הקור והחורף מורידים לכם את מצב הרוח? תנו לנו הזדמנות לנסות להפוך את זה

זה לא סוד שרבים מבלים את החורף בציפייה לקיץ; מזג האוויר של העונה הקרה נתפס כקשור למצב רוח ואנרגיה ירודים. אנחנו רוצים לשכנע אתכם אחרת. לחורף יש גם מעריצים מושבעים, ואולי אפשר ללמוד מהם ליהנות מהקור ולגלות בעזרתם את היופי הממשי והמופשט של העונה.

בועז מזרחי | 31 ינואר, 2024

תשבחות לחורף, במקרים הנדירים ששומעים אותן, באות פעמים רבות להדגיש את כל מה שהפוך מחורף, כלומר חום: כמה נעים לשבת לצד אח, שמש חורפית מלטפת, כרבול תחת שמיכה, משקה מהביל וכן הלאה. על הקור, המשקעים וכוחות הטבע הנוספים של החורף אנחנו לא שומעים הרבה. אז הבה ונדבר לשם שינוי על מה שהחורף מצטיין בו וננסה לראות את היופי והתועלת גם בכך.

חום וקור כתכונות פיזיקליות קיבלו ממד סמלי. אדם חם נחשב לפתוח, אוהב ומקבל, ואילו אדם קר מקושר עם אפאתיות ואפילו אכזריות. אבל אנחנו שוכחים שאפשר בקלות להפוך את המטפורות האלה. אדם חם יכול להיות גם חם מזג ואדם קר יכול להיות גם קר רוח ושלו.

זה לא אנחנו, זה החום

למעשה, הגרסה המהופכת של המטפורה היא לא בדיוק מטפורית. קור, מתברר מכתבה ב-BBC Future, יכול להוביל לשלום ושלווה. זריה גורבט עשתה עבודה בלשית קטנה כדי לאתר שינויים בדפוסי ההתנהגות שלנו כשבחוץ נהיה חם. המחקרים שמצאה מגלים כי אנשים נוטים להיות קיצוניים יותר בחום: מחוסר סבלנות ועד פשיעה. כך, למשל, היא כותבת, "אנשים מועדים יותר לצפור כשהם תקועים בפקק; המשטרה מדווחת על עלייה בהפרות סדר; ואנחנו פחות נכונים לעזור לזרים".

בקיץ בכלל ובגלי חום בפרט נרשמו עליות באלימות ובפשיעה באופן גורף מסביב לעולם. באותו זמן, התקוממויות נמצאו כנפוצות יותר בימי החום וכך גם מקרים של פגיעה עצמית. זה נתון מעניין במיוחד, שכן אולי מזג אפור לאורך זמן יכול להוביל לדיכאון, אבל נראה כי יותר אנשים שולחים יד בנפשם דווקא בקיץ. מחקרים אחרים הראו עלייה בעבירות אגרסיביות בקרב ספורטאים, עלייה בשביתות והתפטרויות, ואפילו שימוש בשפה קשה יותר אצל עיתונאים. באופן כללי, בני האדם יותר כעוסים ונוחים להתפרץ, הכול תודות לקיץ האהוב ולחום שהוא מביא עימו.

חשוב לקחת בחשבון שמחקרים כאלה פעמים רבות נערכים באזורים באירופה ובצפון אמריקה שבהם חום כבד בשיא הקיץ הוא יום ממוצע אצלנו בסוף האביב.

"עם הביגוד המתאים להתגוננות מהאלמנטים, אפשר לצאת וליהנות גם כשקר וסוער בחוץ. כך שבשולי הדברים, אפילו ברמת האופנה החורף מספק לנו יותר הזדמנויות".

חלקכם ודאי חושבים – ובכן, משתנים רבים יכולים להשפיע על כך. אנשים יוצאים יותר, פעילים יותר, באים יותר במגע אחד עם השני. מטבע הדברים תחול עלייה. אז הנה נקודה קטנה למחשבה – אם היציאה החוצה מעלה אינטראקציות בין אנשים באופן כללי, אמורות לעלות גם אינטראקציות חיוביות לצד השליליות. מדוע אם כן לא חלה עלייה בעזרה לזרים, כפי שנמצא במחקר?

מכל מקום, גם גוברט חשבה על המשתנים המתווכים – ובדקה. היא גילתה כי יש משהו מעבר לכך; החום משפיע על המוח שלנו ברמה הפיזיולוגית. היא מספרת שמחקרי מוח מצאו כי חום נמצא בקורלציה חזקה עם שינוי בייצור הורמונים שמווסתים את ההתנהגות שלנו, כמו סרוטונין או טסטוסטרון. עודף או מחסור מהם עלול להוביל לעלייה בתוקפנות וירידה במצב הרוח.

