חוקרים מכנים אותה "מולקולת הרוח" ו"מולקולת המציאות". קישרו אותה עם בלוטה במוח שפילוסופים טענו שהיא "מקום מושבה של הנפש", ותרבויות המזרח מזהים כ"עין השלישית". היא תרכובת נפוצה בכל רחבי הטבע, אך תכליתה המדויקת לא ידועה. מהו תפקידה של מולקולת ה-DMT האניגמטית, ומה משמעותה עבורנו? מומחים נדרשים לשאלות.
נהוג לחשוב שלכל דבר הקיים בעולם יש סיבה או תכלית – "תלוס" – כפי שכינה אותה הפילוסוף אריסטו. לא כל שכן עקרון זה מנחה את הביולוגיה, הפועלת מן ההבנה שלכל אורגניזם ישנו תפקיד במארג הקוסמי של החיים. קל וחומר כאשר מדובר במרכיב נפוץ מאוד בטבע.
מזה דורות מנסה המדע לפצח את חידת תפקידה של מולקולה הנקראת דימתילטריפטאמין, או בקיצור DMT, ששמה נקשר עם חוויות רוחניות ומשנות תודעה. מולקולה זו היא תרכובת פשוטה במיוחד שכל אורגניזם חי על פני כדור הארץ מסוגל להפיק, ונוכחת באופן קבוע בגופנו ובקרב בעלי חיים וצמחים. עם זאת, מטרתה לא ידועה.
בעשורים האחרונים, חלה התעניינות מוגברת בחקר התרכובת, לאחר שמספר חוקרים מתחומי המדע והרוח ובראשם הפסיכיאטר ריק שטרסמן, העלו השערה מסקרנת לפיה ה-DMT הוא החומר המקשר בין הגוף הפיזי, התודעה וחוויות רוחניות.
"הייתה לי תיאוריה שיש דמיון רב בין השפעת DMT ובין מצבים שניתן לחוות על-ידי תרגול רב של מדיטציה, וזה היה אחד הממצאים המקוריים שהובילו אותי להתחיל לחפש 'מולקולת רוח' – תרכובת במוח שהפיקה חוויות מיסטיות", מספר שטרסמן בראיון לסרט התיעודי DMT – מולקולת הרוח. "באמצעות מדיטציה, צום, מזמורים, ומגוון טכניקות אחרות, ייתכן שיש פרץ אנדוגני [המיוצר על ידי הגוף] של DMT המתואם עם חוויות מיסטיות וחוויות חוץ-גופניות". לפי השערה זו, DMT מתפרץ בכמות גבוהה במוח בעת חוויות רוחניות עוצמתיות, כמו גם בזמן חלימה, ברגע הלידה וברגע שלפני המוות.
השפה של הטבע
בזמן ששטרסמן התמקד בחוויות קיצוניות, בסרט מרואיינים חוקרים נוספים אשר מנסים לשפוך אור על תפקיד ה-DMT ביומיום, מה שעד היום לא ידוע במלואו. לטענתם, למולקולה פשוטה כל-כך הנפוצה בכל רחבי הטבע, חייב להיות תפקיד משמעותי בחוויית החיים.
"העובדה כי DMT מועבר באופן פעיל אל תוך המוח, מעלה תהיות על אודות תפקיד ה-DMT בכל פעילות תפיסתית יומיומית", מציין בסרט הפסיכיאטר צ'ארלס גרוב. "מדוע מערכות העצבים המרכזיות של בני האדם מחווטות לקבל את החוויה הזו? נראה שיש אינפורמציה חשובה שהוא צריך לקבל".
רמז לתעלומה ניתן למצוא כשבוחנים את תפקיד ה-DMT בעולם הצומח. "מה שאנו מבינים היום הוא שתרכובות אלו הן במובן מסוים ה'שפה' של צמחים". מסביר דוקטור דניס מק'קנה, אתנו-פרמקולוג. "הן 'מולקולות שליחות' שמעבירות מסרים, ומה שהצמחים משתמשים בו על מנת לתווך את מערכת היחסים עם אורגניזמים אחרים בסביבתם".
לאור העובדה הזו העלו החוקרים את ההשערה ש-DMT משחק תפקיד דומה בקרב שאר צורות החיים, ובכלל זה בקרב בני אדם: אצלנו תפקיד המולקולה הוא לתווך את המציאות החומרית לתפיסה התודעתית שלנו. עקב כך, מכנה אותה הפסיכולוג ניל גולדסמית' לא 'מולקולת רוח', כי אם 'מולקולת מציאות': "מבחינה פילוסופית", מסביר גולדסמית' בסרט, "יהיה זה הגיוני שמקורו של מרכיב בסיסי כל-כך בדרך שבה אנחנו תופסים את המציאות יהיה מעוגן במציאות עצמה", כלומר במולקולה שהיא עצמה חומר.
המדע והמיסטיקה עשויים להיפגש בבלוטת האצטרובל
תופעה מעניינת נוספת המחזקת את תפקיד ה-DMT כמרכיב המתווך בין חומר לרוח היא העובדה כי היא מיוצרת בין היתר על-ידי בלוטה במוח המכונה "בלוטת האצטרובל", כשלעצמו איבר אניגמטי. זוהי בלוטה הורמונלית זעירה שקיבלה את שמה מצורתה ונמצאת בעומק מרכזו של המוח. עקב מיקומה המסקרן בין שתי העיניים והעובדה שעד למאה ה-20 תפקידה לא היה ברור למדע, יוחסו לה במהלך ההיסטוריה תכונות שונות בעלות אופי מיסטי.
במאמר למגזין Medium כותבת קלי וונראצ'ק על כך שבתרבות הוודות ההודית, הבלוטה כונתה ה"עין השלישית" ונחשבה למקורן של ה"חוש השישי" וראייה על-טבעית. על-פי המאמר, ייתכן שהבסיס לאמירה זו מגיע מהטבע, שכן הבלוטה היא שריד אבולוציוני ל"עין הקודקוד" הקיימת ופעילה בקרב זוחלים. במינים מסוימים של לטאות ודו-חיים "עין הקודקוד" משמשת איבר ראייה א-ויזואלי, שאינו מעבד מראות חיצוניים, אך מסוגל להבדיל בין אור לצל ומסייע בוויסות הורמונלי.
אותה בלוטה הציתה גם את דמיונם של פילוסופים בני המערב, ונחשבה על ידי רנה דקארט – מגדולי ההוגים של תרבות המערב – ל"מקום מושבה של הנפש". לפי האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד, דקארט האמין שבלוטה זו מכוננת את הקשר שבין הגוף לנפש ומשמשת מקורן של המחשבות והתחושות במוח. בשל כך, קיומה של בלוטת האצטרובל פותרת לשיטתו של דקארט את הבעיה הפסיכו-פיזית – דילמה שהעסיקה דורות של פילוסופים הנוגעת לטיב הקשר שבין העולם הגשמי לזה הנפשי.
צילום: Sun Ok / Shutterstock
הקשר בין הגוף לתודעה הולך ומתהדק
כיום ידוע למדע שלבלוטת האצטרובל תפקיד בייצור מלטונין, ההורמון השולט על מחזורי השינה והשעון הביולוגי בגוף. יחד עם זאת, בשל החשיבות הגבוהה שהוענקה לה בתרבויות שונות, העלה ד"ר ריק שטרסמן השערה נוספת בדבר תפקידה. "נמשכתי לבלוטת האצטרובל, איבר קטן במרכז המוח שתמיד היווה מוקד עניין ואף הערצה בחוגים אזוטריים רבים של פיזיולוגיה". הוא מסביר בהמשך הסרט. "חשבתי שזה לא יהיה בלתי סביר לחלוטין להניח שבלוטת האצטרובל היא המקור לייצור של DMT במוח. זה השתלב יפה עם התיאוריה שהייתה לי על כך שבלוטת האצטרובל מעורבת איכשהו במצבים מיסטיים שמתרחשים באופן טבעי". על-פי השערתו, כאשר הבלוטה חשופה לגירויים ספציפיים היא משחררת כמות משמעותית של DMT, מה שמוביל לחוויות של מעבר התודעה פנימה והחוצה מהגוף.
בשנת 2013 התחזקה השערה זו של שטרסמן בעקבות מחקרה של ג'ימו בורג'יגן, פרופסור לנוירוביולוגיה מאוניברסיטת מישיגן, שבמהלכו נצפה ייצור DMT בבלוטת האצטרובל במוחם של עכברים. התגלית הסעירה את עולם המדע והרוח כאחד, שכן הייתה זו העדות המדעית הראשונה הקושרת את בלוטת האצטרובל להפקת DMT. עם זאת, יש לציין שבורג'יגן מצאה במחקרה מקומות נוספים במוח ובגוף שבהם מיוצרת המולקולה, וכי עדיין אין עדות מוכחת לייצור DMT בבלוטת האצטרובל גם בבני אדם.
הדרך במחקר עוד ארוכה, ויתכן שהמדע לעולם לא יגלה את תפקידה המדוייק של המולקולה החידתית או מקור הייצור שלה בגוף. עם זאת לא יהיה זה מפתיע אם תחזיותיו של שטרסמן יתגלו בהמשך הדרך כנכונות, ויימצאו הראיות לכך שגם בקרב בני אדם מייצרת בלוטת האצטרובל DMT בנוסף לייצור מלטונין. ככזו המווסתת את מצבי הערות והשינה במוח, בלוטת האצטרובל כבר התגלתה כאחראית הלכה למעשה על מעבר המוח בין מצבי תודעה שונים. יחד עם תגליות הקושרות אותה גם לייצור DMT, נראה כי התרבויות העתיקות והפילוסופים עלו על משהו כשהחשיבו את הבלוטה הזו כשער לתודעה.
תמונת כותרת: Bret Kavanaugh / Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
השורשים העמוקים של חיי החברה אצל צמחים נחשפים
הילכו השניים יחדיו? הפרדוקסליות שבניסיון למדוד רוחניות בכלים מדעיים
למה מתכוונים כשאומרים שאנחנו 'אחד עם העולם'? ההסבר של מדעי המוח
עוד מרדיו מהות החיים: