כשטרייסי אדוארדס יצאה לחפש את עצמה בגיל 17, היא לא העלתה על דעתה שתמצא את עצמה מובילה צוות נשים במרוץ יאכטות מסביב לעולם. לא רק שהצעד הראשון לא הסגיר לאן הסיפור מתגלגל, אלא שכל פנייה – סתמית לכאורה – התגלתה כצעד משמעותי שקידם את העלילה. בהרצאה שהעניקה על בימת TED היא מספרת על מסעה מעורר ההשראה.
"והיה ומישהו בא – אל תסתובב, כי זה תמיד יכול להיות זה שידליק לך את הלב", כתב אביב גפן בשירו יומן מסע. לעיתים מדובר במישהו ולעיתים במשהו, אבל בשני המקרים, מבלי שיכולנו לצפות – נדלק הלב. אם נביט לאחור על מהלך חיינו, כנראה שכולנו נוכל להצביע על פניות מקריות כביכול שפנינו, שבדיעבד הובילו את חיינו אל מסלול שלא היה עולה על דעתנו בלעדיהן. הבחורה שביקשה הכוונה ברחוב והפכה כעבור שנתיים לאם ילדינו או נדנדת בד שתפרנו לאחיין, שהתגלתה כהצלחה מסחררת והניעה ליין מצליח של משחקי ילדים מעבודת יד. פעמים כה רבות, מהלכים גדולים ומשמעותיים בחיינו מתחילים בצעד קטן שכמעט ולא ייחסנו לו חשיבות.
מה אם היינו מצליחים להחזיק את ההבנה הזו באופן יומיומי? האם היינו מייחסים יותר משמעות למפגשים בינאישיים או להחלטות סתמיות שעלינו לקבל? ואולי חלק מהקסם של אותם צעדים ראשונים הוא בדיוק הפוטנציאל הנסתר שלהם שנגלה לעינינו רק מאוחר יותר, בזמנו ובדרכו?
כמו בשיר, גם חייה של טרייסי אדוארדס קיבלו תפנית מעניינת ובלתי צפויה: מה שנראה תחילה כסידור עבודה סביר התגלה כאורח חיים מלא בתחושת שליחות. כזה שמצית את הלב. בגיל 15 סולקה אדוארדס מבית הספר, וכתגובה לכך קיבלה מאמה את העצה הטובה ביותר שקיבלה בחייה. על הדלת שנפתחה בפניה אז היא מספרת על בימת TED.
כל אחד ואחת מאיתנו טובים במשהו
לאחר שהגיע מכתב הסילוק הזועף ממנהלת בית-הספר, לקחה אימה של אדוארדס את בתה לשיחה והסבירה: "אולי השכלה אינה מתאימה לכולם, אבל כל אחד ואחת מאיתנו טובים במשהו. את פשוט צריכה ללכת ולחפש מהו הדבר עבורך". וכך, לא בהכרח מתוך תחושת כישלון אלא מתוך הבנה שהמקום הנכון לה מחכה אי שם, יצאה אדוארדס למסע תרמילאות ביוון, לחפש במה היא טובה.
תגובה אחרת יכולה הייתה לצבוע את תחילת דרכה בצבעים קודרים בהרבה ואולי להשפיע על השתלשלות העניינים, אך למזלה של אדוארדס, לא כך התגלגל סיפורה. לאחר שהסתובבה לא מעט מצאה לעצמה עבודה מזדמנת על סירה. "לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, סתם הלכתי עם הזרם", היא מספרת. באחד הימים הציע רב החובל ללמד אותה לנווט. אדוארדס, שסולקה מבית הספר עוד לפני שהספיקה ללמוד חילוק ארוך, הטילה ספק קל ביכולותיה וכתגובה לכך קיבלה את מה שלדבריה הייתה העצה השנייה הכי טובה בחייה: "הפסיקי להיות צופה בחיים שלך", אמר לה, "הפסיקי להתבונן, התחילי לקחת חלק".
"ברגע אחד, הרגישה אדוארדס שמשהו בוער בה. שנדלק לה הלב. שיותר משהיא רוצה להיות נווטת על סירה, היא רוצה להילחם למען שוויון ההזדמנויות הזה".
אדוארדס נענתה לאתגר, ולהפתעתה תוך יומיים למדה לנווט וגילתה שהיא מאוד נהנית ואפילו די טובה בזה. גם אז לא העלתה על דעתה שיום אחד היא תהיה רב החובל של ספינת מרוצים הנושאת מסר חברתי משמעותי.
בגיל 21 הצטרפה למרוץ היאכטות הראשון שלה, כטבחית, וגילתה שאישה על הסיפון היא אירוע מפתיע, נדיר ולא כל-כך מקובל. היא גם גילתה שהיא טבחית די גרועה – אבל נווטת ממש מצוינת. אדוארדס החליטה לנסות להצטרף למרוץ הבא כנווטת אבל זו לא הייתה משימה פשוטה. "הבנתי שאף גבר לא יאפשר לי להיות נווטת על הסירה שלו", היא מספרת. אם כך, החליטה, עליה לשנס מותניים, להשיג סירה ולגייס צוות משל עצמה.
משהו להילחם עבורו
ברגע אחד הרגישה אדוארדס שמשהו בוער בה: שיותר משהיא רוצה להיות נווטת על סירה, היא רוצה להילחם למען שוויון ההזדמנויות הזה; היא רוצה לאפשר לעוד נשים כמותה להצטרף למרוצי סירות סובבי עולם; לקחת חלק ולאתגר את עצמן במסע המטלטל הזה; לגלות בעצמן צדדים שלדבריה מתגלים רק בלב הים. "אין תחושה מספקת יותר מעזיבת הנמל והידיעה שאני מסוגלת להביא את הצוות והסירה בבטחה לנמל אחר שנמצא במרחק אלפי קילומטרים", היא מתארת. "להיות בלב ים זה חופש מוחלט. זו ההזדמנות הטובה ביותר להיות אתם, היות ואינכם יכולים להיות מישהו אחר. אתם עומדים חשופים בפני עמיתיכם לסירה, על שטח קטן". בסירה של אדוארדס מדובר ב-12 נשים על סיפון באורך 17 מטרים. "אין ברירה אחרת מלבד להיות עצמך".
את הכסף לבניית הסירה לקח זמן רב לגייס, וגם אז לא היה מדובר בסכום עתק. לצד ספינות שנבנו במיליוני פאונד, נשות צוות הסירה של אדוארדס, שנקראה מיידן, אלתרו מכל הבא ליד. הן שיפצו במו ידיהן ספינה ישנה, מה שבפני עצמו היה מחזה יוצא דופן ומשך המון תשומת לב במספנה שרגילה לאכלס גברים בלבד. זה אומנם היה קצת מוזר, אבל "היו לזה גם יתרונות", היא מספרת, "כיוון שכולם ניסו לעזור. היינו חידוש".
את המרוץ הראשון שבו השתתפה מיידן מימן לא אחר מאשר חוסיין, מלך ירדן. "הפלגנו סביב העולם עם מסר של שלום ושוויון", מספרת אדוארדס בהתרגשות. מתוך 600 סירות, הגיעה מיידן במקום השני, היישר אל תוך זרועותיהם האוהבות של 50,000 צופים מריעים בנמל הסיום. "הבנו שהצלחנו", היא משחזרת, "אבל לא היה לנו מושג על חיים של כמה נשים ישפיע הסיפור שלנו".
מיידן הופכת לפרויקט חברתי
לאחר כמה וכמה גלגולים, הפכה מיידן לפרויקט חברתי שבו שותפות אלפי נשים. ב-5 השנים האחרונות נשות הצוות המקורי משייטות עם מיידן בעולם ולוקחות חלק במיזמים חברתיים שמקדמים השכלה לבנות ברחבי העולם.
המסר שמבקשת אדוארדס להעביר באמצעות המיזמים הוא שהשכלה אינה רק ישיבה בכיתה. "משמעותה", היא אומרת, "היא ללמד ילדות שאינן חייבות להיראות באופן מסוים, להרגיש או להתנהג בדרך מסוימת". אדוארדס הייתה רוצה ללמד כמה שיותר צעירות ונשים ללכת בעקבות חלומותיהן ולהילחם עבורם. מסר שנכון לכל אחד ואחת מאיתנו. "החיים לא עוברים מנקודה A לנקודה B", היא אומרת, "הם בלגן", ובתוך הבלגן הזה חבויות המון הפתעות.
כשם שאדוארדס לא העלתה על דעתה שעבודה זמנית תהפוך לאורח חיים או שמקצוע של נווטת יהפוך לשליחות חברתית, אנחנו אף פעם לא יודעים אילו מהפניות שנפנה יולידו מסעות נפלאים ומלאי משמעות. זה לא בהכרח אומר שצריך להתנהג אחרת ולייחס משקל רב מדי לכל הזדמנות או החלטה, אבל אולי אפשר להחזיק בראשנו את הידיעה שלתנועה יש פוטנציאל. שאם אנחנו מחפשים כיוון, לפעמים כדאי פשוט להתחיל ללכת. להגיד 'כן' ולתת לזרם להוביל אותנו.
תמונת כותרת: Maxim Zhavoronko / Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
תחביב, עבודה, קריירה וייעוד – 4 מרכיבים שנוטים להתערבב ומספר רעיונות לשילוב
על פי מה אנחנו מעריכים גברים ונשים וכמה משקל מקבלים המדדים השונים?
5 סיפורים מעוררי השראה על אישים שהתגברו על אתגרים עצומים, ומה אפשר ללמוד מהם
עוד מרדיו מהות החיים:
הגשמה בדרך שלי – ערן אולניק על המעבר מהדרך המהירה של כולם לנתיב האישי שלך
