא הנקודה האידיאלית להתחיל תהליך מנטאלי ואומר שאולי במקום זאת אולי כדאי להתחיל "בלנקות את הבית שלך".
אז עבור שני סוגי האוכלוסיות, אלה שניסו מדיטציה ונאלצו לעשות רוורס ואלה שלא ניסו וכנראה לא יביאו את עצמם לכדי התנסות, אילו עוד חלופות אפקטיביות קיימות?
בואו נתחיל איפה שעצרנו עם הולידיי. בעבר כבר עמדנו על הקשר שבין סדר במרחב וצלילות נפש, ואכן הולידיי אינו הקול היחיד שמציע אורח חיים מסודר ומינימליסטי (סדר הכולל השלה של חפצים מיותרים) כאלטרנטיבה למדיטציה. במאמר ב- Medium פורטת סופיה בימס פעילויות בעלות איכויות מדיטטיביות או השפעות דומות, אך כאלה שאינן כרוכות בטכניקה המסורתית. אחת מהן היא סדר וניקיון. ההתעסקות בסידור דורשת מאיתנו ריכוז בפעולות טכניות שמשאיר מעט מאוד מקום לריכוז במחשבות טורדניות. כך שהמוח מקבל מנוחה תוך תרגול טכני של קשב: איפה לשים את הקופסה הזו, מה אפשר לרוקן מהמגרה ההיא וכיוצא באלה.
"אנה פרנק דיברה על היותה הצופה במחשבות שלה. כשאתה כותב יומן אתה מתבונן במחשבות שלך, אתה הכותב של מחשבותיך. זה שם אותך באותו מקום שבו אתה אמור להיות במדיטציה".
מפאת קוצר היריעה, נציג רק כמה נקודות מעניינות שבימס מתעכבת עליהן. המקום הראשון שלה כחלופה למדיטציה הוא ניהול יומן. כתיבה של המחשבות על דף "יכולה להיות לעזר רב בארגון המחשבות וניקוי הראש", היא טוענת. "יצירת רשימות של הבעיות שלכם יכולה לסייע בפינוין מהראש שלכם". מרקוס והולידיי אף מגדילים ואומרים כי כתיבת יומן היא אקט מקביל למדיטציה של התבוננות במחשבות, כמו חלק מטכניקות המיינדפולנס. בזמן כתיבת יומנה, אומר מרקוס, "אנה פרנק דיברה על היותה הצופה במחשבות שלה. כשאתה כותב יומן אתה מתבונן במחשבות שלך, אתה הכותב של מחשבותיך. זה שם אותך באותו מקום שבו אתה אמור להיות במדיטציה".
אפשר להדגיש שוב, זה תרגול מסוים של מדיטציה שמתאים לסוג מסוים של הלך רוח. מה עוד אפשר לעשות? בימס מציינת האזנה למוזיקה. אבל לא כלאחר יד. היא מסבירה שהפקת תועלת מנטאלית מהאזנה דורשת הקדשת זמן ייעודי וייחודי אך רק ורק לפעולה זו. כשם שצופים בסרט ולא עושים דבר תוך כדי, כך גם עם מוזיקה. "כשאת מאזינה למוזיקה זה יכול לסייע בהרגעת הנרטיב שבראש שלך, כיוון שאת יכולה להאזין באופן אקטיבי במקום לחשוב". אולי שירים נוסטלגיים לא יהיו הבחירה הראשונה כאן. אפשר לנסות מלודיות אינסטרומנטליות או אפילו שירים חדשים שיעסיקו את הראש בפענוח הצלילים.
המשימה: למצוא את המקבילה המדיטטיבית האישית שלנו
בימס מציינת עוד מספר פעולות, כמו יוגה, יציאה לסיבוב באוטו ועוד. התוכן של הפעולה חשוב, אבל יותר בהקשר הפרטני של מבצע הפעולה. יש מי שלא יתחבר גם לספורט, כתיבת יומן או ניקיון, אבל בישול יוכל לחדד את מחשבתו, ושיחה עם חבר יכולה להרגיע אותו. כל זה רק בא להדגיש שיש מבחר רחב יותר ממדיטציה פורמלית בישיבה, ושאם זה לא עובד לנו, לא חובה.
מנעד הפעולות, ההרגלים והטכניקות שיכולים להביא תועלת כמו-מדיטטיבית או מספיק קרובה לשם, תלוי כולו במידת הפתיחות שלנו להתנסות. אם טרם מצאנו את מה שיכול להשכיח מאיתנו רגע את העולם ולרענן את האנרגיות ואת המיקוד שלנו, זה יכול לשמש תמריץ לטעום דברים חדשים. בסוף נקלע, וכשזה יקרה – נדע שזה זה.
תמונת כותרת: Patiwat Sariya / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
קצת סדר בראש – מהי מדיטציה, האם לכל הטכניקות מטרה דומה וכיצד לבחור בתרגול הנכון לנו?
מרגישים הקלה כשתוכניות מתבטלות? אתם לא לבד, וייתכן שמעט ספונטניות היא הפתרון
עולם מושלם נשמע כמו אידיאל לשאוף אליו, אך מתברר כי יש בו פרדוקס אפלולי
עוד מרדיו מהות החיים:
דליק ווליניץ ושמואל שאול על תשומת לב, מדיטציה, פחד ומה שביניהם
