צ'רלי צ'פלין ידע כבר אז את מה שהיום אנו לומדים מחדש…

נאומו מעורר ההשראה של אגדת הקולנוע

בועז מזרחי | 18 דצמבר, 2014

בסצנת הסיום של הקלאסיקה הקולנועית "הדיקטטור הגדול" נושא צ'רלי צ'פלין נאום סוחף שמאז 1940, עת יצא הסרט לאקרנים, משמעותו רק הלכה והתחדדה. צ'פלין, הדמות הראשית בסאטירה וגם מי שכתב וביים אותה, כבר אז יכול היה לראות לאן תתפתח התודעה האנושית. דווקא בעיצומה של המלחמה הקשה ביותר שידע העולם, מתוך התהום העמוקה ביותר אליה הגיע נפש האדם, הוא מדבר על האחדות, האהבה וההתעלות האנושית.

אחד הציטוטים היפים מהנאום הוא: "ממלכת האלוהים נמצאת באדם, לא באדם אחד, אלא בכל בני האדם" והוא מתמצת היטב את המסר שבלב הקריאה הנרגשת של צ'פלין לאחדות בעולם – רלוונטית היום כפי שהייתה רלוונטית אז.

צ'פלין טוען בנאומו כי לאדם יש יכולות מדהימות, אינטליגנציה שבנתה טכנולוגיה, אהבה שמחברת בין אנשים וחמלה שמקרבת לבבות. אבל משהו בתהליך השתבש והאדם החל להשתמש ביכולות שלו בצורה הלא נכונה, סטה מהדרך הטבעית. למרות זאת, הוא מאמין כי בכל אדם ואדם קיים הבסיס הטוב והניצוץ הזה הוא חלק בלתי נפרד מהטבע שלנו, "כולנו רוצים לעזור אחד לשני, בני האדם הם כאלה… יש לכם את אהבת האנושות בליבכם".

מחסור הוא לא הבעיה, אומר צ'פלין, "בעולם יש מקום לכולם והאדמה הטובה יכולה לספק את כולם". רק כאשר מאסה קריטית של אנשים תתאחד ותחזור להשתמש ביכולות האנושיות בצורה הטבעית, העולם יחזור להיות מקום אידיאלי בו כל היצורים יחיו בשלום זה לצד זה, יהיו חופשיים להגשים את עצמם ולשגשג כמקשה אחת.

לגרסה בעברית לחצו כאן.