היפנוזה היא מנהג עתיק יומין ומסקרן שבו רב הנסתר על הגלוי. האגדות מתארות אותה ככוח שיכול להעניק שליטה מוחלטת באדם אחר. אך מה בין מיתוס לאמת? מומחים מתחום הפסיכולוגיה מפענחים את התהליך ומגלים לנו כיצד נוכל לגייס אותו למטרותינו.
מה עולה לכם בראש כשאתם שומעים את המונח היפנוזה? נסו לרגע להפליג בדמיונכם ולהעלות בעיני רוחכם תמונה או סצנה שמתקשרת לכם עם המונח הזה.
ייתכן שברגעים אלו אתם מדמיינים קוסם או מנטליסט בהופעה מדהימה שמהפנט מתנדבים מהקהל. או אולי אתם רואים פסיכיאטר מזוקן המחזיק שעון מתנדנד אל מול עיני מטופל השרוע על ספה. או אולי זהו מכשף המטיל מעין כישוף שמרדים את כל מי שצופה בו?
האגדות העממיות והקולנוע הציגו את ההיפנוזה כתהליך מסתורי רב עוצמה, שמעניק לעוסקים בה כוחות שליטה מאגיים. לכן אולי תופתעו לדעת שהיפנוזה היא למעשה כלי טיפולי אפקטיבי ומוכח מדעית, שיכול לסייע לכל אחד מאיתנו לשפר את חייו בתחומים שונים. מסורות עתיקות והמדע המודרני כאחד מכירים ביתרונותיו של המצב התודעתי המיוחד הזה ליצירת שינויים רצויים – מנטאליים ופיזיים – בקרב המתנסים בו. אם נלמד להכיר את העקרונות העומדים מאחורי ההיפנוזה נוכל גם אנחנו להסתייע בה ולרתום אותה לטובת תהליכי התפתחות אישית ופתרון בעיות.
על אף שאין להיפנוזה הגדרה אחידה בספרות המקצועית, קיימת הסכמה בקרב מדענים לגבי העקרונות הכלליים שעל פיהם היא פועלת. קנדרה צ'רי, מטפלת שיקומית, כותבת (בליווי הפסיכיאטר ד"ר סטיבן גאנס) במגזין Verywell Mind כי היפנוזה היא מצב דמוי טראנס שבו אנשים חווים ריכוז וקשב מוגברים, יכולת דמיון מפותחת, ופתיחות גבוהה לקבלת רעיונות והצעות.
מסיבת הטראנס של האדם הקדמון
צ'רי מסבירה כי טראנס הוא מצב טבעי לגמרי שבו פעילות גלי המוח מאיטה והקשב שלנו מופנה כלפי פנים. כולנו חווים את המצב הזה באופן יומיומי, אפילו מבלי שנהיה מודעים לכך: כשאנחנו עומדים להירדם בלילה, ובדקות הראשונות לאחר שאנחנו מתעוררים; כשאנחנו מבצעים פעולה רגועה ומונוטונית ומאבדים תחושת זמן (למשל נהיגה ארוכה); וכשאנחנו חולמים בהקיץ. זוכרים את התרגיל המנטאלי הקטן שבתחילת הכתבה? אם באמת נתתם לעצמכם להיסחף ולהפליג בדמיון, הרי שגם בדקות האלו שהיתם בטראנס.
בעולם הטיפולי, היפנוזה היא תהליך נפשי המייצר טראנס באופן מכוון על-מנת לרתום את סגולות הריפוי הנפשיות הטמונות בו. כדי להבין מה ניתן להפיק ממצב זה, כדאי ראשית להבין מעט יותר את ההקשר ההיסטורי של הטראנס וההיפנוזה.
על-פי הפסיכולוג האבולוציוני רובין דאנבר במגזין Aeon, מצב הטראנס עתיק כמו האנושות עצמה, ואולי אף עתיק ממנה: מחקרים שהוא מציג מראים כי מצב זה נצפה גם בקרב מינים שונים של קופים. דאנבר וחוקרים נוספים של מה שמכונה 'תיאוריית הטראנס' מסבירים שהמצב התודעתי הנעים הזה מעורר במוח פרץ של אנדורפינים – הורמונים המשרים תחושת עונג. בנוסף, זרם התודעה דמוי החלום שהוא מאפשר מזמן את הופעתם של יצירי דמיון שונים וחזיונות העשויים ליצור אווירה מיסטית.
דאנבר מסביר שברגע מסוים בפרה-היסטוריה גילו בני האדם הקדמונים שהם יכולים לזמן ולייצר את הלך הרוח הזה בצורה מכוונת, בעזרת טקסים או תרגולים שונים. או-אז הוא שימש כמקפצה אבולוציונית לחברה האנושית, שהחלה להתקבץ סביב החוויות הללו וליצור לראשונה את רעיון ותרבות הדת.
רבות מן המסורות העתיקות משלבות תרגול מצבי טראנס. צילום: Unsplash/ Manyu Varma
מטקסים פגאניים להכרה מדעית
מאז ובמשך אלפי שנים, כמעט כל תרבות ומסורת עתיקה שילבה בתורתה מנהגים שונים לתרגול מצב הטראנס: תופים אפריקאים, מעגלים שמאניים, מחול סופי, יוגה ומדיטציה בודהיסטית, התבודדות או התכוונות ביהדות ובקבלה ועוד. בספרו היפנוזה – דרכה של הנפש ליצור את הגוף ממשיך הפסיכולוג אודי בונשטיין את הסקירה ההיסטורית ומסביר שבעת העתיקה נעשה שימוש בהיפנוזה לא רק לצרכים דתיים ותרבותיים, אלא גם לצרכים רפואיים. הוא מציין את היפוקרטס לדוגמה, אבי הרפואה המערבית ביוון העתיקה, שדיבר רבות על חשיבות הקשר בין הגוף לנפש, והמליץ לטפל במחלות גופניות בין היתר גם באמצעות עצימת עיניים והתבוננות פנימה.
בימי הביניים, השלטון הנוצרי ניסה לדחוק כל מנהג פגאני. תרגולי הטראנס הפכו למוקצים ונחשבו לכישופים אסורים. היחידים שהורשו לעסוק בהם היו רק כמרים בעת ביצוע טקסי גירוש שדים (הדרך המקובלת אז לטיפול בבעיות נפשיות). בעת החדשה, כשחזרה ההתעניינות במסורות העתיקות, מספר מרפאים אירופאים בני המאה ה-18 החלו להשתמש בשיטות מעוררות טראנס לטיפול בתסמינים גופניים שונים בהצלחה רבה. בונשטיין מסביר שאותם מרפאים האמינו שמקורו של אותו טראנס הוא בכוח בלתי נראה שכונה "מגנטיזם", והם הפעילו אותו על בני אדם בעזרת "מגנוט" חפצים שונים, שבאו במגע עם המטופלים, בטקסים המוניים רבי אקסטזה.
מלך צרפת לואי ה-16, שחשש משרלטנות, זימן ועדת חקירה לבחון את שיטות הריפוי האלו באופן מדעי. לאחר בדיקה מקיפה, קבעה הוועדה שטיפולי ה"מגנטיזם" מצליחים הודות לדמיון ולאמונות של המטופל עצמו, ולא בזכות כוח חיצוני בלתי נראה כלשהו. לדברי בונשטיין, על אף שנראה אז ששיטת טיפול זו הופרכה, למעשה הוסר מעליה המעטה המאגי שעטף אותה במשך דורות, וכוחה האדיר כטיפול נפשי החל להתגלות למדע. ג'יימס ברייד, רופא סקוטי בן המאה ה-19, היה הראשון לטבוע את המונח הקליני "היפנוזה" וקבע שזוהי תופעה פסיכולוגית. מאז סללה ההיפנוזה את דרכה בחקר מדעי הנפש באמצעות פסיכולוגים כמו זיגמונד פרויד, מילטון אריקסון ועוד, ובמאה ה-20 הוכרה באופן רשמי על-ידי הממסד הרפואי כדרך טיפול לגיטימית.
כל היפנוזה היא היפנוזה עצמית
עקב העבר העממי שלה ושימושיה בתחומים רבים קיימים דעות ומיתוסים רבים לגבי ההיפנוזה ששווה לעשות בהם סדר. על-פי בונשטיין יש להפריד בראש ובראשונה בין היפנוזה קלינית שנעשית על ידי מטפל מוסמך לצורכים רפואיים או נפשיים, לבין היפנוזה בימתית, הנעשית לצורכי בידור ואסורה על-פי חוק בישראל. בפועל, עקב ההגדרה החמקמקה שלה והעובדה כי בסופו של יום מדובר בתהליך טבעי שכל אחד יכול לבצע, קשה מאוד לאכוף את האיסור על השימוש בה בידי מי שאינו איש מקצוע. לכן מומלץ תמיד להפעיל שיקול דעת בבחירת מטפל בהיפנוזה.
הטיפול בהיפנוזה עצמו, כאשר מבצע אותו מטפל מוסמך, הוא למעשה הובלה והנחיה של מטופל למצב רגוע של טראנס בעזרת תרגילי הרפיה ודמיון מודרך. הרעיון המרכזי הוא שהשהייה במצב טראנס משחררת את המטופל ממחסומי המודע שלו, ולכך מספר יתרונות טיפוליים. לדוגמה, המטופל יכול לשוחח ביתר קלות עם המטפל על נושאים שקשה לו להכיר בהם במצבים אחרים. יתרון נוסף הוא היכולת של תת המודע להפנים ולהיענות להצעות ורעיונות, או לקבל אירועים בדמיון כמציאותיים. כך למשל, ניתן להשיג תחושת אלחוש המפחיתה ואף מבטלת תחושת כאב בגוף. בסיום הטיפול, המטפל מנחה את המטופל בחזרה לערנות מלאה.
בונשטיין מקפיד לציין כי בניגוד לדעות רווחות, בעת היפנוזה המטופל נמצא בשליטה מלאה על הנעשה. הוא אינו ישן או חסר הכרה – כי אם להיפך – הוא נמצא במצב של ריכוז ומודעות מוגברים במיוחד. ההבדל הוא שבמצב של טראנס היפנוטי, כל הקשב והמודעות שלו ממוקדים במקור אחד, בין אם זהו קולו של המטפל או מחשבה פנימית. מחקרים מראים כי גם בטראנס העמוק ביותר, חלק מן המוח נשאר תמיד ערני ומודע למתרחש.
על-פי בונשטיין וחוקרים נוספים, כל היפנוזה באשר היא היא למעשה היפנוזה עצמית. המטפל משמש כמעין מדריך לחוויית ההיפנוזה, שחייב לקבל את האמון ושיתוף הפעולה של המטופל כדי שזו תתרחש. למרות מה שמוצג לפעמים בסיפורים או בסרטים, ההנחה המדעית היא שלא ניתן להפנט אדם בניגוד לרצונו, או לגרום לו לבצע דברים שהוא אינו מעוניין לבצע תחת היפנוזה. מנגנוני ההגנה של האדם תמיד פועלים ברקע, והוא יכול להתעורר ולהפסיק את הטראנס בכל רגע שיבחר.
המטופל הוא זה שמבצע היפנוזה לעצמו, המטפל רק מדריך ומלווה אותו. צילום: Antonio Diaz / Shutterstock
בכוחנו להיות ההיפנו-תרפיסטים של עצמנו
בספרם Self-Hypnosis הפסיכולוג ד"ר בריאן אולמן והפסיכיאטר ד"ר פיטר למברו מסבירים כיצד ניתן להשתמש בכלי ההיפנוזה בכוחות עצמנו, בכדי לרתום את כוחו של תת המודע להתפתחות עצמית ולפתרון בעיות. לטענתם, בהיפנוזה אין כל מסתורין או מיסטיקה, זוהי פשוט מיומנות מנטאלית שכל אדם מסוגל ללמוד ולתרגל בהצלחה מלאה. בכוחה של ההיפנוזה העצמית לגרום לשינויים רבים ומבורכים: שיפור ההרגשה הפיזית והנפשית, התגברות על פוביות ופחדים, הגברת הביטחון העצמי, העצמת תחושת השליטה בחיים ועוד.
מכיוון שמדובר בתהליך אינדיבידואלי, ניתן לתרגל היפנוזה עצמית בדרכים רבות כיד הדמיון הטובה עלינו. במקום שילווה אתכם מטפל, תוכלו להקליט את עצמכם ולהקשיב להקלטה בכל פעם שתרצו לתרגל. אולמן ולמברו מציעים מסגרת כללית בעלת שלבים קבועים על-מנת להקל על מי שאינו מנוסה בתהליך. זהו רק פירוט קצר ומסכם של עקרונותיה:
בשלב הראשון יש להיכנס להרפיה בטכניקה המועדפת עליכם. לדוגמה, הנחו את עצמכם בתרגילי נשימות, דמיון מודרך שבו האיברים נרגעים בזה אחר זה, או מיקוד המבט בנקודה מסוימת עד שהעיניים מתעייפות. בהמשך, הזמינו את הדמיון שלכם להצטרף: על-מנת להעמיק את הטראנס, צרו בעיני רוחכם מקום מיוחד משלכם שבו אתם מרגישים רגועים ובטוחים, ודמיינו תהליך שבו אתם עולים או יורדים לנקודה שבה אתם מרגישים רגועים עוד יותר. אולי בעזרת מדרגות, או מעלית, או במעלה או מורד הר או נהר שאתם צפים בו. בכל צעד או תנועה דמיונית, אמרו לעצמכם שאתם מרגישים רגועים יותר ויותר, עד שבסוף הדרך תרגישו רגיעה מוחלטת. בנקודה זו מומלץ לדמיין או לספר לעצמכם על השינויים שהייתם רוצים שיקרו בחייכם. במצב זה, שבו תת המודע נגיש, הוא פתוח יותר לאמץ ולפעול לקידום הרעיונות האלו במציאות היומיומית שלכם.
לשחרר את פוטנציאל הריפוי שבכל אחד מאיתנו
לבסוף, הנחו את עצמכם בחזרה לערנות מלאה על-ידי ספירה עד 10, או אם אתם מתכננים להאזין להקלטה לפני השינה פשוט הנחו את עצמכם להמשיך לשנת לילה. הרעיונות שהטמעתם במוחכם בזמן התרגול אמורים להמשיך לחלחל בתת המודע שלכם בזמן הערות והשינה.
לדברי אולמן ולמברו, ככל שתתמידו בתרגול יומי כך תגבר עוצמתו. בספרם הם מציעים עשרות תסריטי היפנוזה עצמית מפורטים לפתרון שלל בעיות – מהפחתה במשקל, דרך שיפור השינה, ועד הפסקת עישון והתמודדות עם כאבים ובעיות רפואיות שונות.
ציטוט מפורסם מפי זוכה פרס הנובל ד"ר אלברט שוויצר אומר כי "כל חולה נושא בחובו את הרופא הפרטי שלו. החולים באים אלינו מבלי לדעת את האמת. ניטיב לעשות אם נאפשר לרופא השוכן בכל חולה לעשות את מלאכתו". ואכן, בתת המודע שלנו טמון פוטנציאל שיכול להביא מזור לרבות מבעיותינו. לאחר אלפי שנות מסורת עממית, המדע מגבה את החוכמה העתיקה ומגלה לנו כי תהליך ההיפנוזה הוא לא יותר מאשר מנגנון הירגעות שפשוט מאפשר גישה נוחה יותר אל תת מודע שחבוי בכולנו, ורותם את יכולותיו כדי לסייע לנו לשפר את מצבנו בכוחות עצמנו.
תמונת כותרת: Mikhail Leonov / Shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
הדמיון עולה על כל מציאות – עולמות ווירטואליים שעוזרים לנו להתמודד עם אתגרים אמיתיים
המקרים המוזרים שבהם המוח נמצא בכמה מצבי הכרה בו זמנית – ומה זה אומר על התודעה
הגורל הגנטי שלנו – אנו יכולים להיות המהנדסים הגנטיים של עצמנו
עוד מרדיו מהות החיים:
