המציאות שאנו חווים דרך החושים אינה אמת אובייקטיבית אלא פרשנות סובייקטיבית של המוח שלנו. כיום, טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) רותמת את המנגנון הזה ונמצאת בשירות הרפואה על מנת להקל על מצוקות פיזיולוגיות של מטופלים. האם ייתכן שכבר קיימת בכולנו תשתית מציאות מדומה משוכללת הרבה יותר שיכולה לסייע לנו בשיפור חיינו?
המסורת הבודהיסטית מספרת על מסעו של הנסיך סידהראתהה להתעוררות רוחנית והפיכתו לבודהה. אתגרו הגדול ביותר היה להתגבר על מתקפת אשליות ופיתויים של שד המוות "מארה", שניסה להניא אותו מדרכו. סידהארתהה נותר איתן בדעתו ולבסוף הצליח לראות מבעד לחושיו ולהבין שמארה אינו אלא יציר דמיונו. ברגע שלמד כי החושים המתעתעים בנו מייצרים תפיסת מציאות שגויה שגורמת לנו סבל, וכי התגברות על האשליה תביא לשחרור מהסבל, הפך סידהראתהה לבודהה – "זה שהתעורר".
נרוץ כמה אלפי שנים על ציר הזמן, ונראה שגם היום, המדע מסכים באופן עקרוני עם הקביעה שהמציאות שאנו תופסים באמצעות החושים איננה אמת מוצקה ואובייקטיבית. מה שאנחנו חווים כמציאות ממשית אינה אלא פרשנות סובייקטיבית שנוצרת במוח שלנו של כל אחד מאיתנו. הנושא נדון בפאנל The reality of reality: A tale of five senses, במסגרת פסטיבל המדע העולמי שנערך השנה (2019) בניו יורק. בזה אחר זה עלו מומחים והציגו את משנתם לגבי אופיים המתעתע של החושים.
על טעם ועל ריח אין להתווכח. אולי גם אין לסמוך?
"המוח שלנו לא התפתח כדי לחוש את המציאות כפי שהיא, אלא כדי להעביר לנו את מה שמועיל להישרדותנו", מסביר בואו לוטו, פרופסור למדעי המוח מאוניברסיטת לונדון.
"ריח, למשל, הוא אשליה". מדגים סטאברוס לומבארדס, פרופסור לביוכימיה ופיזיקה מולקולרית וחוקר ראשי במכון להתנהגות המוח באוניברסיטת קולומביה. "הריחות הנכנסים לאפנו הם לא יותר מאשר תערובת של מולקולות כימיקלים חסרות משמעות לכשעצמם. המוח שלנו הוא זה שבוחר איזו משמעות לצרף אליהם על פי ניסיון העבר והזיכרון שלנו". זו הסיבה ש"על טעם וריח – אין מה להתווכח", וניחוח שנעים לאדם אחד יכול להיות דוחה עבור אחר.
אז עד כמה ניתן לסמוך על המידע המגיע מן החושים שלנו? גם לחושים המחודדים ביותר יש מגבלות ובמקרים מסוימים המידע שמגיע מהם חסר. לכן המוח פיתח במהלך האבולוציה מנגנון פיצוי מתוחכם שעוקף את המגבלות האלה. קחו לדוגמה את חוש הראייה. "תארו לעצמכם שאתם במקום חשוך", מבקשת מן הנוכחים בכנס קריסטין קונסטנטינופול, ד"ר למדעי המוח מאוניברסיטת ניו יורק, "ואתם מנסים לפענח צורה מסוימת שאתם רואים. במקרים כאלו, עדיף לכם להסתמך יותר על ניסיון העבר שלכם מאשר על החושים".
ריח קלמנטינה מקולפת. מאיזה מחנה אתם – זיכרונות ילדות מהפרדס או התנועה נגד קילוף במקומות סגורים? צילום: Kanea / shutterstock
מנגנון הפיצוי הזה, מסבירה קונסטנטינופול, נקרא "הסקה בייסינית" (על שם הוגו, תומאס בייס – סטטיסטיקאי, פילוסוף וכומר פרסביטריאני אנגלי מן המאה ה-18), וזוהי למעשה דרכו של המוח להשלים את המידע החסר בעזרת הנחות שהוא מניח מראש על סמך חוויותיו בעבר. מדובר במשוואה שתמיד שואפת לאזן את עצמה: ככל שהמידע החושי שמגיע אל המוח באיכות ירודה יותר, כך הוא מסתמך יותר על ההנחות המוקדמות שלו, ולהיפך. המציאות שאנחנו חווים בזמן אמת, אם כן, היא תוצאת היחס המשתנה בין שני המרכיבים הללו.
בנוסף, לחושים שלנו יש נטייה להסתמך אחד על השני. וכל חוויה חושית שלנו מועצמת על ידי מידע הנקלט מהחושים האחרים. חוויית הטעם, למשל, היא אשליה הנוצרת משילוב של כל חמשת החושים גם יחד. פרופסור לומבארדס מבקש ממתנדבים לעלות על הבמה, להשתתף במבחן טעימה ולזהות מאכלים פופולאריים רק לפי טעמם בזמן שעיניהם מכוסות ואפם סתום. ללא מעורבות חוש הראייה והריח, המתנדבים התקשו מאוד לזהות את המאכלים המוכרים.
קפיצה ליקום מקביל
המדע תומך בראייה הבודהיסטית שלפיה המציאות החושית היא אשליה. אך האם בהכרח האשליה הזו גורמת לסבל? אותו המדע מוכיח כיום במקרים מסוימים בדיוק את ההיפך, ומשתמש בהשפעה המתעתעת של החושים על המוח דווקא על מנת להקל על סבל.
בתחום הבריאות, למשל, נעשה נפוץ יותר ויותר השימוש בטכנולוגיית Virtual Reality (VR בקיצור) – מציאות מדומה הנחווית באמצעות משקפי תלת ממד – להקלה על מטופלים הסובלים מכאבים שונים.
במאמר שהתפרסם ב-Med City News מתואר סיפורה של ארין מרטוצ'י, תושבת ניו-האמפטון בת 42 שעמדה לפני לידתה השנייה. היא תכננה לידה טבעית ללא תרופות משככות כאבים, אך כשהצירים התחילו ורגע האמת התקרב, הרגישה שהכאב והפחדים משתלטים עליה. הרופא המליץ לה לנסות ולהשתמש במשקפי VR. תוך שניות עברה מחדר בית החולים לחוף חולי מרהיב, עם רחש גלים מרגיע וציפורים מצייצות בשמיים מעל. "לא היה לי מושג שחבשתי את המשקפיים למשך כל כך הרבה זמן, והופתעתי כשהרופא ביקש להוריד אותם כי הגיע הזמן לדחוף", סיפרה מרטוצ'י. השעתיים שבהן חוותה צירים עברו כהרף עין. "זה בהחלט השיג את המטרה בכך שעזר לי לעבור לידה ללא תרופות משככות כאבים והייתה לי חוויה נהדרת".
בעולם שבו התמכרות לתרופות משככות כאבים הופכת למגיפה, טכנולוגיית VR מסתמנת כאלטרנטיבה יעילה והיא אכן הטכנולוגיה הנחקרת ביותר בתחום ניהול הכאב. ד"ר ברנן שפיגל, מנהל מחקר שירותי הבריאות בבית החולים סידר-סיני בלוס אנג'לס וממובילי המחקר בתחום, בדק את השפעת הטכנולוגיה על תחושת הכאב במגוון מצבים החל מכאבי כוויות, פציעות, תסמונות כרוניות ועד צירי לידה. מחקריו של שפיגל מצאו ירידה של עד 52% בתחושת הכאב של המטופלים. בריאיון ל-Spectrum הוא מסביר שלאורך האבולוציה המוח שלנו מעולם לא נדרש להתקיים בשתי מציאויות במקביל. לכן הוא פשוט רגיל לקבל את המציאות שבה הוא מוקף, גם אם איננה 'אמיתית'. הסחת הדעת שמייצרת ה-VR מאפשרת למוח להירגע ולשחרר משככי כאבים טבעיים למחזור הדם, וכך להילחם בכאב שמופיע בגוף.
טכנולוגיית מציאות מדומה יכולה לסייע להוריד עד 52% מתחושת הכאב של מטופלים. צילום: Hrytsiv Oleksandr / shutterstock
הקשר בין גוף לנפש מתהדק
העובדה שהמוח מעבד ומפרש אירועים דמיוניים כאילו היו מציאות ומגיב אליהם בהתאם, מוכרת היטב למדע זה מכבר. באחד המחקרים המפורסמים ביותר בתחום מ-1995 שפורסם במגזין Journal of Neurophysiology בוצעו בכל יום סריקות מוח של נבדקים בזמן שהתבקשו לנגן רצף תווים פשוט על פסנתר, במשך חמישה ימים. במקביל, נסרקו מוחותיהם של חברי קבוצת מחקר נוספת, שבה נתבקשו הנבדקים רק לדמיין שהם מנגנים את אותו רצף של תווים, מבלי לבצע את הפעולה הממשית.
התוצאות היו מדהימות. השינויים במוח באזור האחראי להפעלת שרירי האצבעות הופיעו בצורה ובעצימות זהה בשתי הקבוצות. כלומר, המוח לא מבדיל בין הפעולה הפיזית ובין הפעולה הדמיונית, ומבחינתו שתיהן משקפות את המציאות באותה מידה.
ב-2014 פורסם במגזין מחקר נוסף בעל השלכות מרחיקות לכת אף יותר, שבוודאי ישמח את העצלנים ביננו. הוא הראה שניתן לחזק את שרירי גופנו על ידי אימון דמיוני. במחקר גיבסו את ידיהם של נבדקים למשך חודש, במהלכו מחציתם נתבקשו לדמיין שהם מאמנים את שריריהם המוגבלים למשך 11 דקות ביום. כשירדו הגבסים, התגלה כי שרירי היד של הקבוצה שדמיינה אימון היו חזקים פי שניים מאלו של קבוצת הביקורת.
ניתוחים וירטואליים, תוצאות אמיתיות
למעשה, אנחנו יכולים לראות שטכנולוגיית המציאות המדומה המשוכללת ביותר נמצאת כבר ברשותנו. נראה שנמצא קשר הגוף-נפש האולטימטיבי: בעזרת הדמיון שלנו, אנו יכולים ליצור מציאות אלטרנטיבית אמינה בעיני המוח, שתשפיע על הפיזיולוגיה שלו במציאות.
השפעתו של הדמיון על הגוף חזקה עד כדי כך, שבשנים האחרונות מתקיימים אפילו ניתוחים דמיוניים, עם תוצאות פיזיות. במרפאות להיפנוזה קלינית ברחבי העולם, מתקיימים "ניתוחי" קיצור קיבה וירטואליים, שמתרחשים למעשה כל כולם בדמיונם של המטופלים. ה"מנותח" עובר תהליך של דמיון מודרך, ובו המהפנטים מקבלים אותם כמנתחים בחדר ניתוח, ומתארים לו מהלך ניתוח שבו מוקטנת קיבתו. התוצאה – המטופלים חשים שקיבולת קיבתם הוגבלה ומורידים במשקל. מחקרים קליניים הראו שיעורי הצלחה בירידה במשקל של 94% מסך כלל המשתתפים, חלקם אף הגיעו לירידה מרשימה של מעל ל-90 ק"ג וכל זאת מבלי שעברו תחת סכין מנתחים אמיתי.
מציאות מדומה – עשה זאת בעצמך
אם נחזור למשנתו של בודהה, הוא הטיף לאימון התודעה בעזרת מדיטציה על מנת להשתחרר מאשליית החושים ובכך להשתחרר מסבל.
אבל מה אם נאמן את התודעה, בעזרת הדמיון שלנו, דווקא להעמיק את האשליה? נראה שבתנאים מסוימים, נוכל ליצור מציאות מדומה שיכולה לסייע לנו דווקא להשתחרר ממצוקות רבות ולהגשים מטרות וחלומות. כל זאת ללא מכשירים אלקטרוניים וללא עזרים רפואיים – רק בעזרת טכנולוגיית ה-VR הבלתי מוגבלת שכבר נמצאת באופן טבעי בכל אחד מאיתנו.
תמונת כותרת: FrameStockFootages / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
המוח האנושי כבר החל לעשות הסבה לדיגיטל – האם המחשבות שלנו יהיו פרוצות?
ההרצאה השבועית של TED: מדוע חיילים עורכים מסדרי כבוד לרובוטים?
ואן גוך עוזר להכשיר סטודנטים לרפואה, והתרגיל הזה יכול לאמן אותנו בצורה חדשה של חשיבה
עוד מרדיו מהות החיים:
