מודעות בזמן השינה עשויה לסייע לנו לשלוט בחלומות – כיצד נוכל להגיע אליה?

* כתבה זו מופיעה גם בגרסת אודיו בתחתית העמוד *

מה אם הייתה לכם יכולת לשלוט על חלומותיכם? לכוון אותם כפי שתרצו? מתברר שזה אפשרי: אנשים החווים חלימה צלולה מודעים לשנתם וכך מסוגלים להשפיע על מהלך חלומותיהם. אם גם אתם רוצים להתנסות בכך, "מהנדסי השינה" במעבדות המובילות בעולם עמלים על פיתוחן של טכנולוגיות פורצות דרך בתחום, הפועלות לצד תרגילים מנטאליים פשוטים שכל אחד מאיתנו יכול לנסות בעצמו בבית.

ירדן להבי | 3 אוקטובר, 2020

בסרט "התחלה" משחק ליאונרדו דיקפריו את דמותו של דום קוב – מרגל תעשייתי ומומחה ב"פריצה" לחלומות – שמתבקש על-ידי לקוח "לשתול" רעיון בחלומו של מתחרה עסקי שיחלחל לתת המודע שלו ויגרום לו לפרוש מעסקיו.

היכולת להשפיע על חלומות אכן עשויה להישמע כמו משהו שלקוח היישר מתסריטי מדע בדיוני, אך יכול מאוד להיות כי לא רחוק היום שהאפשרות הזו תהיה פשוט 'מדע'. באוניברסיטאות ומעבדות מחקר ברחבי העולם שוקדים בעשורים האחרונים על פיתוח טכנולוגיות המסוגלות לסייע לנו לשלוט על מהלך חלומותינו, ולעזור לנו לנתב אותם לכיוונים רצויים במטרה להשיג מגוון מטרות מועילות. חלקן כבר זמינות לקהל הרחב.

על אף הדימוי הפנטסטי, טכנולוגיות אלו, שעליהן נרחיב בהמשך, רותמות תופעה מוכרת וטבעית לגמרי הנקראת "חלימה צלולה". על-פי כתבת הבריאות קריסטין נונז ב-Healthline, זהו מצב שבו האדם החולם למעשה מודע לכך שהוא חולם. מתוך שנתו, האדם מסוגל לזהות בזמן אמת שהוא נמצא בחלום ולהכיר במחשבותיו ורגשותיו. נונז מציינת שכ-55% מהאנשים חוו חלימה צלולה לפחות פעם אחת במהלך חייהם, ו-23% מהאנשים מעידים כי הם חולמים באופן צלול לפחות פעם בחודש.

בעוד שעדיין לא ברור לגמרי מה הסיבה לקיומה של התופעה, ידוע לפחות פוטנציאל אחד שלה: כאשר אדם מודע לכך שהוא חולם, עולים הסיכויים שהוא יוכל לשלוט על מהלך חלומו, ולכך כבר יתרונות רבים ומגוונים. אחד מהם הוא למשל התגברות על סיוטים. נונז מסבירה שבעזרת ההבנה בזמן אמת שסיוט מסוים הוא חלום ותו לא, החרדה מתפוגגת ומאפשרת לכוון את הסיטואציה המפחידה כך שתרגיש נעימה יותר, למשל על-ידי שינוי הדמויות, הסביבה, המצב או ההתנהגות של המשתתפים בחלום. בעקבות כך, עשויה לחול גם ירידה בחרדה בזמן הערות לצד שיפור ברווחה הנפשית.

לפעמים לביבות בחלום הן אכן לביבות, ולא רק חלום

בריאיון למגזין Fast Company מספר צ'ארלי מוראלי, תרפיסט ומדריך לחלימה צלולה, על תועלת נוספת לתופעה: האצת נוירופלסטיקה – היכולת של המוח להטמיע התנהגות חדשה ולהפוך אותה להרגל. כשאנחנו חוזרים על פעולה או מחשבה מסוימת, נוצרים מסלולים עצביים במוח שהולכים ומתעבים ככל שנתרגל אותה יותר. ככל שאלו מתחזקים, אנו מסוגלים לבצע את אותה פעולה ביתר קלות עד שלבסוף היא הופכת להרגל אוטומטי חסר מאמץ.

כך למשל, מסביר מוראלי, הריצה של אצנית מרתון משתפרת ככל שהיא מתאמנת יותר. "אלו לא רק השרירים שלה שמתחזקים, היא משתפרת מכיוון שהמוח שלה מחווט את עצמו לשלוט בגופה טוב יותר". המעניין הוא, שבמצב של חלימה צלולה המוח מזהה את מצב החלום כמציאות. "ברגע שאתם יודעים שאתם חולמים", אומר מוראלי, "אתם מקבלים גישה למחולל המציאות המדומה החזק ביותר שקיים: התודעה שלכם". באופן מדהים, ניסיון שתצברו בפעולה מסוימת בזמן חלום צלול ייטמע במוח כאילו תרגלתם אותו בזמן ערות. כך למשל, אם אדם יתאמן בריצה במהלך חלום צלול, הניסיון מהתרגול יצטבר במוח וישפר את ביצועי הריצה בזמן הערות.

מוראלי מסביר שבאופן דומה ניתן לרתום את התרגול המנטאלי בעת החלימה הצלולה לשיפור מיומנויות במגוון תחומי חיים, וכן להיעזר בו על מנת להתגבר על פוביות, להחליף הרגלי אורח חיים, להגביר את היצירתיות ואפילו לשנות נטיות אישיותיות.

ואם לא די באלו, אם נניח לרגע בצד את היתרונות הנפשיים והפיזיולוגיים, אפשר גם לחשוב על חלימה צלולה פשוט כאמצעי בידור טבעי אך עוצמתי לאין שיעור. אם אדם שניחן ביכולת כזו יוכל לכוון את חלומותיו, הרי שבידו המפתח להקיף את עצמו במציאות המדומה האידיאלית עבורו כיד הדמיון הטובה עליו, ולהגשים את כל חלומותיו – פשוטו כמשמעו.

מה הייתם רוצים להגשים בחלום צלול? תמונה: / Shutterstock Ironika

"מהנדסי השינה" שעוזרים לנו לשלוט בחלומות

עם כל-כך הרבה תועלות, אין זה פלא שבעשורים האחרונים הוזנק מרוץ לפיתוח עזרים שיסייעו לנו להשפיע על חלומותינו. חברות טכנולוגיה שונות ומעבדות באוניברסיטאות מובילות מאמינות כי המפתח לכך הוא מכשור שיעזור לנו להיות מודעים לחלומות בזמן השינה, ועל-ידי כך להעניק לנו את הכוח לנסות לכוון אותם.

כבר היום מוצעים בשוק מספר גאדג'טים שמציעים להחליף את הציוד המסורבל שבמעבדות השינה לאביזרים פשוטים וקומפקטיים שמטרתם לנטר את השינה וליזום חלומות צלולים. אחד מהם הוא Zmax, רצועת ראש בעלת חיישנים שמזהה את שלב השינה ושולחת איתותים שונים – אור, קול או רטט – שאמורים לסמן למשתמש שהוא נמצא בזמן חלום, מה שבתורו יכול להגדיל את סיכוייו לנסות לכוון אותו כרצונו.

בזמן שאין עדיין מספיק נתונים קליניים בדבר יעילותם של המכשירים השונים שמוצעים היום בשוק, מעבדת המחקר של MIT שוקדת בימים אלו על פיתוח פורץ דרך המלווה במחקרים. צוות שזכה לכינוי הראוי "נבחרת החלומות" הציג טכנולוגיה בשם "דורמיו" שמסוגלת לחדור אל מעגל השינה במטרה להגביר יצירתיות ויכולות למידה. מערכת זו מורכבת מחיישנים המוצמדים לאצבעות כף היד ומשדרים מדדים פיזיולוגיים לאפליקציה שמזהה את שלבי השינה בעזרת אותות חושיים שונים.

ג'ודית אמורס, חוקרת מ"נבחרת החלומות", מציגה את דורמיו בסרטון לערוץ Seeker. בכדי להגביר יצירתיות למשל, היא מסבירה, ניתן לתכנת את האפליקציה כך שכאשר היא מזהה את שלב ההיפנוגוגיה היא תשדר אל האדם הישן אותות מסוימים. היפנוגוגיה היא שלב מוקדם בהירדמות שבו המציאות והדמיון מתחילים להתערבב תוך שאנו עוברים בהדרגה למרחב החלום. בשלב זה, תת המודע מתחיל להיחשף ולכן הוא מהווה כר פורה ליצירתיות. עם זאת, ברגעים אלו אנחנו עדיין מספיק ערים כדי לשמוע אותות קוליים. בזמן הזה האפליקציה תשדר הקלטה מוכנה מראש עם שאלה או תמריץ מסוים – ותקליט את מה שאנחנו ממלמלים בתגובה מתוך סהרוריותנו, כדי שזה יעמוד לרשותנו ולשימושנו לאחר מכן, בזמן הערות.

באופן דומה, האפליקציה יכולה לשדר קולות ואפילו להפיץ ריחות שבחרנו מראש, שיפעלו בזמן שלב ה-REM – השלב בו מתרחשת חלימה – במטרה לכוון את חלומנו לכיוון הרצוי לנו. בנוסף לכך, ניתן להשתמש בטכנולוגיה לחיזוק הזיכרון ותהליכי למידה. "באופן טבעי שינה היא מצב שבו זיכרונות מתבססים", מסבירה אמורס. "אם תציג גירוי – למשל קול או ריח – אותו גירוי יזוהה גם בזמן השינה והזיכרון המקושר אליו יתחזק". לדוגמה, נניח שהתרגלנו לקרוא מספר לימוד מסוים על ספסל בסמוך לגינת ורדים ריחנית. אם נתכנת את "דורמיו" להפיץ ריח ורדים בזמנים ספציפיים בשינה, הזיכרון של מה שקראנו בספר יתחזק.

3 תרגילים ביתיים לעידוד חלימה צלולה

אם תרצו להגביר את הסיכויים לחוות חלימה צלולה מבלי להמתין לזמינות מכשור שנראה כאילו נשלף מהעתיד, תוכלו לנסות לעשות זאת בעזרת הטכנולוגיה המתוחכמת לא פחות שנמצאת באופן טבעי בראש שלכם. חוקר השינה והחלימה אכילס פבלו מאוניברסיטת אסקס כותב במאמר למגזין The conversation שבשנים האחרונות פותחו ונחקרו מספר טכניקות תרגול לעידוד חלימה מודעת. הוא מספר שעל אף שמחקר זה עדיין בחיתוליו והשיטות עדיין לא הוכיחו את יעילותן באופן עקבי, חלקן כבר התבססו כמבטיחות.

השיטה שהתגלתה עד כה כאפקטיבית ביותר ביצירת חלימה מודעת, מציין פבלו, היא שילוב של שלושה תרגולים שונים. כך הוא מציע לבצע אותם:

1. בדיקת מציאות: בדיוק כמו שדום קוב ב"התחלה" מרבה לסובב סביבון כדי לקבוע בכל רגע נתון האם הוא נמצא בחלום, מומלץ לבצע בזמן הערות מבחני מציאות. לשם כך, יש לבחור מבחן אחד קבוע ולבצע אותו מספר פעמים בכל יום בכדי לבסס לעצמנו את הידיעה שכעת אנחנו ערים. ככל שנבצע זאת יותר, המוח שלנו יתרגל לפתח מודעות למצבי ערנות שתפעל גם בזמן השינה. לדוגמה, מבחן כזה יכול להיות צביטה של האף. אם נסתום את אפנו בזמן ערות כמובן שנתקשה לנשום, אך בזמן חלום נהיה מסוגלים לנשום כרגיל.

2. השאה עצמית: מומלץ להכין את עצמנו לקראת חלימה צלולה על-ידי שנצהיר זאת לעצמנו במילים ובדמיון. נוכל לחזור ולהריץ בעיני רוחנו כיצד אנו נהיים מודעים בזמן חלום, ולשנן מנטרה כגון "בפעם הבאה שאחלום אני רוצה לזכור שאני חולם".

3. להתעורר בחזרה לשינה: אחוז גבוה של חלומות צלולים נחווה באותן דקות מעורפלות שבהן אנחנו לוחצים על כפתור הנודניק של השעון המעורר וחוזרים לישון. כדי לעודד זאת, נסו לכוון את השעון המעורר שלכם לכשעה או שעתיים לפני זמן היקיצה הרגיל שלכם, להתעורר למספר רגעים, ולחזור לישון. עם היקיצה הקצרה, אזורי ההכרה במוח הקדמי – אשר פעילים בזמן ערות ובזמן חלימה צלולה – מתעוררים, אך שוקעים במהרה בחזרה לשנת REM. כך עולים הסיכויים שאזורי ההכרה יהיו פעילים גם בזמן החלום. "לתוצאות מיטביות", מציין פבלו, "מומלץ לבצע את תרגילי ההשאה העצמית בדקות היקיצה שלפני החזרה לשינה".

כניסה מודעת למרחב החלום יכולה להוות פתח לתת המודע שלנו, שאליו אנו נחשפים רק לעיתים נדירות. היכרות עימו יכולה לסייע לנו להכיר את עצמנו טוב יותר: להבין את המניעים שלנו, הפחדים שלנו והזיכרונות שעיצבו אותנו, כמו גם לסייע לנו להגשים את החלומות והתשוקות הכמוסים ביותר שלנו.

האם שליטה על חלומות נשמעת לכם טובה מדי מכדי להיות אמיתית? אולי היא באמת כזו? אם אתם כבר לא בטוחים, ייתכן שזהו בדיוק הזמן לבדיקת מציאות.

תמונת כותרת: / Shutterstock Ollyy