איך מחליטים מה מתאים כפריט נוי ומה לא? מה עושים כשיש הרבה פריטים יפים אבל משהו לא מסתדר? איך לעצב את הבית כך שישרה את האווירה שאנחנו מחפשים, ובעצם, מהי בדיוק אותה אווירה? מספר אנשי מקצוע מגישות שונות מציעים דרכים פשוטות וחכמות לגשת אל המשימה.
דורותי מקישה שלוש פעמים בעקבי נעליה ואומרת "אין מקום כמו הבית". בן רגע היא וטוטו, כלבה האהוב, מופיעים חזרה בביתם שבקנזס, מוקפים במשפחה וחברים. הסרט הנוסטלגי הקוסם מארץ עוץ נחתם בחיבוק אוהב, בתחושת בית חמימה ונעימה ובמשפט המפורסם שהפך למוטו עם השנים: אין מקום כמו הבית.
עבור חלקנו הבית הוא המקום שאליו אנחנו מגיעים רצוצים בסוף יום עמוס, פורקים את המתח, נזרקים על הספה ונושמים לרווחה. בעבור אחרים את הבית מסמל דווקא בוקר שבת: מתעוררים מאוחר, עם או בלי ילדים שמזדחלים אל תוך המיטה, שותים קפה בחיק אהובינו, מוקפים בצלילים ובריחות המוכרים והנעימים. ממש דורותי של המאה ה-21. אבל לא תמיד המצב הוא כל כך אידילי. רבים מרגישים שביתם לא מקנה להם את הנחת שהם מחפשים. משהו לא מסתדר: אולי תמיד עמוס ומבולגן, אולי דווקא נקי ומרווח אבל האווירה מתוחה ואולי אנחנו בכלל לא מצליחים לשים את האצבע – אבל משהו לא עובד לנו בחלל.
בתור מרחב שמהווה עוגן יומיומי למרבית האנשים, אין ספק שדיוק האווירה עשוי לשפר את איכות חיינו. כמובן שניתן להיעזר באנשי מקצוע שייטיבו לעשות עבורנו את העבודה, אבל לשמחתנו, ישנם כמה צעדים לא מורכבים שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו. חלקם אף דורשים 5 דקות בלבד.
1. הגדרת המגדלור שינחה את הדרך
"השלב הראשון בסידור הבית לא קשור בחפצים כלל", מצטט קים מקיו את המעצבת לאורה קטנו בכתבתו ב-New York Times. "הוא קשור בהבנה של מי אנחנו וכיצד היינו רוצים לחיות". ישנן אפשרויות מגוונות לאווירה ביתית שתנעם לאנשים שונים, מסביר מקיו. תחושת ספא-זן, גלריה אורבנית, חזרה נוסטלגית אחורה בזמן או אווירה רכה ואינטימית – קודם עלינו להבין מה עושה לנו את זה. איזו אווירה תהיה נעימה עבורנו לאורך זמן ואף בשלבים שונים של היום? כל סגנון, מסביר מקיו, ידרוש אופי שונה של חפצים ומינון מותאם. נסו להיזכר במקומות שהרגישו לכם נעימים או לא נעימים ולהבחין מה היה בהם שהפך אותם לכאלו עבורכם.
יחד עם האווירה המועדפת עלינו, כדאי לחשוב על פונקציות שהבית אמור לשרת, מסביר מקיו. מרחב פתוח לתרגול יוגה או כושר ביתי? מטבח נוח לאוהבי הבישולים? חללים אינטימיים לכתיבה, עבודה או משחקי קופסה? את כל אלו יש לקחת בחשבון כשמציבים את מטרות העל, עוד בטרם ניגשים לעבודה.
זן נקי ופתוח או רטרו כיפי ונוסטלגי – שניהם נהדרים, אבל למה אנחנו מתחברים? Photographee.eu and Antoha713 \ Shutterstock
2. צעד מקדים נוסף: נפלאות האחסון מתחילות בניטור חכם
כשם שמחשבה מקדימה ותכנון שתואם למטרת העל ישביחו את עיצוב הבית הכולל, גם ביחס לאזורים ספציפיים – ארגון אסטרטגי יוביל לתוצאות מסודרות ונוחות יותר לאורך זמן. לשם כך, מציע מקיו, עלינו להפוך לבלשים מחושבים ומבלי לתת לרגשות להפריע לתהליך – לזהות את הטריגרים לבלגן הביתי שלנו. נעליים מפוזרות ברחבי הסלון, מעילים על הספה, צעצועים ברחבי הבית או מטבעות ומפתחות שמעטרים כל פינה? לכל בית נקודות התורפה שלו. ברגע שזיהינו, הוא מסביר, עלינו למצוא פתרון אחסון אלטרנטיבי פשוט, נוח וקרוב לנקודה הפיזית שבה מתחילה ההתפזרות: ארונית נעליים בכניסה, מתלה מעילים ליד הספה, שידה למשחקים בחדר שבו נוטים לשחק בהם או קערת מטבעות סמוכה למקום שבו פורקים קניות.
במידה שהאזור הבעייתי הוא ארון הבגדים ואנחנו לא כל כך יודעים ממה להתחיל, לסופר המינימליסט ג'ושוע בקר יש רעיון יצירתי עבורנו. באתרו Becoming Minimalist כותב בקר על שיטת הקולב ההפוך. שיטה שנועדה לעזור לנו להבחין בין עיקר לתפל. "תלו את כל הבגדים בכיוון אחד ובכל פעם שתלבשו בגד הפכו את כיוון התלייה שלו", הוא מסביר. כך נוכל, כעבור כמה חודשים, לדעת אילו בגדים משמשים אותנו ואילו סתם תופסים מקום. את אותו עקרון פשוט אפשר ליישם גם באגף המקופלים על ידי בחירת חזית הבגד שנלבש וזה שעוד לא, ואפילו בגזרת הנעליים – עקבים קדימה או בהונות קדימה יעשו את ההבדל.
כדי להעצים את הסיפוק מחוויית הארגון של גומחה טריקית בבית, מציע בקר לצלם תמונת לפני ותמונת אחרי. זה, לטענתו, ידרבן אותנו להמשיך ויבליט את אפקט העבודה שלנו.
3. הכול מתוכנן, אבל איך מתחילים?
כגודל המשימה כך גודל החשש ממנה וכמותו כוח הדחיינות שמתנגד לכל הסיפור. רבים כבר זיהו שברצונם לעשות מהפך בנראות הבית ופשוט מתקשים להתחיל. "חמש דקות ביום", מציע בקר. הוא אומנם מתייחס בעיקר לפעולת ההפחתה בחפצי הבית, כיאה למינימליסט, אבל עצתו נכונה גם אם החלטנו להכניס צבע לחיים, לארגן מחדש את המרחב עם אותם פריטים או אפילו לרכוש ריהוט חדש. לא צריך לערוך רפורמה מלאה וגם לא חייבים לסיים אותה תוך ימים ספורים. אפשר להחליט על 5 דקות של התקדמות ביום ולראות כיצד השינוי נרקם לאיטו.
אם, כמו בקר, אחת המשימות הראשונות שלנו היא הפחתת ציוד, נוכל להשתמש באותו עיקרון ולמסור פריט אחד שאיננו צריכים בכל יום או לחלופין, להגדיר שהיום ממלאים שקית זבל אחת בדברים מיותרים. בהתבסס על דבריו, תחימת הפעילות להיקף "אכיל" תעודד אותנו לפתוח במשימה ותאפשר לנו להרחיב אותו אם נרגיש שאפשר.
אחסון מותאם יהפוך את תחזוקת הסדר לקלה יותר. Kostikova Natalia \ Shutterstock
4. סגנון העיצוב של ביתנו משפיע על רמת המתח שלנו, לטובה ולרעה
על פי אינגריד פאטאל לי, מעצבת פנים שמתמחה בהשפעה הלא מודעת של הסביבה על רגשות, נראה כי לא רק המשיכה שלנו לסגנון עיצוב מסוים היא שכדאי לקחת בחשבון. בכתבה במגזין The Aesthetics of Joy היא מסבירה כי סגנונות עיצוב שונים, על אף היותם יפים לעין, עלולים לעורר בנו מתח וחרדה. אם אנחנו נוטים לסבול מתחושות אלו, מציעה לנו לי לשים לב למספר עקרונות עיצוביים: זוויות, מרקמים וחומרים.
"עגלו את הפינות החדות בביתכם", מציעה לי ומסבירה כי זוויות חדות מעוררות אזור מוחי לא מודע של פחד. כנראה שמקורו בפוטנציאל הסכנה שטמון בחפצים חדים. "ריהוט זוויתי שמקנה מראה מתוחכם ואסתטי נפוץ במגזינים, אך המקום האחרון שבו נרצה לחוש דרוכים הוא בביתנו", היא כותבת. אז אפשר להחליף שולחנות מרובעים לעגולים או פשוט לרכך פינות של ספות על ידי כריות, מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה: מרקמים מרגיעים. שמיכות נעימות בסלון, שטיחים, וילונות ואפילו חפצי נוי עגלגלים שעשויים מחומרים טבעיים כמו קש, חמר או עץ מגולף. כל אלו יפחיתו מתח ויעודדו תחושת הירגעות במרחב הביתי.
כהמשך ישיר לנושא בחירת חומרי הגלם בבית, מעודדת אותנו לי להימנע מרהיטים שמצריכים שמירה בדרגת סיכון א'. כזו שמגבירה את רמת הסטרס בבית בכל רגע נתון. "סדק אחד בשולחן זכוכית ואיבדנו אותו, אבל שריטה בשולחן עץ תעמיק את האופי שלו", היא כותבת ומסבירה שישנם חומרים כמו נחושת ופליז שהשימוש משווה להם נוכחות מעניינת ויפה יותר, ואילו אחרים כמו ציפוי כרום מבריק שעליהם כל טביעת אצבע נראית כמו השחתת רכוש.
5. כמה רעיונות לפרויקטים קצרי מועד
אחרי שחקרנו את אופי הבית שאנחנו מחפשים, זיהינו נקודות תורפה וצרכים פונקציונאליים, קיבלנו מוטיבציה להתחיל וכמה קווים כללים בנוגע לעיצוב שמפחית חרדה, אפשר ממש להתחיל. רוב הסיכויים שכבר מבעוד מועד היה לנו ברור באיזו חלקה נרצה להתחיל, אבל אם בכל זאת נותרנו לוטים בערפל – בקר מציע מספר פרויקטים ביתיים שלדבריו אמורים כבר בכ-5 דקות לשפר משמעותית את מידת הארגון, הסדר והרווחה.
כמעט לכולם יש שידה ליד המיטה, וכמעט אצל כולם היא מתמלאת אט אט במעין שאריות של היומיום: פתקים וקבלות שהיו בכיס המכנס, כוס מים ריקה מלפני שבוע, קרם גוף שלא חזר למקום שלו, ספר שהתחלנו ולא נמשיך, סימניות, מכסים של דברים, מה לא? תוך רגעים ספורים, מציע בקר, האזור הקטן הזה יכול לחזור להיות נעים ושקט למראה. כמותו גם המזווה שנוטה לצבור בלגן מיותר וארון התרופות שתמיד נפתח במהירות בשל המצוקה ונשכח מאחור כשהיא שוככת.
פרויקט קצר מועד נוסף הוא איסוף צעצועים מרחבי הבית (כמובן במידה שזה לא משולב באופן קבוע בסדר היום שלנו) או כל קבוצת פריטים אחרת שמככבת אצלנו (כמו נעליים, ספרים, שמיכות או כלי אוכל שסיימו את עבודתם נאמנה). ועם כבר נגענו במערומים, "מקבץ הניירות והמכתבים שממשיך להיערם על השידה במטבח – גשו אליו, מיינו אותו והיפטרו ממנו עכשיו", מציע בקר. לסיום, הוא מעודד אותנו, אפילו שזה לא ממש חלק מחללי הבית – ואולי מי שמבלה הרבה בדרכים יטען אחרת – לקחת כמה דקות ולטפח את פנים הרכב שלנו. כוס הנייר הישנה, כמה עטיפות שנפלו בין המושבים, שכבת האבק הדקה על הדש בורד והעלים והבוץ שנדבקו לשטיחונים – טיפול זריז לא יגבה מאיתנו משאבים רבים מדי ובהחלט ישדרג את התחושה שלנו במרחב.
תמונת כותרת: Christopher Harris / Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
סדר שמתחיל בארון יכול להתפשט ולהפוך את כל תחומי החיים לבהירים יותר
הפעולות הקטנות ששומרות אותנו מאוזנים – הלוגיקה שמסבירה את קסם הפשטות
אם אתם לא זברה בסוואנה, נסו לא להילחץ כמו זברה בסוואנה
עוד מרדיו מהות החיים:
השעה המיוחדת עם האדריכלית רחל סלע, מומחית לחיבור בין הפן הפסיכולוגי לעיצוב