החורף סלחן יותר כלפי שהייה בחוץ

אבל כשהטמפרטורות יורדות, הארץ נרגעת. מזג האוויר הצונן מביא עימו הקלה ואנחנו חוזרים לנינוחות. מלבד ההסברים הפיזיולוגיים-רגשיים, לחורף יש יתרון שלא נזקף מספיק לזכותו: הוא מאפשר לנו מפלט ממזג האוויר, שהקיץ שולל מאיתנו. היתרון הזה עלה בדו-שיח בין אייזיק והקטור, שני עוזריו האנושיים של הרוזן דרקולה בסדרה Castlevania, בצאתם מהטירה האפלה לראשונה זה זמן:

הקטור: "אפשר לבלות זמן רב כל-כך בטירה עד ששוכחים איך מרגישה השמש. אתה לא חושב?"

אייזיק: "אני אוהב את הטירה. האבן נשארת קרירה, לא משנה איפה אנחנו" [הטירה יכולה לנוע].

הקטור: "אתה אוהב קור?"

אייזיק: "כשקר לי אני יכול לאכול בשר או להתעטף בגלימה. העברתי את כל חיי במקומות חמים שבם אי אפשר להימלט מהחום".

טעימה קטנה ממה שיש לחורף הישראלי להציע.

באופן אירוני, דווקא בעונה שנחשבת לזמן של חוץ, אנו מרותקים למקומות סגורים המצוידים במזגן. בחורף אפשר לצאת החוצה ולהתגונן מהקור כמעט בכל תנאי, זו רק שאלה של ציוד מתאים; מדענים מסתובבים בחוץ גם באנטארקטיקה ועל פסגת האוורסט, וגולשים יוצאים לים דווקא ברוחות חזקות.

בואו נדבר רגע באמת על לצאת החוצה בחורף. חלק ניכר מהתפיסה התרבותית לגבי החורף התעצב בתרבות המערב, שלאורך מרבית ההיסטוריה התקיימה באירופה. עבור סופרים כמו דוסטוייבסקי הוגים כמו גתה או אמנים כמו ואן-גוך, חורף שווה שלג. הטבע בחורף מתכסה מעטה לבן וכמו נעלם. כמובן שאפשר למצוא יופי רב גם בזה, אבל זה בכל מקרה לא המצב בקו הרוחב שלנו. אצלנו, בחורף הטבע מתעורר לחיים.

"כשאנו נפגשים עם הקור והנוקשות של החורף, אנו נהיים מודעים בחדות יותר לחום הפנימי שלנו".

אם אתם לא טיפוסים של ירוק ומים, בסדר. בשבילכם נספק את התירוץ המדעי – שהייה בטבע, ובפרט בקרבת צמחייה ירוקה, נמצאה מועילה הן לבריאות המוח והן לשלוות נפש. עבור מי שאוהב לראות את הטבע בשיא החיוניות שלו, החורף הוא העונה. הגשמים מציתים מערכות אקולוגיות שלמות: צמחים גדלים ומאגרי מים עונתיים צצים בכל מקום, מה שמושך בעלי חיים. במקביל, ירידת הטמפרטורות מאפשרת לחיות לצאת גם בשעות מוארות. בראשית ובסוף החורף אנו יכולים ליהנות מאירועי נדידת עופות. ואפילו ברמה האסתטית החורף מנצח בקלות – הגיוון בצבעים עם צמחייה ירוקה, פרחים שמתחילים לצוץ ומים שנותנים את הטאץ' שלהם לפאלטה. לעומת הקיץ החום-צהוב, החורף נראה כמו קשת בענן. שאגב גם היא תופעת חורף.

בהמשך לכך, האוויר צלול יותר בחורף בזכות הגשמים והרוחות שמנקים אותו מחלקיקי האבק ומזיהומים אחרים. כך שנוסף על הצבעים העזים והמגוונים אנו גם רואים טוב יותר. אפילו כשהראות יורדת בגלל ערפילים או סופות, אפשר ליהנות מהטבע שנחשף בצורותיו המגוונות. הקיץ הסטטי כמו עומד במקום כחצי שנה. החורף דינמי ומספק לנו שינויים והפתעות – היום גשם, מחר מעונן, מוחרתיים שמש, אחרי כן תבוא סופה, שקט, טפטופים לסירוגין וכך הלאה. אין יום דל. וגם ברמת המיקרו החורף מאופיין בדינמיות. העננים משנים את מראה השמיים ואת קו האופק מדקה לדקה, ומקנים לזריחות ולשקיעות יופי הולם-חושים שנדיר לראות בקיץ. בכלל, שמיים מעוננים נראים איכשהו חיים יותר. הם מקנים לארץ ממד עומק, כיוון שהם נותנים אמת מידה לגובה. תחת שמי הקיץ הנקיים מרבב הארץ נראית שטוחה ומגומדת.

הגוף, המוח והנפש משגשגים בטמפרטורה נמוכה

אבל הקור שבחוץ לא כל כך בריא לנו, הלא כן? ובכן, מתברר שגם במקרה הזה התמונה מורכבת יותר. בכתבה ב- Readers Digest הקנדי מציגות איזדורה באום וג'ן מק'קפרי מספר עובדות בריאותיות על קור וחורף שאולי לא כל-כך מוכרות לרבים. השתיים פותחות עם נושא שכבר עסקנו בו – קור מוביל לרוגע ולקור רוח – אך הן מתמקדות בתפקיד שזה משחק בביצועים קוגניטיביים. בטמפרטורה נמוכה יותר אנו נהיים פחות אימפולסיביים ומסוגלים לבצע משימות מורכבות ביעילות גבוהה יותר. אחד ההסברים לכך הוא שבקיץ הגוף משתמש ביותר גלוקוז כדי לווסת את הטמפרטורה הפנימית שלנו, ואילו בחורף הוא זמין יותר לפעילות מוחית.

ואם אנו בענייני גלוקוז, הן מציגות מחקרים שמצאו כי קור מסייע בשריפת קלוריות יעילה יותר ועוזר לאנשים עם סוכרת בוויסות האינסולין. כמו כן החורף והקור שנלווה אליו עשויים להפחית גירויים אלרגניים במקרים מסוימים, מסייעים לשינה איכותית ויכולים להגביר את יעילות אימוני כושר ולחזק את שריר הלב. במאמר ב- Lapham's Quarterly מוסיף ברנד ברונר כי "חלק מהמדענים טוענים כי חום כרוני שמקיף אותנו אינו בריא וגורם למחלות לב והשמנת יתר; כתרופת מנע, הם ממליצים מקלחות קרות, ריצה ללא חולצה, הורדת החימום או תרפיה בתאי קירור לכל הגוף". מיותר לציין שאין לראות בכל האמור המלצה רפואית ויש להיוועץ ברופא לפני כל דבר מהסוג הזה. אבל זה בא להראות שעולם האסוציאציות שלנו לגבי בריאות, חום וקור, לא בהכרח מדויק ושלם.

כתבתו של ברונר עוסקת בכלל ברובה ביחס התרבותי לחורף ובהתפתחות שלו, והוא מספר כי עם השתכללות היכולות שלנו להתגונן בפני מזג האוויר עלתה הפופולריות שלו. "יוהאן וולפגנג פון גתה, תמיד מקדים את זמנו, גילם את השינוי הזה", הוא כותב. חיבתו לחורף, לשלג ולקרח – וכתיבתו על כך – היו אבן דרך בגילוי המחודש של קסם החורף. כך שהעניין מתחיל ונגמר בסמנטיקה. אפשר ללמוד לאהוב את החורף, ובעצם למה לא? הרי הוא יגיע בלאו הכי, לא עדיף כבר ליהנות ממנו?

עם הביגוד המתאים להתגוננות מהאלמנטים, אפשר לצאת וליהנות גם כשקר וסוער בחוץ. כך שבשולי הדברים, אפילו ברמת האופנה החורף מספק לנו יותר הזדמנויות.

ובכל זאת, לא נשלול את הכיף של ישיבה ליד האח. אבל אם נחשוב על זה, לא החום כמו האווירה שעושה לנו טוב. וכפי שחותם ברונר, "כשאנו נפגשים עם הקור והנוקשות של החורף, אנו נהיים מודעים בחדות יותר לחום הפנימי שלנו". אם מזדמן לכם לשבת ליד אש בחורף, נסו לעשות את זה עם מדורה בחוץ, או לפתוח את החלון שליד האח ולתת לאוויר הקר לזרום פנימה. אולי תגלו שנוכחות הקור לא פוגעת בחוויה אלא דווקא מדגישה אותה.

תמונת כותרת: Jiri Hodecek / shutterstock