כששינויים נכפים עלינו, לרוב אנחנו רוצים לחזור למצב המקורי. במקרה של השינויים בשוק העבודה בעקבות מגפת הקורונה, ייתכן ששווה להשקיע מחשבה נוספת לפני שמבטלים הכול וחוזרים אחורה. ביישום מושכל, כמה מהמגמות שהפכו לכורח המציאות עשויות ליצור שוק עבודה משודרג.
עיתונים ואתרים מכובדים מכריזים חדשות לבקרים כי בעקבות וירוס הקורונה "אנחנו כבר לא נחזור למה שהיה פעם"; ש"פני החברה השתנו לנצח" והצהרות דומות. אולי בגלל היותנו עדיין בעין הסערה אנו ממהרים לצאת בקביעות נחרצות. די במציאת חיסון – אפשרות סבירה ביותר – כדי להחזיר את הגלגל לנקודת האפס, שנראית כמו החיים הרגילים שאנו זוכרים אי שם בינואר 2020. אבל האם זה באמת מקום שאנו רוצים לחזור אליו?
תזכורת למי ששכח: בחודש ינואר התעוררתם בבוקר, עמדתם קצת בפקק או נדחקתם בתחבורה ציבורית, הגעתם לעבודה, החתמתם כרטיס ולא זזתם משם עד הערב. קיימות וריאציות שונות לגרסת הבסיס הזו, אבל הרעיון ברור. חיסון יכול להחזיר אותנו בקלות רבה לשגרה דומה.
חלקנו מייחלים לכך, שכן הסגר והריחוק שכפה עלינו הווירוס הובילו לשינויים מרחיקי לכת בסדר היום ולפגיעה בפרנסה. אבל אם מוציאים את השינויים הללו מהקונטקסט של הכרח בעת חירום, חלקם יכולים להפוך את עתיד שוק העבודה לטוב יותר מזה שהותרנו מאחור. במהלך הסגר נכפו מגמות שחלקן כבר היו בתנופה כלשהי, ואם נדע למנף אותם ביום שאחרי נוכל לומר שלמרות הכול הצלחנו לחלץ תועלת מהמשבר. להלן 7 מגמות שאפשר לאמץ עם או בלי וירוס פנדמי.
1. עבודה מרחוק כסטנדרט רצוי
מלכת הסגר היא כמעט ללא עוררין העבודה מרחוק. זו מגמה כלל לא חדשה שבמקומות עבודה מסוימים אימצו אותה בשמחה. ואולם, רוב השוק דבק באדיקות בשיטת העבודה האורתודוקסית הכוללת נוכחות פיזית במשרד. עכשיו, כשחברות נאלצו בעל כורחן לטעום את התבשיל, ייתכן שהוא יישא חן בעיני חלקן. ג'יין מייסטר יועצת לחברות כוח אדם, כותבת ב-Forbs כי הסגר גרם לעובדים ולמנהלים "להרגיש יותר בנוח עם עבודה מהבית". לדבריה, מעתה נחשוב היטב גם על נסיעות שכרוכות בעבודה והאם ניתן לקיים אותן מבלי לטרטר שלא לצורך אנשים בין ערים, שלא לומר מעבר לגבולות מדינה.
במאמר אחר ב-Forbs כותבת ד"ר טרייסי בראור, סוציולוגית עם התמחות באיזון קריירה-בית, כי "הניסוי הגלובלי הבלתי צפוי הזה בעבודה מהבית מאלץ חברות לקבל זאת כאופציה לגיטימית". לדבריה, התשתית כבר הונחה, הן מבחינה טכנולוגית הן מבחינת תהליכי עבודה והן מבחינת מוכנות מנטלית. כפי שנראה בסעיפים הבאים, לעבודה מהבית יש יתרונות הן לעובד והן למעסיק, חלקם לא כל כך צפויים. זה לא חייב להיות הכול או כלום – עבודה מהבית יכולה להתבצע בהתאם לנסיבות ולצרכים של שני הצדדים.
2. אחריות ארגונית לרווחת העובד
מייסטר נוגעת במגמה נוספת שמקבלת חיזוק – המחויבות של חברות לדאוג לרווחת העובדים. לדבריה, החיבור לעבודה דרך המחשב בכל רגע נתון ללא מגבלת שעות, לצד המתח כתוצאה מהתמודדות עם הבידוד, עם הסגר ועם כל מה שהמגפה מביאה עימה, יובילו חברות לרגישות גבוהה לרווחת העובדים וללקיחת אחריות מוגברת בתחום זה.
באואר מחזקת: "עם העלייה האפשרית בבעיות בריאות הנפש, יש הבנה גדולה יותר של חשיבות העניין ושל הדרכים שבהן חברות יכולות לספק פתרונות". היא מסבירה כי אחרי שכולנו התנסינו בקשיים של תמרון בין ילדים, עבודה, מחויבויות ומנוחה, "למנהלים ועמיתים יהיה יותר כבוד לדרישות של הבית והערכה לכל מה שקשור במשפחה".
למשל, חברה מזהה כי חלק מהעובדים חוששים לפרנסתם ולכן 'מתאבדים' על העבודה מבלי לעשות תכנון ארוך טווח של מקדם שחיקה. בתגובה היא יכולה לחסום את החיבור בשעות הערב או לערוך שיחות עם העובדים שמבהירות את הביטחון התעסוקתי או את הציפייה לתפוקה ביחס לנסיבות.
המתח הנפשי של העובד עלה לסדר היום כתוצאה מההתמודדות עם הווירוס. צילום: DimaBerlin/ shutterstock
3. חללי עבודה מצומצמים אך מרווחים יותר
מספר גורמים חברו יחדיו כדי להשפיע על המרחב הפיזי שלנו. ראשית, עבודה מהבית מחייבת פחות נוכחות במשרדים. שנית, כללי מניעת הידבקות מצריכים יותר מרחב, אוויר פתוח והפרדה בין עובדים. ג'נה מק'גרגור סוקרת ב- Washington Post את ההשלכות האפשריות של שינויים אלה, ביניהם "חשיבה מחדש על פריסת הרצפה" או "הוצאת ריהוט להקלה על ריחוק חברתי". שכן בטווח הקרוב, המרחב המשרדי יצטרך להיות מרווח באופן משמעותי. ואולם, היא כותבת, מומחי עיצוב ואדריכלות טוענים כי "בטווח הרחוק […] אפקט הקורונה עשוי לחלחל לארכיטקטורה". במקביל, כפי שמסבירה מק'גרגור, צמצום חלק מהעובדים לטובת עבודה מהבית יאפשר להשתמש במשרדים קטנים יותר. או לחלופין לרווח בהרבה את הקיימים.
אנו יכולים לדמיין כיצד זה עשוי להיראות. חדרי פגישות ומרחבים משותפים נוספים באוויר הפתוח תחת כיפת השמיים; מסדרונות וחדרי כניסה רחבי ידיים. לצד זאת, חללי עבודה אישיים, או פתוחים ומופרדים במרחק או עם מחיצה. אם כן, עיצוב פנים ואדריכלות פוסט קורונה עשויים לספק לנו מצד אחד יותר פרטיות, מצד שני חללים מרווחים, חלקם אולי אפילו בחוץ. המשרדים יכולים לשאוב אלמנטים מהחזון של WeWork, רק עם בלעדיות לעובדי הארגון שיקבלו תחנות עגינה ויוכלו לעשות רוטציה במשרד.
4. תהליכי עבודה גמישים, זריזים ומדויקים
אחד השיעורים שלימד אותנו הווירוס הוא שבמקרים רבים עבודה לא נמדדת בנוכחות פיזית. "שהייה במשרד כבר לא תהיה מדד לפרודוקטיביות העובד", כותבת מייסטר, "במקום, סוף סוף נתמקד בתוצאות". הדגש על תוצאה במקום על זמן הופך את העובד ליעיל וגמיש יותר. הוא מעדיף להספיק את העבודה מהר יותר ולהתפנות לעיסוקיו ואינו מבזבז זמן בנסיעות.
כל זה ממש לא מבשר על סופה של העבודה משותפת, אבל גם בה חלו שינויים. במהלך הסגר התרגלו צוותים ומחלקות לעבוד עם פחות פגישות מרובות משתתפים. צוותי עבודה הפכו קטנים ויעילים – מוקמים ומפורקים לפתרון בעיות אד-הוק. הווירוס יביא לנו ככל הנראה יותר עבודה אחד-על-אחד תחומה בזמן על חשבון ישיבות גדולות וארוכות שיעילותן נמוכה. יותר פגישות מצומצמות משמע עבודה יותר רלוונטית ויותר עמוקה.
כל אלה הם חלק ממגמה רחבה יותר שבאואר מתארת כ"הפחתה או הסרה של מערכות לא הכרחיות". היא מסבירה כי הצורך להסתגל לתנאים החדשים הוביל חברות לעבוד עם כמה שפחות נקודות חיכוך כדי להגיב בזריזות לשינויים. תופעת לוואי מבורכת לדבריה הייתה האצלת סמכויות שהעצימה את העובדים.
5. הסתמכות גדלה והולכת על טכנולוגיה חכמה
אם אכן נצטרך להמשיך עם הריחוק החברתי, מייסטר מאמינה שזה יוביל לפריחה של שימוש באינטליגנציה מלאכותית ובמציאות מדומה. פגישות, הכשרות, למידה ועוד היבטים של מקום העבודה, יעברו למרחבים וירטואליים. כמו כן תוגבר הסתמכות על למידת מכונה כדי לדלל את הצורך במגע ישיר בין אנשים.
עוד טוענת באואר כי התשתיות הטכנולוגיות שהונחו יישארו איתנו ויאפשרו סגנון עבודה חדש, שאינו כבול למרחב פיזי.
היבט שלישי של שימוש בטכנולוגיה מציינת מק'גרגור, בהתייחס לבנייה חכמה. הפעלה קולית של מעליות, דלתות, תאורה ושאר אוטומציה שנועדה להפחית מגע עם משטחים, עשויה להמשיך להתפתח וללוות אותנו בעתיד.
טכנולוגיות חכמות להפחת מגע עם משטחים עשויות להישאר איתנו. צילום: Zephyr_p / shutterstock
6. מאגרים חדשים של כוח אדם איכותי
ההכרה בכך שעבודה מרחוק אפשרית ואפילו יכולה להיות יעילה יותר תוביל לפתיחת הזדמנויות העסקה חדשות. באואר מאמינה כי זה "פתח דרך ליותר אנשים לתרום בדרכים חדשות. חברות יבינו כמה בעלי יכולות שונות יכולים לעזור". מגבלה פיזית, למשל, לא צריכה להוות מחסום כשהאדם יכול לעבוד מהיכן שנוח לו. במקביל, מקומות עבודה יכולים לבחור את האנשים שהם רוצים בלי להתחשב במרחק הפיזי. אין מניעה לעבוד גם מחו"ל.
לקורונה יש גם השפעות קצת יותר עקיפות על כוח האדם. את הראשונה, אבולוציה של מנהלים ומנהיגים, מציגה באואר: "בזמנים הקשים ביותר, המנהיגים שמצטיינים הם אלה שמתקשרים בבהירות, נותרים רגועים וחזקים, מפגינים אמפתיה, חושבים לטווח הרחוק ומבצעים פעולות נכונות ונחושות. סביר שזמנים קשים אלה יסננו את המנהיגים הבולטים ביותר".
מייסטר מציגה את המגמה העקיפה השנייה – העסקה על בסיס כישורים להבדיל מתעודות. לדבריה, הצורך של חברות בגמישות וזריזות בתגובה לשינויים יוריד את חשיבותה של תעודה בסדר העדיפויות ויעלה את קרנם של כישורים ויכולות. זה ידרוש מהן לפתח שיטת בחירה וסינון קצת אחרת, מותאמת אישית לפרופיל החברה. אבל יאפשר להן לקבל שירותים משתנים בקלות. חלק מהפעולות יתבצעו במיקור חוץ וחלק בחוזים אירעיים. מגמה זו הולכת עם עבודה מרחוק זה תקופה. הווירוס רק יציג אותה לחברות נוספות.
7. השפעות כלכליות-חברתיות היקפיות
הסגר הוביל למיתון כלכלי חריף, שבו חלה הפחתה הן בייצור והן בביקוש של מוצרים רבים. לדעת ד"ר סיימון מאייר, כלכלן סביבתי, המציאות החדשה הזו עלולה להימשך זמן רב, אבל לא חייבת להיות סוף העולם. אדרבא, במאמר במגזין The Conversation הוא מעלה את הטענה שהעולם דווקא עשוי להרוויח מכך.
הכול מבוסס על היגיון של צמצום. היום, אם לא נשקר לעצמנו, רובנו נוקטים גישה של צריכה עודפת. יעידו על כך מיליוני טונות האשפה שאנו מייצרים. האילוץ להפחית ייצור ירגיל אותנו לצרוך מדויק יותר. זה לא אומר לחסוך מעצמנו דבר, פשוט למצות את המוצרים שלנו עד תום ולזרוק פחות לפח. הצמצום הכללי יביא עימו הפחתה גם בשימוש בתחבורה, הפחתת שעות עבודה ועוד. עסקים יצטרכו להשקיע יותר מחשבה בדיוק המוצרים והשירותים שלהם, הן מבחינת התאמה ללקוח והן מבחינת כמויות. המגמה הזו, למשל, החלה לצבור תאוצה בשוק האופנה, עם דגש על בגדים יותר עמידים ותחלופה איטית יותר של המלתחה.
מגמה היקפית נוספת שהוא מציג היא מעבר למודל כלכלי-חברתי של עזרה הדדית. המשמעות היא שמירה על שוק חופשי תוך אחריות חברתית ועזרה לחלשים. תרחיש זה יאפשר לשמור על האלמנט של חופש תעסוקה ומסחר מבלי להזניח את מי שזקוק לעזרה. חברות מצליחות יקדישו מחשבה ומשאבים כיצד לעזור למי שזקוק, הן בהעסקה והן בדרכים אחרות.
נקודה נוספת שהמומחים הנ"ל לא נגעו בה היא שינוי מדיניות בהתאם לצרכים של הציבור. לאורך המשבר ראינו לא פעם כיצד קבלת ההחלטות משתנה ומתעצבת בהתאם לדיון וללחץ הציבורי. תופעה זו עשויה לחלחל גם לרמה הארגונית, כשצידה השני – אחריות הפרט – יגבר גם הוא.
מגמות שדוחפות אחת את השנייה
חלק מהשינויים שתיארנו נמצאים במערכת השפעה הדדית. למשל, אם יוצאים פחות מהבית ועומדים פחות בפקק, מתפנה זמן למשפחה ופנאי ולכן גדלה הרווחה. אז גם המלתחה שלנו לא צריכה לעמוד בלחץ של 5 ימים בשבוע ואנחנו יכולים לצרוך פחות בגדים. התמקדות בתוצאות יכולה גם לקצר את שבוע העבודה, בפרט אם אנחנו עובדים במגמה של צמצום. או למשל עסקים שירצו להיות זריזים וגמישים יכניסו את ה-DNA הזה גם לשירותים ולמוצרים שלהם, שיהיו ורסטיליים ומודולריים, מה שיאפשר לשמור על רווח תוך צמצום בכמות.
לסיכום, וירוס הקורונה זרק את המשק למים העמוקים, והמשק נאלץ ללמוד לשחות. היה והמפלס ירד, ניוותר עם השאלה אם להמשיך לשחות כמו מקצוענים או לחזור לרדודים. ככל שנהיה פתוחים יותר למציאות חדשה – כך נזכה ליהנות ממנה.
תמונת כותרת: Mimi Thian on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
4 סגנונות של עמידה במשימות – לא משנה איזה טיפוס אנחנו, יש דרך להוציא מעצמנו את המיטב
ההרצאה השבועית של TED: תובנות לעובד המרוצה מרשימת 100 החברות הטובות בארה"ב
מה עושים כאשר התשוקה הגדולה והכישרון הבולט שלנו לא חופפים?
עוד מרדיו מהות החיים:
