מה זוגות במערכת יחסים יכולים ללמוד מניסיונם של פרודים או גרושים? מקובל לחשוב שאופטימיות ואמונה בנצחיות הקשר מביאה לחיזוקו. אך מסתבר שדווקא המחשבה על הדברים שעלולים לפרק אותו עשויה להעניק לו יציבות במידה לא פחותה. פרופסור לדיני משפחה ומגשרת ממליצה לנו על 3 השאלות שכל זוג חרד מהן, אך כדאי שיישאלו בדיוק בגלל זה.
"עד שהמוות יפריד בינינו", נוהגים לומר הנוצרים בשעה שהם מחליפים נדרים ביום חתונתם. כשבני זוג מתחתנים, הם עושים זאת מתוך כוונה שנישואיהם יחזיקו לנצח. אך לעיתים החיים מזמנים אתגרים בלתי-צפויים שגורמים לנישואים לעלות על שרטון ולהתפרק.
פעמים רבות בני הזוג הגרושים בוחרים להיכנס לזוגיות חדשה בתקווה ללמוד מלקחי העבר וליישם אותם בפרק ב'. ואכן, קל להיות חכמים בדיעבד. אך מה אם היינו יכולים לקחת את התובנות האלו ולהשתמש בהן מבעוד מועד כדי לחזות ואולי אף למנוע משברים מראש?
עו"ד ג'יני סוק גרסן, פרופסור לדיני משפחה, מגשרת, וגרושה שנישאה מחדש בעצמה, מספרת בהרצאת TED כי אחד השיעורים החשובים ביותר שלמדה ממרום ניסיונה בתחום הוא שלעיתים על מנת לגרום למערכות יחסים לשרוד לאורך זמן, יש דווקא לדמיין מה עלול לסיים אותן. כך, לדבריה, ירבו הסיכויים שנוכל ליהנות מהתיקון הידוע של פרק ב', כבר בפרק א'.
לקיים את השיחות החשובות בזמן, ולא כשזה כבר מאוחר מדיי
"מנטור שלי אמר לי פעם 'תמיד תתחתני עם הבעל השני שלך קודם'". מספרת סוק גרסן לקול צחוקו של הקהל. אבל אין זה אומר שכל נישואים ראשונים נידונו לכישלון, היא מסבירה. "זה אומר שאם אתם רוצים להבין מה גורם ההצלחה בנישואים, עליכם לחשוב איך אותם נישואים מסתיימים. גירושים מבהירים מאוד מהם הכללים שבשתיקה בנישואים. וכולם צריכים להבין את הכללים האלה. כי באמצעותם נוכל לבנות נישואים טובים יותר מההתחלה. אני יודעת, זה לא נשמע מאוד רומנטי, אבל לפעמים הדברים שאנחנו עושים מתוך אהבה יכולים להיות בדיוק אותם הדברים שיקשו על אותה אהבה לשרוד".
כשאנו נכנסים לזוגיות, פעמים רבות אנו מקבלים על עצמנו פשרות, ויתורים והקרבה מתוך הרצון והתקווה שהם יחזקו את מערכת היחסים. אך למרבה הצער, ניסיונה של סוק גרסן חושף שלעיתים אלו בדיוק הדברים שבטווח הארוך מובילים לפירוקה. במקום להשאיר את הדברים לידי הגורל, היא מציעה לנו לדמיין ולדבר בתחילת הקשר דווקא על התרחישים הפחות נעימים. כדאי לערוך תיאום ציפיות כן, גם אם כואב, על הדברים שחשובים לנו, על הדברים שאנו מוכנים לתת ועל הדברים שאנחנו לא מוכנים לוותר עליהם. "השיחות האלה צריכות להתקיים בתוך מערכת נישואים טובה ולא אחרי שהיא כבר נשברה". אומרת סוק גרסן. "כי כשאתם מחכים איתן עד שהיא נשברת, זה כבר מאוחר מדי. אבל אם תקיימו אותן מוקדם יותר, הן יכולות ממש לעזור לבנות נישואים טובים יותר".
הציפו את הצרכים בזמן אמת, ולא כשזה מאוחר מדי
הראשונה היא שלהקרבה צריכה להיות תמורה הוגנת. היא מציגה כדוגמה את סיפורם של הזוג ליסה ואנדי: ליסה החליטה ללמוד רפואה בתחילת הנישואים. כדי לתמוך בה, אנדי ויתר על הצעת עבודה מצוינת בעיר אחרת, ולקח על עצמו לעבוד גם משמרות לילה בכדי לפרנס את שניהם. אומנם הכוונה הייתה טובה, ואנדי עשה זאת מתוך אהבה רבה לליסה, אך עם השנים הוא התחיל להרגיש מוזנח ומלא טינה, עד שהתחיל להפריז בשתיית אלכוהול. ליסה מצידה הבינה שזוהי אינה הזוגיות שייחלה לה עם אנדי, ולאחר שסיימה את לימודיה היא הגישה בקשה לגירושים.
בזמן הליך הגירושים, צפים הנושאים והמחירים שלא דובר בהם בתחילת הדרך. מתברר שבעצם אנדי לא היה מסוגל להקריב באמת ללא תמורה, ולמעשה ליסה "חייבת לו". בהסכם משפטי הדבר יבוא לידי ביטוי בשיפוי כספי על כל אותן שנים שאנדי תמך בליסה כלכלית, אך האמת היא שאין סכום כסף בעולם שיכול לפצות אותו על עוגמת הנפש שחווה ועל הנזק שנגרם לקריירה שלו.
מה נוכל להפיק מסיפורם? לשם כך עלינו להעמיד פנים שלזוג יש מכונת זמן. לו היו יכולים לחזור אחורנית לתקופה שלפני תחילת הלימודים של ליסה, בעודם יודעים שהדבר יוביל להתפרקות נישואיהם, מה היו יכולים לעשות באופן שונה? אם היו מדברים על כך ולוקחים בחשבון את כל ההשלכות, ייתכן שליסה הייתה אז מחליטה שהיא תיקח הלוואות או שתעבוד במשרה חלקית כדי לממן את לימודיה ולחלוק בנטל הכלכלי. ייתכן אולי שאנדי היה מחליט לקחת את הצעת העבודה בעיר האחרת למרות המרחק, או שאולי היו מחליטים שזה אפשרי להעתיק את מגוריהם לטובת משרתו החדשה של אנדי, וליסה הייתה מוכנה לקבל על עצמה את הנסיעות הארוכות ללימודים.
כדאי, אם כן, לשאול האחד את השני בתחילת הדרך שאלות על אודות התמורות שאנו מצפים להן האחד מהשני תמורת ההקרבות והוויתורים. "מה הוגן בעיניכם? איך זה מתבטא בנישואים שלכם? מה תהיו מוכנים לתת ולקבל?" שואלת סוק גרסן.
לשם כך היא מציעה לנו לקחת בחשבון מבעוד מועד 3 תובנות חשובות שעשויות להיות המפתח להצלחת הזוגית.
"אני יודעת, זה לא נשמע מאוד רומנטי, אבל לפעמים הדברים שאנחנו עושים מתוך אהבה יכולים להיות בדיוק אותם הדברים שיקשו על אותה אהבה לשרוד".
הורה הוא לא בייביסיטר בחינם
התובנה השנייה היא שאין דבר כזה טיפול בילדים בחינם. לכל דבר יש מחיר, גם אם הוא סמוי. קחו לדוגמה את המקרה של אמילי ודב, מבקשת סוק גרסן. הן התגוררו בעיר הגדולה ושתיהן עבדו. יום אחד, אמילי קיבלה הצעת עבודה בעיר קטנה אחרת והשתיים החליטו לעבור אליה יחד. במקביל למשרתה החדשה של אמילי, דב התפטרה מעבודתה בשביל לטפל בילדיהן ולהיות אמא במשרה מלאה. לכאורה, השתיים חסכו את עלות הטיפול בילדים על-ידי מישהו זר. אך באיזה מחיר? בפועל, דב נאלצה להיפרד ממשפחתה המורחבת, להשאיר את חבריה מאחור ולעזוב עבודה שמאוד אהבה. בעיירה הקטנה דב החלה להרגיש מנותקת ובודדה, עד שלאחר מספר שנים היא התחילה לנהל רומן והנישואים התפרקו.
מה היה יכול להיות שונה בהתנהלותן לו היו לוקחות בחשבון מראש את כל ההשלכות האמיתיות שיכולות להיות לאותה החלטה? ייתכן שדב הייתה מבינה טוב יותר כמה חשובים לה חבריה ומשפחתה ושהיא אינה מוכנה לוותר על הקרבה אליהם, ואז השתיים היו פועלות בהתאם. אולי אמילי הייתה משקללת אל מול הצעת העבודה המפתה את המחיר שדב הייתה משלמת על כך, ומה היא הייתה חייבת לה בעקבות זאת, והן היו מקבלות החלטות שונות.
הסוד הוא לדעת להציף את הדברים האלו מראש. כאשר יוצאים מלכתחילה מנקודת הנחה שלטיפול בילדים תמיד יש מחיר, ניתן לדון במשמעויות של כך בתוך הקשר ולשאול שאלות כמו "איך ההחלטות שלכן לגבי הטיפול בילדים משפיעות על המחויבות שיש לכן אחת כלפי השנייה? איך הן משפיעות על מערכת היחסים שלכן?"
חלוקה מושכלת של תחומי האחריות על הרכוש עשויה לסייע בהמשך הדרך
ההנחה האחרונה שסוק גרסן מציעה לנו לקחת מראש בחשבון היא העובדה שבנישואים – אלא אם כן סוכם מראש אחרת – רכוש פרטי הופך להיות רכוש זוגי, ויש לחלוק בו באופן שווה בעת גירושים. סוק גרסן מחזירה אותנו לסיפורם של ליסה ואנדי. הוא מוסיפה שבטרם נישאה לאנדי, ליסה קיבלה ירושה מסבתה. לאחר שנישאו, ליסה השתמשה בכספי הירושה כדי לשלם את המקדמה על ביתם, ואנדי עבד כדי לשלם את תשלומי המשכנתה. בפרידה, היה עליהם לחלק את רכושם המשותף, בין אם על-ידי מכירת הבית ופיצול הרווחים או באמצעות קניית החלק של השני ממנו.
בדיעבד, אם היו מדברים על כך מראש, ייתכן שהיו מחליטים לפעול אחרת. אולי ליסה הייתה מחליטה לחסוך את כספי הירושה למטרה אחרת, והשניים היו מסתפקים בבית קטן יותר שקל לממן. יכול להיות שאז אנדי לא היה מתמלא טינה רבה כל-כך.
"הנקודה היא", מבהירה סוק גרסן, "שאם הם היו מנהלים שיחה לגבי מה לשמור בנפרד, כשהם לוקחים בחשבון גירושים, הנישואים שלהם אולי היו יכולים להיות קרובים ומאוחדים יותר".
כשמתבוננים על חיי הנישואים מבעד לעדשת הגירושים, דווקא אז מתאפשר שיח אמיץ על הדברים שעומדים בבסיסם. דווקא אז ניתן לשאול שאלות לגבי ההחלטות שאנחנו עומדים לעשות, כמו האם הדבר הוגן כלפי הצד השני? למה הוא מצפה בתמורה? מה כל אחד מוכן לתת, ועל מה הוא אינו מוכן לוותר? אילו קשיים הדבר יכול להציב בטווח הארוך ואיך נוכל להימנע מהם? כיצד הבחירות הכלכליות שאנחנו עושים תורמות ליציבות היחסים בהמשך?
אומנם זוגות שנפרדו לעולם לא יוכלו להשיב את הגלגל אחורנית בכדי לבחור בחירות שונות, כמעין אפקט "דלתות מסתובבות", אבל אנחנו יכולים להשתמש באותן חוכמות בדיעבד כבר בהווה. אין זה משנה אם אלו נישואים ראשונים, שניים, או כל קשר זוגי שהוא, כשאנחנו מציבים לנגד עינינו את מחירן האמיתי של הבחירות שלנו, אנו יכולים להתכונן אליהן טוב יותר. ואולי אם נתייחס לפרק א' שלנו מעט יותר בראי של פרק ב', ייתכן שהדבר יסייע לו להיות הפרק היחיד.
תמונת כותרת: Elizabeth Tsung on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
לשמור אותם קרוב, לטווח הרחוק – מה אפשר ללמוד מאלפי שנים מצטברות של מערכות יחסים?
התפריט הרומנטי שלנו – כיצד משפיע תת-המודע על בחירת בני זוג?
"החתיכה החסרה", לא בהכרח סיפור ילדים – משל חכם על תפקיד בני הזוג במערכת יחסים
עוד מרדיו מהות החיים:
הקול יחסים - מה הם מאבקי כח וכיצד ניתן לזהות אותם? מה הרווח וההפסד ואיך זה משפיע עלינו בזוגיות?
