לצד השימוש היומיומי שאנו עושים במילים, קיימת גם משמעות עמוקה שלא תמיד נמצאת במודעות שלנו. הבלוג Balashon עוזר לנו לפענח את מקורותיהן של מילים ובכך לעורר בנו מחשבה לגבי השימוש שאנו עושים בהן. הפעם, המילה "זכוכית".
ענף מחקר שלם הקדיש האדם לחקר שורשיהן של מילים ולהתחקות אחר האבולוציה שלהן. אטימולוגיה היא התורה, והיא מסייעת לנו לגשת אל המקורות הקדומים של השפה שלנו. זה מאפשר לנו ליצור השקפת עולם עשירה ביותר, שמקיפה לא רק את המובן מאליו שעל פני השטח, אלא גם את רובדי המשמעות העמוקים שמזינים את הדיבור שלנו.
הכותב דוד קורן (David Curwin) חולק את החיבה לחקר מילים עם רבים מאיתנו. התשוקה שלו הובילה אותו לייסד את הבלוג Balashon ולפרסם שם את מחקריו הקטנים לגבי מילים, שורשים ומשמעויות. מתוך העניין המשותף חברנו אל קורן במטרה להביא גם לכם מדי פעם טעימות מהמסעות הלשוניים הללו. הפעם נתמקד במילה "זכוכית" וכיצד היא קשורה לטוהר המידות.
זכות וזכוכית
הבה נביט בשורש שיש לו כמה נגזרות בלתי צפויות. השורש המעניין הזה הוא זכ"ה וצורתו המשנית זכ"כ. משמעות שתיהן היא להיות צלול, נקי, טהור. מילה אחת עם קשר ברור היא "זך" – נקי, טהור. כמו ב"שמן זית זך".
שם עצם שהקשר שלו אינו מובן מאליו במבט ראשון הוא "זכוכית". המילה מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד (איוב, פרק כ"ח, פסוק י"ז), ואף על פי שבתקופה זו זכוכית לא הייתה שקופה כשם שהיא היום, היא בפירוש הייתה שקופה יותר ממוצקים אחרים.
מהמובן המילולי של "טהור" ו"צלול" בעברית התנ"כית, השורש תפס צורה יותר מטפורית בלשון חז"ל: זכ"ה משמש לתיאור ניקיון כפיים וטוהר המידות. "זכאי" הוא מי שידיו ומצפונו נקיים, ללא רבב – צלולים כבדולח.
כאן חלה הסתעפות נוספת. אדם חף מפשע וטהור נחשב ל"ראוי" (מעניין שגם למילה זו יש קשר לצלילות), כלומר מגיע לו לקבל דברים (להבדיל מפושע, ששוללים ממנו). וכך, משמעות נוספת של הפועל "זכה" היא "השיג". זה מוביל אותנו לשם העצם "זכות" – שעל פי מילון קליין יש לה 5 משמעויות:
- הטבה, פריבילגיה
- תוקף לטענה משפטית (זכות בחוק)
- טובה, יתרון
- מעלת אופי
- יתרה פיננסית
ההקשר מסייע להבין למה התכוון המשורר, אך המקור חוזר תמיד אל ההנחה שהאדם נקי כפיים.
שני שורשים נוספים קשורים לשורש זכ"ה / זכ"כ. הראשון הוא זג"ג, המקבילה הארמית לזכ"כ שנמצאת בשימוש גם בעברית. זג הוא קליפת הענב ועל פי מילון קליין זה כנראה מרמז על שקיפותה. בלשון חז"ל מייצר זכוכיות הוא "זגג" והיום אם רוצים להחליף שמשה הולכים לזגג. בשפה המדוברת "זגוגית" משמשת לתיאור המוצר, השמשה עצמה, ואילו "זכוכית" מתייחסת לחומר שממנו היא עשויה.
השורש השני לפי קליין הוא זק"ק. משמעות הפועל היא לטהר, לעדן. מים שעברו טיהור הם מים מזוקקים ונפט גולמי עובר תהליך זיקוק כדי להפוך לדלק.
הקרבה המשפחתית בין השורשים, השימושים והמשמעויות חושפת את מערכת היחסים שייצר האדם בין ניקיון ובין תועלת; בין כנות ושקיפות ובין רווח והישג. הנקי, שאפשר לראות דרכו, נחשב לצורה הראויה של הדברים, והחברה תומכת בהעלאת התכונה הזו על נס. בין היתר באמצעות הקניית טובה לאנשים ישרי לב.
תמונת כותרת: Caroline on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
גלגוליה של שפה – כמה תוכלו להתרחק מהבית ועדיין אנשים יבינו אתכם?
3 שינויים קטנים בבחירת המילים שלנו יכולים לעשות הבדל של שמיים וארץ
אבד בתרגום? מדוע כדאי להכיר את הניואנסים הלשוניים של תרבויות שונות
עוד מרדיו מהות החיים:
