"למידת-על" היא טכניקה השואפת למקסם את יכולות הזיכרון ורכישת הידע שלנו. היא עושה זאת בעזרת האזנה לטונים מוזיקליים מיוחדים בזמן הלמידה – כאשר אלו משנים את תדר המוח לגלי אלפא ומגבירים את הפעילות התת-מודעת. זו, בתורה, מסייעת ללמידה עמוקה ומשמעותית.
לא בכדי נהוג לומר על ילדים שהמוח שלהם הוא כמו ספוג. יכולות הלמידה שלהם אכן מואצות במיוחד. לכן אנו נוטים ללמד את ילדינו שפות נוספות בגיל הרך, לפני שההזדמנות תתפספס, או נזהרים שלא לפלוט לידם קללה עסיסית מהחשש שיאמצו אותה מייד. חלון ההזדמנויות הזה אינו מקרי – מדובר במנגנון ביולוגי משומן היטב שעוצב במשך מאות אלפי שנים.
צ'ארלס דארווין, אבי תורת האבולוציה, טען כי "לא החזק שורד, אלא זה המסתגל במהירות לשינוי". ואכן, כתינוקות שבאים לעולם יכולת למידה מהירה בהחלט הכרחית להישרדותנו.
"תינוקות מגיעים לעולם עם כמה התנהגויות אינסטינקטיביות מתוכנתות מראש, כמו יניקה", מסביר הביולוג ד"ר ברוס ליפטון ב-Link Media, "אבל יש להם עוד כל כך הרבה ללמוד עד שיוכלו להתנהל בעולם הזה בעצמם. אין פלא שהאבולוציה העניקה למוחם של תינוקות וילדים צעירים את היכולת להטמיע כמות בלתי נתפסת של התנהגויות ואמונות במהירות רבה".
אחד מההסברים ליכולת הזו, טוענים ליפטון וחוקרים נוספים, היא העובדה שמוחם של ילדים עדיין לא פיתח את המודעות שמאפיינת מוחות בוגרים ומהווה חוצץ שמסנן ומונע ממידע חדש להיטמע ישירות בתת-המודע.
סף האלפא – המפתח ללמידה תת-מודעת
ליפטון מסביר כי ניתן לזהות את רמת הפעילות המודעת של המוח על ידי תבניות הגלים האלקטרו-מגנטיים שהיא מייצרת, המסווגים לחמישה טווחי תדרים המסומנים באותיות יווניות. מצב המודעות הנמוך ביותר, או תת-מודעות (למשל בעת שינה עמוקה מאוד או בחוסר הכרה), מיוצג על ידי גלי דלתא, בעלי התדר הנמוך והאיטי ביותר, המאפיינים את מוחם של תינוקות בשנת חייהם הראשונה. לעומת זאת, מצב של מודעות מוגברת מאוד (למשל בעת פתירת בעיה מתמטית סבוכה), מיוצג על ידי גלי גאמא, בעלי התדר המהיר והגבוה ביותר, אשר מופיעים במוחות בוגרים. במרכז סקאלת התדרים מופיע גל אלפא, המייצג את אמצע הדרך בין המודע לתת-המודע.
בגילאי הילדות, הפעילות המוחית המודעת עדיין לא מפותחת מאוד ומתנהלת בעיקר בתדרים מתחת לסף גל האלפא (בטווח הנמוך של תדר אלפא ובתדר תטא – תדר נמוך הממוקם בסקאלה בטווח שבין אלפא ודלתא). כך, מסכם ליפטון, כאשר תת המודע פעיל וחשוף, מתאפשר קידוד מהיר של מידע בכמויות עצומות במוח.
תרשים גלי המוח. לכל טווח תדרים יש פעילות מנטלית אופיינית. קרדיט: Polina Kudelkina / shutterstock
מחקר מ-2017 מדגים כיצד גם בהמשך חיינו, תדרים אלו פעילים בזמן למידה. פרופסור ארל ק. מילר, חוקר מוח ועורך המחקר, מסביר זאת בריאיון ל-MIT NEWS. לדבריו, עם ההתבגרות והבשלת הפעילות המוחית המודעת, מתפצלת מערכת הלמידה לשני מנגנונים שונים: למידה מודעת ולמידה תת-מודעת. המחקר גילה שבהפעלת כל אחד מהמנגנונים נצפים גלי מוח בתדרים שונים.
למידה מודעת, המכונה גם למידה אקספליציטית (מפורשת), היא למידה רציונלית שבה פועלת תשומת לב מכוונת, למשל בעת שינון של חומר חדש מספר לקראת מבחן. במצב זה, קל לנו להכיר בכך שרכשנו ידע חדש. המחקר גילה שבעת למידה כזו, נצפים במוח גלים בטווח הגבוה של אלפא וגלי בטא (הגלים הממוקמים בטווח שבין אלפא לגאמא בסקאלת המודעות). למידה תת-מודעת, לעומת זאת, או למידה אימפליציטית (עקיפה) היא למידה חווייתית או פיזית שבה הגוף הוא זה שלומד תבנית התנהגות מסוימת, כמו רכיבה על אופניים. בזמן למידה כזאת נצפים במוח גלים בתדרים נמוכים של טווח האלפא וגלי תטא. מעניין לדעת שדווקא הלמידה התת-מודעת היא זו שנצרבת בנו עמוק יותר. זו יכולה להיות אולי אחת הסיבות לכך שלעולם לא נשכח איך רוכבים על אופניים, בעוד שאת החומר הלימודי שכל כך התאמצנו לשנן לקראת מבחן, כבר שכחנו מזמן.
טונים בינוראליים: צלילי הקסם שהופכים אותנו ללמדני-על
עוד עולה ממחקרו של מילר ששני מנגנוני הלמידה מחזקים זה את זה, ובעת רכישת ידע חדש גלי המוח משתנים לסירוגין: עולים כדי להבין את הידע החדש במודע, ויורדים כדי להפנים אותו כתבנית אוטומטית תת-מודעת. נראה שככל שמעורבים בלמידה גלים נמוכים, כך הידע נרכש בצורה טובה יותר ולאורך זמן. כפי שראינו, ילדים, שכאמור נמצאים רוב הזמן בפעילות מוחית בגלים נמוכים, קיבלו באופן טבעי את יכולת הלמידה האפקטיבית הזו. למזלנו, מסתבר שהתכונה המופלאה הזאת לא שמורה לילדים בלבד.
בעשורים האחרונים החל להתפתח ולצבור פופולאריות תחום הנקרא "למידת על" (Super-Learning), ששם לו למטרה למקסם את יכולות הלמידה וההפנמה של מידע חדש בעזרת שינויים בגלי המוח. הפסיכולוגית ד"ר אלנה אנטוניאדיס, מסבירה שאת השינוי משיגים בעזרת האזנה לסאונד המגרה את הפעילות המוחית ומתאים אותה אליו, כך שתעבוד בגל המיטבי לפעולת הלמידה. מכיוון שעוצמת תדרי הגלים עצמם נמצאת מתחת לטווח השמיעה של האוזן האנושית, שמתחיל בכ-20 הרץ, הופקו קטעי מוזיקה מיוחדים המורכבים משתי רצועות קול שונות המכילות טונים בגבהים שונים, שההפרש ביניהם יוצר את גובה הגל הרצוי וגורם למוח להסתנכרן אליו בזמן ההאזנה. טונים אלו מכונים טונים בינוראליים.
לדוגמה, טון אחד יושמע בגובה 1,000 הרץ והטון השני יושמע בתדר 1,010 הרץ. ההפרש בין התדרים הוא 10 הרץ – תדר הנמצא בתחום גל האלפא. בהתאמה, מוחו של המאזין יתחיל להפיק גלים בתדר אלפא ויאפשר לו להיפתח יותר – להטמעת ידע חדש וליצירת זיכרונות ארוכי טווח. הצליל המתקבל הוא מעין טנטון מתמשך, שלא הכי נעים לאוזן, לכן לרוב הוא מוטמע בתוך קטעי מוזיקה נעימה שמכסה עליו.
אם תרצו להתנסות בכך בעצמכם, תוכלו להאזין לאחד מאין-ספור קטעים מוזיקליים המשלבים טונים בינוראליים וזמינים ברשת, או קטעים המכילים טונים בינוראליים בלבד שאותם ניתן להשמיע במקביל למוזיקה לבחירתכם.
על אף שזה יכול להישמע מורכב מאוד טכנולוגית, למידת-על נגישה וזמינה לכולנו, ותוכניות לימודים בשיטה זו מוצעות כמעט בכל תחום. אך טכניקת למידת-על היא רק חלק קטן מהתחום המרתק של חקר גלי מוח. אנו יודעים היום, כפי שמסורות קדומות ידעו כבר לפני אלפי שנים, שליכולת השליטה על המצב התודעתי שלנו יש שלל השפעות חיוביות על בריאותנו הפיזית והמנטאלית – לא רק על זו הקוגניטיבית. ואכן, קיימות שיטות תרגול רבות – כמו מיינדפולנס או מדיטציות אחרות – המעודדות את האטת הקצב ואת שינוי התודעה.
בניגוד לילדים, שניחנו באופן טבעי ביכולת המופלאה לחיות את ה'כאן ועכשיו', אנחנו לא תמיד מצליחים לעצור בקלות את שטף המחשבות כפי שהיינו רוצים, או מוצאים זמן לתרגולים כאלה. ואולם, מעודד לדעת שבעזרת כמה דקות של האזנה לצלילים נעימים נוכל גם אנחנו להאט את גלי המוח שלנו, ולחזור ליהנות מהתרומה הנהדרת של גלי האלפא לחיינו, ממש כמו שהיינו ילדים.
תמונת כותרת: dotshock / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
סגולותיו של הרעש הלבן – מדוע דווקא זמזום רקע חסר פשר מסייע לעתים לריכוז ויצירתיות?
חשיפה לאומנות מכניסה את המוח שלנו למצב טורבו – מדענים מסבירים כיצד ומדוע
האתגר בלשכוח את מה שלמדנו – וכיצד זה יכול לשמור אותנו מעודכנים ורלוונטיים
עוד מרדיו מהות החיים:
