מאז ועד היום נותר סוקרטס אחד הפילוסופים החשובים ביותר שידעה האנושות. אך בעוד בני דורו כינו אותו "החכם באדם", הוא עצמו האמין שאינו יודע כלום. מסעו לחקר האמת העניק לדורות שאחריו נכסי צאן ברזל שלימים יעצבו את תרבות המערב. קומץ מהשיעורים החשובים שבהם מובא כאן לפניכם.
מעטים האנשים שהאנושות חילקה את ההיסטוריה לתקופה של לפני ואחרי חייהם. כזה היה הוגה הדעות היווני סוקרטס אשר נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית. השפעתו הותירה חותם כה גדול בימי חייו ולאחר מותו, עד כי כל הפילוסופים שקדמו לו כונו מאז "קדם-סוקרטיים".
האנציקלופדיה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד מציינת כי סוקרטס חי במאה ה-5 לפני הספירה באתונה שביוון העתיקה, ושבצעירותו היה סתת אבנים וחייל בצבא אתונה לפני שהקדיש את שארית חייו לפילוסופיה. מכיוון שלא הותיר אחריו כתבים, חייו נותרו חידה וכל הידע על אודותיו ותורתו נשתמר הודות לכתביהם של אחרים, ביניהם תלמידיו לרבות הנודע שבהם, אפלטון.
העקרונות האתיים הבלתי מתפשרים שעל פיהם חי ושאותם קידם, הקנו לו בין היתר גם אויבים פוליטיים רבים שאת דרך חייהם תקף, עד שלבסוף נשפט והוצא להורג באשמת כפירה בדת והשחתת הנוער. משפטו ומותו מהווים את "המיתוס המייסד של הפילוסופיה כענף אקדמי, והשפעתו הורגשה הרבה מעבר לפילוסופיה עצמה, ובכל תקופה", מציינת האנציקלופדיה.
חייו של סוקרטס, תורתו והעדות אשר נשא במשפט להגנתו, שסיכמה את שניהם, משמשים עד היום כמקור השראה לרבים וכמודל לאמנות הדיון. המגזינים Exploring your mind ו-Aero הציגו מספר שיעורים ולקחים שניתן ללמוד מהם. בחרנו 5 מוסרי השכל מהבולטים שבהם, מתובלים במספר מאמרותיו המפורסמות ביותר ובציטוטים שתיעד אפלטון מתוך נאומו המסכם של סוקרטס לאחר מתן גזר דינו, כפי שמופיעים בויקיציטוט וב-Goodreads.
1. צניעות והסתפקות במועט
סוקרטס היה ידוע בחייו הצנועים. "הוא חי חיים סגפניים מאוד", נכתב ב-Explore your mind. "הוא לבש תמיד את אותה גלימה, ובקושי אכל או שתה. פילוסוף אחר אף אמר עליו ש'אף עבד לא יסכים שיתייחסו אליו כפי שסוקרטס מתייחס לעצמו'". הוא בז לחומרנות והעדיף את ההערכה לטבע על פני רדיפת בצע.
"אחרים חיים בשביל לאכול; אני אוכל בשביל לחיות."
"הסתפקות במועט היא עושר טבעי."
"אתה חושב כי האושר הוא במותרות, פאר והדר; ואני חושב שלא לרצות דבר פירושו להידמות לאלים, ולהסתפק במועט פירושו להיות קרוב אליהם ככל האפשר."
"אין האדם צריך לחשוש לגורל נפשו, כל עוד השליך מעליו במהלך חייו את הנאות הגוף וקישוטיו כחפצים זרים, המזיקים יותר מכפי שהם מועילים, והקדיש את עצמו להנאות הלימוד ולקישוט הנפש, לא בקישוט זר אלא בקישוטיה שלה: שיקול דעת, צדק, אומץ, חירות ואמת, וכך הוא ממתין למסע אל השאול עד שיקרא לו יומו".
2. ענווה ופתיחות מחשבתית
למרות שנחשב לאחד מגדולי המוחות בהיסטוריה, סוקרטס נהג כמי שיוצא מנקודת ההנחה שאין בידיו את כל התשובות. הוא הקדיש את עצמו למסע לחקר האמת באמצעות שאילת שאלות והקשבה כנה לדעותיהם ולהשקפת עולמם של אחרים. מספרים עליו שהיה נוהג להתהלך ברחובות אתונה ולהציב שאלות פילוסופיות בפני העוברים והשבים שנקרו בדרכו ולו רק בכדי להרחיב את עולמו.
"החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום".
"טיפשות היא לאדם לחשוב שהוא יודע את אשר איננו יודע".
"תחילתה של החוכמה הוא בתהייה".
מותו של סוקרטס. ג'אק לואי-דוויד, 1787. גם במותו כפר באשמתו והכפיף עצמו למוסר השמימי בלבד.
תמונה: Everett Collection / Shutterstock
3. כבוד לייחודו של כל אחד מאיתנו
סוקרטס האמין בכך שכל אדם זכאי לדעותיו ולדרך מחשבתו הייחודית. הוא סירב להגדיר את הזולת ודגל בכך שעל כל אחד לדעת את עצמו. לשיטתו, תפקידם של המורים והפילוסופים היה לעורר השראה וסקרנות בתלמידיהם, ולא לצקת בהם מידע תבניתי שיסליל את השקפת עולמם לכיוון רצוי מסוים. מסיבה זו הוא התעקש שלא להשאיר אחריו כתבים. הוא מעולם לא רשם את תורתו והעביר את כולה בעל-פה בלבד, שכן חשש שאם יכתוב את רעיונותיו הם עלולים להטות את התפתחות האינטלקט של קוראיו ולשלול מהם חשיבה עצמאית.
"אני לא יכול ללמד אתכם שום דבר, אני יכול רק לגרום לכם לחשוב".
"בכדי למצוא את עצמך, עליך לחשוב בעצמך".
"חינוך הוא הצתת ניצוץ, לא מילוי כלי".
4. הקשבה כנה לאחר
מתוך אמונותיו של סוקרטס, הוא פיתח שיטת לימוד ייחודית המבוססת על הקשבה ושאילת שאלות. בדיוניו, במקום פשוט לשטוח את משנתו הוא התחיל קודם כל בכך שהאזין באריכות לעמדתו של בן שיחו. רק אז היה סוקרטס מציב בפני עמיתו או תלמידו שאלות שהיו מצביעות על חוסר עקביות או חוסר ביסוס בטענות שהעלה, ועל-ידי כך מאתגר את הרעיון. באופן זה וידא סוקרטס שכל אחד יגיע לתשובות בעצמו.
בנוסף לכך, נהג להשתמש בדרך דיון הידועה כיום כשיקוף או 'טיעון סטילמן'. לוגאן צ'יפניק מסביר במאמרו ב-Aero שטיעון זה מבוסס בראש ובראשונה על הקשבה ופתיחות להשקפת עולמו של האחר. כך, היה סוקרטס מתחיל קודם כל בניסיון לסכם באופן מכבד את טענותיו של שותפו לדיון, ולוודא כי הוא אכן מסכים עם הדרך שבה עמדתו הובנה והוצגה על ידו. רק לאחר מכן היה מתייחס לטענה ומציג דעות נוספות ואת עמדתו שלו.
אין מדובר בתרגיל טקטי שמטרתו לבלבל או להפיל את היריב, כי אם בניסיון כן לשמוע ולהבין לעומק את דעותיו מתוך כבוד ופתיחות מחשבתית. דוגמה מפורסמת לטיעון כזה תועדה במשפטו של סוקרטס, בדברי התוכחה שלו מול תובעיו:
"מה אתם אלו הרודפים אותי אומרים? אסכם את מילותיכם בקצרה: 'סוקרטס עושה עוול ועוסק בתעלולים בחקרו את שמתחת לאדמה ובשמיים, בהופכו את הטענה הנפסדת לניצחת ובלמדו אחרים לעשות כמותו'. חלקכם אולי ישיב 'מה מקור ההאשמות האלו? ודאי יש משהו חריג בהתנהגותך'. אני מכיר בכך כאתגר ראוי, ואעשה כמיטב יכולתי להסביר לכם את מקור הרוע הזה".
כך מתחיל סוקרטס בסיכום טענות התביעה לפני שממשיך בניסיונותיו להפריך אותן. "למרבה הצער הדבר לא סייע לשנות את גורלו של הפילוסוף", כותב צ'יפניק. "אך טכניקת סטילמן שרדה למשך דורות אחריו. אני לא יכול לחשוב ולו על עימות אחד שלא היה יכול להרוויח מכך שדובר היה משתמש בשיטה זו לשקף את דברי יריבו לפני שהיה פוצח בטיעוניו שלו".
5. היה נאמן לעצמך ואל תיכנע לתכתיבים שאינך מסכים עימם
החיים מלאים במאבקים פנימיים המאלצים אותנו לבחור בין עקרונותינו ובין הרצון להיענות לרצונות הסביבה. בד בבד עם הגמישות המחשבתית שבה דגל, הטיף סוקרטס לדבקות באמיתות שאנו מאמינים בהן באופן בלתי מתפשר (אלא אם כן מתגלה ראיה מוצקה יותר שתוכיח אחרת).
"ייתכן שנאומו הנוקב של סוקרטס לאחר שניתן לו גזר דינו הוא הסיבה לכך ששמו עדיין צרוב בתודעה הקולקטיבית המערבית", כותב צ'יפניק. הוא אינו מקבל את הרשעתו כהוכחה לאשמתו ומבין שגזר דינו נחרץ מראש עוד לפני שהתחיל משפטו. ייתכן שלו היה בוחר בדברי חנופה לרודפיו ונמנע מביקורת כנגדם, היה מצליח אולי להיחלץ מעונש מוות. אך הוא בחר שלא לבגוד באמונותיו, גם במחיר קיפוח חייו:
"אני מעדיף למות לאחר שדיברתי באופן המכבד את עצמי, מאשר לדבר באופן שמכבד אתכם ולחיות", אמר לשופטיו. "הקושי הוא, חבריי, לא בהימנעות מהמוות, אלא בהימנעות מחוסר יושר, שמשיג את המוות".
למרות, ואולי אף בזכות העובדה שלא כתב אותם, מילותיו ומסריו של סוקרטס המשיכו להדהד במורד הדורות והיוו חלק חשוב בעיצוב התרבות המערבית כפי שאנו מכירים אותה היום. בין אם חי כך את חייו באמת או שכך רק הצטיירה דמותו בעיני ממשיכי דרכו, הרי שהתמסרותו לחקירת האמת תוך מתן כבוד מוחלט לדעות ולהשקפות שונות ממשיכה עד היום לעורר בנו את ההשראה "לדעת את עצמנו" ולנסות לשאוף להיות בני אדם טובים יותר בדרכנו האותנטית והכנה.
תמונת כותרת: Theastock / Shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
כיצד ניתן להגיע להארה יצירתית? 7 דרכים שיעזרו לנו לחשוב כמו ארכימדס
למה בעצם אנחנו צריכים פילוסופיה, והאם יש בה תועלת מעשית?
החיים על פי הסטואים – אנשי יוון העתיקה הבינו את הפשטות שביצירת חוסן מנטלי
עוד מרדיו מהות החיים:
