תפקיד המנהיג או המנהל עלול להיות מאוד בודד, אבל הוא לא חייב להיות כזה. למעשה, לורנה דייוויס, מאמנת מנהיגים, טוענת כי כשמסתכלים על הצלחה ברמת המאקרו, למנהיגות של שיתוף וחלוקת אחריות יש יתרונות רבים, זאת לעומת סגנון 'הזאב הבודד'. היא משתפת סיפורים מחברות גלובליות שהובילה, על הטעויות והשיעורים שלמדה מהן.
ההיסטוריה האנושית הובילה אותנו לתרבות של מנהיגות יחיד חזקה. אפילו לדירקטוריון שנועד לבזר כוח יש בסופו של דבר יושב ראש עם סמכות הכרעה. עד כמה שהגורמים לכך עשויים להיות מעניינים, לא לנו להיכנס עתה לניתוח ההיסטורי של גישת ניהול והנהגה אוטוריטריים. אבל בהחלט שווה להקדיש מבט להשלכות של מסורת זו על חיינו ולבדוק עד כמה היא עדיין רלוונטית.
למנהיג חזק יש יתרונות. יותר מדי דעות ואינטרסים עלולים להיות לרועץ במגוון סיטואציות. המשותף לסיטואציות הללו הוא בדרך כלל מידת מורכבות נמוכה יחסית. ואולם, כשבעיות מתחילות להיות מסובכות, מרובות רבדים ועם נעלמים שונים, האפקטיביות של מנהיג כל יכול צונחת. לורנה דייוויס, בעלת רקע בניהול חברות גלובלי (דנונה למשל) ומאמנת מנהלים בהווה, מכנה את המנהיג האוטוריטרי – 'הגיבור'. לא בלעג, אלא כדי להמחיש את המאפיינים שלו.
המנהיג הגיבור ייקח על עצמו הכול. הוא יהיה לבד בפסגה וממוקד תוצאות כמעט באופן בלעדי. אבל, כאמור, בבעיות שעימן אנו מתמודדים היום זה כנראה לא מספיק. על בימת TED מציגה דייוויס אלטרנטיבה: מנהיגות של שיתוף וחלוקת אחריות. באמצעות סיפורים על כישלונותיה והצלחותיה בניהול היא מסבירה את היתרונות של הגישה החדשה וכיצד לטפח אותה.
חברה היא לא אי בודד אלא רכיב בתוך מערכת רחבה
נאום הפתיחה בחברה הראשונה שניהלה דייוויס זכה למחיאות כפיים סוערות מצד העובדים. היה זה נאום קלאסי שמשלב את המטרה של החברה עם נגיעות של השראה. "הייתי ממש מרוצה מעצמי", היא מספרת. "רציתי כל כך להיות מנהיגה טובה, רציתי שיהיה מאחוריי צוות מסור, רציתי להיות צודקת. בקיצור, רציתי להיות גיבורה. גיבורה שמוכרת צ'יפס וביסקוויטים בחליפה ורודה". אלא שמעבר לדלתות החדר שבו נשאה את הנאום, כל הקסם התפוגג. המילים לא שינו דבר בחברה כיוון שהעובדים לא הבינו כיצד הם משתלבים בחזון החדש.
לאנקדוטה הקטנה הזו אין פאנץ' מיוחד או סיום הרואי. דייוויס נכשלה בהובלת השינוי הרצוי. אבל בראייה לאחור היה זה שלב חשוב בהתפתחות שלה כמנהיגה, כיוון ששם החלה להפנים את הרעיון שמנהיג לא יכול לפעול בכוחות עצמו. "למעשה, אני הולכת לספר לכם שבעולם מורכב ומקושר כמו העולם שבו אנו חיים, הרעיון שאדם אחד בלבד מחזיק את התשובה הוא מגוחך. לא רק שהוא לא אפקטיבי, הוא מסוכן, כי זה גורם לנו להאמין שהוא כבר נפתר על ידי אותו גיבור, ולנו אין שום תפקיד".
האלטרנטיבה היא מנהיגות של תלות הדדית, היא מסבירה. כשם שהמובלים זקוקים למנהיג, כך הוא זקוק להם. אך לדבריה, הגישה הזו לא מוגבלת לתחומי הארגון או החברה שבה אנו נמצאים, אלא פורצת החוצה אל המרחב העסקי שבו אנו פועלים, ואל הסביבה והחברה ככלל. למעשה, קיימת התאגדות רשמית של חברות ועסקים המצהירים בפומבי על מחויבות לשרת את הקהילה. היא מכונה B Corp. זה נובע מההבנה שלהם שהם חלק ממערכת רחבה שבה הם משחקים תפקיד כלשהו. העולם לא מתחיל ונגמר בחברה או בארגון שלנו.
"לדוגמה, יצרני שתייה קלה, הם מבינים שבמעלה הזרם יש מים וסוכר וחקלאים שמגדלים את הסוכר הזה, ופלסטיק ומתכת וזכוכית", אומרת דייוויס. "כל אלה זורמים לתוך הדבר הזה שאנחנו מכנים חברה בעלת תוצאות פיננסיות. והזרימה ממשיכה עם השלכות. חלקן מכוונות, כמו רענון ורוויה, וחלקן לא מכוונות, כמו זבל והשמנת יתר". מנהיג שאוחז בתפיסה כזו מטבע הדברים ייטה יותר לסגנון של שיתוף פעולה מאשר לפעול כגיבור.
ניהול באחריות ושיתוף פעולה מציף בעיות ופתרונות שזוג עיניים בודד לא יכול לראות
כיצד סגנון מנהיגות כזה בא לידי ביטוי? לדברי דייוויס קיימים שלושה הבדלים בולטים בינו ובין מנהיגות בסגנון גיבור: "הם מציבים מטרות באופן שונה, הם מכריזים על מטרות אלה באופן שונה, ויש להם מערכות יחסים מאוד שונות עם אחרים".
ראשית, הצבת המטרות. מנהיג בסגנון גיבור רואה בעצמו ראש וקצה להצלחה. לכן, "גיבור מציב מטרה שניתן להשיג אותה באופן אינדיבידואלי, וכזו שניתן למדוד אותה בדיוק. אתם יכולים לזהות מטרות הרואיות – הן משתמשות במונחים כמו 'הכנסות' ו'נתח שוק' והן לרוב תחרותיות". לעומת זאת, מנהיגות של שיתוף ואחריות תציג לחברה מטרות שדורשות עבודה משולבת הן בתוך החברה והן מחוצה, שלמנהיג לבדו אין כלים להשיג. דייוויס מספרת למשל על עמותת Nest, המאגדת מספר חברות גלובליות בתחום הביגוד. העמותה נועדה לפתח סטנדרטים של עבודה בתעשייה על מנת להגן על העובדות, רובן ככולן ממדינות עולם שלישי הנמצאות במדרג סוציו-אקונומי נמוך. זוהי קרקע פורייה לניצול, אבל במנהיגות של אחריות ושיתוף נאבקים בתופעה על ידי שיתוף פעולה. לו חברה אחת הייתה מנסה להילחם על זכויות העובדות היא לא הייתה מצליחה 'להזיז את מחט'.
שנית, הכרזה על המטרות. "גיבורים", מסבירה דייוויס, "חושפים את המטרה המתוכננת היטב שלהם רק כשהדרך להשגתה ברורה. למעשה, תפקיד הכרזת הגיבור היא להכין את הבמה לניצחון הגדול". מרחק פסע קל מציור המטרה סביב החץ. במנהיגות של שיתוף ואחריות לעומת זאת מכריזים על מטרות שנובעות מערכים ברורים. לא תמיד לחברה אין מושג כיצד להשיג את המטרות, מה שהופך אותן להצהרת כוונות. הן לוקחות על עצמן את האתגר ליצור פתרונות תוך כדי תנועה בנתיב לא ידוע מראש. "אז ההכרזות שלהם לרוב הן הזמנה ליצירה משותפת, ולפעמים הן קריאה לעזרה", היא אומרת. כשניהלה את דנונה בצפון אמריקה, הכריזה כי היא רוצה שהחברה תתקבל להתאגדותB Corp. לא הייתה לה תוכנית ברורה, אבל דווקא היעדר תוכנית פתח פתח לעובדים צעירים להירתם למשימה ולהביא עצמם לידי ביטוי. התעוזה הובילה ארגונים שכבר חברים בארגון לתת יד גם כן.
שני הבדלים אלה מובילים לשלישי. "כשנתתם מטרות שלא תוכלו להשיג בכוחות עצמכם בלבד, וסיפרתם לכולם עליהן, בלתי נמנע שתגיעו להבדל המשמעותי השלישי, שהוא איך אתם תופסים אנשים אחרים בחברה שלכם ומחוצה לה". מנהלים גיבורים מחלקים את העולם למתחרים ומובלים. הם מאופיינים בשליטה גבוהה וניהול-מיקרו, כי הם רוצים קרדיט מלא לעצמם. דייוויס מציגה סימן היכר נפוץ בפגישות עבודה: "גיבורים אוהבים לנאום נאומים". כלומר, התקשורת היא חד צדדית. מהעובדים מצופה לזקוף אוזניים, אולי להפגין קצת יראת כבוד, ולבצע. "מנהיגים בעלי תלות הדדית, מצד שני, מבינים שהם זקוקים לאנשים אחרים. הם יודעים שפגישות אינן רק שעות עבודה חסרות מעוף, אלא הן הכלים החשובים ביותר שיש לך. הן המקום שבו אנשים משתפים פעולה ומתקשרים זה עם זה וחולקים רעיונות".
כשניהלה חברת מזון בסין, מספרת דייוויס, כל המוצרים החדשים שהוציאה נכשלו. בשלב מסוים הבינה כי העובדים ידעו מראש כי מוצרים עומדים להיכשל, אך לא הרגישו נוח לדבר על כך. בעקבות כך עשתה שני שינויים: עברה לנהל את הפגישות בסינית, וביקשה באופן יזום מכל עובד להביע את דעתו. המהלך הציף את ההבדלי התרבות בין ארה"ב לסין והחברה שינתה אסטרטגיה בהתאם. כתוצאה, "קצב ההצלחה של המוצרים החדשים שלנו התהפך באופן קיצוני. הוצאנו המון מוצרים מנצחים כולל עוגיות האוריאו המפורסמות בטעם תה ירוק".
עובדים רוצים לדעת שהם משפיעים בתחום שחשוב להם
נאמנה לעקרונות גישת הניהול בשיתוף ואחריות, דייוויס מפתיעה בסוף ההרצאה עם הצהרה חסרת תכנית. כילידת דרום אפריקה לדייוויס יש חיבור מיוחד לחיות בר, ובפרט לקרנפים. מעל בימת TED היא מכריזה כי היא מעוניינת להציל את החיות הללו, שניצודות באופן לא חוקי, וכל מי ששומע זאת מוזמן להירתם למשימה. היא עוד לא מוגדרת, אין לה אפילו קצה חוט, אבל כל אלה ייפתרו עם השתלבותם של גורמים מגוונים.
כפי שממחישה הצהרה זו, מנהיגות כזו היא של הצבעה על הדרך מתוך מוסר וערכים, ואמונה באנשים שיצטרפו בשל השראה והזדהות. לא רק בגלל שהם חייבים או משלמים להם משכורת, אלא כדי לקחת חלק פעיל באימפקט חיובי על העולם, בקנה מידה שאפשר להשיג רק בשילוב ידיים מרובות ומגוונות.
תמונת כותרת: Josh Calabrese on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
הדלאי לאמה: התחושה שהעולם זקוק לכישורים שלכם היא המפתח לסיפוק בחיים
כיצד מחוות קטנות וניואנסים מובילים אותנו לגדולה – מבט על החיים מעיניו של מנצח תזמורת
ההרצאה השבועית של TED: מה קורה כשמתגמלים עובדים דווקא על הכישלונות שלהם?
עוד מרדיו מהות החיים:
